SUNDAY PRAYER: YESOD-TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

READING: AFTER MIDNIGHT TO DAWN (MORNING) SUNDAY

Baal HaSulam. The Freedom

שיעור בוקר 15.12.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי בעל הסולם”, מאמר “החרות”, עמ’ 421

שאלה: ספר “כתבי בעל הסולם”, עמ’ 421, מאמר “החרות”, כותרת “חיוב השמירה על חרות היחיד”.

חיוב השמירה על חרות היחיד

“ודע שזהו הרכוש האמיתי של היחיד, שאסור לפגוע בו, או לשנותו. כי סופם של כל אלו הנטיות הכלולות ב”מצע”, להתפעל ולקבל צורות מושכלות, כשיגדל אותו היחיד ויעמוד על דעתו. כמבואר לעיל. ומכח חוק ההתפתחות השולט בכל השלשלת ההיא הדוחף אותה תמיד קדימה, כמבואר במאמר השלום. נמצא עוד, שסופם של כל נטיה ונטיה, לההפך למושכלות מאד גבוהות וחשובות לאין ערוך.

נמצא שכל מי שמשחית איזו נטיה מהיחיד, ועוקר אותה ממנו, הריהו גורם שיאבד מהעולם השכלה נשגבה ונפלאה ההיא, שעתידה לצאת בה באחרית השלשלת. משום שנטיה ההיא, לא יארע עוד לעולם, בשום גוף אחר זולתו.

כאן צריכים להבין, שבשעה שאיזו נטיה מתהפכת ומקבלת צורת מושכל, אין עוד יותר להכיר בה הבדלות של טוב ורע. כי הבדלות אלו ניכרות רק בזמן היותן נטיות או מושכלות בלתי בשלות, ובשום פנים לא יוכר שמץ מהם, בעת שמקבלות צורת מושכלות אמיתיות. ודבר זה יתבאר במאמרים הבאים, בכל טעמו ונמוקו.

מזה מובן לנו, גודל החמס, שעושים אלו האומות, המטילים מרותם על המיעוטים ועושקים את חרותם, מבלי לאפשר להם להמשיך את דרך חייהם, על פי נטיותיהם, שהגיעו אליהם בתורשה, מאבות אבותיהם, כי כרוצחי נפשות נחשבים. וגם הבלתי מאמינים בדת ובהשגחה מטרתית, יוכלו להבין את חיוב השמירה על חרות היחיד, מתוך מערכות הטבע.

כי עינינו רואות איך כל האומות שנפלו ונהרסו מדור דור, לא היה זה, אלא מתוך הכבדת עולם על המיעוטים, ועל היחידים. אשר על כן התגברו עליהם והרסו אותם. אם כן ברור לכל, שאין אפשרות להעמיד השלום בעולם, אם לא נתחשב עם חירות היחיד, כי זולת זה, לא יהיה השלום בן קיימא. והחורבן ישתרר.

הנה גדרנו היטב את ישותו של היחיד, בתכלית הדיוק, אחרי הנכיון מכל מה שמגיע אליו מהצבור כמבואר. אולם, הועמדה השאלה סוף סוף איה הוא היחיד עצמו? כי כל האמור עד הנה בגדר היחיד, הוא מובן רק מבחינת רכושו של היחיד, שהוא המורשה שהנחילו לו אבותיו. אולם, איה הוא היחיד עצמו, דהיינו, היורש והנושא של אותו הרכוש, התובע לפנינו על שמירת רכושו? כי מכל המבואר עד כאן, עדיין לא מצאנו, את הנקודה האנוכית של האדם, שיהיה עומד לעינינו בתור יחידה עצמית, ומה לי הגורם הראשון – שהוא שלשלת ארוכה, של אלפי בני אדם בזה אחר זה, מדור דור, שקבענו עמהם דמותו של היחיד בתור יורש. ומה לי שאר שלושת הגורמים – שהם אלפי האנשים עומדים בזה אצל זה בדור אחד – – – סוף סוף נבחן כל יחיד, רק בדמות מכונה צבורית, העומדת תמיד הכן לרשות הצבור לתשמישם, לחפצם. דהיינו, שנעשה סביל לשני מינים של צבור. מצד הגורם הראשון נעשה סביל לצבור גדול מדורות שעברו, שהיו נמצאים בזה אחר זה, ומצד שלושת הגורמים האחרים נעשה סביל לצבור הנמצאים עמו בדור אחד.

וזוהי אמנם שאלה כלל עולמית, ומשום זה נמצאים הרבה המתנגדים לשיטה הנ”ל הטבעית, אף על פי שמכירים היטב אמיתותה, ובוחרים ביותר בשיטות מטפיזיות או בדואליזם, או בטרנסצנדנטליות, לצייר לעצמם איזה עצם רוחני, איך שהוא יושב בפנימיות הגוף, בתור נפש האדם. אשר הנפש הזאת היא המשכלת, והיא המפעלת את הגוף וכו’, שהיא עצם האדם וה”אנכי” שלו.

ואולי היה בכל הפירושים הללו, כדי להניח את הדעת, אבל הצרה בזה, שאין להם כל פתרון מדעי, איך אפשר לעצם רוחני, שיהיה לו איזה מגע כל שהוא, עם אטומים הגשמיים בגוף, שיוכל לגרום לו איזה תנועה. וכל חכמתם והתעמקותם, לא הועילה להם, למצוא כאן איזה גשר מספיק, לעבור על הבקיע הרחב והעמוק הזה, הנמצא בין עצם רוחני לאטום גשמי. ולפיכך לא הרויח המדע ולא כלום, בכל השיטות המטפיזיות הללו.”

ודאי שאנחנו רוצים לחבר רוחניות וגשמיות, ודאי שהעולם רוצה לדעת איך לנהל את כול הטבע, את כל הגורל שלו, את כל היקום, איך הוא מסתובב ועל ידי מה הוא נפעל, אבל אין לנו את הקשר בין גשמיות לרוחניות וזה העיקר, איך הכוח הרוחני פועל באטום הגשמי. לכן אנחנו נמצאים ממש אבודים, כאן זה הסוף שלנו, זאת אומרת סוף ההבנה, ולא נוכל להבין איך אנחנו נפעלים.

שאלה: בעל הסולם כותב שצריך לשמור על החרות של היחיד, אבל אנחנו מדברים על זה שהיחיד צריך להבין איך שולטים בו. מה החרות של היחיד?

החרות של היחיד היא בזה שהוא נדבק בבורא, במידה הזאת הוא יהיה חופשי. החופש, החרות, היא החרות מהאגו.

תלמיד: איך להסביר לאדם פשוט מהי חרות עבורו?

לאדם פשוט תוכל להסביר אחרי שתילמד איתו חצי שנה, שנה, ואז בהדרגה הוא ישנה, יבנה מחדש את התחושות שלו, יתאים אותן אליך, אין דרך אחרת. ואם לא כך, אז שיחיה כמו חי, בהמה, אל תפריע לו.

תלמיד: כל פעם כשאנחנו לומדים את המאמר הזה, אני לא יכול להבין את המושג של מהות רוחנית.

מהות רוחנית או עצם רוחני הם נגד הנשמה, זה לא משהו שאנחנו יכולים להבין עכשיו, להגביל אותו, לשים אותו באיזו מסגרת, אנחנו עדיין לא מסוגלים לזה.

שאלה: האם יש איזו מילה מקבילה דומה? כי אני אפילו לא יודע מה לדמיין לעצמי.

אתה לא יכול לתאר את זה לעצמך בגלל זה כך אני אומר וגם אל תנסה. אבל תדע שיש דבר כזה וזה מנותק ממך.

שאלה: בעל הסולם כותב לשמור על חרות היחיד ולא להרוס שום נטייה אצלו, לעומת זאת היחיד עכשיו הוא אגואיסט וסביר להניח שהוא יפגע בזולת עם כל הנטיות שלו. איפה עובר הגבול בין החרות לבין לשמור על הזולת, על הסביבה?

את זה אנחנו נלמד. זה רק בתנאי שיהיה לנו רצון להשפיע בהשתוות עם הבורא.

תלמידה: במצב האגואיסטי של האדם, איך צריך לנהוג בו? האם לתת לו חרות ובמקביל להגביל אותו?

נלמד על זה.

שאלה: הצורה המלובשת על המצע דרך שלושת הגורמים והגורם של אבותינו, איפה היא קיימת, בשכל?

לא, השכל רק מוציא לנו אותה ומציג. אנחנו מרגישים אותה בתוכנו, בתוך הנשמה.

תלמיד: כלומר ללא השגה אין לנו שום קשר לזה.

נכון.

שאלה: ביחס למאמר, נגעה בי תשובה שנתת אתמול כשאמרת שאנחנו רוצחי נשמות, האנשים שכופים את האיחוד, אפילו על הילדים שלנו. לא ברור לי החלק הזה, כי אני מבינה שאת הילדים שלנו אנחנו צריכים לחנך לדרך של הכרת תודה, שיהיו להם ערכים רוחניים. אם כך, אם אני אגיד לילד שלי מה לעשות או לא לעשות, האם אני בזה נחשבת רוצחת נשמות?

אנחנו צריכים לקרב את הילדים שלנו לאמת ככל האפשר, ואחר כך אם הם רוצים את האמת, אז שייקחו זאת בעצמם. אין כפייה ברוחניות. אני ראיתי זאת גם אצל הרב”ש ואצל הבנים והנכדים שלו, והבנים והנכדים של בעל הסולם, כי הכרתי את כל המשפחה היטב, הם לא לחצו שם על אף אחד שילמדו ויעסקו בחכמת הקבלה, אם רוצים – כן, אם לא רוצים – לא, זה היה לידם. הם ידעו שכמה אנשים מהמשפחה עוסקים בזה והאחרים כפי שהם רוצים. לכן כך אנחנו צריכים להתייחס גם לקרובים שלנו, לילדים שלנו, כמו שכתוב “חנך נער על פי דרכו”.

שאלה: בעל הסולם מביא אותנו לשאלה מרכזית, איפה האישיות עצמה, אבל אין פה תשובה.

תהיה תשובה בהמשך. זו הנשמה של האדם.

תלמיד: הוא לא כותב פה על זה.

הוא עוד לא כותב.

תלמיד: הוא רק מעלה שאלה. הרי יש פה כל מיני תיאוריות.

כן, הוא פותח את העניין באופן כללי, אחר כך תהיה תשובה.

שאלה: אמרת איך זה יכול להיות שאטום גשמי יכול לעבוד כאטום רוחני. הוא קושר את זה וכותב “שבשעה שאיזו נטיה מתהפכת ומקבלת צורת מושכל, אין עוד יותר להכיר בה הבדלות של טוב ורע.”. איך זה יכול להיות שאטום יכול להתהפך?

על זה הוא עוד לא כתב, הוא רק כותב שזו הבעיה, איך הגשמית מקבלת רוחניות, איך הרוחניות מתלבשת בגשמיות, איזה קשר יכול להיות ביניהם, על זה הוא שואל. ומה שיהיה אחר כך תחשבו על זה ומחר נמשיך.

אני מאוד שמח להרגיש שהשאלה הזאת נוגעת בכם, איפה הקשר בין גשמיות לרוחניות. האם יש לנו קשר עם הרוחניות? ודאי שצריך להיות. איפה הקשר? איפה אני מרגיש שנכנסת בי רוחניות, שאני פועל כלפי רוחניות בחזרה? איפה אני מרגיש את הקשר בין רוחניות לגשמיות? הדבר הזה לא נראה לנו, לא מורגש בנו, אנחנו צריכים לגלות אותו ובאמת לרכוש אותו, לעבוד עימו.

(סוף השיעור)