MALCHUT: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Rabash. Record 36. Who Hears a Prayer

שיעור בוקר 13.06.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי רב”ש”, כרך ג’, אסופת דרגות הסולם,

מאמר 36, “שומע תפילה”

קריין: כתבי רב”ש, כרך ג’, מאמר 36, “שומע תפילה”.

שומע תפילה

“”שומע תפילה”.” כותב רב”ש, “מקשים העולם מדוע כתוב תפילה כלשון יחיד, הלא” הבורא, “הקדוש ברוך הוא שומע תפילות, כמו שכתוב, “כי אתה שומע תפילת כל פה עמך ישראל ברחמים”.” האם תפילות או תפילה?

“ויש לפרש,” אומר רב”ש, “שאין לנו להתפלל אלא תפילה אחת,” פנייה אחת, בקשה אחת לבורא בסך הכול “שהיא” בלשון הזוהר נקרא “לאוקמא שכינתא מעפרא,” להקים שכינה מעפר, “שעל ידי זה יבואו כל הישועות”.

במידה שאנחנו משתדלים לעורר בנו גדלות הבורא, במידה הזאת אנחנו מעוררים בתוכנו את כל הנטיות הנכונות כדי להתקשר אליו, להתקרב אליו, לגלות אותו, להתחבר בו. הכול תלוי בחשיבות, לכן כל יום, כל רגע אנחנו צריכים להיות בנטייה אחת – איך הבורא יגדל בינינו, איך החשיבות שלו תמלא את כל האופק שלי. ובהגדלת חשיבות הבורא תלויה העלייה שלנו בסולם עד גמר התיקון, ובעצם רק את זה אנחנו יכולים לבקש מהבורא.

כשקמים בבוקר או בערב, בצהריים ונמצאים לפני השיעור, אנחנו צריכים לבקש שעל ידי השיעור תגדל בנו חשיבות הבורא, ושנוכל דווקא בצורה כזאת להתקרב אליו, להיכנס לעולם הרוחני, לעולם העליון. לא חסר לנו כלום בחיים שלנו חוץ מחשיבות הבורא. במידה שהבורא חשוב זה ממלא לי את כל האופק, את כל העולם. לאן שאני מסתכל, מה שאני מרגיש סביבי, הכול זה רק הבורא. בכל מיני פעולות, בכל מיני הבחנות, אבל זה רק הבורא. ואם אני מתאר לעצמי שבאמת כך אני משתוקק לזה, רוצה שכך יקרה, אז אני עולה ועולה אליו, מתקרב אליו, עד למצב שאני באמת מגלה שהוא ממלא את כל המציאות וחוץ ממנו אין כלום, אין עוד מלבדו.

לכן הבקשה שלנו היא שישמע את התפילה שלנו, והתפילה שלנו היא שיעזור לנו להגדיל את החשיבות שלו. במידה הזאת אנחנו מגדילים אותו בינינו, מתחילים להרגיש אותו יותר ויותר, עד שאנחנו באמת מרגישים שהבורא ממלא את כל האופק. זאת אומרת, מרגישים שאין עוד מלבדו, שהוא עשה ועושה ויעשה את כל הפעולות, את כל המעשים כולם.

זאת התפילה. חוץ מזה אין באמת תפילות, חוץ מהבקשה הזאת אין עוד בקשות לבורא, כי לא חסר לנו כלום, רק להרגיש עד כמה הוא נמצא בכל דבר, ושכל העולם הוא שלו, הוא עיצב אותו בצורה כזאת, וכל הפעולות שעומדות לקרות הן פעולות שלו ואין עוד מלבדו.

יוצא שפנייה לבורא שיעזור לנו לגלות אותו כדי להתייחס נכון אליו ולכל פעולותיו זה העיקר.

שאלה: למה דווקא בעשירייה אנחנו צריכים להגדיל את חשיבות הבורא? מה האפקט המרכזי של הגדלת חשיבות הבורא בעשירייה?

אדם יכול לדבר על הבורא ועל גדלות הבורא אפילו כשהוא לבד, אבל אם אנחנו באמת רוצים לתאר את הבורא בצורה נכונה, אז אנחנו יכולים לתאר אותו רק כשאנחנו בקבוצה. כי אז אנחנו מתחילים להרגיש אותו היחס, אותה הרשת, אותה התגלות הבורא שעומדת לפנינו, דרך הקשר בין החברים. והקשר הזה הוא רב גוני, בקשר הזה יש לנו הרבה מאוד הבחנות. ודאי שיותר נוח לי וטוב לתאר את היחס שלי לבורא כשאני לבד, סגור, רחוק מכולם, ובאמת כך במשך אלפי שנים היו למקובלים כאלה הזדמנויות. מה שאין כן בימינו, כשאנחנו כבר נמצאים בשלבי התיקון האחרון אנחנו לא יכולים לעשות את זה כך, כי התיקון חייב להתממש גם בתיקון הגשמי, זאת אומרת בגופים, על ידי כך שנתקשר בינינו ונבנה בינינו בפועל אותו הקשר שצריך להיות ברוחניות. בזה הרוחניות יותר ויותר תתקרב לגשמיות, כך שנראה את כל הדברים שאנחנו מדברים עליהם, את כל התיקונים, גם ביחסים בין החברים ואחר כך בגופים יותר רחבים, עד שנראה את זה בכל העולם.

שאלה: מה המצב הזה בעשירייה שנקרא “מקימים את השכינה מעפר”?

זה שאנחנו עולים למעלה, זה נקרא הרגשת גדלות הבורא בנו, שאנחנו בינינו מתחילים גם להרגיש שהבורא הוא חשוב, שהוא שלנו, לא שלי ולא שלו ולא שלו אלא שלנו. שאי אפשר לתאר את הבורא בצורה רוחנית, בלתי תלותית באגו של האדם, אלא רק בצורה שהאדם מתקשר לחברים, לאנשים אחרים ואיתם יחד הוא בונה את הדמות הזאת שהיא הכי יקרה, הכי גדולה, הכי קובעת, ואחר כך רואה בכלל שאין עוד מלבדו, שרק היא קובעת והיא מחליטה והיא עושה, ואת הדמות הזאת הוא בונה דווקא בקשר עם החברים.

זאת אומרת, במידה שמבטל את עצמו כלפי החברים, במידה שהוא חושב על גדלות החברים, אז מאהבת החברים וגדלות החברים, מזה הוא מגיע לאהבה ולגדלות הבורא. כך הוא בונה. הוא לא יכול לבנות צורה אחרת של הבורא, אלא רק בצורה כזאת.

תשאלו, נמצא מילים, זה לא כל כך פשוט, כי זה עניין של הרגשה די פנימית, אישית שבתוך האדם, איך הוא מגיע להזדהות, לקשר עם הבורא. אבל העיקר בשבילנו לגלות חשיבות בגדלות הבורא בעינינו, כי זה מה שילווה אותנו, זה מה שיכוון אותנו, יפנה אותנו בכל דבר ודבר בצורה נכונה.

תלמיד: מהנאמר זה נשמע כאילו יש שני דברים, ישנה העבודה המשותפת שלנו בעשירייה, שכולנו עובדים, אנחנו מפרסמים את החשיבות הזאת, מעלים אותה, ויש גם תחושה אינטימית של כל חבר פרטי. מה כאן העיקר?

העיקר זו העבודה הפנימית של האדם, שאדם מתוך עצמו מתפלל לבורא שייתן לו קשר עם החברים כי דווקא על ידי החברים הוא יכול להגדיל את הקשר שלו עם הבורא. לפי האגו שלנו זה דווקא ההיפך, אנחנו חושבים שככל שאני לבד אז אני אבצע את זה בצורה יותר נכונה, אישית, בצורה ששייכת רק לי והבורא הוא שלי, אבל באמת העניין הוא שאין לנו שום אפשרות לגלות את הבורא אלא דרך אהבת הזולת. לכן אני חייב לבנות את הכלי הזה של אהבת הזולת, כי דווקא בו אני יכול להתייחס נכון לבורא.

תלמיד: מה זה אהבת הזולת? מה זה לאהוב את החבר? איך זה מרגיש?

לאהבת הזולת מגיעים דרך חשיבות, כמו בכל דבר, חשוב יותר או חשוב פחות. זה היחס שלנו בכלל לכולם, גם לבורא וגם אלינו, לעצמנו. ומתוך זה שהדבר נעשה חשוב למטרה שלי, לחיים שלי, לקיומי, לא חשוב למה, אני שוקל עד כמה הוא יקר ולפי זה אני מתקרב אליו, לפי זה אני רוצה להיות קשור אליו. לפי זה מגיעים לדבקות בין החברים ולפי מידת הקשר ומידת הקרבה בין החברים, מגיעים גם לדבקות בבורא.

שאלה: איך אנחנו בונים בעבודה שלנו רוטינה, שתעלה את חשיבות אהבת הבורא כל הזמן, ובגלל חשיבות הדבר, כל הזמן נתייחס לזה ונעסוק בזה?

אנחנו בונים בקשה לבורא, שכל הזמן יטפל בנו כך, שתהיה לנו חשיבות לגדלות הבורא. שהבורא ייתן לנו נחיצות להשיג את גדלותו, כי הוא הראשון והאחרון ופועל בכל הפעולות ואין עוד מלבדו, ואנחנו תלויים בכל מחשבותינו, בכל רצונותינו, ובכל פעולותינו רק בו.

ואת זה אנחנו צריכים לבאר לעצמנו כמה פעמים ביום בצורה ברורה, להתעורר לזה ולדאוג שהתוצאה מההתעוררות הזאת שהיא כמו תפילה, ובעצם זאת התפילה, היא תישאר בנו ותלווה אותנו במשך כל שעות היום בכל המעשים. ובכל מה שאני עושה, אני אעשה חשבון בתת ההכרה, שאני חייב את זה בסופו של דבר כדי לגלות את שליטת הבורא, גדלות הבורא עלי, שמשמעה “שומע תפילה”.

שאלה: אתמול נתת לנו תרגיל לעבוד בינינו כדי לנסות להרגיש את אין עוד מלבדו, ולדאוג ולראות איך אנחנו גורמים לו שהוא ייהנה. כשעשינו את הפעולות האלה יחד הרגשתי שני דברים הפוכים. מצד אחד עבדנו בתוך העשירייה והייתה לי הרגשה שאנחנו נמצאים ביחד. מאידך גיליתי, שאין לי שום יכולת להצדיק את הבורא על מה שאני רואה במציאות.

מצוין. תראה איזה תנאים מצוינים הוא נותן לך, שאתה לא מסוגל להצדיק אותו בשום מקום, בשום דבר ואז אתה מבקש ממנו. אז תמשיך.

כשאתה פונה אליו מה אתה מבקש?

שאלה: אני מאוד רציתי להצליח להצדיק אותו ושיהנה. אבל איך אני יכול לעשות לו נחת רוח, אם אני ממש לא מסכים אתו?

אז אתה לא מסכים ואתה רוצה לעשות לו נחת רוח, ובכל זאת אתה יודע שאתה יכול לעשות לו עוד יותר נחת רוח כשאתה לא מסכים – אז תכופף את עצמך במקצת. אני לא אומר לך שאני תמיד מצליח, אבל אם תצליח, תראה שיש בזה משהו.

שאלה: לכופף את עצמי לפני החברים, אני איכשהו מבין פחות או יותר מה לעשות, אבל מה זה אומר לכופף את עצמי כלפי הבורא?

כלפי החברים זה יותר קל, כי אתה יכול לעשות את זה במעשה, אתה יכול לעשות את זה בחיצוניות, אבל כלפי הבורא זה לא הולך. לכן דרך החברים לבורא – לפחות בצורה כזאת, כי ישירות לבורא זה קשה, לזה צריכים כבר להיות כלים מוכנים.

שאלה: אולי יש המשך לתרגיל של אתמול, ואתה יכול לתת לנו עוד עצה שנמשיך את הפעולה הזו? כי אתמול סיימתי בהרגשה שאני חייב להמשיך, הרגשתי ממש מובס מהתרגיל.

אני ממליץ להתחיל כל יום מחדש כמו שכתוב, “ויהיו בעיניך כחדשים” וכל יום לבקש מהבורא שיעורר לנו את גדלותו. חשיבות הבורא זה מה שאני צריך, שיכסה את כל העולם, כל הבעיות שלי, כל מה שיש לאדם תכסה גדלות הבורא. זאת אומרת, שזה מגיע מהבורא אלי, כדי שדרך זה אראה את הגדלות שלו. זה קשה, אבל זה מה שאנחנו מקבלים כדי להגיע לאמת.

תתאר לעצמך שאתה נמצא ברוחניות. אז ברוחניות אין בני אדם, אין העולם הזה, אין כדור הארץ. תתאר לך אפילו בצורה כזאת, למרות שגם היא לא קרובה לאמת אבל מילא. ואתה מרגיש רק דבר אחד, שאתה נמצא בעולם שמלא בחשיבות הבורא, ואז לפי חשיבות הבורא שיש לך, כמה השגת, כמה בנית – אתה נמצא.

כך מתארים האנשים את העולם העליון, את הכניסה לעולם העליון. שאתה מגלה שהבורא ממלא את הכול ואתה עכשיו ממש רואה שזה כך.

ואז המקום שלך הוא לפי כמה שהשגת את גדלות הבורא במשך החיים שלך, כשנתנו לך כל מיני הזדמנויות, קירבו אותך למורה, לחברים, וגם כשאתה שומע את המילים האלה שעכשיו אני אומר לך ואיך אתה יכול לממש אותם. כי זה מה שחשוב, עד כמה גדלות הבורא שורה עלייך. תנסה לתת לזה איזו צורה, דין וחשבון ולבנות מערכת, שבה אתה יכול להגדיל את זה.

בעצם חוץ מזה לא צריכים שום דבר. כשאתה קם בבוקר ואתה הולך לישון בלילה, משך כל שעות העבודה, לא חשוב במה אתה עוסק, תעביר זאת כשגדלות הבורא, חשיבות הבורא לפניך, וגם כשאתה חי עכשיו את הרגע הזה היא תגדל בך.

ואז תראה מה כאן עבודת הקבוצה שצריכה להזכיר לך ולעורר בך את הדברים. וזה נקרא “לאוקמא שכינתא מעפרא” – להקים שכינה מעפר. וכל פעם אתה תראה שחשיבות הבורא בעפר, בדברים הכי נמוכים, ותמיד אתה צריך להקים את חשיבות הבורא בעיניך, ולפי זה תעלה אליו. זו כל העלייה שלנו בסולם.

שאלה: במה בדיוק הבורא גדול?

הוא עושה את הכול, מסובב את הכול, ממלא את הכול, מחליט על הכול. זה הכול הבורא, שאין עוד מלבדו. ומה שבנוי בנו כאגו, זה כל התכונות ההפוכות ממנו, כדי שדווקא על פניהן נכיר את גדלותו, חשיבותו.

תלמיד: מהי התגובה הזאת שיש לך גדלות הבורא? איך אתה אמור להגיב?

אני אמור להגיב, שאני רוצה לגלות אותו כשאני נמצא כלפיו במסירות נפש. שאין יותר שום דבר בעולם שנמצא ביני לבורא. לא בעיות, לא הצלחות, לא אירועים, אין בני אדם, אין שום דבר, רק אני נמצא לפניו. ומתי זה קורה? כשכל העולם כבר עשה מה שיכול היה לעשות כדי לבלבל אותי ולדחות אותי מהבורא, ונתן לי את כל התנאים ההפוכים שהייתי צריך להתעלות מעליהם ולהתקרב לבורא. ואז אראה את כל ההפרעות כשרציתי להתקרב לבורא ולא יכולתי, את כולן אראה כעזרה.

תלמיד: ברגע הראשון כשיש איזה מקרה, יש יכולת ישר להגיב שזה מהבורא, או תמיד התגובה תהיה שאין בורא?

ודאי שכך קורה לנו כל הזמן. אבל יותר טוב אם אנחנו נמצאים בסביבה הנכונה ואם אנחנו מסכמים שאנחנו משתוקקים רק להכיר את גדלות הבורא, לא צריכים שום דבר חוץ מזה. מה ההבדל בין העולם הזה לבין העולם העליון – מתגלה לך גדלות הבורא שמכסה את הכול, אין עוד מלבדו, כוח אחד פועל במציאות.

מה יש לך בעולם הזה? אין לך יותר גדול מהאגו שלך שמסתיר ממך את הבורא וסובב אותך לכל הכיוונים.

תלמיד: אז מה החשיבות שלנו נותנת לבורא, למה דווקא זה מה צריך?

אתה מעדיף את החשיבות שלו על פני החשיבות שלך, או חשיבות של השפעה על פני חשיבות של קבלה.

תלמיד: יוצא כאילו אנחנו באותה מציאות ואנחנו מוסיפים עליה שכבה של חשיבות.

כן. אתה מוסיף את חשיבות הבורא. הוא בכלל לא חשוב בעיניך, אתה מוסיף מעל מה שמלכתחילה חשוב לך – רק אתה. וכל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו. ככל שהיה לך אגו גדול אז אתה מתעלה מעליו ומעדיף את חשיבות הבורא מעל החשיבות של עצמך, וכך אתה נעשה גדול.

שאלה: חשיבות הבורא זו לא סתם חשיבות, אלא מדובר בבניית כלי כלפי המצב הבא שבינתיים אין לי צורך בו. הכלי הוא בעיסוק אהבה לבורא בין החברים וזה מקדם את המדרגה הבאה?

כן.

שאלה: מה לעשות לעשירייה שמשתדלת לממש עצה לדבר על גדלות הבורא, מתפללת יום יום לקבל את גדלות הבורא, אבל במבחן התוצאה לא מצליחה לתרגם דיבורים למעשים או להרגשה?

להמשיך. להמשיך ולחפש איך בכל זאת לעשות שזה יקרה. אני פותח לכם בעצם את המפה הכי פשוטה. אין כאן שום דבר חוץ משניים, חשיבות האדם וחשיבות הבורא. על זה אנחנו מדברים. ככל שהאדם מכניע את עצמו כלפי חשיבות הבורא וזה מה שקובע לו את כל הפעולות, המעשים והמחשבות שיהיו לו.

במידה שהוא מתקרב לזה ורוצה שזה יקרה, שחשיבות הבורא ימלא את כל הרצונות והמחשבות, במידה הזאת הוא נכנס לעולם העליון, לעולם הרוחני, מתחיל להתגלות בו העולם העליון והוא מרגיש את עצמו שמתעלה מעל העולם הזה.

ההבדל בין שני העולמות, כמו שכתוב – “שעבוד המלכויות”. מה זאת אומרת שעבוד המלכויות? האגו של האדם שמצייר לו את העולם הזה מתחלף לחשיבות וגדלות הבורא שממלא אותו, זה כבר העולם העליון.

האדם כל הזמן חושב איך לגלות את גדלות הבורא שפועל בכול, אין עוד מלבדו, אם הוא באמת נמשך לזה ורוצה שזה יקרה – לאט, לאט מזמין, מושך על עצמו את המאור המחזיר למוטב, וכך בסופו של דבר קורה בפועל. ואנחנו צריכים בכל יום לצפות שזה יקרה.

שאלה: המקום הזה, האם זאת העבודה של האדם לבד להידבק לחשיבות הבורא כך, או שהוא צריך לקבל עזרה מהסביבה, מהעשירייה שלו?

ברור שסביבה וקבוצה אבל להתחיל מזה שהוא רוצה, או שהסביבה משפיעה עליו והוא רוצה, אבל מתחיל בכל זאת ממנו.

תלמיד: אנחנו כאילו מנסים לפתח את הנוסחה של איך לעזור אחד לשני בדיוק במקום הזה.

תדברו, על זה אפשר לדבר. החברים בקבוצה יכולים לדבר על גדלות הבורא, איך להתקרב לזה, איך לעורר בכל אחד ואחד.

שאלה: אם אני מבקש מהבורא שיעזור לנו להכין את עצמנו כדי לקבל מה שהוא שולח, האם זה להעלות חשיבות הבורא?

להעלות את חשיבות הבורא זה לראות את פעולות הבורא בכל מה שאני והעולם. זה נקרא לגלות את השכינה, את נוכחות הבורא בכל המציאות, כולל אותי.

שאלה: מה ההבדל בין גדלות הבורא ואמונה בגדלות הבורא?

אני חושב שאנחנו לא יכולים כל כך לדבר על זה. אמונה בגדלות הבורא מתגלה בנו כשאני מאמין שזה מחזיק אותי איכשהו אבל עדיין באוויר. מה שאין כן, גדלות הבורא שמתגלה – ממלאה את כול האדם ממש באופן מעשי.

שאלה נכונה אנחנו עוד נגיע לזה אחר כך, אין לנו עכשיו עדיין הבחנות לזה.

שאלה: אני מזהה את גדלות הבורא דרך תחושות של הכרת תודה והודיה, מהמצב של הכרת תודה. האם זו גדלות הבורא אותה הכרת תודה, או אותה הודיה שאני מרגיש?

יותר מזה, זו הרגשה בפועל שהבורא ממלא את העולם. בצורה כזאת אתה בטוח שאתה לא טועה, אתה הולך בדרך הנכונה, והפעולות שלך כלפי העולם הן בהתאם לפעולות הבורא, כך אתה נעשה שותף שלו, וכן הלאה.

שאלה: איך ממשיכים לעבוד עם גדלות הבורא בבחירה חופשית, ומוסיפים בחירה חופשית כל רגע?

בהתאם למצב שלנו, כמו שלמדנו, כך צריכים לעשות. להוסיף את הבחירה החופשית שלנו, בכך שכל פעם אנחנו דואגים שגדלות הבורא תגדל בנו.

שאלה: בצורה פרקטית כל יום יש לנו הרבה תפילות, גם בעשיריות, וגם שתי תפילות עולמיות שכל הכלי העולמי מתחבר ומחברים תפילה. במפגשים האלה לכל אחד יש את התפילה שלו, כל אחד זורק משפט משלו. אולי צריך לשנות את זה לנוסח אחד, לתפילה אחת אחידה לגדלות הבורא, במקום מה שאנחנו עושים היום?

אני לא קובע מה אתם תעשו, אני נותן שיחה, ולפי השיחה הזאת אתם תראו אם יש לכם משהו לקחת ממנה, ולשפר את הגישה שלנו של כל בני ברוך, לקשר בינינו, לעשירייה, ולבורא. אתם צריכים לראות איך אפשר לקחת מהשיחה משהו ולממש אותו.

תלמיד: בשכל אני מבין מה צריך לעשות, אבל מהלב שלי לא יוצא הדבר הזה של גדלות הבורא.

ודאי שזו לא צורה אמיתית, אבל תתאר לעצמך שאתה מגיע לעולם הבא, מה יש לפניך? הבורא קיים בלבד, אין עוד מלבדו, כבודו מלא עולם, אין שום דבר חוץ ממנו. לזה אתה מגיע, זאת צורת האמת שמתגלה לפניך, ומשם תמשיך הלאה.

אותה צורה אתה צריך להרגיש עכשיו במצבך בעולם הזה. שכל העולם הזה, ההעלם וההסתר, שכל הדברים האלה לא יסתירו ממך את הבורא. תנסה לעשות את זה כך, תנסה לבנות את היחסים שלך דרך העשירייה לכל מה שקורה לך בעולם, כך שכביכול אין העלמה יש רק גילוי הבורא, כי אין עוד מלבדו. על זה אנחנו מדברים, ועל זה התפילה שלנו, זה מה שרב”ש מסביר לנו, אין תפילה אחרת, רק דבר אחד, שהבורא יתגלה, כי אין עוד מלבדו.

תלמיד: איך משתחררים מהעבדות הזאת של חשיבות העצמי, כי אני כל הזמן תקוע בזה? אני לא יודע איך להרים את הראש מעל זה מרוב שאני כל הזמן תקוע בעצמי ולא מצליח לראות.

נכון, זה כל הסולם, אלה כל הדרגות שאנחנו צריכים לעבור. בכל מצב ומצב אנחנו מבטלים את האגו שלנו שמסתיר מאיתנו כל מיני פעולות של הבורא, ומגלים רק אותו. מגלים שהוא בעצמו עושה את ההסתרה הזאת כדי ללמד אותנו איך מעל ההסתרה לעלות ולגלות אותו. כי כשאנחנו נלחמים נגד ההסתרה, אנחנו רוכשים כלים כדי לגלות אותו, וזה מה שחסר לנו עכשיו.

תלמיד: אז מה זה הכלי הזה שצריך לרכוש?

צמצום על הרצון לקבל שלנו, מסך, ואור חוזר. או במילים אחרות, אמונה, אמונה למעלה מהדעת, והשפעה. או במילים אחרות, להגיע מאהבת הזולת לאהבת הבורא. בסופו של דבר זה ביטול של האגו שלנו ובמקומו אנחנו מעמידים את כוח ההשפעה. אנחנו נותנים לבורא מקום לשלוט בנו, והוא עושה את המלחמה הזאת עם האגו שלנו.

תלמיד: ומה אנחנו צריכים לעשות מעצמנו כדי שהבורא יעשה עלינו את כל הפעולות האלה, כדי שתהיה יכולת להיות למעלה מהרצון הזה שכל הזמן מושך אותנו לעצמי?

לפנות לבורא מקום בליבנו. שום דבר חוץ מזה. לפנות לבורא מקום בליבנו.

שאלה: והפינוי מתבצע על ידי החשיבות, זה מה שמפנה לו מקום?

נכון. אני רואה שכולם מתקדמים. אני דווקא מרוצה מזה שיש לנו התקדמות ממשית. וזה שאנחנו לא מסוגלים לעשות קפיצות בדרך, זה הזמן שלנו, כי אנחנו סוחבים אחרינו את כל העולם.

שאלה: בעולם שלנו יש המון אנשים שיש להם את חשיבות הבורא, למשל דרך הייסורים. אבל הדרך שלנו שונה, האם אפשר להגיע לזה בלי ייסורים?

ייסורים יכולים להיות בכל מקום, ובכל מצב. למשל ייסורי אהבה, למה אין לי אהבת הבורא, למה אין לי אהבת חברים, למה אני לא מתקשר מספיק לחברים? גם אלו ייסורים. אם אנחנו מחליפים ייסורים שונים מהעולם הזה, לייסורים יותר פנימיים, על כך שאין לנו מספיק חיבור בעשירייה שבו אנחנו יכולים לחבר את הבורא, אז אנחנו מחליפים ייסורים בייסורים, וכך מתקרבים ומגיעים לקבלת גילוי הבורא, לתענוגים.

שאלה: כשאנחנו מדברים על גדלות הבורא, בדברייך יש שתי עצות פרקטיות, לדבר על גדלות הבורא, ולשחק באהבת חברים. אלה שתי גישות שונות, ואני מרגיש את זה על עצמי. לדבר על גדלות הבורא, בשבילי זה תמיד משהו מופשט אבסטרקטי, וזה מביא לי תגובות אחרות לגמרי. כשאתה מדבר על משחק בין חברים באהבת החברים, זה כבר משהו אחר, שם יש כלים אחרים.

אני רואה שיש חברים שמתעוררים כשמדברים על גדלות הבורא. האם יש שני סוגי אופי שונים של בני אדם? על מה עליי להתמקד אם הגישה הראשונה לא מעוררת אותי? לעבוד בצורה מלאכותית, לשים את עצמי במצב לא נוח ולדבר על גדלות הבורא, או לעשות משהו שיותר קרוב לי?

גם זה וגם זה. גם לדבר על גדלות הבורא, אמנם שאתה לא מרגיש ועדיין אין לך שום משיכה לזה, וזה נכון, טבעי, ואמת. אבל בכל זאת לדבר על זה, ויחד עם זה לדבר על המצב הנוכחי ואז יהיו לך שתי הבחנות, מה יש, ומה צריך להיות.

אם תדברו כך בעשירייה, אתם תתקדמו. תנסו, ומתוך הניסיון תתחילו להרגיש מה קורה.

שאלה: לפעמים אני מרגיש בהתפעלות, מלא באנרגיה, אני מגיע אל חבריי, ומביע בפניהם את גדלות הבורא. אבל אז פתאום אני נופל ומרגיש קטן, מזויף, פגום ומאשים את עצמי. מה אני אמור להבין מהנפילות האלה כשאני נופל?

שהבורא נותן לך הזדמנות להקים את השכינה מהעפר, להעלות את חשיבות הבורא בעולם. הוא נותן לך להרגיש שאין שום חשיבות, לא בך, לא בעולם ואפילו לא בבורא, בכלום, ואתה נמצא ככה ללא רוח. כאן הוא נותן לך את ההזדמנות, שתתחיל להתעורר, להתאושש מהמצב הזה, ולהגדיל את חשיבות הבורא בעולם. בזה שהוא מוציא אותך מהחשיבות בחיים, ואתה אפילו לא רוצה לחיות, אין לך בשביל מה ולמה. הוא נותן לך הזדמנות להגדיל את חשיבות הבורא בעולם כשאין לו שום חשיבות בעולם שלך. אין לך חשיבות בכלום, אז תתחיל לגלות את גדלות הבורא, שאין עוד מלבדו.

תתאר לעצמך שאתה מגיע לעולם העליון ושם רק הבורא מגולה, כי זו האמת, אין חוץ ממנו, אין עוד מלבדו. אז תתחיל לעבוד, ולגדל את חשיבות הבורא בכל מצב שאתה נמצא.

שאלה: כשאני מחולל בתוך עצמי הרגשה שהנה יש לי את סיכוי להיות בעשירייה, יש לי סיכוי לאהוב את החברים, ואז אני מתחיל להרגיש שבאמת יש איזו אנרגיה שמופיעה כדי לשרת את העשירייה. האם זו אחת השיטות של ביטול החשיבות העצמית?

כן.

שאלה: למה בעצם אנחנו לא מצליחים לשים את הבורא לפנינו, ויוצא כל פעם כאילו אנחנו יותר חשובים וגדולים מהבורא?

כי זה נגד האגו שלנו.

תלמיד: מתי זה נקרא שהצלחנו בהרגשה לראות את גדלות הבורא, שאני מגיב נכון לסיטואציה?

כשתרגיש, אתה תרגיש.

שאלה: אם אני עכשיו מגלה את חשיבות הבורא גם בעשירייה וגם מחוצה לה, איך זה משפיע גם על העולם וגם על העשירייה?

בכול. זו מערכת אחת רק נדמה לך שזה עולם, זו קבוצה, זו עשירייה, זו אנושות, ובכלל עולמות, הכול מערכת אחת. אתה נמצא בכל המערכת הזאת, תקרא לה עולם אין סוף או איך שאתה רוצה, ומה שאתה עושה משפיע על הכול.

תלמיד: האם זה משפיע במשהו על ההתקדמות של האנושות לחשיבות של הבורא?

ודאי, איך יכול להיות שלא. יש עוד כלל שנדבר עליו “פרט וכלל שווים”, זה לא פשוט אבל נרגיש את זה. אנחנו לומדים בדרך כלל דברים שכבר יכולים במשהו להתגלות בהרגשתנו.

שאלה: לאחרונה כל פעם כשאני עושה מאמצים לחיבור בעשירייה אני מרגיש קושי ולחץ, אני משייך את זה לבורא, ורוצה להרגיש שהוא רוצה לקדם אותי ואת העשירייה, וכל פעם כשאני עושה מאמץ לעשות את זה אני מרגיש שהוא שם עליי עוד חבילה. זה גורם לי לפחד להוסיף במאמץ. מה לעשות?

תתחבר יותר לחברים. כי זה שהבורא מוסיף לך כל פעם ביגיעה זה סימן שאתה יכול להתקדם. אבל כוח להתקדמות אתה צריך לקחת מהחברה, לכן בהתאם לזה אתה צריך להתקשר יותר לחברה. הבורא מוסיף עליך הכבדה בדרך, ואתה פונה לחברה ומקבל מהחברה כוח להמשיך בדרך.

כשאתה מתחבר לחברה, אומנם אתה לא מרגיש, אבל בעצם כל הכבדות שלך כבר מתחלקת בין כולם. אתה עוד לא מרגיש את זה, אבל עוד מעט תרגיש שזה ממש כך בפועל – שמים לך מטען של עשרה קילו על הכתף, וכשזה מתחלק בין החברים אתה מרגיש במקום עשרה קילו, קילו אחד. ברוחניות זה הרבה יותר ממשי, כי ברוחניות זה לא מתחלק כמו בגשמיות, זה אותו מטען רק המטען מתחלק, אלא ברוחניות אם אתם מתחלקים בקבוצה בכל מה שנופל על כל אחד, במה שהבורא מגלה לכל אחד, אז זה הופך להיות מכוח משיכה לכוח עליה. זה כמו כדור פורח שמעלה אתכם למעלה אל אף שהבורא מוסיף כבדות. איך יכול להיות דבר כזה? כי אתם הופכים את כוח הקבלה שבכל אחד לכוח השפעה הדדי והוא מה שממלא אתכם. יש בזה דבר שהוא למעלה מהטבע שלנו.

שאלה: גדלות החברים זה משהו שאולי אפשר להגיע אליו, אבל אף על פי שבהרגשה שלי אני מרגיש את גדלות החברים, קשה מאוד לשייך את זה לגדלות הבורא. איך אפשר לעשות את הקשר הזה? תמיד אני מרגיש שהדבר הזה מתחמק.

תדברו על זה יחד בין החברים ואתה תרגיש עד כמה זה טוב.

שאלה: למה גדלות הבורא לא מתקבעת בתוך העבודה שלנו אלא כל הזמן נופלת כמו עפר?

כדי שנעשה יותר ויותר עבודה על גדלות הבורא לעומת האגו שלנו.

שאלה: האם חשיבות גדלות הבורא היא חשיבות תכונת ההשפעה שלו, אהבה, או חשיבות של הנותן תכונה הזו?

חשיבות גדלות הבורא שאנחנו רוצים לטפח, לפתח בנו, זו העבודה הכי חשובה, אין יותר מזה.

שאלה: כיצד נוכל לחבר נכון את גילוי גדלות הבורא בה הוא נותן להתגבר על קשיים חומרים שקשורים לבריאות?

אנחנו רוצים גם את זה לקשור אליו. כשמקבלים מכות דרך הבריאות עלינו להבין שאנחנו מקבלים את זה מהבורא דרך מערכת מיוחדת שהיא הכי קרובה אלינו בצורה הגשמית – מערכת הבריאות.

שאלה: אלו פעולות אדם צריך לעשות אם פתאום קיבל ריחוק מהעשירייה וכל הפעולות שבה מובילות אותו ליותר אכזבה וריקנות?

שיתאר לעצמו שהוא נמצא מול הבורא ולא יכול לפנות אליו אלא רק דרך העשירייה. שאין לו שום אפשרות לראות את הבורא ולהיכנס אליו, להתקרב אליו, אלא רק דרך עשירייה בדרך. זה הכלל, זה החוק שאנחנו לומדים מ”תלמוד עשר הספירות” – דווקא עשר, וכל עוד האדם לא יכלול את עצמו בעשרה, אז הוא לא יוכל להגיע לכוח העליון שנמצא בכתר של הפרצוף שזה הבורא, פשוט בלתי אפשרי.

שאלה: האם הגדלת חשיבות הבורא בעיניי צריכה להוביל אותי למעשים בפועל?

מעשים בפועל הם שאני כל הזמן מבקש מהבורא עם החברים שלי שהוא יגלה לנו את חשיבותו.

שאלה: אמרת שהבורא צריך להתגלות. איך זה מורגש?

שהוא ממלא את כל העולם, שאין עוד מלבדו, שהוא פועל בכל המעשים ובכל התאים שלי, בכל מחשבה ורצון הוא נמצא, וגם בכל בני האדם. הוא מייצב לנו את תמונת העולם, ובתמונה הזאת אנחנו מרגישים כביכול מיליונים של כוחות ומחשבות שונים, אבל בעצם זה רק הוא אחד לבדו. כך אנחנו צריכים לחבר את עצמנו אליו ואז נגלה אותו.

שאלה: אם הבורא עשה עושה ויעשה את הכול, אז מה הפעולה שנדרשת מאיתנו?

לגלות שזה כך בפועל. כלומר לא במילים, אלא נגלה אותו ברצונות שלנו.

שאלה: המחשבה שאין עוד מלבדו והכול מגיע ממנו מורגשת לפעמים כמשהו שסותר את הגילוי שלו בינינו בעשירייה, כאילו שזו מחשבה דתית להבדיל מחכמת הקבלה שמדברת על השתוות הצורה כמקור לגילוי. איך אנחנו מיישבים את השניים?

תדברו על זה בעשירייה ותראו שאין לזה שום קשר לדת, אלא גילוי הבורא אצלנו הוא דרך הרצון שלנו להידמות לו. לא בפעולות פיזיות בידיים ובפה, אלא רק בלב, ברצון שלנו בלב.

שאלה: למה כל הזמן שוכחים שיש לנו השפעה על העולם כמו שתיארת מקודם? כל פעם זה נעלם מחדש.

כי הרצונות שלנו מתחלפים, ודרך הרצונות שלנו אנחנו רואים את העולם, לכן העולם נראה לנו בכל רגע חדש.

שאלה: האם קודם כל חייבת להיות לי אמונה כדי להגביר את החשיבות של הבורא?

כן. אנחנו חייבים קודם כל להשיג אור אמונה, כוח השפעה, דרגת בינה, שאנחנו בכל דבר רואים רק פעולות טובות של השפעה מהבורא אלינו.

(סוף השיעור)