NETZACH: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. Study of the Ten Sefirot. Vol. 1. Part 3. Chapter 3, item 5

שיעור בוקר 21.06.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר תלמוד עשר הספירות, כרך א’, חלק ג, עמ’ 112, פרק ג’,

דברי האר”י אות ה’

קריין: ספר “תלמוד עשר הספירות”, כרך א’, חלק ג’, עמ’ 112, פרק ג’, דברי האר”י, אות ה’.

אות ה’

“הזווג דהכאה להוציא עשר הספירות דבריאה נעשה בעולם האצילות במסך דבחי”ב שהוא קומת בינה.” אנחנו תמיד לומדים שזיווג דהכאה מלמעלה למטה נעשה במדרגה יותר עליונה, שם נעשה הזיווג, וממנו כבר משתלשל האור למדרגה שצריכה להיות ושם מתפתח כתוצאה מהזיווג. “הזווג דהכאה להוציא עשר הספירות דיצירה, נעשה בעולם הבריאה במסך דבחי”א שהוא קומת תפארת. וכן הזווג דהכאה להוציא עשר הספירות דעשיה נעשה ביצירה במסך דשורש שהוא קומת מלכות. ולצורך עשר הספירות דאצילות, נעשה הזווג דהכאה למעלה מאצילות במסך דבחי”ג אשר שם היא קומת חכמה.”

“ולכן ו כשרצה להאיר בבריאה מתלבש ג”כ בבינה שבאצילות אשר היא למעלה מהבריאה, ז ועל ידי אותו הבינה מאיר בבריאה. וכן כדי ח להאיר ביצירה, מתלבש גם כן בת”ת של הבריאה. וכן מיצירה לעשיה, מתלבש במלכות דיצירה. וכן הענין באצילות, כי כדי להאיר באצילות, נתלבש בחכמה הנ”ל שלמעלה מן האצילות, ועל ידה מאיר באצילות, ולא תחשוב שהוא החכמה דאצילות עצמה.”

תמיד יש לנו זיווג דהכאה לאיזו מדרגה במדרגה שלפניה, היותר עליונה, באותה ספירה, באותה הבחנה שצריכה להאיר למטה. כלפי עולם האצילות יש זיווג דהכאה בחכמה של עולם א”ק. כלפי עולם הבריאה יש זיווג דהכאה בבינה של עולם האצילות, כי בריאה היא בינה. זיווג דהכאה לצורך עולם היצירה צריך להיות בזעיר אנפין דבריאה כי יצירה זה זעיר אנפין. וזיווג דהכאה לצורך העשיה צריך להיות במלכות דיצירה כי זה הטבע של עולם העשיה.

שאלה: האם כל מדרגה הבאה היא תוצאה מהזיווג הקודם?

ודאי, איך זה יכול להיות אחרת? תן לי דוגמה אחרת.

תלמיד: המצב שלנו בעשירייה הוא גם תוצאה מזיווג שנמצא מעלינו?

ודאי, רק אנחנו עדיין לא יכולים לקרוא להם בשמות מפני שהמצבים שלנו עדיין לא רוחניים. אבל כשהם יהיו רוחניים ודאי שנוכל להגדיר אותם בשמות, מאיפה אנחנו מקבלים, מה אנחנו עושים, לאן אנחנו מעלים את האור החוזר שלנו.

שאלה: כתוב “וכן הענין באצילות, כי כדי להאיר באצילות, נתלבש בחכמה הנ”ל שלמעלה מן האצילות, ועל ידה מאיר באצילות”. האם ספירת חכמה היא כביכול באה אחרי אצילות?

עולם האצילות הוא כנגד ספירת חכמה. אחר כך עולמות בריאה, יצירה, עשיה, הם כנגד בינה, זעיר אנפין, מלכות.

תלמיד: מהי ספירת חכמה שמתלבשת על האצילות?

כדי שהאור יגיע לעולם האצילות הוא צריך להגיע מספירת חכמה. ספירת חכמה היא עולם האצילות, אבל האור אליה צריך להגיע מלמעלה, זאת אומרת מעולם אדם קדמון. בעולם אדם קדמון נעשה זיווג, ומהזיווג הזה מגיע אור החכמה לעולם האצילות.

תלמיד: האם אור החכמה הוא העיקר?

אמת.

שאלה: האם בעולם העשיה אין זיווג דהכאה?

בעולם העשיה אין זיווג דהכאה, שם זה מסך דעביות דשורש. על מסך דעביות דשורש אין זיווג דהכאה.

שאלה: למה יש זיווג דהכאה בדרגת שורש כלפי המלכות?

אין זיווג דהכאה על עביות דשורש. אין הכאה, יש רק נגיעה, זה זיווג דהכאה מאוד חלש. אין הכאה כי אין עביות עם מסך.

קריין: אות ו’ באור פנימי מתייחסת לדברי האר”י “כשרצה להאיר בבריאה”.

פירוש אור פנימי לאות ה’

ו) גם כאן, כמו באצילות, אין הפירוש, שתכף בתחילתו יצאה בעולם הבריאה קומת בינה. אלא רצונו לומר שהקומה הכי גדולה שיצאה שם לבסוף, אינה יותר מקומת בינה. והזוג היה למעלה בבחי”ב באצילות. והיינו, ג”כ, מטעם שנתבאר לעיל בדיבור הסמוך עש”ה, כי הזדככות המסך מבחי”ג לבחי”ב שנק’ בינה צריך להיות בעולם האצילות, ששם מקומו דמסך דבחי”ג, שנק’ חכמה. וכמו שד”פ ע”ס מ”ב דא”ק נעשה הזווג דכל פרצוף בפה דראש של פרצוף העליון ממנו, שזווג דע”ב שהוא בחי”ג, נעשה בפה דראש דפרצוף גלגלתא, והזווג דס”ג נעשה בפה דראש דע”ב (כמ”ש היטב כאן בהסתכלות פנימית פרק ט’ ע”ש) וכו’ עד”ז כך בהעולמות אבי”ע, נעשה הזווג לצורך כל עולם, בעולם העליון ממנו. ואחר שנזדכך שם המסך דבחי”ג לבחי”ב, נבחן שנתוסף שם ונולד מסך חדש דבחי”ב, ותיכף מתפשט אליו אור א”ס לזווג דהכאה, כנ”ל והאו”ח עולה ומלביש, עד קומת בינה דע”ס דאור ישר, וכתר וחכמה דאור ישר מתלבשים בפנימיות בינה כנ”ל. ואחר שנשלם התלבשות א”ס בבינה מהמסך ולמעלה, כאמור, הנה אז חוזר או”ח ויורד ממקום המסך ולמטה, ומרחיב את המלכות ההיא לעשר ספירות מינה ובה, דהיינו מכתר עד מלכות שלה, כדוגמתם של ע”ס שנמצאים מהמסך ולמעלה באצילות, דהיינו רק בקומת בינה, שכתר וחכמה גנוזים בה, כנ”ל ואלו הע”ס המה הע”ס של עולם הבריאה באופן, שע”ס בקומת בינה שיצאו למעלה מהמסך הם נמצאים בעולם אצילות, ועליהם אומר הרב “כשרצה להאיר בבריאה התלבש בבינה שבאצילות”. ועשר הספירות השניות, שנמשכו ויצאו למטה מהמסך, הן נקראות עשר ספירות שבעולם הבריאה.”

שאלה: מה זה אומר “הנה אז חוזר או”ח ויורד ממקום המסך ולמטה, ומרחיב את המלכות”?

כי האור החוזר שבא מזיווג דהכאה ממטה למעלה הוא מרחיב את המלכות, נותן למלכות אפשרות לקבל אור ישר בתוכו. אור חוזר הופך להיות לכלי לאור ישר, לכן הוא כאילו מרחיב את המלכות.

היה לך רצון, אבל ברצון שלך אתה לא יכול להנות את בעל הבית. עכשיו מתוך הרצון שלך אתה יכול להאיר לבעל הבית באור חוזר שלך, ברצון שלך להנות אותו. במידה שאתה רוצה להנות אותו אתה יכול לקבל ממנו, ואז כלי הקבלה שלך מתרחבים ובעל הבית יכול להשפיע להם, ומה שהוא משפיע להם זה נקרא התפשטות האור העליון נגיד לעולם הבריאה, היצירה. ככה זה עובד.

תלמיד: האם כשבעל הסולם כתב את זה הוא השיג את זה באור חוזר וזו המלכות שלו שהתגלתה?

אני לא יכול להגיד לך על בעל הסולם, אבל נראה שכך זה. אם הוא מדבר על משהו, אז הוא נמצא באותו מקום.

תלמיד: רציתי להבין את המכניקה של מקובל.

אם המקובל מדבר על משהו, אז הוא נמצא שם.

תלמיד: האם זה אומר שהאור החוזר שלו יכול להשיג את עולם האצילות ואת הפעולה הזו עכשיו?

ודאי, איך יכול להיות שהמקובל מדבר על משהו בלי השגה. יכול להיות שיש דברים שהם למעלה ממנו, אבל בדרך כלל על מה שהוא כותב הוא כותב בהשגה, אחרת הוא לא היה כותב.

שאלה: האם יוצא מתוך התיאור הזה שאם מלכות מתרחבת, אז מהות הזרימה מלמטה למעלה היא בהתרחבות המלכות על פני כל העולמות?

ודאי שהיא בולעת את כל העולמות בתוכה ומתרחבת על פני כל העולמות, ואור ישר נעשה בדיוק מילוי לאור חוזר. כך נגמרת הבריאה בדבקות של פעולת הבורא ופעולת הנברא.

תלמיד: יוצא שבגמר התיקון המלכות הענקית הזאת נמצאת מול האין סוף.

ודאי.

שאלה: במהלך הקריאה בתע”ס, ואלו רגעים מאוד סמיכים ומזוקקים, מה זה נקרא שאנחנו רוצים שגדלות הבורא תהיה כל הזמן נוכחת פה כמו שלמדנו בחלק הראשון?

אנחנו מזמינים על עצמנו, ובאמת זה מגיע בזמן האחרון למצבים כאלו שאנחנו מזמינים על עצמנו יותר ויותר אור מקיף. האור הזה מאיר עלינו מכל הצדדים, גם מעלה אותנו ממטה למעלה במקצת, וגם ממלא אותנו ומנענע אותנו. כמו גדול שלוקח את הקטן על הידיים שלו, ואז הקטן מתחיל לראות ולהתרגש ולקבל ממי שמעלה אותו ביטחון, ובתוך זה הוא גם מרגיש איפה הוא נמצא עכשיו ועד כמה הוא פתאום קיבל הרבה כוחות והעולם נרחב. אנחנו בזמן האחרון מתחילים להתקרב לכאלו מצבים שפועל עלינו כך האור המקיף. אני מאוד מקווה שאנחנו נמצאים לפני גילויים גדולים, הכול תלוי עד כמה נבנה את המלכויות שלנו בחיבור בקבוצה.

תלמיד: איך להגביר את המשיכה של האור המקיף?

הוא פועל במידה שהבורא רוצה לקרב אותנו ובמידה שהוא משאיר לנו פעולה חופשית כדי שגם אנחנו נעשה פעולה לקראתו, שיהיה חיבור הדדי. לכן אנחנו צריכים לעשות כאן פעולה.

תלמיד: עד כמה חשוב לא לאבד קשר עם גדלות הבורא במהלך הלימוד בתע”ס ובכלל?

כל הזמן. לא שזה חשוב, זו חובה, כי בלי זה אתה יורד מדרגת תורה לדרגת חכמה. חכמה יש לכולם, אבל תורה יש רק במישהו שרוצה להידבק.

שאלה: בדרך כלל אנחנו אומרים עולמות, פרצופים וספירות, ופה יש רק עולמות וספירות, איפה הפרצופים?

הם נמצאים שם, תקבל זאת שזה קיים. יש בכל עולם חמישה פרצופים ולא חשוב אם הוא מזכיר אותם או לא.

שאלה: מה הוא מתאר פה, האם את היציאה הראשונה של העולמות? למה בעצם מאירים על העולמות, מה המטרה?

בעל סולם לא מתחייב לכתוב באיזשהו סדר מא’ עד ת’, הוא כותב ומושך אותך ממקום למקום, מנושא לנושא כפי שנראה לו שיש לו אפשרות להסביר קרוב יותר לנשמת האדם. לכן כשאנחנו לומדים את חלק ג’ אפשר להגיד שאנחנו ממשיכים את מה שלמדנו בחלק א’. ואם תקרא בחלקים שישי, שביעי, עשירי בתלמוד עשר הספירות תראה שיש שם דברים שהם חזרה מחלקים א’, ב’, ג’.

הספר הזה הוא לא כדי שאתה תלמד ואחר כך תעשה בחינות, אלא כדי שבזמן הלימוד ובזמן החיבור מעל הלימוד, ככל שאתה שונא את החברים ומעל השנאה מתחבר אליהם כמו שמסופר על תלמידי רבי שמעון, ככל שאתה מתחבר בצורה כזאת, כך אתה מתחיל להרגיש כמה זה מתקרב אליך. החכמה לא נכנסת דרך השכל אלא דרך הלב, דרך הרגשה נכונה המכוונת לבורא, שאתה רוצה להרגיש אותו.

אנחנו חושבים שצריכה להיות כאן חכמה גדולה, שכל גדול, אבל זה לא נכון, “לא החכם לומד”, אלא צריכים ללמוד בלב, צריכים להיות “חכמי לב”. לכן תפתחו קצת יותר את הלב על ידי חיבור ביניכם בעשיריות, רק על ידי זה, ומי שלא מחובר ולא רוצה להתחבר, אז הלב שלו עדיין לא נפתח והתורה לא יכולה להיכנס לליבו.

קריין: אות ז’ אור פנימי, מתייחסת לדברי האר”י “ועל ידי אותו הבינה מאיר בבריאה”.

“ז) כלומר, שכל מה שנמצא בע”ס דעולם הבריאה, המה נמשכים בע”ס דקומת בינה שלמעלה מבריאה, מטעם שנתבאר בדיבור הסמוך, (ועי’ לעיל פ”ב אות ג’).”

קריין: אות ח’ מתייחס לדברי האר”י “וכן כדי להאיר ביצירה”.

“ח) היינו, ג”כ מטעם שנתבאר לעיל באצילות ובבריאה, כי עולם היצירה נמשך ממסך דבחי”א, והזדככות מבחי”ב לבחי”א מוכרח להיות בעולם הבריאה, כי שם נמצא המסך ההוא,” דבחינה ב’ “ואחר שנעשה שם הזדככות יוצאים שם ע”ס מהמסך ולמעלה בקומת ז”א, הנק’ תפארת.” בחינה א’. “וג’ ספירות ראשונות כתר חכמה בינה דאור ישר גנוזים ומלובשים בפנימיות תפארת. ואחר שנשלמה התלבשות זו, חוזרות ויורדות עשר ספירות שניות ממקום המסך ולמטה בקומת ז”א, והן הנקראות עשר ספירות של עולם היצירה.”

כך אנחנו לומדים על ירידת הקומות. יש זיווג דהכאה במדרגה יותר עליונה, ממנו יורד האור למדרגה יותר תחתונה, האור נמצא כבר בקומה של המדרגה התחתונה וכך ממלא אותה. נעשה שם שוב זיווג דהכאה, הזדככות המסך, וכך עוד יותר ועוד יותר למטה מדרגה לדרגה, חמש דרגות של ירידות. כך אנחנו רואים שהעולמות יורדים.

שאלה: על מה הזיווגים האלה שהנברא עושה עם האור העליון, האם על תענוג שמקבל מהבורא, על גדלות הבורא, על ההרגשה שלו?

“זיווג” זה חיבור, אבל כאן אנחנו מדברים על חיבור שמגיע על ידי הכאה, על ידי מכה. מכה היא בין שני דברים מנוגדים שרוצים להיכנס זה בזה, לכן על ידי הכאה נעשה זיווג, חיבור. יש בעולם שלנו דוגמאות לשימוש בזה למשל בטכניקה, שכדי לחבר שני דברים אנחנו גורמים שתהיה מכה ביניהם, ואז אחד נכנס לתוך האחר. ברוחניות זה הדבר היחידי שיכול להיות, כי יש בורא ונברא וכדי שהם יגיעו לדביקות ביניהם אנחנו צריכים לגרום לחיבור ביניהם בכוח, במכה, שטבע הבורא וטבע הנברא יהיו בהכאה ויכנסו זה בזה. זה נקרא “זיווג דהכאה”

תלמיד: במה ההכאה מתבצעת?

אורח ובעל הבית. האורח לא רוצה לקבל כי הוא מתבייש, ובעל הבית רוצה לתת לאורח אבל נמצא במבוכה שלא מקבלים ממנו. אז יש כאן איזה מעמד שצריך לפתור אותו. לכן כדי לפתור את הדברים האלה יש לנו אפשרות להגיע לזה על ידי זיווג דהכאה, שנעשה חיבור על ידי התנגשות.

שאלה: קשה להבין את התיאור של זיווג דהכאה כי האור נמצא במנוחה מוחלטת, האם מה שגורם להכאה זה המסך של הנברא?

לא. מנוחה מוחלטת של האור זה סימן שהוא פועל כל הזמן לכיוון אחד, זה נקרא “מנוחה מוחלטת”. אם אני עכשיו מבצע איזו פעולה בכל הכוחות שלי ואני לא משנה שום דבר, לא פעולה, לא כיוון, לא עוצמה, לא מטרה, זה נקרא שאני נמצא ב”מנוחה מוחלטת”. כלומר שום דבר לא יכול להשפיע עליי ולשנות משהו, אני לא משנה כלום. מנוחה מוחלטת זה לא שאני יושב ולא עושה כלום, אלא אני לא משנה את דרכי, ולכן יכול להיות שאני עובד ב-100% אבל נמצא במנוחה.

תלמיד: איך זה יכול להיות שהכוח של האור לא שובר את הרצון של המסך?

הבורא בעצמו מזמין את המסך, הוא מעורר את התחתון כדי שהתחתון ירצה בחזרה להתייחס לבורא כמו אורח ובעל הבית. בעל הבית בעצמו משחק בצורה כזאת כדי להזמין באורח בושה, כוח התנגדות והתגברות, כדי שהאורח ירצה לעשות טובה לבעל הבית כי בזה הוא יפטר מהבושה, הוא ירגיש שהוא עולה על ידי הפגישה עם בעל הבית לדרגת בעל הבית, שהוא משפיע לבעל הבית ובעל הבית כביכול מתכופף כלפיו ומקבל את ההשפעה שלו והם שווים. במשהו האורח אפילו מרגיש שבעל הבית פחות ממנו כי הוא יכול לעשות טובה לבעל הבית, ובלעדיו בעל הבית יצטער ויסבול כי הוא הכין כל כך הרבה דברים ואין לו אורחים. יש כאן הזדמנות לאדם להתגאות במה שהוא עושה כלפי הבורא, אבל אז הוא צריך להתגבר על האגו שלו שהתנפח, זה נקרא “ויגבה ליבו בדרכי ה'”, על מה הוא מתגבר.

שאלה: הוא מתאר פה שתי פעולות. האחת מהמסך ולמעלה אחרי ההזדככות, ואחר כך הוא מתאר “אחר שנשלמה התלבשות זו, חוזרות ויורדות עשר ספירות”. מה הוא מתאר פה, את הבנייה של הפרצוף התחתון?

הבנייה של הפרצוף התחתון נעשית בעולם העליון ממנו ששם נעשה זיווג דהכאה וכל ההכנות. משם אחר כך יורד האור ובונה מהחומר בדרגה תחתונה את הצורה, וזה נקרא שיש לידה של העולם היותר תחתון מאיפה שהאור מגיע.

תלמיד: וההבדל בין שתי הפעולות זה ההבדל בין ראש לגוף?

לא, זה הבדל של סיבה ומסובב. זה לא ראש וגוף בפרצוף אחד.

שאלה: מה משתנה ממדרגה למדרגה בירידה למטה, ומה צריך להשתנות במדרגות למעלה?

ממדרגה למדרגה יש שינוי רק במסך והוא הקובע. כוח ההתגברות הוא הקובע את המדרגות ובונה את הכול.

שאלה: מהו קשר רוחני?

קשר רוחני זה קשר בין המדרגות. ממדרגה למדרגה מתגלים הרשימות ועל ידי הרשימות כל מדרגה מעמידה מסכים וכך בונה את עצמה.

שאלה: האם אני צריך להרגיש שהבורא מלווה אותי באופן אישי, או מלווה אותנו כעשירייה?

בעצם הבורא מלווה אותי כשאני נכלל בעשירייה, וכך אני מרגיש את עצמי מחובר עם העשירייה.

שאלה: מה זה שה’ קרוב לנשברי הלב?

גם במאמרים הוא מסביר לנו, ש”קרוב ה’ לנשברי לב”, זה כשאנשים מרגישים שהם נמצאים בשבירה, מגלים את השבירה, ורוצים להתעלות ממנה, ואנשים כאלה הבורא אוהב.

שאלה: האם עולמות אבי”ע הם העולמות העיקריים שיוצאים, או יש עוד עולמות מהזדככות של המסך בכל הבחינות האחרות?

יש עוד אלפי עולמות. אנחנו לא מדברים עליהם כי הם תוצאה משנית מעולמות אבי”ע. יש עוד ועוד פרצופים שנולדים מכל מיני זיווגי דהכאה. הם משניים, הם נמצאים מסביב. אבל העולמות העיקריים הם אבי”ע – חמישה עולמות.

תלמיד: מה הקשר בין עולמות אבי”ע?

סיבה ומסובב. סיבה ומסובב בהתפשטותם מלמעלה למטה ועליית הנשמות בהם בחזרה ממטה למעלה.

תלמיד: אם כל פעם המסך שעליו מזדווג העולם משתנה מעולם לעולם, אז דרך איזה מסך, או איזה ספירה יש קשר ביניהם?

כל העולמות האלה נמצאים במלכות אחת משותפת ופועלים בתוך חמש ספירות מקוריות, ועולם אדם קדמון כולל את הכול. זה כמו שאנחנו מציירים שעולמות אבי”ע כולם מתלבשים על גלגלתא, וכל המטרה שלהם בתפקוד הנכון למלאות את גלגלתא בכל אור האין סוף.

שאלה: מה זה אומר לבנות את המלכויות בקבוצה, איך מבצעים את זה?

אנחנו צריכים לקיים ככל האפשר את מה שכותבים לנו על העבודה בקבוצה.

שאלה: למה הלב שלנו סגור כל כך חזק? האם הבורא סגר אותו, או שהאדם סגר את ליבו?

ודאי שהבורא. כתוב “בראתי יצר הרע” וזה כל הלב שלנו, אז מה נעשה? הלב שלי לא רוצה כלום, הוא בהמה. אני רוצה חיים בהמיים בלבד, ואם קצת למעלה מזה, אז גם זה לטובת הבהמיות, לטובת עצמי.

לכן אנחנו צריכים להתחבר בינינו, לצעוק ולדרוש שהאור העליון ישפיע עלינו. ואם אנחנו צועקים יחד, אז יש לו מקום להשפיע. וכשהוא משפיע, אנחנו נרגיש שאנחנו מתעלים למעלה מהאגו שלנו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, דברים פשוטים. אבל תשאלו את עצמכם למה אתם לא מבצעים את זה.

שאלה: האם האור המקיף והאור המחזיר למוטב הם אותו האור?

האור המקיף זה אור מקיף, והאור המחזיר למוטב זה משהו אחר. יש הרבה אורות מקיפים, עשרות סוגי אורות מקיפים. האור המחזיר למוטב הוא אור שמגיע מלמעלה ופועל עלינו כדי להעלות אותנו.

שאלה: האם מה שמתפשט מתחיל בבחינה ב’? ומה בדיוק מתפשט, הפרצופים, הספירות, הכלים?

ההתפשטות מתחילה מבחינה ב’ מפני שהרצון לקבל מתחיל מבינה ומטה, זה מה שיש. מה שמתפשט זה הרצון לקבל, וכשהוא מגיע לדרגה האחרונה שלו, אז מתגלה ממנו ומעלה כבר אור חוזר כרצון להשפיע מהתחתון.

תלמיד: מה הם המצבים בעשירייה של זיווג דהכאה?

זיווג דהכאה הוא תגובת האורח לבעל הבית, הוא לא רוצה לקבל מבעל הבית מפני שהוא מתבייש. ומפני שרוצה לעלות על ידי ההזדמנות שבעל הבית נותן לו, לכן האורח רוצה להחזיר לבעל הבית בצורה כזאת שגם הוא ייתן לבעל הבית משהו. לכן הוא מתעכב עד שיידמה לו שהוא יעשה טובה לבעל הבית. ואז בעל הבית נותן לו אבל לא בצורה שנותן, אלא יוצא שהאורח עושה טובה לבעל הבית והאורח נותן לבעל הבית ולא בעל הבית לאורח. כל עוד הם לא מחליפים את התפקידים הקשר ביניהם לא נעשה. חייבת להיות לאורח הרגשה שהוא משפיע לבעל הבית ועושה לו טובה, ובעל הבית מגלה שהוא נהנה מאוד מהאורח שכך עושה.

תתארו את התרגיל הזה עם ילדים קטנים. הילד הקטן שרוצה להביא לכם מתנה עד כמה הוא גאה במתנה, כמה הוא רוצה לתת לכם מתנה, את הדבר הקטן שמביא לכם, ואיך זה מביע את היחס שלו אליכם. כך זה עובד.

שאלה: תע”ס נותן לי תחושה מתמדת של גדולת הבורא, אבל בדרך כלל אנחנו אומרים שקבוצה ותפילה צריכים לתת לנו תחושה של גדלות הבורא. איזה מקור חשוב יותר ואיך לשלבם?

אנחנו נתקדם ויהיו לנו יותר התרשמויות, ואז נוכל לברר יותר את ההתרשמות שלנו. אתם תראו כמה הרגשה יש בתע”ס כשניכנס פנימה לתוכו ונתחיל להרגיש את הדברים האלה.

עכשיו אנחנו מגלים את תע”ס בשכל שלנו, אבל כשנתחיל להרגיש אותו בלב, אור ישר, אור חוזר, הכאה, התקרבות, חיבור, אתם תראו שאלו דברים שנמצאים למעלה מהעולם הזה. תע”ס מביא אותנו לאהבת עולם. זה באמת משהו שאי אפשר לתאר.

(סוף השיעור)