FRIDAY PRAYER: TIFERET-TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
READING: between after midnight and sunrise of Friday
Lesson on the topic of “Pesach (Passover)”
שיעור בוקר 15.03.2023 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
פסח – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: שיעור בנושא פסח – קטעים נבחרים מהמקורות. תת נושא: “ויקם מלך חדש על מצרים”. קטע מס’ 45.
אנחנו עוסקים בעבודה מאוד מיוחדת, שבצורה מכוונת אנחנו מחליפים אצלנו בפנים רגשות, מחשבות, כוונות, פעולות למיניהן, ובהדרגה השינויים האלה משנים אותנו מלהיות ביחס מיוחד לבורא שכמעט ולא היינו מבינים ומרגישים וקרובים אליו ומכוונים אליו, ליחס מאוד מכוון, עדין ומדויק.
כל השינויים האלו עכשיו צריכים לקרות בנו וזה נקרא “ויקם מלך חדש על מצרים”. ויש בזה כמה הבחנות חדשות, למה הוא נקרא חדש? למה הוא מלך חדש במצרים דווקא? במה הוא מלך? את זה נלמד, אבל ודאי שבלי להכיר אותו, את השליטה שלו, אנחנו לא נוכל להתקרב ליציאת מצרים. דווקא אותו המלך שעכשיו גדל בנו בשונה מהמלך הקודם, כלפיו אנחנו צריכים להשתנות ולעומתו אנחנו צריכים לשנות את העבודה שלנו, היחס שלנו, וכך נצא מהשליטה של מצרים.
“מצרים” זה נקרא כל העולם שלנו, כל העולם כולל אותנו בינתיים, רק בכל אחד מאיתנו נקודה שבלב, כך אפשר לקרוא לה, ואנחנו לא מסכימים להיות ממש במצרים, אלא רוצים לצאת ממנה ולהיות עם חופשי.
קריין: מסמך בנושא פסח. תת נושא: “ויקם מלך חדש על מצרים”. קטע 45, כותב בעל הסולם.
“תחילת גלות מצרים והשעבוד מתחיל מהכתוב: “ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף”, פירוש, שנתגלה שליטה חדשה במוחם של כל אחד ואחד, שליטה חדשה מקרוב, כי נפלו ממדרגתם הקדומה, וכמ”ש “שתלמיד שגלה מגלין רבו עמו”, וממילא לא ידעו את יוסף, כלומר, שלא השיגו אותו אלא כפי מה ששיערו בלבם. ולכן ציירו בלבם תמונת יוסף כמוהם עצמם, ומכיון שכן “לא ידעו את יוסף” והתחיל השעבוד, שאם לא כן, ודאי היה הצדיק מגין עליהם, ולא היה מצוייר להם כלל בחינת גלות ושעבוד.”
(בעל הסולם. אגרת י’)
“יוסף” מהמילה לאסוף, לחבר, לייחד. וכתוב קם מלך חדש שלא ידע את יוסף, זאת אומרת, שאותם חברי הקבוצה איבדו את הנטייה לחיבור, זה נקרא “קם מלך חדש”. שהשליטה, המלכות ששולטת בהם עכשיו, לא נותנת להם להתחבר, לחשוב לכיוון זה, לדבר ובכלל להבין, לדאוג, אלא “זה מה שצריך להיות”, זאת שליטה חדשה.
זה נקרא שנפלו מהמדרגה הקדומה וזה כמו שכתוב “שתלמיד שגלה מגלין רבו עמו”, זאת אומרת, שהם חשבו שכל העולם הוא כך ולא רק אני ואולי כמה חברים שלי. וכך הם איבדו “הרגשת יוסף” – הרגשה שהם מתאספים, כי יוסף זה להיות יחד, להתאסף, להתייחד, ואותה הנטייה שהייתה להם קודם איבדו והפסיקו להשיג מה שהיה להם קודם, במקצת הרגשה של איחוד, חיבור, שצריכים ללכת לזה, הכול הלך ואיננו.
וזה מה שקורה לנו בדרך, אנחנו לא צריכים להתפעל מזה שלפני כמה זמן היינו יותר מקושרים בינינו, יכול להיות שיותר מבינים, מרגישים שחיבור זה בדרך להצלה שלנו, ליציאה שלנו ממצרים וכן הלאה, זה צריך לקרות כדי שאנחנו קצת נשיג חיבור גשמי ואחר כך נאבד אותו וכל זה כדי שאנחנו נתחיל לברר אותו ולהתקדם לחיבור יותר רוחני. וככה זה תמיד, מיום ללילה ומהלילה ליום, כך במצבים שלנו אנחנו צריכים ללכת הלאה.
לכן לא להתפעל שפעם רצינו להיות ביתר חיבור והיינו יכולים לקיים אותו, והיום אולי לא, אלא הכול פועל לפי התוכנית מלמעלה ואי אפשר להבין שום דבר, אלא מהמצב שכנגדו.
ולכן יום ולילה כך אנחנו מתקדמים, יותר נכון לילה ויום, “ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד”, עד כדי כך, מגיעה התכונה החדשה ש”הם לא ידעו את יוסף”, שהם לא מבינים בשביל מה צריכים להתחבר והשאלה מה קורה להם נעלמה מההרגשה, מההבנה.
מה זה נקרא להתאסף להתחבר, כי דווקא זאת צריכה להיות הצורה הנכונה לתיקון העולם, לתיקון האנושות, לתיקון שלהם, וכול זה נעלם, כאילו לא קיים. זו תחילת הגלות, שבה אפילו לא מרגישים שהם נמצאים בגלות, שהם נמצאים בניתוק האחד מחברו, אלא חושבים שזה נורמלי, כך צריך להיות.
שאלה: מה זה בדיוק החילוף הזה, השינוי שקרה להם. קודם יוסף היה הראשי, החשוב במצרים ופתאום קם מלך חדש. מה קרה לפני כן במצרים, הם שלטו על האגו?
הייתה באנשים האלו, בקבוצה, בעשירייה, הבנה שהם צריכים בכל זאת להחזיק את עצמם יחד וכך להתקדם ופתאום הם התחילו להרגיש שאין בכלל קשר ביניהם ולא חשוב להם אם הם מחוברים או לא, הם משפיעים אחד על חברו או לא. נעשה רצון לקבל יותר גדול כבר מדרגת מצרים, מדרגת פרעה וזה נקרא שהתגלתה שליטה חדשה במוחם של כל אחד ואחד, כמו שהוא כותב כאן.
צריך שיהיה “כיתרון אור מתוך חושך”, אז צריכים להשיג יותר את האגו, כדי אחר כך להבין שדווקא הרוחניות בנויה על התהפכות האגו, מדחייה לחיבור.
שאלה: היינו רוצים לשתף, אתמול קראנו את ספר התורה ויש הודיה גדולה לחברים שהכינו את הטקסטים האלו עבורנו. מהרגע שהופיע הטקסט על המסך הרגשנו את העוצמה האדירה. ההיסטוריה הזאת שהיא לא באמת היסטוריה, התחילה לקבל צורה בתוך החיבור שלנו, בתוך השמות האלה שאנחנו קוראים, ההגדרות, והיינו רוצים לשתף בשמחה והודיה גדולה שהבורא כך מוביל אותנו ותודה רבה לך ולכלי העולמי על המתנות האלה.
כמובן שזאת לא היסטוריה, התורה מספרת לנו על ההיפוך הפנימי, המהפך הפנימי שאנחנו עוברים, על האופן שבו ברייה ביולוגית שאנחנו מכנים “אדם”, למרות שלא ברור בכלל מיהו ומהו, מתחיל לעבוד בעצמו על שינוי עצמו, על כך שהוא רוצה לעלות את עצמו בדעת וברגש עד לדרגת הבורא.
והשיטה הזו של ההתעלות הפנימית שלנו בלב, כלומר, ברגש ובשכל, במחשבות שלנו, מדרגה של חיה לדרגה של בורא, היא שנקראת “תורה” או “חכמת הקבלה”.
אם האדם משתמש בחלק הפנימי של השיטה כשהוא מושך אור, אז הוא משתמש בו כדי להשתנות כל הזמן ולעלות מעלה מעלה מעל דרגת החי שבו, אז הוא כבר נקרא מקובל. כלומר, מקבל מהבורא. קבלה מלשון לקבל.
שאלה: כתוב שבמדרגה החדשה הם לא ידעו את יוסף, האם במקרה כזה היה להם סיכוי לצאת ממצרים?
אנחנו מדברים על השינויים שיש בדרך בתוך הקבוצה, אנחנו לא מדברים על אדם אחד אלא על מה שקורה בתוך הקבוצה. הם מרגישים שמה שהיה להם קודם נעלם והם איבדו את יוסף, כאילו נעלם להם החבר הזה, ההרגשה הזאת, הנטייה הזאת, ומתוך זה התחילו להרגיש את השעבוד, שליטה חדשה עליהם, האגו שלהם התחיל לשלוט בצורה הרבה יותר ממשית, אכזרית מאשר קודם. הוא התחיל להרחיק ביניהם, לבודד אותם אחד מהאחר וכך הם התקדמו להכרת הרע כי הכול מתחיל “ויהי ערב ויהיה בוקר יום אחד”, זאת אומרת צריכים קודם להשיג מצב שלילי ואחריו לעלות למצב חיובי.
שאלה: מה זה בעבודה בעשירייה “תלמיד שגלה, מגלין רבו עמו”?
שאם אדם יוצא מקשר עם העשירייה שזה נקרא שיוצא מגלות, יוצא מקשר עם החברים, אז הוא מפסיק להרגיש את הבורא, ואז הבורא גם יוצא לגלות מהאדם.
תלמיד: מי התלמיד ומי הרב בעבודה בעשירייה?
כל אחד מאיתנו הוא תלמיד, והבורא הוא הרב. “רב” מהמילה גדול, שהוא שולט על כולם, אבל אם אדם יוצא מתחת שליטת הבורא אז אין לו כבר בורא.
תלמיד: למה בעל הסולם מזכיר את המשפט הזה בקטע שקראנו דווקא עכשיו?
אני לא יודע להסביר בינתיים וזה לא שייך אלינו כל כך, אתה יכול לשאול אלף שאלות.
שאלה: למדנו ש”מעלין בקודש ואין מורידין בקודש” והתיאור כאן מדבר על אפשרות שכן מורידים בקודש.
מורידים אבל זו ירידה לצורך עלייה, כי אתה לא יכול לעלות, להרגיש את העלייה, אם לפני זה אתה לא מרגיש את הירידה. “ויהי ערב ויהי בוקר”, אותו כלל נשאר, כי אנחנו נבראים ויכולים להגיע לאיזו הבחנה רק בתנאי שמרגישים קודם את השלילה שלה.
שאלה: במה שונה המלך החדש שקם במצרים מסתם עלייה וירידה שיש לנו בדרך?
הם הרגישו שזה אופי חדש של רוח, של שליטה, של הקשר ביניהם. שהם לא רוצים להתחבר ביניהם, אין להם קשר כמו שהיה, ואין להם קשר עם הבורא כמו שהיה קודם. בכל זאת במשהו התחברנו, התקרבנו, הלכנו לקראת איזו מטרה ועכשיו קם מלך חדש. מיד נפרש את זה.
שאלה: אם הבנתי נכון כתוב שיוסף לא נעלם, הוא נשאר לידם אבל אחר כך הם משום מה הם התחילו לראות אותו בליבם כדומה להם, ראו בליבם את תמונת יוסף כמו את עצמם. מהו המצב הזה?
כך הם מתחילים לראות אחד את האחר, כמו את עצמם. איך אנחנו יודעים שאנחנו רואים נכון את החברים שלנו, הרי כל אחד רואה את החברים לפי התכונות שלו, “כל הפוסל במומו פוסל”. ולכן הם לא זיהו אותו, לא ראו אותו, נעלם מבניהם צדיק כזה שקרא להם להתאחד, “יוסף” מלשון לאסוף, לחבר. אני לא יודע אפילו איך לספר לכם על זה, פשוט תקראו בתורה את הסיפור הזה, את הקטעים האלה ואתם תראו איפה ואיך נכתב על זה.
שאלה: כשאנחנו מבחינים שאנחנו בירידה, האם להמשיך לדרוש מהבורא שיחזיר לנו את החיבור או עלינו פשוט לאפשר לירידה לעבור ולחפש חיבור יותר חזק?
אנחנו צריכים כל פעם לחפש חיבור יותר חזק ואז נראה מה אנחנו צריכים לשנות.
שאלה: ממה ששמעתי אותך אומר וגם ממה שכתוב בקטע שהם ידעו את יוסף רק מההרגשה שבליבם, האם עלינו לסמוך על מה שאנחנו מרגישים בלב ולא מה שמתגלה במוחנו, לפי מה שכתוב בקטע?
לא, אנחנו לא יכולים לסמוך על שום דבר, אנחנו צריכים ללכת גם לפי המוח וגם לפי הלב ולברר את זה עם החברים, וממה שאנחנו מבררים, אם אנחנו משתוקקים לראות קבוצה מחוברת, מאוחדת, מזה אנחנו מבינים שזו התחנה הבאה הנכונה.
אם מתוך כל התנאים שיש בי עכשיו אני רואה צעד אחד קדימה נכון, אז אני רואה קבוצה יותר מלוכדת, מחוברת ולזה אני עושה את הצעד שלי, את המאמצים שלי. כמו שיוסף רוצה כל פעם לאסוף אותם, לחבר אותם ולהביא אותם צעד קדימה, כך אנחנו צריכים. קבוצת גברים, קבוצת נשים, קבוצת ילדים, לא חשוב, רק זה צריך להיות לפנינו, להיות יותר מחוברים, בצורה נכונה, בחיבור נכון ביחס יפה אחד לאחר.
צריכים להיות מחוברים ככל האפשר. זה ודאי תלוי בקבוצה, לכל קבוצה יש אופי משלה, זו בכל זאת עשירייה שיש בה את כל הכלים, תכונות חדשות משלה, ולכן אנחנו לא יכולים להגיד מה צריך להיות בדיוק, אבל צריך להיות יותר חיבור, ככל האפשר. ועל אף שאנחנו מגלים אפילו תכונות מגונות בתוך הקבוצה, אנחנו צריכים לעבוד עליהן כדי לחבר אותן יחד איכשהו ויחד כולם לעשות צעדים קדימה לחיבור יותר ויותר הדוק.
תלמידה: אז זה השכל המשותף, כי אנחנו לא יכולים לסמוך על עצמנו עד יום מותנו, אנחנו יכולים להשתמש רק בבירורים בקבוצה, רק בדרגה הזאת של השכל המשותף אנחנו יכולים להשתמש, וזה גם מה שמעורר את הלב. האם זה נכון?
נכון.
שאלה: יוצאים ממצרים פעם אחת ולתמיד, אבל המלך הרי מופיע בכל מדרגה ומדרגה, זו הרי עביות חדשה.
כן.
שאלה: כתוב “ולכן ציירו בלבם תמונת יוסף כמוהם עצמם, ומכיון שכן “לא ידעו את יוסף” והתחיל השעבוד”. מה זה אומר “ולכן ציירו בלבם תמונת יוסף כמוהם עצמם”?
נעלם מהם אותו יוסף שהסביר להם שצריכים להתאסף, להתחבר, להיות יחד וכל הזמן כיוון אותם לזה, ולכן הם לא ידעו מהי בדיוק צורת החיבור שצריכים להשיג.
שאלה: אם הקבוצה מגיעה למצב של יוסף ואני מרגיש את זה, אם חבר שלי מגיע למצב של יוסף ואני מרגיש את זה, איך אני יכול לתמוך בו כדי שזה יועיל לכל העשירייה?
אתה צריך להצטרף לחבר שלך ולעזור לו. אם הוא עובד בכיוון נכון אז אתה צריך להצטרף אליו ולעבוד איתו ביחד.
שאלה: שמעתי אותך אומר שכשיוסף נעלם מהרגשתם, הם איבדו את מדרגת החיבור ביניהם. הם איבדו את ההבנה שעליהם להתחבר ואפילו את המחשבה שכך זה צריך להיות, שזה המצב הנכון, גם זה נאבד מהם. נשמע כאילו הבורא נתן להם הסתרה כפולה.
אז מה השאלה?
תלמיד: מה התועלת מהסתר כפול על פני הסתר רגיל? למה הבורא נתן להם את ההתנגדות לחיבור בצורה כזאת שאפילו גרמה להם לשכוח שהם אמורים להיות מחוברים?
אנחנו עדיין לא יודעים מה זה הסתר כפול והסתר רגיל, נחכה עד שנלמד את זה. אתם תמיד רוצים קצת לקפוץ לפני שאנחנו לומדים את החומר.
שאלה: אמרנו שצריך קודם להשיג את המצב של חוסר חיבור, לאחר מכן אפשר להשיג את החיבור. המצב של חוסר חיבור יכול להיות מסוכן לעשירייה אם לא עובדים איתו נכון. איך עובדים נכון כשמרגישים את חוסר החיבור?
משתדלים להיות מחוברים בצורה רגילה, כמו שאנחנו מבינים כבני אדם עד שמשתפרים וכל פעם מעלים את עצמנו לדרגת חיבור יותר גבוהה.
שאלה: איך בזה שתופסים יותר ויותר מהמערכת הכללית – עוזר לנו לקבל את הבורא כמלך על פרעה?
על ידי העבודה הקבוצתית. תיכף אנחנו נעבוד על זה.
שאלה: כשאנחנו רואים שאיבדנו את תכונת יוסף, איך אנחנו יכולים ליצור אותה התכונה מחדש?
להתחיל להתחבר. איך להתחבר – אנחנו נלמד.
שאלה: אם הדרך היחידה לדעת את יוסף זה החיבור, אז אם אנחנו לא בחיבור לא ניתן להבין כלום, ולא ניתן לדעת כלום?
ודאי שלא ניתן. איך אנחנו יכולים לדעת אם אנחנו לא נמצאים באותה מידת הקשר בינינו שנדרש? לא ניתן. אנחנו צריכים להגיע להרגשה ולהבנה מה זה העולם הרוחני. העולם הרוחני מתגלה במוח ובלב המשותף ולכן אם לא מתחברים אנחנו לא יכולים בכלל להרגיש ולהבין מה זה נקרא רוחניות, כלום לא מבינים מזה.
שאלה: אם אנחנו מכירים בתלות שלנו בפרעה בכל רגע ורגע זה משחרר את הרצון שלנו לחיבור, האם החיבור במצב כזה הופך לטבעי?
כמובן שהוא טבעי. אם אנחנו רוצים להתאחד אז לא נשארות לנו שום אפשרויות אחרות להתחבר מלבד לברוח מפרעה.
תלמיד: כלומר ההכרה בתלות שלנו מדליקה לנו אור ירוק למימוש החיבור?
אם היינו יכולים להשיג את כל זה כך לכל האנושות, היינו נפטרים בכלל מכל הבעיות. בכל זאת נשתדל ונחכה.
שאלה: איך אנחנו משתמשים בתכונות שלנו בעשירייה כדי לגלות את התכונה המשותפת של יוסף, מה הצורה הנכונה?
כל יום ויום, אפילו כמה פעמים ביום אני עושה ביקורת על עצמי, איך אני קשור עם החברים וחושב איך להתקרב אליהם, איך להרגיש אותם יותר, איך באמת להיכנס לתוך ליבם ולהיות יחד עם ההרגשה הפנימית שלהם. וכך אנחנו משנים את עצמנו ומגיעים כאיש אחד בלב אחד.
שאלה: כיצד ניתן להשיג את המידה השלמה של הצורך להשפיע?
מידה שלמה של הצורך להשפיע אתה תשיג רק בגמר התיקון. אז אתה תרצה בכל הכוח שלך, ובמוח ובלב להשפיע לזולת. ולזה אנחנו באים לאט לאט, בהדרגה.
שאלה: האם יש הבדל בין פרעה למלך חדש?
כן, כאילו פרעה חדש. מת הפרעה הקודם ועכשיו בשבילו קם פרעה חדש, מלך חדש. זאת אומרת שיש בראש ובלב של כל חבר וחבר בקבוצה הרגשת שליטה חדשה, אני רוצה עכשיו משהו אחר, אני מבין, אני מרגיש. זה נקרא שהתגלה פרעה חדש.
שאלה: איך לתת כוח, אהבה ותחושת ביטחון לחברים בעשירייה?
לפי דוגמה של עצמו. לפי הצון ולפי פעולות חיצוניות.
שאלה: תכונת החיבור, הלבוש המיוחד שלו, הקנאה שהוא מעורר, היחס המיוחד שהוא מקבל מאביו – איך מתוארת התכונה הזאת?
תכונת הבינה מתאפיינת בכך שאנחנו מתחברים. אנחנו מכירים בנחיצות של החיבור לשם השגת המצב הנכון הבא ושבשבילו נולדנו והתפתחנו. ולכן אנחנו צריכים לנוע לקראת זה.
תלמידה: למה זה מעורר קנאה באחים?
זה מעורר קנאה באחים מכיוון שהוא מתקדם.
תלמידה: ומה אומר הלבוש המיוחד שלו?
התלבשות זה אור חוזר, כלומר שיש לו יותר כוח להתקדם, יותר כוח להבין מה קורה לו.
שאלה: האם המלך החדש שקם במצרים מצביע על רמה חדשה של הכרת הרע, כלומר אנחנו מגלים עד כמה גדול היצר הרע שבו אנחנו שקועים?
כן.
תלמיד: האם זה נחשב לירידה גדולה?
אין עלייה בלי ירידה. כך זה צריך להיות.
שאלה: למה העם היהודי התרחק מהבורא, מהאמונה וירד לגלות למרות שתמיד שמר על התורה?
מפני שיש לו תפקיד מיוחד, הוא חייב להתקדם קודם ולמשוך אחריו את כל העמים, הקבוצות, העשיריות.
קריין: קטע מס’ 46, כותב הרב”ש:
“היות שיצר הרע בא לאדם תיכף כשנולד, כמו שכתוב “לפתח חטאת רובץ”. היינו, שתיכף שנולד, יוצא עמו היצר הרע. מה שאין כן היצר טוב בא לאדם לי”ג שנה. אם כן מהו שאמר “ויקם מלך חדש”. חדש ממש. אלא מה צריכים לומר, שהמלך זקן וכסיל, שהוא היצר הרע, אין זה דבר חדש באדם, אלא תיכף כשנולד, הוא נמצא, כמו שכתוב “עייר פרא אדם יולד”.”
(הרב”ש. מאמר 17 “מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה” 1990)
קריין: קטע מס’ 47.
“מהו “ויקם מלך חדש”, הלא הוא “מלך זקן”. והתשובה היא, שכל פעם מתחדשים גזירותיו, היינו שכל פעם הוא נעשה יצר הרע מחדש, שזה בא מטעם “כי אני הכבדתי את לבו”. נמצא, כמו “כל הגדול מחבירו, יצרו גדול הימנו”.”
(הרב”ש. מאמר 17 “מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה” 1990)
שאלה: האם לאדם יש יכולת לדעת שקם בו מלך חדש?
הוא מרגיש שיש שינוי גדול היום לעומת מה שהיה לו אתמול.
תלמיד: האם הוא יכול לייחס את השינוי דווקא לפרעה?
כן, הוא יכול לשייך את השינוי לפרעה או לבורא אבל זה לא חשוב. חשוב שהוא יוכל להבדיל בין מה שהיה קודם לעומת מה שיש לו עכשיו.
שאלה: האם אנחנו נמצאים בקשר גשמי עדיין?
יכול להיות שכן, אבל בשבילנו חשוב עד כמה אנחנו תלויים זה בזה בקשר הרוחני. זאת אומרת, ככל שחשובה לנו המטרה שאותה אנחנו יכולים להשיג רק אם אנחנו מתחברים בינינו, ובמרכז החיבור בינינו אנחנו משיגים את המטרה, כך חשוב לנו הקשר הרוחני, הקבוצתי הזה.
תלמיד: בתחילת דבריך אמרת שאנחנו צריכים לאבד את הקשר הגשמי בינינו. מה זה אומר לאבד את הקשר הגשמי?
שהוא לא יהיה חשוב בעינינו. שרק הקשר הרוחני הוא החשוב.
תלמיד: אנחנו נפגשים בזום שלוש, ארבע פעמים ביום ועושים בירורים, האם זה נקרא לאבד את הקשר?
לא, כך אתם מחזיקים את הקשר ביניכם ומתקדמים.
שאלה: כשקם מלך חדש, האם כל העשירייה מאבדת את הרגשת יוסף, את ההרגשה המשותפת או יחידים?
בעיקר כל העשירייה.
תלמיד: האם כל העשירייה יחד או שיש איזון בין מספר החברים שמאבדים לבין מספר החברים שמחזיקים?
לא, זה לא קורה לפי צלצול, לפי סימן מסוים או לפי מכה מסוימת, אבל פחות או יותר כך זה קורה.
תלמיד: אם כולם מאבדים קשר, אם כל העשירייה מאבדת קשר, מאיפה היא מתחילה את הקשר מחדש?
זה נקרא שהיא מתחילה מחדש, אבל שום דבר לא מתחיל מחדש אלא מהרשימות הקודמות.
תלמיד: מה קורה בתוך בעשירייה כשכל העשירייה מאבדת את הרגשת יוסף וקם מלך חדש?
עכשיו הם מרגישים את עצמם שבורים, לא שייכים לכלום ואין להם שום דבר ובכלל הכול חושך. לפעמים כך קורה. ואז הם מתחילים מאפס.
תלמיד: מאיפה הם אוספים את עצמם מחדש?
קודם כל צריכים להבין שלא אנחנו מתקדמים אלא הבורא מקדם אותנו, זה דבר אחד. דבר אחר הוא שמתוך הירידה אנחנו מתחילים יותר טוב להבין באיזה מצב היינו ולאיזה מצב עלינו להגיע.
שאלה: על מה בדיוק הפרעה מלך?
על הרצון לקבל שלנו, על זה שרוצה לשלוט במוח ובלב. כי יש לו בזה עניין, הוא רוצה להבין את הכול ולהרגיש את הכול, לכן הוא לא נותן לעלות למעלה מהחושים הגשמיים.
תלמיד: אבל למה מגדירים אותו כמלך?
כי הוא שולט באדם. “יצר לב האדם רע מנעוריו”1.
תלמיד: האם להגדיר מלך זו פעולה שאדם עושה מרצון?
לא, אתה רוצה או לא רוצה, האגו שלך שולט עליך. זה נקרא “מלך”.
תלמיד: אז איפה כאן המצב שהבורא הוא המלך?
עדיין אין בורא כמלך ברגש שלנו, בשכל שלנו, בכלום. אם אני עושה חשבונות והולך להצליח, להרוויח, להתקשר וכן הלאה, אני לא מביא בחשבון שיש כאן בעולמנו, סביבי שליטה עליונה, בורא, אלא אני מביא בחשבון רק את היכולת שלי ואת היכולת של אחרים המשפיעים עלי.
תלמיד: אז מה בדיוק התפקיד של פרעה חוץ מלהבליט לך עד כמה אתה ברצון לקבל?
זה בדיוק התפקיד של פרעה, להראות לי שאני נמצא תחת השליטה שלו. וזה מספיק כדי שאני בסופו של דבר אשנא אותו ואברח ממנו.
תלמיד: האם הוא מוביל אותנו להכרת הרע? מהי תוצאת העבודה שלו עלינו?
תוצאת העבודה שלו היא שאנחנו נשנא אותו ונרצה לברוח.
שאלה: כתוב שיצר האדם מתחדש כל פעם. האם יש דרך לזהות עוד לפני הצניחה, לפני כשמגיעים לשפלות, את החידוש של יצר הרע, כדי שנוכל להתגבר עליו ביתר קלות?
רק על ידי חיבור בינינו.
תלמיד: אבל איפה הזיהוי שעכשיו יש התחדשות, ואנחנו ממליכים מלך חדש ולא שמים לב שאנחנו בעבודה לא נכונה, שיצאנו מהחיבור ואנחנו מגיעים למקום אחר?
אם אתה מכוון נכון למטרה, אז תתחיל להרגיש כמה החיבור שלך בחברים מקדם אותך לאותה מטרה, וההיפך.
שאלה: אם היצר הרע מוכר לנו כבר מהלידה, אז דווקא תכונת ההשפעה שמופיעה בגיל 13 אנחנו מקבלים כמכשול, אבל הרי זה גם מהבורא.
זה הכול יוצא לך, אבל כשזה עובר עליך ברגש, אז זה לא בדיוק כך.
שאלה: ההרגשה של מלך חדש זה כשאנחנו מאבדים עניין בעולם הגשמי, ואנחנו מרגישים הכבדה בגלל שבכל זאת אנחנו צריכים לעבוד בו?
כן.
תלמיד: והמלך החדש, זו נקודת המעבר הזאת?
כן, אנחנו חייבים לשמוע לשליטה החדשה.
תלמיד: זו ההכבדה עלינו?
מה לעשות?
קריין: כן, קטע מספר 48.
“ויקם מלך חדש על מצרים. מי שהיה שפל קם למלוך מעצמו, אע”פ שלא היה ראוי למלוכה, ובכוח העשירות קם. כעין אחשוורוש, שלא היה ראוי למלוכה, וקם למלוך מעצמו, וקם בכוח העשירות, ורצה לאבד את ישראל מן העולם.
אף כאן בפרעה, לא היה ראוי זה למלך, וקם למלוך מעצמו, ורצה לאבד את ישראל מן העולם, כמ”ש, ויאמר אל עמו, הנה עַם בני ישראל רב ועצום ממנוּ, הבה נתחכמה לו פן יִרבה. וכשקם מלך למעלה, המלאך הממונה, קם מלך למטה.”
(“זוהר לעם”. “שמות”, מאמר “וַיָקָם מלך חדש”, סעיף 88)
את זה אנחנו נלמד אחר כך, זה לא לעכשיו, כשנשווה בין אחשוורוש והמצבים האחרים.
קריין: אז אנחנו בתת נושא “בוא אל פרעה”, קטע מספר 49, כותב הרב”ש.
“כתוב “בא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו, ואת לב עבדיו, למען שתי אתתי אלה בקרבו”. ומקשים העולם, למה הקב”ה הכביד את לבו. הכתוב מתרץ “למען שתי אותותי אלה בקרבו”. והפירוש, כי למה הקב”ה הכביד את לבו של אדם, ולא יכול לנצח את מלחמת היצר לבדו.
והתשובה, שהכוונה היא בכדי שהאדם יצעק אל ה’. וע”י זה יהיה לו כלי. ואז הקב”ה יכול להכניס בתוך הכלי את אותיות התורה בקרבו, שזהו בחינת נשמתא, שה’ נותן לו בתור עזרה. וזהו בחינת “אורייתא וקוב”ה חד הוא”, ש”אותותי” הכוונה על אותיות התורה מבחינת שמותיו של הקב”ה. וזו הבחינה של להטיב לנבראיו, שהיא בחינת מחשבת הבריאה להטיב לנבראיו. וזו באה להאדם דוקא שיש לו כלי. וכלי זה בא ע”י הכבדת הלב, אז יש מקום לצעוק לה’, שיעזור לו. ועוזרו בנשמתא קדישא.”
(הרב”ש. מאמר 13 “בא אל פרעה – ב'” 1986)
מה קורה כאן? הבורא אומר “בוא אל פרעה”. איך יכול להיות שהבורא אומר לאדם, “בוא אל פרעה, בוא נתקרב אל פרעה, ליצר הרע, לאגו שלך וכן הלאה – בוא נגלה אותו יותר”. זה אך ורק כדי שהאדם יראה נגד מי הוא עומד, ומתעורר בו היצר הרע יותר ויותר, ואין לו ברירה בסופו של דבר, אלא לפנות לבורא ולדרוש ממנו עזרה שהוא שיעזור לו, שיעלה אותו למעלה מהאגו שלו, וכך האדם מתקדם לרוחניות. זה מה שקורה כאן.
שאלה: במה שונה השליטה של המלך החדש, לעומת השליטה של המלך הישן?
הכול עובד לפי רצון לקבל, רק השאלה עד כמה ובאיזה צורה אנחנו רוצים לעבוד עם הרצון לקבל.
תלמיד: במצב של המלך הישן, אנחנו יודעים שיש עוד איזושהי רמה, אבל אנחנו לא מסוגלים אליה. במצב השני אנחנו חושבים שיש רק רמה אחת וזהו?
במצב השני אנחנו רואים שזה הכול מגיע מהבורא ואנחנו צריכים לפנות אליו כדי לעלות למעלה מהמלך החדש, מהאגו החדש.
תלמיד: ובמצב הישן אנחנו לא מבינים שזה מגיע מהבורא?
לא.
שאלה: מתמיהה אותי שאנחנו נולדים ביצר הרע, יש לנו מלך שהוא פרעה והוא נגד החיבור, יש לנו את יוסף שנעלם, אז מה נשאר כדי להגיע לאותה הצעקה, כאשר גם הלב קיבל הכבדה – איך אנחנו יכולים להגיע לצעקה אם הכול נעלם?
שום דבר לא נעלם, אם אנחנו עובדים נכון, אז אנחנו מגיעים לצעקה שרוצים להפטר מהיצר הרע שהוא כל הזמן מחייב אותנו ע”י האגו שלנו להתמודד נגד החברה, נגד החברים, נגד הבורא, ואנחנו רואים את זה בצורה שלילית, ולכן צועקים ודורשים שינוי ביחס ליצר הרע וביחס לבורא.
תלמיד: מה זה הכוח הזה שעוזר לנו להמשיך ולהתקדם לקראת הצעקה, שנותר עבורנו לעבוד איתו? מה אנחנו יכולים לעשות כדי להתגבר על כל זה, לעלות מעל זה ולהגיע לצעקה?
רק אם אנחנו מתחברים כמה שאפשר בצורה גשמית וצועקים לבורא יחד, עד כמה שמסוגלים, וזה מה שמציל אותנו.
תלמיד: אתה מכוון אותנו לקריאת התורה. אבל בארכיון יש רק לינק.
אנחנו נבדוק את הדברים האלה, איך קורה שבארכיון שלנו אין את ספר התורה בכל השפות?
תלמיד: אין בינתיים באף שפה.
אל תדאג, היום נתקן את זה.
שאלה: אולי אנחנו יכולים לקרוא יחד בשיעור?
לא צריך, שיהיה לכם שם להשכלה כללית במהלך היום.
שאלה: הוא כותב שאדם צועק אל ה’ ועל ידי זה יהיה לו כלי, מה הקשר בין זה לזה?
על ידי זה שאדם צועק לה’ שהוא רוצה עזרה, אז יהיו לו כוחות והבנות איך לקבל את העזרה מהבורא.
שאלה: אנחנו רוצים להשפיע ולא יכולים, רואים את זה בעשירייה, בקבוצה. אז למה צריכה לבוא צעקה?
זה עדיין לא הכלי ממש, כי אין לך תשובה, אין לך תגובה, אין לך כלום. אתה צריך עם הרצון הזה לפנות לבורא ולבקש ממנו כוחות, שהם ייצבו אותך ויתנו לך גם הבנה, גם כוח לפעול למען העשירייה, לקדם אותה עוד צעד קדימה לקראת המטרה.
תלמיד: מה הצעקה הנכונה, מה אנחנו צריכים לצעוק?
חיבור, אין יותר, בחיבור יהיה לך כוח.
שאלה: כשאנחנו אומרים שקם מלך חדש במצרים, אנחנו רואים שאדם מקבל הכבדה חדשה. האם אפשר להגיד שזה שלב חדש בהתפתחות האדם, כאשר הבורא בעצמו עוסק בו ולכן הוא מקבל את ההכבדות שלו?
כן.
תלמיד: מכאן התורה מציירת את התיאור של המצרים והרבה פרטים מאוד יפים, אבל אנחנו לא מבדילים בכל הפרטים האלה, לא מבחינים בהם. מתי האדם יבחין בהם?
כשהאדם מתחיל להרגיש את תכונת ההשפעה, אז הוא מתחיל להרגיש על מה באמת מדברת התורה, אחרת הוא לא מרגיש.
תלמיד: אבל האדם יכול להרגיש את זה אולי במידה קטנה, הרי בתורה יש המון פרטים והגדרות ושמות?
הוא לא מרגיש שום דבר מכיוון שאין לו ראיה רוחנית, הוא לא מבין את התכונות האלה שהתורה מתארת, הן לא מהדהדות בו.
תלמיד: אז מתי האדם מגלה במידה שלמה את התיאור הזה?
כשהוא מגלה את התורה באופן מלא, כשהוא מושך על עצמו את המאור המחזיר למוטב והאור מאיר לו ומגלה לו את הכול.
תלמיד: אבל זה קורה הרבה יותר מאוחר?
כמובן שמאוחר יותר, בהתאם להתעלות שלו, לעלייה.
שאלה: האם הגדילה של הרצון, מסמלת את תחילתו של מצב חדש, ואם כן איך עלינו לעבוד במצב החדש הזה?
לפי הרצון החדש והעביות שלו והמסך שלו וכן הלאה – כך אנחנו עובדים.
שאלה: האם אתה יכול לעזור לנו להבין, לתאר מה יהיה המצב שלנו לאחר שאנחנו נתגבר על המלך החדש, כי מאוד קשה לנו למצוא את האהבה בינינו מול המלך החדש כי הוא די חזק. האם אתה יכול לעזור לנו לתאר איך ייראה החיבור שלנו לאחר שנתגבר על המלך?
אתה צודק, כל העבודה שלנו נגד המלך החדש היא בכך שאנחנו צריכים להתחבר עם הרצון שלנו החדש, המוגבר. וזה מה שאנחנו צריכים לעשות. במידה שאנחנו מתחברים על פני האגו, נגד האגו שלנו החדש שנקרא מלך חדש, אז אנחנו משיגים את הצורות החדשות של החיבור ואלה בעצם המצבים, המדרגות שאנחנו צריכים עליהן לעלות.
שאלה: אם אדם מקבל הכבדת הלב, הוא לא יכול לשוב לבוראו, מה צריך אם כך בשביל להעלות צעקה?
החברים צריכים לעזור לו, הם צריכים לבקש, לצעוק, לא להסכים.
קריין: קטע 50.
“50. נתן הקדוש ב”ה למשה בדבור: “בא אל פרעה”, כלומר, תייחד האמת, שכל הביאה למלך מצרים, אינו אלא לסוד פרעה, לגלות השכינה הקדושה, וזה שאמר: “כי אני הכבדתי את לבו וכו’ למען שתי אתתי אלה בקרבו”. כי ברוחניות אין אותיות. וכל הפריה ורביה שברוחניות שורה על האותיות הנשאבים מהחומריות דעולם הזה, בסוד “ובורא חשך”, שאין כאן שום הוספה וחדוש אלא בריאת החשך, שהוא מרכבה מותאמת לגלות האור כי טוב. ונמצא שהשם ית’ בכבודו ובעצמו הכביד את לבו, ולמה זה? כי לאותיות אני צריך.”
(בעל הסולם. אגרת י”ד)
זאת אומרת, שעיקר מה שאנחנו צריכים זה אותיות, זאת אומרת ההבחנות שיש לנו ברצונות ומחשבות שלנו וכלפי הבורא, איך אנחנו משיגים את זה? שאנחנו משיגים בינינו, קשר, ניתוק, התקרבות, התרחקות, מכל הדברים האלו אנחנו צריכים להשיג את השינויים, שהם נקראים אותיות העבודה, ומהן אנחנו מרכיבים את היחס שלנו, את החוש שלנו החדש, וכך נתקדם. אני לא יודע אם אמרתי את זה ברור, אבל זה דבר חשוב.
שאלה: בוא אל פרעה, מי זה משה, מתי זה קורה?
זה קורה כאשר נמצאים במצרים וכבר משה נמצא, ברור לנו מי הוא וכך אומר משה, בוא אל פרעה.
תלמיד: מה זה אומר בעבודה שלנו שאנחנו מגיעים לבורא, הוא לוקח את היד שלנו, הוא נותן לנו בטחון?
אנחנו עוד לא הגענו לזה עדיין אנחנו לא מחוברים בינינו, אנחנו צריכים להיות באיזו צורה מחוברים, זקוקים להיות בחיבור בינינו, ואז מתוך זה שאנחנו זקוקים לפחות במשהו, במספר הראשון של חיבור בינינו להיות, לעבד אותו, לגלות אותו, אם אנחנו בצורה כזאת כבר מרגישים שאנחנו נמצאים בקשר ובחוסר קשר בינינו, כך אנחנו נוכל להתקרב, נוכל להרגיש שיש לנו קשר בינינו לבורא וכך אנחנו נגיע לגאולה, לגילוי הבורא בינינו, אחרת לא נצליח.
תלמיד: מתי מגיע חיסרון כזה לחיבור והרגשה שאנחנו בגלות?
כאשר אתה שואל את עצמך מה יהיה לי, מתוך זה שאני מיום ליום לא מרגיש שום שינוי, שום התקדמות, בסופו של דבר מכל השאלות האלו אתה מגיע לתשובה שאין לי את זה מפני שאני לא משתוקק ולא מבצע פעולות החיבור. וכך אתה מתחיל לשאול, איפה הן פעולות החיבור, איפה הן הרגשות שאנחנו צריכים להיות בינינו מחוברים, איפה החברים שלי, איפה אני איתם. וכך על ידי החיפוש הזה אתה מגיע למצב שאתה רואה שבאמת אין בידי שום כוח חיבור, אין בלבי שום רצון לחיבור.
אז מה נעשה, איך אני לוקח את החבר שלי יחד איתי והולכים יחד, עם האחד, עם השני, עם השלישי, איך יכול להיות שנעשה כך. ואז מתוך השאלות האלה והגילויים האלה אתה רואה שאין לך ברירה, שאתה חייב לחפש איך אתה תמצא את החברים, איך אתה תתחבר איתם, איך אתה תתחיל בחיבור בהם לחטט, לשוטט, למצוא את סוג החיבור שייקרא “בורא”. וכך אתה תופס אותם, מחבק אותם, לא יודע מה לעשות איתם, עד שאתה תמצא ביניהם שאולי אתה מתקדם, מתקרב, למושג של הבורא שהוא נמצא בתוך החיבור בינינו, שאני מחבק אותם, שאני עוטף אותם, וכך אני מוצא את הבורא.
כאשר כך אנחנו עושים אז אנחנו מגלים גם את הבורא וגם את הפרעה וגם את עצמנו ואין יותר חוץ מאני, עשירייה או קבוצה, או בכלל כל בני הברוך, או בכלל כל האנושות, מי שמצטרף, והבורא. וכך מתקדמים. חוץ מזה אין לנו מה לעשות, רק את זה. אבל לא לעזוב, לא לשכוח, לא לברוח מזה.
שאלה: מה זה אומר ראייה רוחנית ואיך היא מתבטאת בקשר בינינו ומה אנחנו בכלל צריכים לראות בקשר הזה?
“ראייה רוחנית” נקראת שאני מרגיש מידות בהתקרבות או התרחקות. זו ראייה רוחנית.
שאלה: ככל שאנחנו מתחברים אני ראוה שהכלי שלי יותר גדול, מה ההבדל בין תכונות החיבור השונות?
כשאת תגיעי לזה את תביני, אני לא יכול לספר על כך, זה נושא רחב מידי.
תלמידה: האם הדרגה הזאת להגיע לפרעה זו הזדמנות שיש לנו על מנת לעבוד במוח ובלב?
כן. כך צריכים להתקדם.
שאלה: איזו סוג של תפילה אנחנו צריכים להעלות כדי להסיר את הכבדת הלב שמכבידה עלינו וכיצד לרכך את הלב ביחס ביני לבין החברות?
אם אנחנו נשפשף את ליבנו בינינו, בין החברות, או בין החברים, אז אנחנו נוריד קליפה מהלב וכל לב ולב יהיה ערום מהקליפה שלו וכך נוכל להרגיש את הלבבות האחרים להתחבר איתם כאיש אחד בלב אחד, וכך אנחנו נרגיש את הבורא בתוך הלב המחובר, המשותף שלנו. זה יהיה כבר גמר התיקון.
שאלה: האם בעצם כל הבריאה היא כלי אחד שנשבר לרסיסים ואנחנו מחברים אותו דרך החיבור בינינו, או מחברים אותו מחדש דרך החיבור בינינו?
נכון רק עכשיו אתה מדבר על זה? אנחנו בזה כבר מזמן נמצאים. אבל טוב מאוד, עכשיו אתה גילית את זה בעצמך. יפה.
שאלה: האם אותיות העבודה הן אותן החסרונות שאנחנו מגלים בעשירייה כנגד מה שפרעה מייצב בנו?
כן.
תלמיד: וזה סוף העבודה?
זה לא סוף העבודה, אבל זאת העבודה בינתיים. ולא מגלים יותר ממה שמדרגה אחת קדימה שאנחנו צריכים לבצע.
שאלה: הרגשתי התעלות וכוח עצום שדוחף אותי קדימה כתוצאה מהמאמצים שלנו להתחבר בעשירייה. ניסיתי לבדוק את התחושה הזאת, את הרגשות האלה, האם אלה רגשות אגואיסטיים או האם לא אגואיסטיים, ולא הצלחתי למצוא שום דבר אגואיסטי, אז אם יכול להיות שההתרגשות שלי או שהמצב שאני הרגשתי הוא מגיע מאיזו התעלות רוחנית או מאיזה חיבור רוחני, או שאני צריכה להעמיק בבדיקה שלי ואז אני כנראה אגלה, או לא אגלה, שזה אגואיסטי?
בהדרגה אנחנו נגלה גם מה חסר לנו ומה אפשר עוד להוסיף לחיבור בינינו. וכשאנחנו מוסיפים מה שחסר לחיבור אנחנו מגלים מדרגה חדשה בחיבור, וגם בה מגלים מה אפשר עוד להוסיף וכך אנחנו עולים בסולם המדרגות. נעלה יותר ויותר. אני שמח שאת מרגישה את זה וכבר זה מתבצע בך.
שאלה: האם יציאת מצרים מתבטאת בעשירייה במעבר מאני לאנחנו ולבורא?
כן. בדיוק. יפה אמרת.
קריין: קטע מס 51.
“”בא אל פרעה” היינו שנינו ביחד, היינו שהאדם צריך להתחיל. ואז הוא רואה, שאין הוא מסוגל לנצח אותו. וזהו הרמז, שמשה היה ירא לגשת אליו. ואז אמר הקב”ה “הנני עליך פרעה”, שאז באה העזרה מהקב”ה. ובמה, בנשמתא קדישא”.
(הרב”ש. מאמר 13 “בא אל פרעה – ב'” 1986)
זאת אומרת, במה הבורא עוזר לאדם שנמצא תחת שליטת האגו, שליטת הפרעה? שכל פעם נעשה יותר גדול וגדול, אז הבורא נותן לאדם כוח כנגד זה שנקרא “נשמה חדשה”, נשמתה קדישא, נשמה קדושה. זאת אומרת, כוח השפעה שמתגלה באדם ואז כך אדם מתעורר ומתקדם.
שאלה: הוא כותב בקטע שאדם צריך להתחיל ואז הוא רואה שהוא לא מסוגל לנצח. האם אנחנו התחלנו? כי עוד לא מורגש. אנחנו ממשיכים לעבוד ולעבוד, או אין פנייה לבורא עדיין?
אנחנו צריכים לראות שתהיה לנו פנייה לבורא, שאנחנו נרצה לקבל ממנו עזרה. שאין לנו ברירה אלא אנחנו חייבים כוח השפעה, כוח חדש, כוח חיבור, ואותו אנחנו יכולים לקבל רק מהבורא וכך אנחנו פונים אליו. ולהשתדל לפנות אליו בצורה קולקטיבית, קבוצתית, בעשירייה. ואז בטוח שאנחנו נקבל ממנו כוחות ונוכל להתקדם עוד קצת קדימה, ועוד קצת. ואז כשיהיו לנו כמה מדרגות אז אנחנו נוכל להתחיל לבקר ולברר את המדרגות האלו מה הן המדרגות האלו, מה ההבדל בין המדרגות, איך אנחנו עולים עליהם, איך הבורא עוזר לנו, ומזה יהיו לנו אותיות העבודה וכך אנחנו נתקדם, נלמד איך אנחנו עוברים בדרך. אז ממדרגה למדרגה, ממצב למצב, על ידי מה אנחנו עולים, מה אנחנו רוכשים, מה משפיע עלינו, את כל הדברים האלה אנחנו צריכים לבדוק.
שאלה: איך אנחנו מגיעים למצב שבאמת מתוך העבודה הזאת המתמשכת, שלב אחרי שלב, באמת מגיעים לצעקה ולא רק מתרגלים לעשות עבודה ברמה שלנו הרגילה?
אם אנחנו רוצים להגיע למטרה אז הבורא מכין לנו כאן ממש בדרך פרעה, נחש, לא חשוב איך קוראים לזה, הרצון לקבל שלנו יצר הרע ואנחנו נצטרך לצעוק הצילו לבורא שיעזור לנו לעלות מדרגה גשמית לדרגה רוחנית, שייתן לנו כוחות ההשפעה משלו ואז אנחנו דרך הכוחות ההשפעה האלו נתחיל להרגיש את העולם העליון, את הכוחות הרוחניים, כוחות של השפעה, ואז יהיה לנו ממש מובן איפה אנחנו נמצאים, מה היא המציאות האמיתית שעכשיו היא נסתרת ואנחנו בכל זאת מתקרבים אליה.
תלמיד: מה חסר או מה ההבדל בין עבודה בצורה שאנחנו כרגע עובדים לבין עבודה שתהייה בצעקה ובפנייה לבורא?
בעבודה בצעקה לבורא אנחנו כבר מתייחסים לבורא כמו למקור של ההצלחה שלנו הרוחנית ואנחנו דורשים ממנו שיעזור לנו וכך אנחנו מתקדמים. זאת אומרת, שאנחנו לוקחים את הבורא כשותף, שהוא מתקדם לפנינו ואנחנו אחריו, כמו שכתוב “לך אחריי במדבר”. וכך אנחנו מתקדמים. זאת אומרת, כאן אנחנו מבררים לעצמנו עוד צורות ההתקדמות עד שמתחילים יותר ויותר לאחוז בבורא, להחזיק בו כמו ילדים בהורים שכך הם אחריי הגדול הולכים ואפילו תופסים אותו בבגד או במשהו וכך מתקדמים. כך אנחנו. ואחר כך יותר ויותר.
שאלה: איך לעבור מלב אדיש ללב כבד כדי שנוכל להגיע לצעקה אמיתית?
רק על ידי החברה אני יכול לזרז את ההתפתחות שלי. שאני נמצא בקשר עם החברים ולומד מהם איך להיות יותר מקושרים, באיזה צורות וכך זה, איך מגיעים מהר לחיבור.
שאלה: שמעתי שאמרת שאדם צריך להיות באיזה חיפוש, איפה אני? איפה החיבור? איפה החברות? מה לעשות אם מאוד קשה להישאר בתוך מחשבה. כאילו, אפילו רק אני לא מסיימת לשאול את עצמי, כבר בא איזה זרם של מחשבות ולוקח אותי למקומות אחרים. מה אפשר לעשות נגד זה?
יותר ויותר לאחוז בחברות. זה לא תיקח אותך לזרם צדדי.
תלמידה: אם עכשיו אני לא עם החברות ואני מנסה לברר את מה שאמרת, מה זה לאחוז בחברות?
לאחוז בחברות, זאת אומרת, להתחבר איתם ולברר איתם כל המצבים רוחניים. אין רוחניות בלי חיבור עם החברות. פשוט אין.
תלמידה: איך מבררים עם החברות משהו?
את מתארת לעצמך שאת מחוברת איתן ואז את מבררת את כל המצבים הרוחניים. בלי זה אין רוחניות.
תלמידה: אני מתארת לעצמי בדמיון עכשיו שאני מחוברת איתן ואז, מה? איך אני מבררת משהו?
ואז תשאלי את עצמך מה את רוצה לברר.
תלמידה: ואם גם המחשבה הזאת בורחת לי אחרי חצי שניה?
אז כנראה שאין לך צורך בזה. במחשבות שמטרידות אותנו אנחנו לא יכולים לברוח.
תלמידה: איך בן אדם משיג צורך להחזיק את החברים במחשבה?
רק על ידי הצורך.
קריין: קטע מס’ 52. כותב רב”ש.
“בא”, ולא, “לך”. כי “בא” פירושו, בא שנינו, ביחד. שאל יחשוב האדם שהוא בעצמו יוכל להכניע את הרע שלו, אלא כמו שכתוב “יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו”. לכן אל יאמר אדם שאין באפשרותו לנצח את הרע שלו, כי הוא צריך להאמין שהקדוש ברוך הוא עוזרו. וזה פירוש, “בא”.
(הרב”ש. 926. “בא אל פרעה”)
קריין: קטע מס’ 53.
“למה כתוב “בא”, היות שמשה לבד לא היה יכול לנצח לפרעה מלך מצרים, אלא שה’ ערך עמו מלחמה.”
(הרב”ש. מאמר 17 “מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה” 1990)
עם פרעה, ואז משה נכנס באמצע, ובצורה כזו גם הוא השתתף.
קריין: קטע מס’ 54.
“אמר ה’ “אני ולא שליח”. אם כן מה עזר לנו משה בזה. אם כן מדוע כתוב “בא אל פרעה”. אלא כנ”ל, היינו, שהאדם צריך להתחיל ללכת בדרך ה’, ולהגיע אל האמת, היינו לזכות לדביקות ה’. ואז, אם הוא מתקדם בהליכה, אז האדם מקבל סיוע הראשון, היינו הרגשת החסרון לדעת מה שחסר לו. ואז משיג שחסרים לו רק ב’ דברים עיקרים, שהם בחינת מוחא וליבא. ויחד עם זה הוא מקבל יסורים, מזה שאין לו. היינו, שמרגיש את הצורך לזה. ואז, אם אין האדם עובד בעצמו, לא שייך לומר, שהאדם מרגיש יסורים, בזה שאין לו, כנ”ל, שרק הצורך להדבר, אם האדם השקיע עבודה להשיג איזה דבר, אז שייך לומר, שיש לו צורך לזה, עד כדי כך, שהוא סובל יסורים מזה שאין לו. לכן כתוב “בא אל פרעה”.”
(הרב”ש. מאמר 17 “מהו הסיוע, שהבא לטהר מקבל, בעבודה” 1990)
שאלה: ממצב למצב לכל אחד יש את הפרעה שלו?
כן, תמיד בא פרעה חדש, משה חדש, הכול חדש בכל מדרגה ומדרגה.
שאלה: איך מתעצבת העזרה מהבורא?
טוב, זה כל פעם בדרך אחרת. בדרך כלל זה דרך הקבוצה, הכול דרך הקבוצה. הקבוצה היא כמו המקשר, המתאם שמחבר אותנו אל הבורא, אם אנחנו מתחברים לקבוצה אנחנו מסוגלים להתקשר אליו.
קריין: קטע מס’ 55.
“שהאדם מתחיל בעבודה דלהשפיע, והוא מסביר להגוף, שזוהי כל מטרת עבודה, היינו לקבל כלי דהשפעה. אבל אחרי כל אלו הוויכוחים שיש לו עם גוף, הגוף אומר לו, שאין אתה יכול לשנות את הטבע, ממה שהבורא ברא אותו. וכיון שהבריאה נבחנת לבחינת “יש מאין”, הוא רק מבחינת רצון לקבל, איך אתה מעיז לומר, שאתה יכול לשנות הטבע, ממה שהבורא ברא אותו.
ועל זה נאמר “בא אל פרעה”, היינו, שנלך ביחד, שגם אני הולך אתך, בכדי שאני אשנה הטבע, ואני רוצה, שרק אתה תבקש אותי, שאני אעזור לך לשנות את הטבע, ולהפוך אותה מרצון לקבל לרצון להשפיע, כמו שאמרו חז”ל (סוכה נ”ב) “יצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום, ואלמלא הקדוש ברוך הוא עוזר, אינו יכול לו”.”
(הרב”ש. מאמר 19 “בא אל פרעה – א'” 1985)
שאלה: מתי הבורא עוזר למשה?
כשמשה באמת צועק, מבקש וזקוק לעזרה. אחרת הבורא לא יכול לעזור. הוא צריך חיסרון אמיתי לעזרה מצד הנברא, ואז הוא עוזר
שאלה: בסוף את הכול עושה הבורא, את החיסרון שלנו, נותן לנו את האור. ומה אנו עושים, אנחנו רק רוקדים לקצב שלו?
מה אנחנו עושים? אנחנו צריכים לבצע את פקודות הטבע העליון, פקודות ההשפעה. וכשאנחנו לא מסוגלים, אז מבקשים את הבורא, והבורא מבצע עלינו את התיקונים האלו.
זה נקרא שאנחנו “שותפים” של הבורא. אנחנו מגלים את החסרונות והחולשות שבנו, את אי היכולת שלנו לעשות שום דבר מהטבע העליון. מבקשים מהבורא שישנה לנו את הטבע, ואז כשהוא משנה, אנחנו יכולים להיות בטבע העליון, בטבע ההשפעה. כך זה קורה.
שאלה: בסעיף 54 באמצע כתוב שכשאדם מתקדם בדרך מקבל סיוע, מקבל את העזרה מלמעלה, ואז מבין מה באמת חסר לו, שזה שתי תכונות של מוחא וליבא. האם תוכל להסביר מה התכונות האלה?
זה מה שיש לנו. אין לנו יותר משתי התכונות האלה. לב זה מה שמרגיש, ומוח זה מה שמבין, סך הכול. לאף אחד מאיתנו אין תכונות אחרות. רק את האפשרות להבין מה אנחנו מרגישים. לכן קודם הלב, ואחריו המוח.
קריין: קטע מס’ 56.
“”בא אל פרעה”, וה”ס השכינה הקדושה בהתגלות, מלשון “ופרע את ראש האשה”. כמ”ש בזוהר. והענין שבמדה שבני ישראל חשבו שמצרים מעבידים אותם ומטרידים אותם מעבדות ה’, באותה מדה היו באמת בגלות מצרים, וכל הטרחא של הגואל, לא היתה אלא לגלות להם שאין כאן כח אחר מעורב, ו”אני ולא שליח”, כי אין שום כח זולתו. שזה היה באמת אור הגאולה.”
(בעל הסולם. אגרת י”ד)
שאלה: אני מנסה להבין את הצעקה. האם יש בה כעס, האם הצעקה נובעת מכעס?
לא, הצעקה נובעת מחולשת עצמו. אני לא מסוגל לעשות שום דבר, ואני מגלה את אפסיות הכוחות שלי. אבל זה מה שהבורא עשה לי, וכנראה שכך צריך להיות, שאני בנוי בצורה כזו חלשה.
תלמיד: האם הצעקה נובעת מייאוש?
לא, לא מייאוש. כי במידה שאני צועק, אני מתחיל להבין שזה בא מהבורא, שהבורא בכוונה ברא אותי בצורה כזאת שאני אצעק מתוך חולשה, ודרך הרגשת החולשה אני אבין שזה דבר רצוי, כדי שאני אתבטל כלפי הבורא. אז אם אני מתבטל כלפיו, ומגיע למצב שאין לי ברירה, אני רק מבקש הצילו, תציל אותי, ובצורה כזאת מגיעים לקבל כוחות הצלה.
יותר מאשר לראות את עצמנו נמצאים באפס כוחות כלפי הבורא, אנחנו לא צריכים, צריך רק להשיג את זה. ואז אנחנו מקבלים כל מה שנדרש כדי להגיע לתיקון השלם
שאלה: האם פרעה מגיע לאדם גם דרך חברים?
לא. בדרך כלל זה לא דרך חברים, אלא דרך כל מיני אמצעים אחרים. החברים נמצאים יחד עם האדם בדרך לתיקון.
שאלה: אנחנו לומדים שאין פרעה, זה אותו בורא, אז בעצם עם מי אנחנו נלחמים?
אנחנו נמצאים עם מי שנמצא מעלינו, או עם פרעה או עם הבורא.
שאלה: כשנאמר בטקסט “אני ולא שליח”, על איזה שליח מדובר, על פרעה?
“אני ולא שליח”, זה הבורא אומר, “אני בעצמי מטפל באדם ולא דרך שליחים למיניהם”.
תלמיד: בהקשר הנוכחי השליח כאן הוא פרעה?
כנראה שכן. אבל זה לא חשוב, העיקר שהבורא בעצמו מבצע את הפעולה.
שאלה: מה ההבדל בין שהבורא אומר לאברהם “לך לך”, ועכשיו שהוא אומר “בוא לפרעה”. איך להרגיש את ההבדל הזה בין “לך לך” ו”בוא”?
אתה צריך לשאול מה ההבדל בין שמעלים אותך או מורידים אותך. כשאתה מרגיש שהבורא אומר לך “בוא אל פרעה” ואתה אולי מתעקש ולא רוצה. לא רוצה לגלות את האגו שבך, בשביל לא להילחם איתו. נניח היום העשירייה אומרת לך אנחנו מתאספים היום, במהלך היום, לעוד פגישה בערב, ואתה לא רוצה. אז מה אתה עושה? בורח מהם בתירוצים או בכל זאת הולך לפגישה? אז תחשוב, איך אתה מתקדם עם הקבוצה.
שאלה: ב”שמעתי” א’, בעל הסולם אומר בשם הבעל שם טוב, שמי שאומר שיש קליפות עובר עבירה.
כן.
תלמיד: וגם פה. מה הנקודה שבה אנחנו עוברים מההסתכלות שיש פרעה, שעושה לנו צרות, להסתכלות שהבורא הוא שעושה את זה?
אין עוד מלבדו. אחרי שאנחנו מבררים את הכול, ורואים את הכוחות מנוגדים זה מול זה, אנחנו צריכים להגיד שבכל זאת יש להם מקור אחד, מקום אחד, וממנו אנחנו מקבלים.
שאלה: שמעתי שאמרת שיותר מלראות את עצמנו נמצאים באפס כוחות כלפי הבורא, אנחנו לא צריכים כלום. אנחנו נמצאים לפני הכנה לפסח, כל הכלי העולמי מגיע, וגם אנחנו, יהיה פה שבוע מאוד אינטנסיבי. איך אנחנו ככלי אחד באמת מגיעים לנקודה הזאת, לראות את עצמנו נמצאים באפס, איך באמת להתכונן למצב הזה?
יש לנו עוד זמן, נתארגן כך שנהיה מחוברים, עד כדי כך שמי שרוצה לצאת ממצרים יוכל להיות קשור אלינו למרכז החיבור שלנו, וירגיש איך הסביבה מעלה אותו מעל מנת לקבל, לעל מנת להשפיע.
(סוף השיעור)
- יצר לב האדם רע מנעוריו (בראשית כא ח)↩