KETER: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. The Freedom

שיעור בוקר 08.12.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבח בעל הסולם”, מאמר “החרות”, עמ’ 419

קריין: ספר “כתבי בעל הסולם”, מאמר “החרות” של בעל הסולם, עמ’ 419, כותרת “החיוב בבחירת סביבה טובה”.

החיוב בבחירת סביבה טובה

“באמור תבין דברי רבי יוסי בן קסמא (אבות פ”ו) שהשיב לאדם שביקש ממנו שידור במקומו, ויתן לו עבור זה אלף אלפי אלפים דינרי זהב. ענה לו רבי יוסי בן קסמא: “אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה”. לכאורה הדברים נשגבים מדעתנו הפשוטה, אשר, איך ויתר על אלף אלפי אלפים דינרי זהב, בשביל דבר קטן כזה, שלא רצה לדור בעיר שאין שם בני תורה, בה בשעה שבעצמו היה מוסמך וחכם גדול, ואינו צריך ללמוד ממי שהוא? – פלא גדול.

אולם במבואר, הרי הדבר הזה פשוט מאד, וראוי שיקויים בכל אחד ואחד מאתנו. כי הגם שיש לכל אחד בחינת “מצע משלו”, מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, – – – בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה – שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר שאין בה תורה, לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, ישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש.

לכן אין כל פלא על חכם כרבי יוסי בן קסמא, שבחר בטוב, ועזב את הרע. ולא התפתה בדברים וקנינים חומריים, כמו שמסיק שם: “שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד”. וכן הזהירו חז”ל: “עשה לך רב וקנה לך חבר”. וכמו כן הבחירה בספרים כנודע.

כי רק בדבר הזה יש להועיל לאדם או לגנותו, דהיינו, בבחירת הסביבה, אולם לאחר שבחר הסביבה, הוא מוטל בידיהם כחומר ביד היוצר.”

שאלה: לעניין בחירת הסביבה. בדוגמאות שלך הרבה פעמים אתה מספר על כך ששרפת את כל הגשרים כשהגעת לרב”ש, ממש שינית את הסביבה שהיית בה. בתנאים שבהם אנחנו נמצאים אנחנו על הגבול, כי אומנם אנחנו עם הקבוצה, אבל עם זאת כל הזמן צריכים להימצא גם עם הסביבה החיצונית ולהיות תחת סכנה של השפעה חיצונית עלינו, מצד העבודה, החברה ומכל מה שמסביב. איך אפשר להחזיק כל פעם? כי הדוגמה שלך היא אחרת, אנחנו לא יכולים לעשות כמוך.

לא הייתה לי אפשרות אחרת, תבין אותי. חייתי בזמן אחר לגמרי והייתי בקשר עם אנשים אחרים לחלוטין, באמת בסביבה אחרת. כולם סביבי היו נגד חכמת הקבלה, וזה שאתה עוסק בחכמת הקבלה זה היה כמו מחלה מאוד מדבקת, לכן הייתי חייב ליצור תנאים כאלה כדי שכל זה לא יסחוב אותי חזרה, וזה מה שעשיתי. כי כולם היו נגד, כולם חשבו שהשתגעתי, הייתי כבר נשוי והיו לי ילדים, ומי יודע מה היה יכול להיות כאן.

תלמיד: את היחס הזה שהיה כלפיך אני מבין, אבל אתה לגמרי החלפת סביבה. כשהגעת לרב”ש חתכת את עצמך מהעולם החיצון ואנחנו לא יכולים. אנחנו לא חיים באותם תנאים כמו שלך, אנחנו בכל זאת צריכים לחיות בכל הדבר החיצוני הזה ועם זאת להשתדל איכשהו להחזיק. איך אנחנו יכולים לשמור כך על עצמנו כמו שאתה עשית, שחתכת את הכול?

אני לא יודע איך זה אפשרי בתנאים שלכם, אני הייתי בתנאים אחרים. פשוט עברתי מקום, עברתי דירה, הייתה לי אפשרות לעשות את זה, היה לי כסף. עברתי לגור ליד הרב”ש, שכרתי דירה ועברתי לחיות לידו.

תלמיד: אבל הבחירה הזאת שעשית היא עדיפה, כמו שרבי יוסי בן קסמא נשאר עם התלמידים, הוא לא נסע לעיר אחרת.

הוא נשאר עם התלמידים כי הוא היה יכול לקבל ידיעות דרכם, הוא היה יכול להתפתח בעצמו ביניהם. אם הוא היה עובר לעיר אחרת, אז לא היה לו עם מי להיות שם בקשר. אני עברתי לעיר אחרת כדי שיהיה לי עם מי להתקשר, רב”ש היה שם, התלמידים שלו. לכן אני לא כל כך מבין את השאלה.

תלמיד: בתנאים שלנו, עם כל זה שיש לנו את מערכת הערבות, את הכלי העולמי, איך אנחנו יכולים לשמור על עצמנו מפני ההשפעה החיצונית האדירה שקיימת? אתה כל הזמן נמצא בגבול בין השפעות האלה וכל יום צריך לבחור.

עליכם להיות קשורים יותר ביניכם, כלום חוץ מזה. כל הזמן זה יהיה כך, הבורא ישלח לכם כל מיני הפרעות.

שאלה: בעל הסולם כותב שהבחירה החופשית היא רק בבחירת הסביבה. יש לנו בעיה קונקרטית עם חבר. אדם שעושה פעולות ומנסה לשפר את מצבו אבל לא מייחס את המצב לבורא, שזה הבורא בעצם מזמין אותו להגיב נכון כלפי המטרה הרוחנית, אלא מייחס את זה לפסיכולוגיה ונותן הסבר אחר למצבים שלו, יוצא שאדם שפועל כך הוא נזרק לגמרי מכל ההתקדמות שלנו. מה אנחנו צריכים לעשות כשאנחנו רואים חבר כזה בעשירייה? איך אפשר לתת לו את החשיבות, את נקודת המבט הזאת שהוא עובר תהליך רוחני ורק כך הוא צריך לעבוד עם מה שקורה לו? האם אפשר לתת לחבר כזאת חשיבות אם הוא כבר מתחיל לצאת מזה?

צריך לראות שהוא לא ייצא מזה וכל פעם לתת לו לעשות משהו, תפקיד חשוב עבור הקבוצה שהוא יוכל לקיים, ואז הוא יהיה קשור.

תלמיד: אבל אם הוא תחת קושי ופונה לפסיכולוגיה במקום לפנות לספרים?

צריך להבין את הגישה שלו, מה חסר לו, למה הוא נשען על הפסיכולוגיה הזאת. להראות לו שהוא לא מוצא בפסיכולוגיה שום תשובה אלא הוא רק כביכול מקל את מצבו קצת, כי פסיכולוגיה היא בכלל לא מדע.

תלמיד: איך לעשות את זה? אם נגיד לו בצורה ישירה הוא כנראה יתגונן.

בעדינות, לאט לאט. אולי למשוך אנשים אחרים שמבינים בפסיכולוגיה לא שייכים לחכמת הקבלה שהם יהיו סמכות כלפיו. אין משהו אחר. אבל כלפי פסיכולוגיה זה בכלל צריך להיות הכי קל, כי פסיכולוגיה היא לא מדע, אנחנו לא מבינים את העולם הפנימי של האדם, במיוחד שחכמת הקבלה עוסקת בזה, וגם בעל הסולם כותב מה היחס שלו אל הפסיכולוגיה ולמה. אנחנו צריכים לחשוב איך אנחנו יכולים להסביר לחבר הזה מה הבלבול שלו. לא סתם לנתק אותו ממה שמושך אותו, מהמקום שאליו הוא סוטה, אלא להציל אותו מאיזו שטות, ממה שהוא נקשר אליו.

שאלה: הוא כותב “שבשעת פטירתו של אדם, אין מלוין לו, לאדם, לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים”. מה זה אומר מעשים טובים?

זה מה שהאדם עשה למען הבריות.

תלמיד: הרבה אנשים עושים למען הבריות, כל הזמן, אז מה הוא לוקח?

אני לא יודע, כך כתוב. אני הסברתי לך רק את המשפט הזה.

תלמיד: מה זה אומר מעשים טובים?

מעשים טובים הם מה האדם עשה טוב לבריות.

תלמיד: האם לא מדובר פה על חכמת הקבלה, שהוא עסק בחכמת הקבלה?

אני לא יודע אם מדובר על חכמת הקבלה, אלא מה הוא עשה טוב לבריות.

תלמיד: ואז “הזהירו חז”ל: “עשה לך רב וקנה לך חבר”.” מה זאת אומרת, “עשה לך רב”?

כלומר אתה צריך לעשות. אתה יכול לקחת כל אחד ולעשות ממנו רב.

תלמיד: אבל אני לא עשיתי אותך, אני באתי לבני ברוך, קיבלתי אותך כרב שלי. מה זה אומר “עשה לך רב”?

“עשה לך רב” זה אומר שאתה לוקח אדם שנראה לך גדול ואתה מעלה אותו מעל הראש שלך, כלומר אתה מקבל ממנו את כל עצות החיים.

תלמיד: ומה זה “קנה לך חבר”?

גם חבר, שיהיה לך חבר בחיים.

תלמיד: אבל מה זה אומר “קנה לך”?

אם את הרב אתה צריך לעשות על ידי מעשים, אז “קנה לך חבר” זה על ידי זה שאתה משקיע בחבר.

תלמיד: אתה מדבר על דבר גשמי לא רק רוחני?

מדובר על גשמי.

תלמיד: ממש קנה לך חבר?

כן. אתה משקיע בו וגם הוא משקיע בך ואתם נכללים זה מזה, ובצורה כזאת אתם מתקרבים.

תלמיד: אם בן אדם נמצא בצרה כלכלית, מהעשירייה שלי או מבני ברוך, האם תפקידי ללכת ולעזור לו כלכלית?

אל תשאל אותי את השאלות האלה, כי אני לא פותר אותן ולא שייך לזה.

שאלה: האם לחפש את התנאים הנחוצים משמע לחפש מקום היכן שיש חברים קרובים, נגיד באיזו עיר קרובה?

אתם צריכים למצוא חברים שהם יהיו מוכנים ללכת באותה הדרך, לאותה המטרה שאתם חושבים, ואז אתם מתחברים איתם ככל האפשר, אתם בהם והם בכם.

תלמיד: מדוע קשה למצוא תנאים יותר טובים? כל הזמן יש לנו הפרעות וכל הזמן אנחנו מנסים לעשות הכול למען עבודת החיבור, אבל זה כל פעם נהייה קשה.

סימן שאתם לא יוצאים מהעבודה הזאת, סימן שאתם עדיין לא מסוגלים לעבוד בחיבור.

שאלה: יש כאן משפט יפה, אם תיתן לי את כל הכסף והזהב, את כל העושר שבעולם אני אחיה רק במקום שיש תורה. רבי יוסי בן קסמא היה חכם גדול, וכאן כתוב שלא רצה לחיות בעיר שאין בה חכמי תורה.

האם הקשר בין החברים זאת התורה בעצם? זאת אומרת לא משנה איזו חכמה יש לאדם היא לא שוות ערך לאותו הקשר בו הוא מגלה את התורה, האם זה נכון?

כן.

שאלה: מדובר פה על ספרים, האם הספר יכול להיות סביבה?

כן.

תלמידה: אם הספר יכול להיות סביבה, אז בשביל מה אני צריכה חבר?

זה כבר תלוי באדם, אם הוא רוצה להתקדם מהר יותר, לממש את עצמו, אז הוא צריך חברים. ואם אין חברים, אז לפחות ספר.

תלמידה: מהו אותו הספר שהוא בעצם סביבה?

ספר שבו הוא מוצא את עצמו ואת דרכו.

שאלה: כל פעם המציאות מזמנת לנו שינויים כאלה ואחרים, למשל תקופת הקורונה, יציאה מהקורונה, ובכלל הרבה דברים שקורים בארגון שלנו. במעברים האלה בדרך כלל מאבדים חברים, חברים נחלשים, או קשה להם לקבל את השינויים בצורה מאוד מהירה.

איך אנחנו יכולים להיות גמישים כמוך, כלומר כשיש הזדמנות, אז עוברים לזה מהיום למחר בלי הרבה חשבונות?

במה אני גמיש?

תלמיד: בלקבל את ההזדמנות שנפתחת וללכת עליה בכל הכוח בלי לעשות עכשיו חשבונות מה היה אתמול.

אני לא מבין איך אתם רואים את זה בי.

תלמיד: לצורך העניין, אם הייתה לך הזדמנות עכשיו לרדת למטה ולשבת פה, אז אמרת שהיית עושה את זה.

יש לי רופאים שאומרים שאסור לי בינתיים.

תלמיד: נכון. אבל אתה אומר, “יכול להיות שנוח לי לשבת בתנאים האלה, אבל אם תהיה לי הזדמנות עכשיו לבוא ולשבת עם כולם, אז אני אעשה את זה. אם נפתחת לי הזדמנות, אז אני קופץ עליה”.

אני קופץ עליה בגלל ששם אפשר להרוויח יותר מאשר כאן.

תלמיד: איך אתה עושה את המעבר המהיר הזה? איך אתה מתגמש ולמרות כבדות כלשהי, כי אתה מעדיף להישאר בתנאים הנוחים שלך, אתה הולך על זה?

מצד אחד אני מרוויח יותר אם אני יורד ויושב עם התלמידים, מצד אחר יש עלי איסור, אסור לי בינתיים לרדת למטה.

תלמיד: אדם שלא רואה את הרווח בצורה ברורה, שלשבת פיזית יהיה לו הרבה יותר טוב מווירטואלית, איך הוא יכול וצריך להיות גמיש, לקפוץ על הזדמנות שניתנת לו?

אם אין לו הערכה כזאת, אז מה אני יכול לעשות, האם אני אכניס את הערכים שלי לתוך הלב שלו?

שאלה: כשמסתכלים עליך זה מאוד מיוחד לראות איך ברגע אתה מוכן לשנות הכול כי זה מה שעכשיו הכי נכון לעשות. בתחילת הקורונה כל הזמן הצגת את המציאות הווירטואלית כדבר הכי טוב והכי מושלם שיש ועזרת לנו להוציא מזה את המקסימום. כלומר לא משנה מה קורה, אתה כל הזמן לוקח את הרגע ומממש אותו עד הסוף. איך גם אנחנו יכולים לפתח כזאת יכולת להיות גמישים, להשתנות בכל רגע ולממש עד הסוף את הנקודה הזאת?

אני לא רואה בזה שום קושי בשבילי. אם יש לפניי שתי דרכים, אז אני רואה בצורה ברורה שכאן יש יותר רווח ושם זה אפילו הפסד, ואז אני משנה את דרכי.

תלמיד: ולמי שעדיין אין יכולת לראות רווח?

שילך אחרי העשירייה שלו, אחרי קבוצה, רב, ספרים, סופרים.

תלמיד: מה לעשות אם זה ממש קורע אותך פנימית ללכת אחריהם?

אז כנראה שיהיה לך עוד יותר רווח, כדאי לך.

תלמיד: כשאתה רואה מולך את ההזדמנות, מה מאפשר לך לזרוק הכול הצידה וללכת עם ההזדמנות? איך אתה עושה כל פעם את ההחלטה הזאת?

אני לא מבין למה אתם עומדים מול פרשת דרכים? איזו פרשת דרכים יש לכם שכולכם ממש מפוחדים, נרגשים מזה? תסבירו לי, אני לא מבין.

תלמיד: לא כולם, אבל יש חברים שההחלטה הזאת היא החלטה רצינית עבורם.

בקשר למה, האם להישאר בבני ברוך או ללכת לאיזה מקום אחר?

תלמיד: לא. אפילו להחליט שמעכשיו אני חוזר ללימוד כל יום במרכז, יש חברים שעבורם זאת החלטה. אני יכול להגיד על עצמי, כשעברנו לווירטואלי בשבילי זו הייתה קריעה טוטאלית, היכולת להחזיק כל הזמן במציאות וירטואלית, לשבת מול מחשב זה היה בשבילי קשה. כל הזמן יש בדרך צמתים ואתה צריך לקבל החלטה, ועד שאתה לא עושה את זה אתה נקרע. איך להחליט ומהר?

להחליט זה פשוט, לראות איפה האמת ששם קיבלת כלים, מפתחות. האמת היא איפה שהעשירייה, האמת היא איפה שהרב, איפה שבעל הסולם ורב”ש מסבירים, שם האמת.

תלמיד: איפה שאני רואה אותם, זה מה שאני צריך לעשות.

כן. אבל מה הן סך הכול ההחלטות הגורליות? האם לבוא בבוקר לכאן או להישאר בבית?

תלמיד: כן, יש אנשים שעבורם זאת החלטה גורלית. זה לא לגנאי, יש אנשים שבשבילם זאת החלטה שצריך לקבל אותה, ומבחינתם אם הם יושבים וירטואלית, אז הם ביותר שוויון עם כולם, כי זה מה ששמענו בשלוש השנים האחרונות.

אבל השתנה המצב.

תלמיד: זו בדיוק השאלה, כל הזמן משתנים המצבים, איך אתה מתגמש?

אני הולך לפי התנאים שמתגלים. אני לא אחראי על הקורונה ועד כמה היא יותר או פחות, אלא בהתאם למה שמחליטים הרופאים אני חייב לפעול. ניתן לרופא רשות לרפאות, לכן אני שומע. לא חשוב כמה אני מחזיק מהם או לא, אבל אני חייב לשמוע.

(סוף השיעור)