HOCHMA: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
The Importance of Dissemination
שיעור בוקר _2022-09-04- הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
חשיבות ההפצה – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: שיעור בנושא – חשיבות ההפצה, קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מס’ 5. כותב בעל הסולם.
להתפשטות גדול של חכמת האמת בקרב העם, אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה, והבן היטב. וכיון שכן הרי אנו מחויבים לקבוע מדרשות ולחבר ספרים, כדי למהר תפוצת החכמה במרחבי האומה.”
(בעל הסולם. הקדמה לספר “פנים מאירות ומסבירות”, אות ה’)
ברור לנו שבלי הפצה רחבה, חזקה ומסיבית בכל מיני אופנים לא נוכל להגיע לתיקון הסופי, לכן אין לנו ברירה, אנחנו חייבים לעסוק בהפצה ככל האפשר. יש שיטה אינדיבידואלית של הפצה, כשכל אחד מפיץ ככל שהוא יכול, ויש צורה כללית כשכל הארגון שלנו מתעורר ומפיץ את הדברים. כי זו לא סתם ידיעה שצריך לפרסם בכל העולם, לפזר באוויר העולם, אלא אפילו בידיעה שאנשים מקבלים מאיתנו אנחנו מתקנים אותם להיות מוכנים לקבל את הגילוי הזה, שהבורא רוצה להתקרב לעולם שלנו ולהתגלות בו. והאנשים צריכים להיות בכל פעם קצת יותר מוכנים להבין אותו, להרגיש אותו, לקלוט אותו ולהידמות לו.
לכן הפרסום יכול להיות רק על ידינו, והוא מאוד חשוב. אנחנו בעצם הארגון היחידי שמפיץ את חכמת הקבלה בצורה הרחבה ביותר ללא הגבלה לאף אחד, בכל השפות האפשריות. לכן אני מזמין ואפילו מבקש מכולכם, תתייחסו נכון ככל האפשר להפצה, כי בזה תלוי כל העתיד הנכון שלנו.
.
שאלה: בעל הסולם כותב “אנו צריכין מקודם, באופן שנהיה ראוים לקבל התועלת ממשיח צדקינו, ולפיכך תלוים המה התפשטות החכמה וביאת משיח צדקנו זה בזה,”. מה זה אומר שאנחנו צריכים להיות ראויים לקבל את חכמת הקבלה?
להיות ראויים זה כשנגיע למצב שהמשיח יוכל להתגלות, זה האור הגדול ביותר, נרנח”י, שיכול להתגלות בעולם שלנו בהתאם לכלים. אם הכלים מבינים שהם צריכים להיות בחיבורים ביניהם ובקליטת האור הגדול מהכתר של כל המציאות, של כל המבנה, אז זה נקרא שהעולם מוכן לקבלת המשיח.
תלמיד: האם שיעורי הבוקר הם לא החיבור הכי חזק בהפצה בינינו? אני זוכר שסיפרת לנו שהרב”ש לא עשה יותר מזה. חוץ משיעורי בוקר לא עשו הפצה בכל העולם. מה ההבדל בין מה שאנחנו צריכים לעשות לבין מה שעשה למשל הרב”ש או מקובלים קודם לכן, מה זה נקרא הפצה?
זה לא התאים להם, אבל הם היו מפיצים ספרים בשקט. האם קראת איך בעל הסולם הדפיס את הספרים, באיזו מסירות נפש?
תלמיד: בוודאי.
אז מה יש להגיד? אני ראיתי אנשים שגדלו בזמנו של בעל הסולם וקיבלו מהמחסן שלנו ספרי קבלה, את הזוהר עם פירוש הסולם, את “תלמוד עשר הספירות”, איך הם השתדלו להכניס אותם לכל מיני מקומות שאנשים יוכלו לקרוא אותם בחינם, לא למכור. זו הייתה אז השיטה, רק דרך חנויות או בהפצה כזאת מדלת לדלת, והם היו הולכים וכך היו מפרסמים.
תלמיד: כתוב “הכול במחשבה יתברר” אבל זה לא בדיוק כך, צריך גם לעשות מעשים ממש טכניים, יבשים.
כן, צריכים לעשות מעשים. אנחנו חיים בעולם הטכני ואנחנו צריכים לפרסם גם בצורה כזאת. בייחוד כשהיום אתה לא צריך לסחוב ספרים אלא אתה לוחץ על הכפתור במחשב וכבר מעביר מה שיש לך למי שאתה רוצה.
תלמיד: מה ההפצה הכי חזקה? האם יש איזו נקודה מסוימת שצריך ללחוץ עליה שבה ההפצה תהיה הכי חזקה?
היום יש כל כך הרבה אופני הפצה חדשים, אני לא בקיא בהם, אבל נראה לי שבכל זאת דרך המחשב, דרך האינטרנט, דרך הרשת.
שאלה: איך קושרים את מעשה ההפצה עם הכוונה להשפיע נחת רוח לבורא?
בהפצה אתה מפרסם את שמו הגדול ואת שיטתו להתגלות לנבראים, אתה מקרב את הנבראים אליו שהם יתחילו לגלות שהוא נמצא ביניהם אבל בצורה נסתרת, והוא רוצה להתגלות, לצאת מהסתר לגילוי, ועל זה אתה מספר – איזה פעולות אנחנו כנבראים צריכים לעשות כדי לגלות שהבורא שורה בנו אבל בצורה נסתרת. מה עלינו לעשות כדי לגלות אותו, כדי לחייב אותו להתגלות, לעורר אותו שיעזור לנו לגלות אותו.
תלמיד: השבוע למדנו על עניין הכוונה להשפיע נחת רוח לבורא ודיברנו על זה שהבורא נהנה אך ורק מפעולת החיבור.
כי בזה אנחנו מקרבים אותו אלינו.
תלמיד: מה הקשר בין פעולת החיבור הפנימית בתוך העשירייה בין חברים, לבין פעולת ההפצה?
ההפצה היא בכל הכלי הכללי דאדם הראשון, והקבוצה היא חלק קטן ממנו. אבל בקבוצה יש לנו חיבור יותר פנימי, מהותי, מה שאין כן בהפצה שם מדובר על החיבור בין כולם בצורה רעיונית, שם זה חיבור יותר חיצוני וחלש, והעוצמה היא וודאי שלא אותה עוצמה.
תלמיד: נניח שאדם עושה תפקיד והוא לא רואה עכשיו קשר בין הפעולה שהוא עושה שלפעמים היא רחוקה מאוד מחיבור, ויכולה להיות מאוד טכנית כביכול, לבין הכוונה הזו הגבוהה של חיבור כדי לעשות נחת רוח לבורא.
אנחנו צריכים להסביר לאדם ולהשתדל שהוא יבין וירגיש שפעולות החיבור הן פעולות שכל הטבע חייב להצטרף ולהתקיים בהן, ואין לנו יותר מה לעשות. מה שהבורא עשה, הוא פירק את הקשר שהיה בין כל חלקי הטבע כשהיה “הוא ושמו אחד” – הוא זה אור, ושמו אלו כל הכלים, כל הנבראים בכל מיני צורות – ואנחנו צריכים לחזור לזה שיהיה “הוא ושמו אחד” אחרי הפירוד, אחרי הפירוק הזה. בזה אנחנו צריכים לפעול, דווקא אנחנו, לא יכול להיות מישהו אחר ולא יכול להיות בכלל מישהו חוץ מהאדם שבעולם הזה.
שאלה: בעל הסולם מדבר פה על בתי ספר, מדובר על בתי ספר לחכמת הקבלה או לחכמת החיבור לכולם?
לא, אנחנו מדברים על חיבור לפי חכמת הקבלה, כי על פי חכמות אחרות אתה יכול להגיע לכל מיני שיטות לגמרי לא לטובת בני האדם ולא לטובת הבורא. למשל חיבור נציונליסטי, או כל מיני חיבורים שהם תמיד נגד מישהו.
אנחנו פעם הוצאנו עיתון בשם “האומה”, גם בעל הסולם עשה כך כשהוא רצה לחבר את כל העם לקבוצה אחת. כדאי לכם לקרוא, זה נמצא בארכיון שלנו, יש שם בכלל הרבה חומרים על החיבור.
קריין: קטע מספר 6
ומי עוד כמוני עצמי יודע, שאיני ראוי כלל אפילו להיות רק שליח וסופר לגילוי סודות כאלו, ואין צריך לומר להבינם על שורשם, ולמה עשה ה’ לי ככה? אין זה אלא מפני שהדור ראוי לכך, שהוא הדור האחרון העומד על סף הגאולה השלימה, ולפיכך הוא כדאי להתחלה של שמיעת קול שופרו של משיח, שהוא סוד גילוי נסתרות, כמבואר.”
(בעל הסולם. “שופר של משיח”)
שאלה: לאיזה סוג של חיבור אנחנו מצפים מקהל שלא לומד קבלה?
שיהיו מוכנים לזה, שיבינו שחיבור העולם הוא בעצם עתיד העולם וככל שלא נבין את זה ואפילו נתנגד לזה, אז נסבול יותר. עתיד העולם בכל זאת תלוי בחזרתו למערכת אדם הראשון.
שאלה: בעל הסולם אומר פה ונדמה לי בעוד מקומות, שניתנה לו הרשות לגלות בגלל הדור, אבל ההרגשה היא שלא ניתנה הרשות לדור לשמוע, כי ההרגשה היא שאנשים לא שומעים בדור הזה.
על זה הוא כותב במקום אחר, הוא אומר שיש הבדל בין התחלת העבודה, מתי היא נכנסת לתוקף ומתי מסיימים אותה, וזה יכול להימשך זמן רב. אז אנחנו צריכים פשוט להמשיך, והעולם ודאי שבתיקונו, יאחר קצת ויפגר אחרינו בהרבה, בזמן ובפעולות, אבל בכל זאת יתקדם. צריכים לראות שכל הדברים שמתגלים עכשיו, גם הם בכל זאת גילויים של התיקון, אפילו שהם בעלי צורה הפוכה.
תלמיד: יש להרבה חברים וגם מהכלי העולמי שאלה על זה, כי בעיקר רואים התקדמות בקלקול ולא בתיקון, גם הרבה מאוד תסכול יש על זה שלא נראה שמישהו בעולם מסוגל להקשיב ואפילו להיפך, אנשים נעשים יותר אטומים, יותר עסוקים בעצמם ובשאלה איך להסתדר בגשמיות.
זה שהם מרגישים שהם יותר אטומים זה כבר תיקון, וזה שהם מבינים שמה שרצו לבנות ושיהיה עולם חומרי יפה וטוב ולא יוצא להם, זה גם תיקון. הכול תיקונים, רק אנחנו לא מבינים בדיוק איך זה מסתדר, אבל אתה תראה עד כמה עוד מעט זה יתחיל להתחבר בכל הדברים השליליים ומהם דווקא ייבנה הדבר החיובי.
תלמיד: וחייבים כל הזמן רק להמשיך באמונה מעל הדעת?
כן, אבל אפילו בלי זה, מפני שכל הדברים החיוביים יוצאים וגדלים מהמצבים השליליים. כל דבר צריך קודם להופיע בהתפתחות השלילית שלו, אחר כך מגיעה הכרת הרע, ואחר כך אפשר להגיע לצורה חיובית וגם זה לא מיד. יכול להיות שיעברו עוד כמה גלגולים כאלה עד שיגלו את השלילה שבו ואז רק ישברו אותו ויעברו לצורה המתוקנת.
תלמיד: ומאיפה לוקחים כוח כמו שאני רואה שיש לך, פשוט להמשיך ולהמשיך למרות שלא רואים שום תוצאות גם בקהל החיצוני?
הבורא נותן כוחות. חוץ מזה תסתכל על העולם, אתה לא רואה מה קורה בו? ככל שאנשים רוצים למלא את עצמם עם איזה עתיד יפה וטוב ולהצדיק את ההתפתחות שלהם ולשחק במשהו טוב כאן ובמקום אחר ויש לך אלפי אנשים שבורחים לכל מיני כיוונים לחפש משהו טוב, העולם בסופו של דבר מגיע למצב שאין לו ברירה, הוא יקבל את התיקון, ירצה את התיקון יבצע את התיקון, ויגיע אליו.
שאלה: איך אפשר בצורה חלקה לשלב את חכמת הקבלה בעולם, אם אפשר להפיץ את חכמת קבלה בלי קבלה? הרבה פעמים אתה מדבר על פרסום כחכמת החיבור בגלל שחכמת הקבלה אפילו בישראל לא מצליחה להיכנס לציבור. האם לעבד הרבה מאוד חומר כדי שיהיה לנו ממש מדע, חכמה בנושא החיבור, זה כיוון נכון?
לא צריך להגיד שזה בא מחכמת הקבלה, כי זה לא שייך. אדם לא יכול לקבל את זה, בפרט שזה שייך ליהדות וליהודים. ברור לנו שזה לא יהיה מקובל בשום מקום בעולם. אלא אנחנו צריכים לדבר על זה כחכמת החיבור.
תלמיד: אתה מוביל אותנו למטרת הבריאה, זו שיטה ברורה של חכמת הקבלה. כשמדברים על חכמת החיבור, מה המטרה שלה? יש עשיריות קלילות, מעגלים, קשר ביניהם, זה כבר תיקון העולם?
זה טוב. אבל השאלה כמה זה בדרך לתיקון? ודאי שזה יותר טוב ממה שיש עכשיו, אנשים בכל זאת מתחברים ונעשים יותר קרובים זה לזה. אבל בכל זאת זה לא תיקון. התיקון הוא בזה שאנחנו ממש מתקרבים להיות ברצון אחד, כאיש אחד בלב אחד ובהתקרבות לבורא.
מטרת הבריאה, שכולנו חוזרים למערכת אדם הראשון. אבל בינתיים כל הדברים האלה איכשהו גם פועלים. לפעמים הם מושכים אותנו ומחליפים את הדרך הנכונה לדרך אלטרנטיבית, זה נקרא “מרבה שלום בעולם”, מרבה שלום בעולם.
שאלה: למה החשבון הוא לא עם הגופים אלא רק כלפי הרצון הכללי שצריך להיתקן, האם לא מספיק שאותם אנשים שכן מסוגלים – יעשו תיקון וזהו?
ודאי שבסופו של דבר את התיקון עושים אנשים מיוחדים עם רצון גדול, והם נמצאים במרכז המערכת. אבל ישנה התכללות ובסופו של דבר אפילו האנשים שנמצאים בפריפריה, שלגמרי לא היה להם שום עניין לתיקון העולם, הם גם יגלו את הדברים האלה ויקבלו את הידיעות האלו, הרגשות שישנם בכולם וזו תהיה גם הנחלה שלהם.
תלמיד: אם אנחנו יודעים שהם לא מתוקנים, אנחנו יכולים לתקן אותם בנו בתוכנו?
תנסה, זה טוב. הכוונה לתקן את האחרים היא כוונה מאוד טובה.
תלמיד: התכללתי עם החברים פה בעשירייה, ורציתי רק להרים את ההתלהבות שיש ברגש להפצה. אתה היית תלמיד של רב”ש, ממך התחילה ההתפוצצות להפיץ את הקבלה, שכולם יידעו עליה. ואני זוכר, בטח זה קרה לכולנו, שיש מצבים שפתאום אתה רואה איך באמת מתחבר לאדם אחר ויורד לו אסימון, והוא מרגיש את הלב שלו, הוא מרגיש על מה אנחנו מדברים, באיזה כנס או באיזה קליפ שהוא ראה, וכמה זה חשוב וכמה זה שינה לו את כל החיים ואת כל העולם.
מה שאנחנו עושים זה קסם. למה זה כל כך משמח לראות אדם אחר שפתאום מרגיש כמונו, פתאום מרגיש את מה שעובר פה?
אנחנו פועלים לתיקון העולם. אנחנו רוצים שכולם ידעו במה תלויים החיים הטובים שלנו. כולנו יכולים לחיות טוב בעולם בטוח, בעולם טוב, שאנחנו יכולים להוליד ילדים ולגדל את כולם והכול יתפתח ויהיה פורח, ולא שיבוא מבול מלמעלה ואיזו הצפה מלמטה ועוד כל מיני אסונות טבע שעכשיו הם רק מתגברים ועוד יתגברו.
אנחנו רוצים להגיע לחיים טובים, כאן, הגשמיים. חוץ מזה אנחנו צריכים בכלל לדעת בשביל מה אנחנו חיים, מה קורה איתנו. מי זה הבורא, מה הוא רוצה מאיתנו, איך אנחנו יכולים להתקרב אליו, לדעת מה תלוי בנו, איך לתקן את החיים שלנו לא רק לעכשיו אלא גם לעולם הבא וכן הלאה. להיות למעלה מזמן, תנועה ומקום. הכול ביכולתנו. אז בואו אנחנו נשתדל להגיע לזה ולא נסגור את עצמנו בכלוב קטן. הכול תלוי בנו – איך אנחנו יוצאים מהמקום הצר שלנו – לעולם הרחב.
את זה אנחנו צריכים להפיץ, זה יותר חשוב.
שאלה: במשך הרבה שנים, כל האזהרות שחזית שעומדות להתרחש, כל מיני מצבי משבר – הכול קרה, התממש. אנחנו רואים שאותם מצבי משבר שאתה חוזה שיקרו הם באמת קיימים. אבל איך אנחנו יכולים לראות לעומתם את המצבים הטובים שיכולים להיות? איך אנשים היו יכולים להתחבר אם הם היו עושים את זה, איך העולם היה יכול להיות בצורה טובה שלו, איך אפשר לראות את התמונה הנגדית כנגד אותם מצבי המשבר?
אי אפשר לראות את זה מפני שאנחנו עוד לא הגענו לזה. הדברים האלה אומנם קיימים אבל הם קיימים לא בתפיסה שלנו. כל העתיד קיים, רק תלוי באיזו מידה אנחנו יכולים להתעלות למעלה מהאגו שלנו ולתפוס את הצורות האלה, את התמונות שעתידות להתגלות, לראות אותן באור חוזר שלנו. אני רואה את הדברים האלה מתקיימים ממש כבר עכשיו, אבל עד שזה יגיע לקהל- הקהל צריך לעבור הרבה שינויים כדי לראות אותם. ואנחנו צריכים לזה הרבה הפצה.
שאלה: איך אפשר להסביר את תועלת החיבור בלי להזכיר את הבורא?
אני לא רואה בזה כל עניין, סתם להתחבר ללא בורא זה יכול להיות כמו איזו כנופייה, מפלגה נאצית, קומוניסטית וכן הלאה, אבל זה משהו שהוא נגד ההתפתחות האמיתית. אלא מה שאני אומר זה שלפעמים מתחילים את ההפצה בלי להזכיר את הבורא, לפעמים מדברים כך בהפצה מפני שנמצאים מול קהל שלא מעוניין לשמוע את זה, לא מסוגל לשמוע את זה.
אבל אחר כך לאט לאט אנחנו מגלים שהבורא זה הכוח הכללי של הטבע שמפעיל את כל המציאות, את כל היקום, ושזה כוח פיזי שאין לו דמות גשמית. שהוא הקיים.
קריין: קטע מס’ 7, כותב בעל הסולם:
“שמח אני שנבראתי בדור כזה, שכבר מותר לפרסם את חכמת האמת. ואם תשאלוני מאין אני יודע שמותר הוא? אשיב לכם, משום שניתן לי רשות לגלות […] ועיין במאמרי רשב”י, שלדרך הזה מכנה נתינת רשות. וזהו שהעניק לי ה’ במידה שלימה, אשר מקובל אצלינו, שזה אינו תלוי בגאוניות של החכם עצמו, אלא במצב הדור, על דרך שאמרו ז”ל “ראוי היה שמואל הקטן וכו’ אלא שאין דורו זכאי לכך”, ועל כן אמרתי שכל זכייתי בדרך גילוי החכמה, הוא מסיבת הדור שלי.”
(בעל הסולם. “תורת הקבלה ומהותה”)
זאת אומרת, שאנחנו הגענו כבר לדור שבזמנו חכמת הקבלה באמת צריכה להתגלות, דור המשיח, ולכן הגיע אלינו נשמה כזאת כבעל הסולם שבאמת פתח לנו ללימוד את כל חכמת הקבלה.
שאלה: איך אפשר לחזק את האמונה בזה שגמר התיקון אמור להגיע לכל האנושות?
תקרא במקורות איפה כתוב על זה. אין שום בעיה. תקרא במקורות, תשאל במערכת, יכוונו אותך.
שאלה: למה זה נסתר מאיתנו, מדוע זה מרגיש שזה מעבר לכוחנו שגמר התיקון יגיע לכל אחד?
כי זה הכלי הכללי, איך יכול להיות שמישהו לא יגיע לגמר התיקון? כתוב, שמלאך המוות יהיה מלאך הקדוש. שכל הרצון לקבל בכל הצורות הכי גרועות בכל זאת יעברו תיקונים ויגיעו לעל מנת להשפיע, מכל אחד לכל אחד, באהבה חלוטה בין כולם לכולם ובדבקות עם הבורא.
שאלה: האם יכול להיות שזה יתעורר אצל אדם שאפילו לא פתח מעולם אינטרנט?
כן כן, גם אצלו. אם לפי ההתפתחות שלו הגשמית הוא נמצא עכשיו באיזה אי בודד אי שם באוקיינוס ואוכל בננות וקוקוס ומתנהג ממש כמו הקופים, גם הוא ירגיש שהעולם משתנה והוא חייב להיות בהתקשרות נכונה עם האחרים, לפי הדרגה שלו.
שאלה: אמרת “ממקום צר לעולם הרחב”. העולם הרחב שלי הוא מאוד קטן, צדדי, אין לי הרגשה של העולם הרחב. איך אוכל להרגיש, לנשום אותו, ולא את המקום השפל שאני מתאר לעצמי כעולם רחב של כסף, בריאות וכן הלאה. מה הכוונה “העולם הרחב”?
העולם הרחב זה דאגה לתיקון הכללי. זה הכל. התיקון הכללי שכל העולם חייב להגיע אליו. איך להתקרב לזה? לחשוב על זה כמה שיותר ולפי זה אתה תעורר את האור המקיף והוא יאפשר לך את הרגשת המצב הזה. תנסה ותראה שככה זה עובד.
קריין: קטע 8, מדברי בעל הסולם.
“סודות אלו, לא רק שאין איסור לגלותם, אלא אדרבה, מצווה גדולה לגלותם (פסחים קי”ט). ומי שיודע לגלות ומגלה אותם, שכרו הרבה מאוד. כי בגילוי האורות הללו לרבים, ולרבים דווקא, תלוי דבר ביאת גואל צדק, במהרה בימינו אמן.”
(בעל הסולם. “הקדמה לתלמוד עשר הספירות”, אות ל’)
שאלה: כשאני חושב על תיקון העולם אני לא רואה אפשרות אחרת אלא על ידי ניעור האנושות, וזו מחשבה מפחידה, כי אני מבין שזו לא הדרך לתיקון. אז איך זה אמור לקרות? אנשים פתאום יתאוששו, יתעוררו ויחליטו שצריך ללמוד ולחפש?
אנחנו רואים שהאנושות מתפתחת מאוד מאוד לאט ודווקא על ידי כל מיני אירועים לא נעימים, ולכן אנחנו צריכים לקדם את כל הסברה שלנו ולמשוך את האנושות לעתיד הטוב.
תלמיד: אני לא צריך לאחל שזה יהיה דרך “בעיתו” עבור האנושות, שהם יחוו ניעור ויתעוררו. אני צריך לרצות אחרת.
נכון.
תלמיד: אם האנושות לא רוצה ולא שומעת, האם אפשר להגיע אליהם באופן פנימי על ידי שאנחנו נתחבר בעשירייה ויהיה לנו רצון לכך שיתעורר בהם חיסרון פנימי כלשהו.
ככל שאתם תפעילו את הרצון הזה לקידום האנושי בתוך העשירייה, אתם תשפיעו על כל האנושות כי החיבור שלכם בתוך העיגול הקטן של הקבוצה, זה דומה לעיגול הגדול של כל האנושות, וכך אתם תשפיעו על כולם. לא אדם אחד, אלא שאתם תנסו לייצב את המצב העתידי הטוב לכל האנושות בתוך העשירייה, ומתוך העשירייה זה יקדם את כל האנושות.
שאלה: הרבה שנים אני מנסה למצוא את הגישה הנכונה לכתוב לקהל הרחב כדי לשכנע אותם בנחיצות להתחבר, אבל בכל פעם אני מגלה שמה שאני כותב לא כל כך מתאים. האם זה קשור לרשות לגלות?
בזמננו יש את הרשות לגלות ללא הגבלה ואנחנו יכולים להפיץ את כל מה שאנחנו רוצים, כל מה שנמצא, אבל רק עם בדיקה קודמת באיזו מידה זה מועיל, נכון וטוב לכל האנושות.
שאלה: האם אדם שביתו נחרב בשיטפון ירצה בכלל לשמוע על חכמת הקבלה או שהוא ישתדל פשוט לבנות את ביתו מחדש?
כן ולא. מצד אחד, ודאי שאנחנו לא יכולים לצפות מאדם שאין לו בית ובכלל נשאר ללא קורת גג, שישמע עלינו, על כל מיני דברים שחכמת הקבלה מדברת עליהם. ומצד אחר זה תלוי איך ניגשים אליו ואיך מסבירים לו ויחד עם זאת שאנחנו נספר לו, אולי נעזור לו גם באופן פיזי עם הבית, שיהיה לו איפה לגור.
העניין הוא שבאמת רק עם כוח העליון אנחנו יכולים להביא את העולם שלנו לחיבור הטוב, כי אם לא כך, מכל מיני סיבות, אנחנו כולנו נגיע למצב שכל העולם הזה עומד לפני הרס. נכחנו כבר בהיסטוריה שהיו הרבה מדינות חזקות, גדולות, עשירות, ולא נשאר להן כלום, שהחול כיסה אותן או שהן נשטפו וכך גם יכול לקרות עם הדור שלנו. לכן כדאי לנו להסביר לעולם שהתיקון האמיתי הוא רק על ידי החיבור.
קריין: קטע מס. 9, כותב הבעל שם טוב.
“שאלתי את פי משיח, אימת קאתי מר [מתי יבוא אדוני], והשיב לי, בזאת תדע, בעת שיתפרסם לימודך ויתגלה בעולם ויפוצו מעיינותיך חוצה, מה שלימדתי אותך והשגת, ויוכלו גם המה לעשות ייחודים ועליות כמוך, ואז יכלו כל הקליפות ויהיה עת רצון וישועה.”
(הבעש”ט. “כתר שם טוב”)
שאלה: מי שרוצה לדעת ולהתחבר לבורא, זה פתוח בפניו. אתה גם אמרת שאהבת חברים זו נוסחה פיזית, קיומית, שימושית, השאלה היא האם אפשר שקודם כל ישתמשו בנוסחה של “ואהבת לרעך כמוך” כמו בתרופה, כדי לרוות מזה נחת?
לא. כבר דיברנו על זה.
תלמיד: להתחיל?
לא להתחיל. אבל צריכים להסביר שזה חוק כללי של הטבע, והטבע כולו זה חיבור אחד גדול במערכת אחת וזה לא מנוגד לאף ידיעה שלנו בשום מדע ממדעי הטבע, הכול מחובר והכל קשור זה לזה ולכן גם אנחנו כחלק מהטבע צריכים להיות קשורים נכון זה לזה.
תלמיד: אבל איך הם יגיעו לידיעה שזה הטבע?
אנחנו רואים שכל הטבע היא מערכת אחת, אתה יכול לקרוא את זה באלפי מקורות מדעיים.
תלמיד: אבל מהו קיצור הדרך להסביר זאת?
קיצור דרך זה להגיד שלפי הטבע, לפי המדע, הטבע כולו מערכת אחת, מנגנון אחד, דומם, צומח, חי ומדבר, ואם כולם יהיו באיזון נכון ביניהם, אז זה יהיה מצב הכי נכון, טוב ואידיאלי לכל חלק מהטבע. וזה לא נוגד אף היגיון.
תלמיד: זה הגיוני למי שיש היגיון, למי שרוצה לדעת.
מי שאין לו הגיון אל תדבר איתו.
שאלה: עם איזה קליפות אנחנו צריכים להתמודד?
הכול יתגלה בדרך כשנתחיל לעלות במעלות הסולם, ובינתיים אין קליפות. ומה שיש לך זה סתם עצלות ושום דבר חוץ מזה.
קריין: קטע 10. כותב הרב קוק.
“השאלות הרוחניות הגדולות, שהיו נפתרות רק לגדולים ומצוינים, מחויבות הן להיפתר עכשיו בהדרגות שונות לכלל העם. ולהוריד דברים נישאים ונשגבים ממרום עוזם עד עומק הדיוטא הרגילה ההמונית, צריך לזה עושר רוח גדול ואדיר, ועסקנות קבועה ומורגלת, שרק אז תתרחב הדעה ותברר השפה, עד כדי להביע הדברים היותר עמוקים בסגנון קל ופופולרי, להשיב נפשות צמאות.”
(הראי”ה קוק. “עקבי הצאן”)
שאלה: אנחנו עושים הרבה הפצה. האם יש משהו שחסר בהפצה שלנו כרגע?
אני לא יודע, לא מבין בזה ולא קשור לזה, אז אין לי תשובה. תבדקו ותעשו.
שאלה: איך אני יודע אם אני מפיץ מספיק?
גם על זה אני לא יודע להשיב. יש לנו אנשים שאחראים על הפצה, תדברו איתם, תתייעצו איתם ואז תבינו מה קורה.
שאלה: לפעמים קשה להרגיש את הקשר בין השיעורים היומיים שלנו להפצה. אנחנו לומדים שכל העולם נמצא בתוכנו, אז למי אנחנו מפיצים, מי זה העם, האומה, מי הוא העולם?
אנחנו מפיצים לכל אחד, לכל מי שאנחנו יכולים להגיע אליו. והכול תלוי באופן ההפצה שאנחנו מפעילים.
שאלה: איך בעל הסולם ידע שהדור שלו ראוי?
בעל הסולם ראה שאנחנו נמצאים במפתן של גמר התיקון ונכנסים לתקופת גמר התיקון, לגאולה השלימה. אנחנו עוד לא רואים זאת.
(סוף השיעור)