WEDNESDAY PRAYER: MALCHUT-TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
READING: between after midnight and sunrise of Wednesday
Lesson on the topic of “Connecting the World in the Last Generation”
שיעור בוקר 20.03.2023 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות
קריין: אנחנו קוראים קטעים נבחרים מן המקורות בנושא “חיבור העולם בדור האחרון”. אנחנו בקטע מספר 13.
“מדת טובו של כל יחיד ויחיד בתוך הציבור שלו, נערכת לא לפי טובת עצמו, אלא לפי מדת שירותו את הציבור בכללו. וכן להיפך, אין אנו מעריכים את מדת הרע של כל יחיד ויחיד – אלא לפי מדת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי. הדברים הללו ברורים כשמש בצהרים. הן מצד האמת שבהם, והן מצד הטוב שבהם, כי אין בכלל אלא מה שבפרט, וטובת הכלל היא טובת כל יחיד ויחיד. המזיק לכלל נוטל חלקו בנזק. והמטיב לכלל נוטל חלקו בהטבה. כי היחידים הם חלק מהכלל. ואין לכלל ערך כלשהו והוספה כלשהי יותר מסכום היחידים שבו.”
(בעל הסולם. “השלום בעולם”)
שאלה: לא כל כך ברורה המערכת מבחינת הכלל והפרט. הוא מתאר מצב שאין לפרט שום חירות כי הוא כמו גלגל בתוך מכונה, ולעומת זאת הכלל בנוי מיחידים וכל יחיד עושה נזק לכל המערכת. איך זה עובד?
במערכת השלמה כך זה צריך להיות, שכולם תלויים בכולם וגם יש עניין של רוב, כלל ופרט, פרט וכלל. כל הדברים האלה צריכים לעבוד יחד אם זו מערכת שלמה, וזה יכול להיות רק בגמר התיקון. בדרך עד גמר התיקון תמיד יהיו לנו בעיות כמו שאנחנו מרגישים על עצמנו ובכל העולם, וזה כדי לגלות את אי הסדר, אי האיזון, וכך להתקדם, כי אחרת לא נשיג אף פעם את השלמות.
תלמיד: מה מתחיל את התהליך, האם התיקון של הפרט או הפרט תלוי בכלל? מה הגורם? מה התוצאה?
פרט וכלל, כלל ופרט, כך זה עובד.
תלמיד: האם הכלל ראשון או הפרט ראשון?
הראשון הוא הכלל, אבל הכלל בינתיים נמצא בתוך הפרט, כי אין יותר מפרט אחד. אחר כך הפרט הזה מתרחב, מתחלק, נשבר לרסיסים, ואז הוא מתחיל לעבוד על התיקון של כל פרט ופרט, ולפי זה הוא מתחיל להתאסף לכלל.
תלמיד: המערכת הזאת, האינטגרליות הזאת, לא נתפסת. מה חסר כאן כדי לתפוס אפילו בשכל?
המוח שלנו לא אינטגרלי.
תלמיד: אז מה העניין כאן?
זה לא יעזור לנו. אנחנו לא נוכל לעשות חשבון כזה בראש כך שאם נעשה אחד פלוס אחד, אז זה יהיה בדיוק.
תלמיד: למה?
כי זה לא נכון, כי זה חשבון גשמי ולא רוחני.
תלמיד: מה יש בחשבון רוחני שאין בחשבון גשמי?
שכלל ופרט שווים.
תלמיד: וגם פרט וכלל שווים.
כן.
תלמיד: האם אין התחלה ואין סוף למשוואה הזאת בין הפרט לכלל ובין הכלל לפרט?
נכון.
שאלה: מה זה טובת הכלל?
טובת הכלל זהו מצב שיהיה בגמר התיקון, כי קודם אתה צריך לייצב את הכלל.
תלמיד: זאת אומרת אין לנו מה להסתכל עכשיו על המציאות ולנסות לחפש את טובת הכלל, אם אנשים עובדים לטובת הכלל או לא עובדים לטובת הכלל.
לא. זה כמו שתרצה לעשות עכשיו סדר בעולם האגואיסטי שלנו, זה גם לא יצליח, כי הגישה לא תהיה גישה נכונה.
שאלה: כתוב “אין אנו מעריכים את מדת הרע של כל יחיד ויחיד – אלא לפי מדת הנזק שמזיק את הציבור בכלל, ולא לפי ערכו עצמו הפרטי”. האם צריך להעריך את הרע? האם לזה הוא מתכוון?
למה אתה קורא את זה כך?
תלמיד: האם אתה יכול את המשפט הזה?
הכוונה שאנחנו צריכים להעריך את הנזק או את הרווח רק כלפי הכלל.
תלמיד: למה הוא מתכוון בלהעריך את מידת הרע?
כך אנחנו מעריכים את מידת הרע או את מידת הטוב.
תלמיד: הוא כותב שזה ברור כשמש.
אז מה?
תלמיד: למה הוא כותב שאנחנו לא מעריכים את הרע של כל יחיד ויחיד?
כי העיקר הוא מה שקורה לכלל.
תלמיד: האם אני צריך להעריך אדם על זה שהוא מתנהג בצורה רעה?
לא, אלא אני צריך לחשב עד כמה רע הוא עושה בכלל. ויכול להיות שהרע שלו הופך לטוב.
תלמיד: כלומר אני צריך לראות את הרע שבו, להעריך את הרע שבו כי בו מתגלה הרע.
כן.
שאלה: נראה שאי אפשר לפצות על הנזק או על הרע שנגרם לחברה על ידי איזשהו פרט. מה זה אומר?
אנחנו כן יכולים, זה מה שכתוב. אנחנו יכולים, אבל רק לפי מידת הרע שהוא גורם לכלל החברה ולא בצורה פרטית למשהו או למישהו.
קריין: קטע מספר 14.
“בדורינו זה, כשכל יחיד מסתייע באושר החיים שלו, מכל מדינות העולם, הנה הכרח הוא, שהיחיד נעשה בשיעור הזה משועבד לכל העולם כולו, כמו הגלגל בתוך המכונה.
ולפיכך אין להעלות על הדעת את האפשרות לעשות סדרים טובים ומאושרים בדרכי שלום במדינה אחת, כאשר לא יהיה כן בכל מדינות העולם, וכן להיפך. כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות, ולפיכך אין לדבר ולעסוק עוד, מסדרים צודקים המבטיחים שלום מדינה או אומה אחת. אלא רק משלום העולם כולו. כי טובתו ורעתו של כל יחיד ויחיד בעולם תלוי ומדוד במדת טובת היחידים שבכל העולם כולו.”
(בעל הסולם. “השלום בעולם”)
שאלה: כאן כתוב שלא ניתן לבנות את הטוב של חברה אחת על בסיס של טובה של אומה אחת. אנחנו מפתחים עכשיו את הטוב של קבוצה מסוימת, של “בני ברוך”, ומה עם כל העולם?
לא. אנחנו בודקים על עצמנו את הטוב של העולם כולו.
שאלה: מה זה טובתו של כל העולם?
טובת העולם כולו זה שבסופו של דבר כולם יוכלו להתחבר לפי שיטת חכמת הקבלה וירגישו את עצמם בתיקון שלם, בתענוג, בסיפוק, בהשגת מטרת הבריאה. כולם יגלו שהם השיגו את הסיבה שעבורה הם הופיעו בעולם הזה.
תלמיד: מה זה אומר השיגו?
קיבלו, גילו.
תלמיד: כלומר האדם יכול לגלות בשביל מה הוא נברא רק באותה מידה שהוא עובד לטובתו של כל העולם.
כן, בטח.
תלמיד: איך האדם יכול לכוון את עצמו שהוא חי, עובד למען כל העולם כולו?
השאלה הזאת היא שתכוון אותו כך. מהשאלה “בשביל מה אני קיים, חי” מתחילה הלידה, ההתפתחות, העלייה הרוחנית.
תלמיד: השאלה הזאת לא מביאה אותי בדרך כלל להבנה שעליי לעבוד לכל העולם, אלא אני רוצה לגלות את הבורא.
זה לא לטובת העולם כולו, אלא אתה צריך לעבוד כדי לגלות בשבילך את מטרת הבריאה, את הבריאה שלך.
תלמיד: איפה במטרה הזאת יש את העבודה למען כל העולם?
זה קשור עם זה. כשאתה עובד לטובת העולם כולו, בכך אתה מעלה את עצמך לדרגת הבורא.
שאלה: אנחנו מדברים על זה שיש תועלת או נזק לחברה, אבל מהו מצב ניטרלי שאני לא עושה לא טוב ולא רע? איך אנחנו קובעים כזה דבר ואיך עובדים עם זה?
בצורה מעשית אין מצב כזה, אנחנו תמיד מתקדמים למטרת הבריאה או בדרך הטוב או בדרך הרע, אבל בכל זאת למטרת הבריאה.
שאלה: יש את העולם הגלובלי המאוזן, את המציאות המאוזנת שהיא מעבר להשגה שלנו, ויש את המציאות הפרטית שלי שאני חי אותה. האם אני צריך להגיע לאיזון בתוך המציאות שלי בשביל להבין את העבודה האמיתית שלי?
כן, ודאי. במידה שאתה מתוקן, במידה הזאת אתה יכול להרגיש את המציאות החיצונה המתוקנת.
תלמיד: ואז אני יכול להבין עד כמה אני יכול להזיק או להועיל לאיזון.
כן, ודאי.
שאלה: הוא כותב בקטע שהאדם תלוי בשלום העולם ובטובת העולם, לעומת זאת אנחנו רואים במציאות שאנשים דווקא נבנים מהחורבן של אנשים אחרים, ההפסד של אחד זה הרווח של האחר. איך מסבירים את זה אם אני רואה שאני מרוויח מהחורבן של האחר ולא מהשלום שלו?
אנחנו נצטרך לגלות את זה, מה זה בדיוק בניית המציאות ומה זה חורבן המציאות, ממה אנחנו מרוויחים וממה אנחנו מפסידים. זה עדיין לפנינו.
שאלה: אמרת שאנחנו בודקים על עצמנו את השיטה הזאת של טובת הכלל, ואני רואה שבעשירייה כשאנחנו מגלים את הטוב והרע, אז ביטול של חברה אחת מעלה את כל העשירייה למצב של טובת הכלל. כלומר מספיק שחברה אחת מבטאת את הביטול שלה כדי להעלות את העשירייה משנאה למצב נכון. איך ליישם את זה בכל העולם? האם יש אפשרות כזאת?
נראה שכן. אני גם עוד לא מכיר את האפשרות הזאת אבל היא צריכה להתגלות.
שאלה: כתוב “כי בתקופתנו אנו, כבר מקושרות המדינות בהספקת משאלות החיים, כמו היחידים במשפחתם בתקופות הקדמוניות”. האם במצב מתוקן גם היחסים בין המדינות יהיו בהשפעה אלטרואיסטית?
ודאי, אחרת מה זה התיקון הכללי?
שאלה: שמענו ממך בכנס הנחיה להתחבר יותר בין העשיריות, ויש לנו מזמן חיסרון כזה לחבר את כל הכלי האוקראיני. היינו רוצים שתהיה לנו שגרה של פגישות בין עשיריות כדי שהכלי האוקראיני יתפתח, יצמח, יתחבר חזק.
אנחנו יודעים שהחיבור שלנו עם הכוונה הנכונה פותר בעיות שאנחנו רואים סביבנו ושזה טוב גם לעם ולכל העולם. האם זה כיוון נכון לקשור בצורה ברורה פגישות כאלו של חיבור בכלי האוקראיני לפתרון בעיות שאנחנו רואים סביבנו בעם ובעולם?
בטח, אני מברך את זה, אני בעד. אם זה בשביל לקרב את כל העמים לאחד שלם, אז וודאי שהפגישות האלה מאוד מועילות.
שאלה: למה כל כך קשה לתאר מה זה העולם המתוקן? תמיד זה מבוי סתום גם כשאני מנסה לתאר לעצמי שכולם אוהבים זה את זה.
זה באמת מאוד מאוד לא פשוט וקשה. זה מפני שצריכים לחבר הרבה מאוד מערכות שנמצאות בניגוד זו לזו. זה כמו המערכות שבגוף האדם, יש המון מערכות וכולן פועלות בכל מיני צורות ולכל מיני כיוונים ומטרות, ובסופו של דבר החיבור ביניהן מביא את המערכת לחיים, לשלום ולשלמות. זה לא פשוט, זה מאוד קשה, וככל שהמערכות יותר מורכבות, יותר נעלות בגוף האדם, כך עוד יותר קשה לנו להבין אותן, להרגיש אותן.
איפה שמדובר על הקשר בין החיים שלנו לחיים הרוחניים, על המעבר בין שני העולמות, על זה בכלל אנחנו לא יכולים לדבר, אין לנו מילים על המעבר הזה, איך יכולים להרגיש את זה ולהתקשר לזה. אבל נגיע לזה.
שאלה: האם אפשר להגיד שבזה שאנחנו עוסקים בתיקון עצמי אנחנו מתקנים את העולם בינינו?
זה בטוח.
שאלה: במערכת ביולוגית הכול קשור לכול והקשרים בין האיברים משתנים. האם גם במערכת המתוקנת שלנו בגמר התיקון הקשרים כל הזמן ישתנו?
כן, ודאי שכך אנחנו. זו תוצאה, וזה קשור לזה.
אנחנו נמשיך, ובסופו של דבר אתם תקבלו ידיעה, הרגשה וממש כניסה לכל העולם ההוא של חיבור כל החלקים שלו לצורה אינטגרלית אחת.
(סוף השיעור)