MALCHUT: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. The Freedom

שיעור בוקר 14.06.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי בעל הסולם”, עמ’ 418, מאמר “החרות”

קריין: בעל הסולם, מאמר “החרות”, כותרת “הרגל נעשה לטבע שני”, עמ’ 418.

במאמר הזה שנקרא “מאמר החירות” לא במקרה, בעל הסולם מסביר לנו האם יש לנו חירות או לא, ואיך אנחנו יכולים לשנות את הטבע שלנו. קודם כל, בגלל כל מה שקיבלנו אין לנו חירות, אנחנו כבר נולדים עם כל מיני תכונות, עם כל מיני מילויים. זה כמו במחשב, לא ניתן לעבוד עימו אם יש בו רק חומרה, אלא צריך להיות בו מילוי של תוכנות, נתונים, ולא סתם נתונים, אלא שהנתונים האלו יהיו קשורים באיזו תוכנה, ואז כל נתון שאני מכניס בו כבר יתורגם על ידי התוכנה לכל מיני מצבים. זאת אומרת מי שמתכנן את הדברים האלו כבר סידר כך שבטוח אגיע לאיזה מצב מיוחד, ואם כך, אז איפה הבחירה החופשית שלי, איפה החירות שלי? זו בעיה גדולה, האם יש בחירה חופשית או לא? בעל הסולם נותן לנו התחלה לחקירת הדברים האלה. נמשיך ונחקור.

קריין: מאמר החירות, “הרגל נעשה לטבע שני”.

הרגל נעשה לטבע שני

“סבה הג’ הוא סדר גורם ונמשך באורח ישר, העובר על המצע ומשתנה על ידיהם. כי מתוך אשר הנטיות המורשות נתהפכו באדם בסבת הסביבה, לבחינות מושכלות, לפיכך נמצאות פועלות באותם הכוונים, אשר השכליות הללו מגדירות אותם. למשל, הקמצן מטבעו, אשר על ידי הסביבה נתהפכה אצלו הנטיה של הקמצנות למושכל, ומבין את הקמצנות על פי איזה גדר שכלי.

נניח שמגן על עצמו במנהגו זה שלא יצטרך לבריות, הרי שהשיג בחינת קנה מדה לקמצנות שיכול לוותר בזמן שלא יהיה לו מציאות מהפחד הזה. נמצא שהשתנה הרבה לטובה, מהמדה שירש מאבותיו, וכן לפעמים מצליח לעקור נטיה רעה מתוכו לגמרי, והוא על ידי הרגל, אשר כוחו יפה להעשות לו טבע שני.

אשר בזה יפה כח האדם מכח הצומח, כי החטה לא תוכל להשתנות רק בחלקה הפרטי כאמור לעיל, מה שאין כן האדם שיש לו יכולת להשתנות מכח ה”גורם ונמשך” של הסביבה, אפילו בחלקים הכללים, דהיינו, להפוך נטיה שלמה ולעקור משרשה אל ההפכיות שלה”.

זאת אומרת הסביבה יכולה לדחוף את האדם לכאלו מצבים שהוא ייפטר מהדברים הרעים כביכול, או הטובים, לא חשוב אילו, הוא ישנה את ההרגלים שלו עד כדי כך שמנהגיו לגמרי ישתנו. הבורא מסדר את הדברים האלה.

גורמי חוץ

“סבה הד’ הוא סדר גורם ונמשך העובר על המצע מדברים הזרים לו לחלוטין, ופועל עליו מבחוץ. פירוש, שאותם הדברים אין להם שום שייכות לסדר הגידול של המצע, לפעול עליו באורח ישר, אלא שפועלים באורח בלתי ישר, למשל, הכלכלה וטרדות, או הרוחות, וכדומה, אשר יש להם לעצמם סדר שלם הדרגתי ואטי, של מצבים מ”גורם ונמשך”, הגורמים שנויים במושכלות האדם לטובה או לרעה.

הנה ערכתי ארבעת הגורמים הטבעיים, אשר כל מחשבה, וכל שכל המופיע בנו, אינם רק פירותיהם בלבד. ואפילו ישב אדם ויעיין באיזה דבר יממה שלמה, לא יוכל להוסיף או לשנות, על מה שארבעת הגורמים הללו נותנים לו”. באמת בעל הסולם צירף כאן את כל האפשרויות שיכולות להשפיע עלינו, אפילו את הגורמים האחרונים שהוא מציין בסיבה ג’ ובסיבה ד’. סיבה ג’ היא הרגל, אבל סיבה ד’ אלו גורמים שפועלים עלינו בצורה לא ישירה אלא דרך כל מיני גורמים אחרים. אז ודאי שאנחנו נמצאים בכל ד’ הגורמים האלו והם משנים אותנו.

השאלה אם אנחנו צריכים למיין אותם, לבדוק לאיזה גורם שייך כל דבר שפועל עלינו באיזו צורה, ישירה ובלתי ישירה, איך אנחנו צריכים להתייחס לזה? וודאי שאין לנו שום אפשרות לברר אותם ולמיין אותם בצורה מדעית כמו באיזו מעבדה או משהו, אלא מה שאנחנו צריכים לעשות זה לפעול בצורה כללית כנגדם. זאת אומרת אם אנחנו פועלים נכון בקשר בינינו, בנטיות לקשר בינינו, אז בצורה ישירה ובלתי ישירה אנחנו משנים, מסדרים את כל הגורמים האלו כך שמתוך הפרעה הם הופכים להיות לעזרה. “וכל הוספה שיכול להוסיף היא במדת הכמות, אם שׂכל גדול, או שׂכל קטן. מה שאין כן באיכות לא יוסיף אף משהו, כי המה הם הקובעים לנו, את האופי והצורה של השכל ושל המסקנה בעל כרחנו, בלי שאלת פינו כלל. באופן שאנו מסורים בידיהם של ארבעה גורמים הללו, ממש כחומר ביד היוצר”.

זה הטבע שלנו שכך מתחלק לטבע הפנימי שכל אחד מרגיש אותו בתוכו, ולטבע חיצון, להרבה צורות שהן כעיגולים סביבנו או קליפות או ספירות שבהם אנחנו קיימים. אבל אין לנו שום אפשרות לשנות במשהו את היוצרות האלה, אלא רק לסדר את עצמנו, איך אנחנו מתפעלים, ואיך אנחנו מתקדמים על ידם.

זאת אומרת כל הגורמים הפנימיים והחיצוניים, לא חשוב לנו באיזו צורה הם מסודרים, הם באים כולם מהכוח העליון ולוחצים עלינו מבחוץ ומבפנים. ואז מה נשאר לנו לעשות? בואו נראה.

בחירה חפשית

“אולם כשאנו מסתכלים בארבעה הגורמים הללו, אנו מוצאים אשר למרות שכחותינו חלשים מלעמוד כנגד גורם הראשון, שהוא ה”מצע”, עם כל זה, יש לנו היכולת והבחירה החפשית, להגן על עצמנו משאר שלשת הגורמים, שעל פיהם משתנה המצע בפרטיות, ולפעמים גם בחלקו הכללי, דהיינו על ידי הרגל, שקונה טבע שני כמו שנתבאר לעיל”.

היה חלק שבו דיברנו על כך ש”הרגל נעשה טבע שני” וכאן בעל הסולם רוצה להסביר לנו את זה על ידי “הסביבה כגורם”. שעל ידי הסביבה אנחנו יכולים לתקן את עצמנו, להרגיל את עצמנו, להצטרף לסביבה ולשנות את עצמנו כך שההרגלים יתאימו להרגלי הסביבה. אנחנו רואים את זה אפילו באנושות, אדם שעובר למקום אחר שבו מתנהגים בצורה אחרת, מדברים בשפה אחרת, משתנה ממש. הוא מתרגל למקום החדש וכבר נעתק מצורתו הקודמת לצורה חדשה.

הסביבה כגורם

והגנה זו משמעותה שאפשר לנו תמיד להוסיף בדבר בחירת הסביבה שלנו, שהם החברים, הספרים, המורים, ודוגמתם. בדומה, לאחד שירש כור חטים מאביו, אשר יוכל לעשות ממדה קטנה הזו, עשרות רבות, דהיינו, רק בבחירת הסביבה בשביל ה”מצע” שלו, שהיא אדמה פוריה, שיש לה כל המלחים והגלמים המכלכלים את החטה במדה מלאה בשפע. כמו כן בעבודה, לשבח את התנאים שבסביבה, שיתאימו לצרכי הגדול והצמיחה, כי החכם יעשה בדעת ויבחור אליו כל התנאים הטובים, וימצא ברכה. והסכל יקח הכל מהמזדמן לפניו, ועל כן יהפך לו הזריעה לקללה ולא לברכה.

הרי שכל שבחו ורוחו תלוי בבחירת הסביבה לזריעת החטה, אבל לאחר הזריעה במקום הנבחר, כבר נקבעת בחטה הצורה המוחלטת, בהתאם לאותו השיעור שהסביבה מוכשרת לתת.

כן הנדון שלנו, כי אמת הדבר, שאין חירות לרצון, אלא מתפעל מארבעה הגורמים האמורים, ומוכרח לחשוב ולעיין כמו שהם מציעים לו, בלי שום כח לבקורת ושנוי כמלא נימא. כדוגמת החטה שכבר נזרעה בסביבה.

אולם יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם – אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה כמבוא.

לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. – – – וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא “עשה לך רב וקנה לך חבר”…”

זאת אומרת, זה לא פשוט להתחבר עם חברה אמיתית נכונה, אלא אנחנו צריכים להשקיע בזה הרבה כוח, הרבה מחשבה והרבה עצבים, לדון ולראות וללמוד איך אנחנו בונים אותה בצורה כזאת שהיא כל הזמן תתאים את עצמה לבורא בצורה יותר ויותר צמודה ביניהם ולבורא, וכך בתוך החברה כמו בספינה אנחנו מגיעים למטרה הנכונה.

זה לא פשוט. אנחנו צריכים לחבר כאן את עצמנו, כל אחד את עצמו עם הסביבה, לייצב את הסביבה כמתקן שעל ידו אנחנו מגיעים להזדהות עם הבורא. זאת אומרת, שכל הפעולות וכל החיבורים בסביבה יהיו בהתאם לתכונות הבורא ואז אנחנו בונים אותו כמו שכתוב “אתם עשיתם אותי”. במה? בזה שהתחברנו נכון לפי חוקים רוחניים בינינו מהעולם הגשמי לעולם הרוחני, והכל על ידי בחירה חופשית בסביבה טובה.

שאלה: איך אנחנו מגבירים את השפעת הסביבה עלינו? לפעמים מרגיש שדווקא השפעת הסביבה החיצונה מתגברת.

אני לא מדבר על השפעה של הסביבה החיצונית, אני מדבר רק על העשירייה.

תלמיד: איך אני מגביר את ההשפעה של העשירייה עליי?

ההשפעה מתגברת ככל שאתה מתכופף, ככל שאתה מכניע את עצמך כלפיהם. וככל שאתה משתדל להיכנס בתוכם וגם איתם יחד, לא נגד הרצון שלהם, אלא על ידי כך שכל אחד מביא את הכוח שלו, אתם משנים בסך הכול את הקשר ביניכם כל פעם לקשר יותר הדוק, שיהיה יותר דומה לבורא, עד כדי כך שאחר כך תתחילו לראות איך בקשר ביניכם אתם עולים ממטה למעלה, ממלכות ליסוד, להוד, לנצח וכן הלאה.

תלמיד: אמרת שמתחברים בעשירייה לפי חוקי הטבע, לפי התכונות שאנחנו בונים.

כן.

תלמיד: מה זה אומר?

אתם מתחברים בעשירייה לפי כוחות הטבע ולפי חוקי הטבע, כי הבורא בסופו של דבר עומד אחרי כל הפעולות האלה ונותן הזדמנויות ושינויים כאלו בכל אחד ובהתקשרות בינינו, כדי שנגיע לקשרים כמו בעשירייה הרוחנית שצריכה להיות. שכל אחד ואחד יגלה שבכל מצב ומצב הוא משמש כקשר עשירי בתוך העשירייה וכך תתקדמו.

שאלה: בורא ברא נברא קמצן. מה הוא מצפה מהנברא הזה שיעשה עם התכונה הזאת?

כמו כל התכונות גם תכונת הקמצנות היא לא תכונה רעה, תלוי איך משתמשים בה. בכל התכונות תלוי איך משתמשים. קמצן זה טוב, כי הוא יודע איך לא לפזר סתם את הכוחות שלו אלא להשתמש בהם למטרה הנכונה בלבד.

תלמיד: אבל בעל הסולם מציג את זה כתכונה שלילית.

תלוי במה. אין תכונה שלילית, יש שימוש בתכונה, בכל תכונה שתהיה, שלילי וחיובי.

שאלה: כשאנחנו עוסקים בעבודה בעשירייה, כמה מתוך ארבעת הגורמים הבורא יכול לעזור לנו לשנות? האם אנחנו יכולים לשנות את המהות שלנו בעזרת תפילה?

כן. קודם כל אתה צודק, על ידי התפילה אנחנו יכולים לשנות את הכול. העניין הוא כמה אנחנו יכולים לשנות. אנחנו צריכים להשתנות רק בדבר אחד, שכל השינויים נעשים על ידי הבורא וכל השינויים נעשים על ידי החיסרון שאנחנו מעלים אליו. לכן ככל שאנחנו מתחברים בגילוי החסרונות ומעלים אותם לבורא יחד בתפילת רבים, אז בזה אנחנו מחייבים אותו לתקן אותנו, להתאים אותנו אליו.

שאלה: האם מרגע שהתעוררה הנקודה שבלב ונכנסנו לעשירייה אנחנו כבר מתפתחים במסלול התפתחות ברור כמו חיטה, או בכל רגע צריכים לזרוע את עצמנו מחדש בעשירייה?

אנחנו כבר לא צריכים לזרוע את עצמנו, אנחנו נמצאים כבר בהתפתחות. אבל השאלה היא על שלבי ההתפתחות, האם אנחנו יכולים לזרז את ההתפתחות שלנו. כי קורים לפעמים מצבים שהגרעינים האלה נרקבים, ולא נרקבים כדי לפתח מתוכם גבעול אלא פשוט נרקבים.

תלמיד: מה גורם להירקבות שלהם?

הם לא יכולים יותר להתפתח בצורה כזאת, בגלגול הזה, בסביבה כזאת. זה קורה בגלל זלזול האדם בסביבה, הוא מזלזל בספיגה של דברים נכונים מהסביבה, וכתוצאה מכך הוא הופך את עצמו לגרעין שנרקב.

תלמיד: קודם הוא כתב על “הרגל נעשה טבע שני”, האם זה אומר שאני לא משנה את הטבע שלי אלא רק מתרגל לטבע חדש?

הרגל נעשה לטבע שני זה כשאני מקבל טבע חדש והוא הופך אצלי לטבע שלי.

תלמיד: והטבע הקודם שלי, מה איתו?

נכנס פנימה, אני מכסה אותו. זה נקרא “על כל פשעים מכסה אהבה”¹.

תלמיד: הוא יכול לקפוץ, לחזור, להשתלט מחדש?

לפעמים כן. זה תלוי באיזה מצב, באיזה תיקון אתה נמצא.

תלמיד: מה גורם לסביבה לשנות בי את הנטיות השליליות לנטיות חיוביות?

בכך שאתה נכלל, מתכופף כלפי הסביבה, אתה נותן להם אפשרות לשלוט.

תלמיד על מה לשלוט?

זה נקרא ערבות. אתה מאמין להם, נותן להם את כל העתיד שלך.

תלמיד: על מה אני נותן להם לשלוט?

אתה לא רוצה שום דבר חוץ מלהתבטל כלפיהם ולתמוך בהם בכל מה שהם מחליטים.

תלמיד: האם אני מכוון לאיזה מקום בזה שאני מוסר את עצמי אליהם?

כן. במידה שאתה מכניע את עצמך בתוך החברה, במידה הזאת אתה תגלה עד כמה הכוח העליון שסוגר את הכול עושה אותך כחשוב בחברה. אבל לא לשם זה אתה מתבטל.

תלמיד: אלא?

לשם ביטול. המטרה שלך היא לבטל את האגו שלך ולקבל במקום זה את תכונת הבורא. על פני האגו שלך לקבל את תכונת הבורא, על פני הקבלה לקבל את תכונת ההשפעה.

תלמיד: איך אתה עכשיו מגדיר ערבות הדדית?

אני מוסר את עצמי לחברה, וכך אני מקבל גם את היחס של כל חבר לחברה, ואנחנו כולנו בצורה כזאת בונים את הבורא בינינו. הוא לא נמצא מחוץ לנו. ככל שאנחנו מתקשרים בינינו, אנחנו בונים אותו, כי כך הוא צריך להתגלות בינינו, שממש נמצא בינינו בפועל.

כשאנחנו מוכרים את עצמנו לכולם, מסורים לעשירייה, אנחנו בזאת מסורים לבורא, ובכך אנחנו מחייבים את הכוח העליון להתחיל להתגלות. אנחנו מקרבים את הבורא בזה שמבטלים את האגו שלנו.

תלמיד: הטבע השני, “הרגל נעשה טבע שני”, זה טבע משותף לנו כעשירייה?

כן. אנחנו מתקרבים להיות בעשירייה כאחד. זה לא פשוט, יש בזה עוד הרבה מאוד עבודה. וכל אחד עוד יגלה עד כמה הוא לא רוצה, עד כמה הוא מנוגד, עד כמה הוא מבין שהוא חייב להיות קשור לכולם ומבוטל כלפי כולם ולא יכול. הכול בדרך.

תלמיד: בעל הסולם כותב ש”הרגל נעשה טבע שני”, מה לגבי נטייה לקמצנות למשל? הוא כותב שאפשר לעקור מתוכנו נטייה רעה. למה הוא מתכוון? הרי למדנו שאסור לעקור נטייה רעה?

זה לא שאנחנו עוקרים. אנחנו רק מורידים את החשיבות שלה לאפס והבורא יכול להעלות אותה בחזרה כשיהיה צורך.

שאלה: ברוחניות הגורם הראשון, אותו מצע שלא משתנה זאת הנקודה שבלב וכל שלושת הגורמים האחרים שכן משתנים זו האינטראקציה שלנו עם הסביבה?

כן.

שאלה: אמרת שצריכים להגיע לניסיון משותף לתפילת רבים, איך להתחיל לפעול אם בסוף אתה מגיע לחוסר כוחות?

הרגשת חוסר הכוח שיורדת על האדם היא בכוונה כדי לעזור לו להתכלל עם חברים. אין לך כוח ולא יהיה לך כוח. ברוחניות, ואפילו בגשמיות, איך אתה יכול להשיג משהו אם אתה לבד? אתה לא כלי.

תלמיד: איך לעשות פעולה כלשהי אם אתה יודע מראש שלא תהיה לה תוצאה? למה בכלל לעשות?

התוצאה תהיה בחיבור. דרך החיבור שלכם בחברה תהיה התוצאה. התוצאה תהיה כבורא שמתגלה בתוך העשירייה. אחרת לא.

שאלה: איך אנחנו בוחרים ומעמיקים את הקשר שלנו עם הסביבה בתוך העשירייה מיום ליום?

דברו ביניכם איך לחזק את זה ותראו כמה זה עובד. תדברו ביניכם ותבדקו למחרת האם נעשה בזה שינוי, ואם לא, אז תתפללו לבורא, “למה אנחנו לא מרגישים שינוי?”.

שאלה: הייתה לנו שאלה מסוימת ולא הגענו להחלטה. כל אחד מאיתנו נשאר בעמדתו ולמרות חוסר ההחלטה הכול היה בסדר בינינו והנושא לא עלה יותר.

אבל הייתה לי הרגשה שפספסנו את ההזדמנות להתבטל אחד כלפי האחר כדי להגיע להחלטה אחת משותפת. איך לקבל בעשירייה החלטה נכונה?

זאת אומרת שאין החלטה. הגעתם למצב חדש והמצב הקודם מתגלה. אל תדאג, הוא יתגלה. כולכם בעשירייה בוערים, כולכם מתקדמים, אתם תגלו את זה בעוד מספר שלבים. אם אין לכם עכשיו אפשרות להחליט על השאלה שאותה אתם יכולים להעלות לבורא, עזבו את זה, בעוד כמה מצבים או ימים זה יתגלה.

תלמיד: בכל זאת, איך אנחנו בונים את הסביבה, איך אנחנו בונים את המצע, על ידי התבטלות זה כלפי זה? כי ברגע שלא מתבטלים אנחנו כביכול מחמיצים את ההזדמנות.

שום דבר לא נעלם, תמשיכו כך ותראו עד כמה כל המצבים האלה יתבהרו. אמנם אתם רוצים שהם יתבהרו בסדר שאתם מבינים אבל הם מתבהרים בסדר אחר. כמו שלמדנו בתחילת השיעור שהעיקר זה לרצות רק דבר אחד, שחשיבות הבורא תשלוט בנו ואנחנו נראה ש”כבודו מלא עולם”.

תלמיד: איך להפוך את החשיבות הזאת לדבר משותף, ולא כל אחד לעצמו?

על זה תדברו כדי להדליק כל אחד מכם שחשיבות הבורא היא הדבר העיקרי שאנחנו צריכים. ש”אין עוד מלבדו”, וחוץ ממנו אנחנו לא צריכים שום דבר. שבכל רגע אני רוצה להרגיש שאני נמצא בשליטה שלו, עד כדי כך שאני ארגיש שהידיים, הרגליים, המוח, הלב, הכול פועל לפי ההכוונה שלו.

שאלה: לפי מה שאמרת ברור עכשיו שבחירת הסביבה היא לבחור את הקשר בין הנשמות.

נכון.

תלמיד: בין חלקי הכלי. איך לבחור נכון כל פעם את הסביבה כדי להתעלות במדרגות? הסברת לנו שלפי הבחירה הזאת אנחנו מתעלים במדרגות הקשר עם הבורא. איך לעשות את זה נכון?

דבר ראשון זו סבלנות. זו המידה הכי חשובה. אתה לא קובע מה קורה ואתה לא מרוצה, כן מרוצה. זה לא צריך להיות כך או אחרת עם השכל שלך. אלא אתה מוכן להתכופף כלפי פעולות הבורא שהוא לבד קובע את הכול.

ואתה מוכן כל רגע ורגע לקבל בצורה ככל היותר נוחה, ככל שהאגו שלך מתעורר ולא רוצה או רוצה שיקרה אחרת, אתה מכניע את עצמו, נותן לו כך על הראש ומוכן לזרום עם הבורא. אחר כך תראה מה זה “לזרום איתו”. זה כל הזמן להכניע את עצמו או שיש כאן עוד כל מני פעולות? כך אנחנו נראה.

פעולות כאלה בקבלה ובהשפעה, במיוחד בהשפעה, שם אנחנו מתחילים, לא רק להסכים עימו בצורה פסיבית, אלא להסכים עימו בצורה אקטיבית. אלה “דרגות השפעה”, “דרגות בינה”. ואחר כך אפילו להשתתף בפעולות שלו. אלה כבר דרגות שאנחנו מקבלים בעל מנת להשפיע. עוד נלמד.

אני לא יכול, אסור לי להתקדם. כי זה לא בצורה נכונה פדגוגית, אלא בהדרגה, שכל אחד וכולם יחד נספוג את השלבים האלו בזה אחר זה. העיקר שאתם במשך היום בכל זאת מתקשרים, לפחות פעמיים ביניכם, ומדברים על הדברים האלה. וכמה שאתם מסוגלים עוד עוברים על השיעור.

שאלה: אמרת במשפט אחד שיכול לסכם את כל ארבע המידות. אמרת ש”אם נפעל נכון בינינו אז כל הפרעה הופכת לעזרה”. למה התכוונת, על אילו הפרעות אתה מדבר?

כל ההפרעות. לא חשוב. “אין עוד מלבדו” ומהבורא אנחנו מקבלים רק את הכוחות ההכוונה שלנו לגמר התיקון.

תלמיד: למה הוא ציין עכשיו את ארבע מידות האלה?

כי זה מה שהוא מצא כנגד ארבע בחירות.

תלמיד: והבחינות האלה הן הפרעות בעצם?

בינתיים בנו, ברצון לקבל שלנו, הן כהפרעות.

אבל כהפרעות, אם אתה עולה מעליהן, אז הן כבר הופכות מכוונות אותך.

במקום הפרעות, הן הכוונות.

תלמיד: והן הופכות לעזרה בעצם?

כן.

שאלה: יש את המושג “אתם בראתם אותי”. האם מדובר על התעלות שלנו על השבע ספירות התחתונות.

אני לא רוצה לשמוע על שבע ספירות תחתונות. על מה שלא דברנו אני לא רוצה לדבר. אל תבלבל אחרים להראות לכולם שאתה חכם.

שאלה: למה בחירת הסביבה היא בחירה חופשית? היא לא קשורה לאותה שליטה של תענוג וייסורים ששולטת על האדם ולא נותנת לו בחירה חופשית?

אנחנו מגלים בחירה חופשית אחר כך. כשאנחנו הולכים עם העשירייה ובונים את העשירייה בצורה כזאת שאנחנו רוצים לאתר סך כול כוחות העשירייה שיהיו דומים לבורא. כמו שילדים בונים מהחול בית או בובות מפלסטלינה, תנסו לתאר שאנחנו בקשר בינינו, כך שכל אחד מכניס איזו תכונה משלו, ומחיבור התכונות שלנו אנחנו בונים את הבורא.

זאת אומרת, על ידי כל תכונה ותכונה שאני מוסיף כדי להתחבר בינינו, אני כך מבטל את האני שלי והופך את התכונה הזאת לכוח השפעה. וכך מחיבור ההשפעות שאנחנו אוספים אנחנו בונים את הבורא. זה סך הכול מה שיוצא לנו מההשפעה ההדדית בינינו וכך יוצא הבורא. הכוח העליון מעלינו.

כי סך הכול כל אחד מעלה את התכונה הזאת של ההשפעה מעל עצמו, כנגד הטבע שלו. שם זה צמצום, מסך ואור חוזר, זה מה שאנחנו אחר כך נלמד ונממש וכך אנחנו עושים.

שאלה: אנו חיים בשתי סביבות החומרית וזו של בני ברוך, כיצד עלינו לפרש את הקריאה על האופן שבו הסביבה משפיעה עלינו?

הסביבה משפיעה עלינו ברוח שלה להתחבר כדי לבנות מקום לגילוי הבורא בכל העשיריות ואחר כך בכל האנושות.

שאלה: האם יש גורם חמישי מחוץ לארבעת הגורמים שנקרא “נקודה שבלב”?

נקודה שבלב היא תחילת התפתחות האדם, אם היא נמצאת בו אז הוא מוכן ומזומן להתפתחות הרוחנית וודאי שזה הדבר החשוב והראשון.

שאלה: כיצד מתיישב הוא שם ידו על גורל הטוב ואומר קח לך עם בחירת הסביבה?

בחירת הסביבה היא חיזוק בסביבה הנכונה שהבורא מביא אותנו, זה הכול, וכאן הבעיה שאנחנו יכולים להיכנס לכל מיני חברות, דרך אגב יש הרבה קבוצות שלומדות חכמת הקבלה ועוד כל מיני כאלה דברים קרובים לזה וגם כאן הבחירה חופשית. אתה יכול ללכת ולהיכנס לכל אחד ואחד, אנחנו לא מדברים רע על שום דבר העיקר שתהיה הפצה.

אחרי שקיבלתי מהרב ברוך, מהרב”ש את הארכיון שלו פיזרתי לכולם את הכתבים שלו, את ספר “שמעתי” שיוצא בכמה מקומות ועוד כל מיני דברים, כי העיקר בשבילי זה להפיץ. ולכן לא חשבתי שעל ידי זה שאחרים יפיצו הם יתגלו ויגדלו בעיני החברה האנושית כולה, לי לא חשוב.

גם לא חשוב לי איפה אתם תלמדו לגמרי לא, העיקר שאתם תגיעו למטרת הבריאה, למטרת החיים, זה הכלל הראשון שצריך להיות במקובל, וזה לא פשוט. היצר הרע סיטרא אחרא עובדת על זה וכל הזמן מחממת את האדם, איך אתה עושה שאתה מעורר אחרים.

אבל אני דווקא בשמחה שומע שיש אנשים שהיו אצלי ואחר כך מכל מיני סיבות אפילו לא חשוב לי מאיזה סיבות הם נמצאים בקבוצות אחרות שלומדות חכמת הקבלה או לא חכמת הקבלה אני לא כל כך יודע, אבל אני שמח בכל זאת שמשהו קורה להם כמו שהם חושבים, שיהיה. לכל אדם יש מקום יותר מתאים לו, “אין אדם לומד אלא במקום שליבו חפץ.” אבל העיקר שתשאר בחירה חופשית, שהוא יעשה חשבון האם יש עליו לחץ להישאר או לבחור מקום טוב יותר, שמתאים לו יותר.

שאלה: איך אפשר בכל פעם לבחור סביבה טובה יותר אם אני באותה עשירייה כל הזמן ולא יכול לעבור לעשירייה אחרת?

זה לא חשוב, עשירייה שאתה נמצא בה היא תעבור כל מיני מצבים כאלה שאתה עוד אפילו לא מתאר לעצמך, זה לא חשוב, תישאר באותה עשירייה ותראה כמה שהמצבים שלכם ישתנו, הבורא כבר דואג לזה.

שאלה: אם יש חוסר פעילות בעשירייה למשך זמן ארוך ושום פעולה לא מובילה למצב טוב יותר, האם צריך לשקול לשנות את הסביבה?

צריך לשקול לשנות את עצמו.

שאלה: האם הבחירה החופשית היא בחירת הסביבה או לבחור לעשות צמצום כדי להשפיע, האם אלה אלמנטים שונים או כולם מתממשים בעשירייה?

הכול מתממש בעשירייה.

שאלה: אבל עדיין אין עוד מלבדו הוא זה שבוחר את הסביבה שלנו, אז מה הבחירה? האם יש לנו בחירה לצמצם את עצמנו או לבחור סביבה?

בדיוק, אתה עונה על זה בדיוק. לכן כתוב, הבורא מביא את האדם לגורל הטוב ושם ידו של אדם על גורל הטוב, ומה שתלוי באדם זה רק חיזוק וכל היתר הבורא עושה, רק תתחזק להתקשר לאותה עשירייה שאתה נמצא בה, לעורר אותם יותר, לחבר אותם יותר, לחבק אותם עד שתרגישו בקשר ביניכם את הבורא.

תלמיד: הבחירה שלנו היא להסכים עם כל מה שהבורא עושה, עם מה שהוא נותן לנו?

ודאי.

שאלה: מכיוון שאומרים שהסביבה העיקרית היא העשירייה, איך לשנות את הגישה לעבודת העשירייה כדי שלא תרגיש יותר מידי שגרה ונוחות?

רק חיבור בתוך העשירייה מציל אותנו מכל דבר רע, רק חיבור יתר.

שאלה: מה הם הסימנים לחיבור רוחני נכון וסביבה רוחנית בריאה?

עד כמה שחברים נעשים יותר קרובים אלי, זה סימן בטוח שאנחנו מתקרבים לרוחניות.

שאלה: האם ניתן להצביע על מכשול עיקרי שמפריע לנו להתחבר בצורה נכונה?

המכשול העיקרי הוא ברור, הגאווה שיש בכל אחד, ש”אני רוצה להיות יותר מכולם, אני רוצה לקבוע דברים שבינינו, אני לא מסכים עם אחרים אם זה לא בצדק או בצדק ואני מרגיש בתוכי שכל פעם משהו מתגלה, מתעורר בי משהו וזה היצר הרע שלי”.

שאלה: כשאנחנו מתפללים לבורא בעשירייה יש הרגשה שאנו מדברים ומבקשים ממשהו נעלם וגם לא יודעים לזהות את התגובה שלו. איך ליצר דו שיח עם הבורא שהתגובה ממנו תהיה ברורה?

ככל שאנחנו מתחברים בינינו ומשתדלים לצאת כל אחד מעצמו ולהתחבר עם החברים, בזה אנחנו בונים תנאים לגילוי הבורא, להרגשת הבורא. אני כביכול עושה בזה אור חוזר, עולה מעלי כלפי החברים, ואז בנטייה הזאת לעלות מעלי כלפי חברים אני בונה תנאים לגילוי הבורא.

שאלה: אנחנו עדיין כל יום מדברות בעשירייה ורוצות לבנות את הבורא בינינו וזה לא קורה, מה צריך עוד לשפר?

מה שאני אמרתי, רק להשתדל להתעלות מעל האגו שלי ולהיות מחובר עם החברות.

שאלה: כשאדם טומן את עצמו בסביבה האם הוא יכול לסמוך על זה שהסביבה תפעל עליו טוב? כי לפעמיים אנחנו רואים שהחשיבות בסביבה יורדת.

זה מפני שאתם לא דואגים לזה. צריכים להתחיל מזה וצריכים לסיים עם זה. אלא בשביל מה אני מגיע לשיעור? סך הכול מה אנחנו צריכים? ללמוד איך להתחבר עד לגילוי הבורא בינינו.

שאלה: כלפי מה בחברה אני מכניעה את עצמי?

כלפי נקודה המרכזית של החברה ששם הלבבות של כולן.

שאלה: איך העשירייה ביחד בוחרת סביבה טובה?

העשירייה בונה את הסביבה הטובה על ידי זה שבוחרת את מצבה המתקדם בחיבור.

שאלה: אם בכל רגע אני בשליטת הבורא זה לא מסיר אחריות ממני?

לא. אני תמיד צריך להיות אחראי על כולם. לא לשלוט בזה על כולם, אלא להיות אחראי על כולם. כמו אימא שדואגת לילדים שלא יקרה להם שום דבר, שישחקו יפה, שיגיעו לתוצאה יפה במשחק, אז היא שומרת עליהם, עוזרת להם.

שאלה: האם על ידי ביטול עצמי אני רוכשת חירות?

ודאי שרק על ידי ביטול עצמי אני רוכשת חירות. חירות הוא “חרות ממלאך המוות”, כלומר מהטבע של האדם.

(סוף השיעור)