MALCHUT: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. The Peace

שיעור בוקר 18.01.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי בעל הסולם”, עמ’ 409, מאמר “השלום”

קריין: אנחנו לומדים ב”כתבי בעל הסולם” את מאמר “השלום”.

ביאור המשנה “הכל נתון בעירבון, ומצודה פרוסה על כל החיים”

“ואחר שידענו את כל האמור לעיל, הרוחנו להבין משנה סתומה, במסכת אבות, פרק ג’ משנה ט”ז. וזה לשונה: “הוא (רבי עקיבא) היה אומר: הכל נתון בערבון, ומצודה פרוסה על כל החיים. החנות פתוחה, והחנוני מקיף, והפנקס פתוח, והיד כותבת. וכל הרוצה ללות, יבא וילוה. והגבאים מחזירים תדיר, בכל יום. ונפרעים מן האדם, מדעתו ושלא מדעתו. ויש להם על מה שיסמוכו. והדין דין אמת. והכל מתוקן לסעודה”. עד כאן לשונו.

והמשנה הזאת, לא על חנם נשארה סתומה לפנינו, במשל, מבלי לרמז אפילו על פתרונה. שזהו יורה לנו, שיש כאן עמקות מרובה, להתעמק בה. אכן היא מתבארת יפה יפה, על פי הידיעות שרכשנו עד הנה.”

גלגל שינוי הצורה

“ומתחילה, אציע דעת חז”ל, בדבר השתלשלות דורות העולם. אשר, הגם שאנו רואים, את הגופים, שמתחלפים ועוברים מדור לדור, הנה זהו רק מקרה הגופות.

אולם הנפשות, שהם עיקר העצמות של הגוף, המה אינם נעדרים במשפט בני חילוף. אלא המה נעתקות, ובאות מגוף לגוף, מדור לדור. שאותם הנפשות, שהיו בדור המבול, הם נעתקו ובאו בדור הפלגה, ואח”כ בגלות מצרים, ואח”כ ביוצאי מצרים וכו’. עד דורינו זה, ועד גמר התיקון.

באופן, שאין כאן בעולמינו, שום נשמות חדשות, על דרך התחדשות הגופית. אלא רק סכום מסוים של נפשות, באות ומתגלגלות, על גלגל שינוי הצורה, מפאת ההתלבשות בכל פעם, בגוף חדש, ובדור חדש.

ולפיכך, בהתחשבות מבחינת הנפשות, נבחנים כל הדורות, מעת תחילת הבריאה עד להגמרה של התיקון, כמו דור אחד, שהאריך את חייו כמה אלפים שנה, עד שהתפתח ובא לתיקונו, כמו שצריך להיות. ולא חשוב כלל, מבחינה זו, מה שבינתים, החליפו כל אחד ואחד, גופותיהם כמה אלפי פעמים. משום, שעיקר העצמות מהגוף, שנקרא נפש, לא סבלה כלום מחילופים האלו”.

שאלה: כתוב, שהנשמות תמיד אותן נשמות מבבל ועד גמר התיקון, מה הכוונה?

הכלי הרוחני שהבורא ברא, אמנם הוא כאילו מתחלק ובא בחתיכות כנשמות מנשמה אחת, מנשמת האדם הראשון, אבל חוץ מזה אין בהן שום שינוי, הן מתייצבות לפנינו, בתוכנו, בצורה חלקית, אבל זו אותה נשמה והיא נמצאת בכל אחד ואחד, היא רק מראה את עצמה בכל אחד ואחד בסגנון שונה וזה נקרא “נשמת אדם”.

תלמיד: אנחנו מתרבים עוד ועוד, איך זה שאנחנו תמיד אותן הנשמות?

הרצון שהבורא ברא מתחלק לכל מיני חלקים, ככל שהחלקים האלה יכולים להביע יותר את האגו שבהם, ככל שהם נעשים יותר אגואיסטים הם יכולים להתחלק ליותר נשמות, ליותר חלקים. לפני אלף שנה היו בכל העולם כמיליארד אנשים והיום יש כשמונה מיליארד אנשים. מה זה אומר? על כך שהרצון לקבל גדל ואנחנו צריכים לחלק אותו לחלקים יותר קטנים, שתהיה יכולת לכל חלק וחלק לתקן את עצמו. לכן לפעמים אתה רואה שכמות האוכלוסייה יורדת, לפעמים היא עולה, יש מלחמות, אסונות טבע, הכול מתוך סיבה אחת, תיקון הנשמה שבכל אחד ואחד.

שאלה: האם ניתן לומר שהנשמות של בני ברוך היו קשורות בעבר באיזה אופן ביניהן?

כן, אבל לדבר על כך אני דווקא לא כל כך מוכן, אבל אפשר להגיד שכל הנשמות נכללו יחד באיזו צורה. באיזו צורה, מתי ואיך – עוד נראה. בינתיים אנחנו לא יכולים לדבר על כך – לא לפי הזמן ולא לפי המקום, זו בעיה. שנהייה ברוחניות נדבר בצורה אחרת.

שאלה: כתוב שהנשמות לא משתנות, אבל אנחנו מרגישים שהרבה מהשינויים שאנחנו חשים בעבודה הם כתוצאה מהשפעות הגוף הגשמי על התהליך שאנחנו עוברים, איך זה מסתדר?

זה מסתדר. הכול קשור יחד, אנחנו נגלה את זה. אנחנו עדיין נמצאים בתהליך, ולכן אנחנו לא יכולים לברר את השפעת הגוף הגשמי, את העולם הגשמי, איפה הוא, האם הוא קיים, האם הוא יעלם, איך זה משפיע על הנשמה, אנחנו עוד לא יכולים לברר זאת, זה יבוא.

שאלה: האם כמות חלקי הנשמה שהולכת וגדלה עוזרת לתיקון, מקלה עליו?

כן. אבל לא בדיוק, זה לפי כמות ואיכות, יש בזה הרבה תנאים, אבל ככה זה.

שאלה: מה ההבדל בין הדורות אם רבי שמעון וחבריו כבר תיקנו את עצמם, למה זה לא מורגש עכשיו?

זה מורגש במי שמרגיש, אין שום הבדל בין הזמנים. יש כאלה בהם זה מורגש ויש כאלה בהם זה לא מורגש, נעלה במדרגות הרוחניות עד שכולנו נרגיש.

שאלה: הוא כותב “והגבאים מחזיקים תדיר בכל יום ונפרעים מהאדם מדעתו ושלא מדעתו”. אלו פעולות מייצרות חוב?

אם אנחנו לא מגיעים לתיקון זה מגיע לנו בפעם הבאה כחוב.

תלמיד: איך פורעים את החוב הזה?

על ידי כך שאנחנו מכוונים את עצמנו בעל מנת להשפיע. הבורא נותן לנו תנאים כאלה שאנחנו נהפוך אותם בעל מנת להשפיע לו, אם אנחנו לא עושים זאת, זה הופך לחוב. זאת אומרת אנחנו נצטרך לגלגל את זה למדרגה הבאה, כאילו שאתה תצטרך להחזיר את ההלוואה עם ריבית.

תלמיד: ואם אני לא מחזיר לוקחים בכוח?

ודאי.

תלמיד: איך לוקחים בכוח?

אני לא רוצה להיכנס לכל הדברים האלה, זה לגמרי לא שייך למאמר. אתה נמצא עם סימן שאלה כבר שעה וחצי.

תלמיד: זו לא אותה שאלה.

אני מבין. תבררו טוב לפני שאתם שואלים מה אתם באמת רוצים לשאול ואם כדאי.

שאלה: אדם שחי בעולם הזה כמה עשרות שנים ומת ולא שמע על השפעה, במה הוא תורם לתיקון?

מתוך זה שהוא סובל, וודאי שאלה מיליארדי אנשים שסובלים בכל רגע ורגע שהם קיימים, אז הסבל הזה בכל זאת בא לתיקון. אבל לא שאנחנו מעודדים את הדברים האלה, כתוב, לא לטוב בעיניי האדם ולא לטוב בעיניי הבורא, זה לא צריך להיות. אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו נהנים מהחיים, זאת אומרת אנחנו צריכים להביא את עצמנו למצב שאנחנו נהנים מהחיים, אבל להוסיף לזה, כדי לעשות נחת רוח לבורא. אבל ליהנות זה כבר טוב. אם אפשר לגרום לכל אדם ואדם שיהיה לו תענוג במקום ייסורים, זה טוב. אבל אתה יכול להגיד, “ייסורים יקדמו אותם לתיקון”, זה לא עניינך, עלינו להידמות לבורא שהוא טוב ומיטיב, תעשה גם אתה בכל מצב שאפשר.

שאלה: במה תלוי כמה פעמים מתגלגלים מגוף לגוף?

איזה שאלות יש לכם היום, מעניין. כמה פעמים אדם צריך להתגלגל? אי אפשר להגיד מראש כי זה תלוי במאמץ של האדם. יכול להיות שהוא עושה את כול הדרך בקפיצה אחת ויכול להיות שהוא מתגלגל פעמים רבות. אנחנו לא לומדים בינתיים את “שער הגלגולים” ולא את תורת הגלגולים, זה עוד לפנינו. קודם נשיג את לידה, קטנות, יניקה, גדלות, משהו מהרוחניות.

שאלה: למה הנשמות צריכות להתגלגל, אם הן בעצמן יסוד או מהות, האם הנשמה צריכה גוף כדי לתקן את עצמה?

כן. לגוף שלנו יש תפקיד מאוד חשוב, ולכן אנחנו מרגישים את עצמנו קיימים בעולם הזה בצורה מיוחדת. מפני שכל התיקונים גם צריכים לעבור על הגוף שסובל, ועל העולם שלנו כולו, על הדומם, הצומח והחי, וכול זה נכנס לתיקון. אין שום דבר ללא סיבה וללא תוצאה.

שאלה: מה יש באותה מכולת רוחנית שאני יכול להיכנס וללוות?

כל דבר שאתה רוצה לקבל בחיים נמצא באותה חנות. אז אם אתה רוצה לקבל משהו מהחנות – תקבל, אבל תדע שזו הלוואה וידרשו ממך להחזיר, ולכן תעשה חשבון רציני לפני שאתה מקבל משהו. זה לפי חוק הטבע הכללי, חוק שמירת האנרגיה וכל מיני חוקים כאלה שיש לנו במציאות ואנחנו לומדים, ששום דבר לא נעלם ולא בא סתם, אלא הכול נמצא בצורה של מערכת סגורה.

ולכן אם אתה מתייחס למציאות כחלק האקטיבי שבמציאות, אתה בהכרח כך בנוי, שאתה נולד וגדל על חשבון מישהו. אבל אתה צריך להבין שאחר כך אתה חייב לעולם, חייב לאנשים, במה לתת, למה ואיך. זה מקדם אותך להתפתחות הפנימית שלך ואתה צריך להיכנס למערכת מיוחדת של התקשרות עם האחרים, כמה לתת וכמה לקבל.

תלמיד: אבל מדובר פה על דבר רוחני לא על משהו גשמי שאני באמת רוכש.

למה לא, למה לא גשמי?

תלמיד: כי לפי מה שאנחנו קוראים במאמר “השלום” ואנחנו לומדים, אין פה עניין של אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, אלא יש עניין מעל זה.

אז בדברים האלה אתה יכול לעשות מה שבא לך?

תלמיד: בוודאי שלא. אבל אני רוצה לדעת מה אני הולך לקנות באותה מכולת, שאני צריך להחזיר אחר כך.

אתה קונה כל דבר שאתה צריך לחיים. ואתה צריך לעשות חשבון אם כול מה שלקחת מהמכולת אתה תחזיר, חוץ מהדברים שאתה צריך לקיום, זה ברור. על הכרחיות כתוב “לא יגונה ולא ישובח”, וחוץ מהכרחיות אתה חייב הכול להעביר לכיוון הזולת ודרך הזולת לבורא. כך כתוב גם במאמרים, “ערבות” ו”השלום בעולם”.

שאלה: האם האדם יאבד לגמרי את הרגשת עצמיותו בגמר התיקון?

גם לא, ואלה שאלות לא לעניין, כי אי אפשר לדבר על זה, אין לכם הבחנות, וכשאני אגיד מילה אתם תבינו בדיוק את מה שאני אמסור מהשכל שלי לשכל שלך. אין אפשרות, ולכן איך נדבר על זה?

תלמיד: זה מוזר לחיות חיים שאתה לא יודע מאיפה באת ולאן אתה הולך?

יופי. זו שאלה נכונה. אני חי את החיים שאני לא יודע מאיפה אני ולאן אני ומה אני בכלל ולכן אתה נמצא כאן כדי לברר.

תלמיד: יש רמז?

כולם רוצים לדעת את זה. יש כאלה שהולכים לאוניברסיטה ולומדים שם משהו מהעולם, חוקים וכן הלאה. ויש כאלה שבאים לחכמת הקבלה, כי הם רוצים לדעת על הדברים הכלליים ממה כל זה.

תלמיד: למה זה כל כך מוסתר?

זו לא הסתרה, שום דבר לא נסתר. אתה מסתיר את זה עם השכל שלך. הכול פתוח. אתה בעצם רוצה להגיד, “למה אני מלכתחילה לא יודע ולא רואה ולא מרגיש את כל המציאות?” על זה יש לך טענה, אז אני אספר לך.

אחר כך תשאלו אותי מה דעתי? מה אני? מי אני? תדרשו ממני ואל תדאג, אתה תקבל כול מה שאתה צריך.

שאלה: אם נבחן את ההיסטוריה של האנושות בהיבט של התפתחות הרצון לקבל, אז הבורא לוחץ על הרצון, כדי שהרצון יקבל על עצמו את שיטת התיקון במהלך התפתחותו?

כן.

שאלה: איך אני יכול לשלם או להחזיר, עבור כל מה שלקחתי או קיבלתי?

על זה מדובר. אתה צריך להגיע לעל מנת להשפיע וכל מה שאתה מקבל במחשבות, ברצונות, אתה תעשה את זה לטובת הזולת, דרך אהבת הבריות לאהבת הבורא. ואז אתה תראה שיוצאת מהבורא רק אהבה והיא עוברת דרך כל הבריות ומגיעה אליך. ואז אתה תראה “עולם הפוך ראיתי” ממש כמו שכתוב, ותראה את העולם האמיתי שהוא רוחני.

קריין: אז אנחנו ממשיכים בטור ב’, 409 טור ב’ למטה:

“ויש על זה הוכחות רבות, וחכמה נפלאה, הנקראת “סוד גלגול הנשמות”, שאין כאן המקום לביאורו. אלא, לסבת הפלגתו של הדבר, למי שאינו בקי בחכמה זאת, ראוי לציין, אשר סוד הגלגול, נוהג גם כן בכל פרטי המציאות המוחשיים. אשר כל דבר, לפי דרכו, חי חיים נצחיים.

ואע”פ שאנו רואים בחוש, שכל דבר הוה ונפסד, אין זה רק למראה עינינו. ובאמת, רק בחינת גלגולים יש כאן. אשר כל פרט ופרט, אינו נח, ואינו שקט, אף רגע, אלא הולך ומתגלגל על גלגל שינוי הצורה. ואינו אובד אף משהו ממהותו, בכל דרך הילוכו, כמו שהאריכו בזה בעלי הפיזיקא.

ומעתה נבוא לביאור המשנה, שאומר: “הכל נתון בערבון”.

כי דימו הדבר, למי שמלוה לחבירו סכום כסף, לעסק על מנת, שיהיה שותף עמו בהריוח. וכדי שיהיה בטוח, שלא יאבד את כספו, נותן לו זה בערבון. ונמצא, מסולק מכל חשש.

כן בריאת העולם וקיומו: אשר השי”ת הכינה לבני אדם, לעסוק בה, ולהרויח על ידיה בסופם, את התכלית הנשגב, של הדביקות בו ית’, כמבואר במאמר “מתן תורה” אות ו’, עש”ה.

אם כן, יש להעלות על הדעת: מי יכריח את האנושיות, לעסוק בעבודתו ית’, עד שיבואו בסופם, לידי תכלית הזה, הנשגב והנעלה?

ועל זה אומר לנו ר’ עקיבא: “הכל נתון בערבון”. כלומר, כל מה שהשי”ת הניח בעסק הבריאה, ונתנה לבני אדם, לא נתן להם על הפקר, אלא הבטיח את עצמו בערבון. ואם תאמר: איזה עירבון נתנו לו?

ועל זה משיב ואומר: “ומצודה פרוסה על כל החיים”.

כאן נעצור, כי מתחיל להיות כאן באמת בירור יפה מאוד ועמוק עד סוף המאמר. אז את זה נברר כבר בזמן אחר.

שאלה: נאמר “הכול נתון בערבון ומצודה פרוסה על כל החיים”. תסביר בבקשה מה הכוונה לחנות פתוחה, מי זה החנווני, מה זה הפנקס פתוח?

אני חושב שכל אחד פחות או יותר מבין שמדובר על החיים שלנו. שהעולם שלנו הוא כמו חנות שאנחנו נכנסים לתוכה ויכולים לקחת משם כביכול הכול, כל החיים לפנינו. ודאי שיש הגבלה מיוחדת כמו איך נולדתי, איפה נולדתי, מה קיבלתי מההורים, מה קיבלתי מהסביבה וכן הלאה, אבל בכל זאת כלפי כל מה שניתן לפנינו, איך אנחנו מתייחסים למציאות, על זה מדובר.

האם אני יכול להתייחס למציאות בצורה פתוחה כמו שאני באמת נמצא באיזה סופר ואני יכול לקבל מהחנות כל מה שבא לי לפי האגו שלי, ואז אני לוקח את כל מה שיש בחנות ומביא אלי הביתה, או שאני אקח ממנה רק חלק, את מה שאני צריך וכן הלאה. איך אני מתייחס לזה? האמת היא שהעניין הוא לא כמה אני לוקח, אלא איך אני לוקח. זאת אומרת באיזו צורה אני משתמש בזה לחיים שלי, זאת השאלה.

וכאן אנחנו צריכים לברר מה באמת הרצון האגואיסטי שלנו שהבורא ברא בנו מלכתחילה דורש מאיתנו? מה הטבע דורש מאיתנו, מה דורשים אנשים אחרים, האנושות? ומה הבורא דורש. איך אנחנו צריכים לשנות את היחס שלנו לחיים שהם כמו חנות. נגיד שהכול לפניך ואתה יכול לקחת ממנה כל מה שאתה רוצה, אבל בסוף הקניה נמצאת הקופה ואתה חייב לשלם. איך נדע במהלך החיים כמה אנחנו לוקחים מהחנות ובאיזו צורה כדי שנדע כמה נצטרך לשלם, למי? על מה?

אולי אנחנו לוקחים מהחנות את כל מה שיש אבל זה לגמרי לא העניין, כי אם היינו חושבים שאנחנו צריכים לעשות נחת רוח לבעל החנות נגיד, זה כל כך רחוק מהאופן שבו אנחנו מתייחסים לחיים. אנחנו לא ידענו מזה, ולא יודעים, ובאמת נכנסים לחנות הגדולה הזאת ולוקחים ולוקחים ורוצים עוד, אבל זה כבר בלתי אפשרי, לא נותנים לנו, ובסופו של דבר לא ביצענו אף קנייה בצורה נכונה. לכן צריכים לדעת.

שאלה: למה הכוונה “והדין דין אמת. והכל מתוקן לסעודה”?

בסופו של דבר כולנו מגיעים לגמר התיקון, אף נשמה לא נעלמת ויש סוף טוב לכולם, כי זה מגיע מהבורא הטוב ומיטיב, אבל בדרך הוא רוצה שכל אחד מאיתנו, גברים ונשים, יהיו ממש מותאמים לאותו טוב ומיטיב, שזה בעיניו נראה כדבר האבסולוטי.

שאלה: איך אפשר לחשב מה כבר לקחנו מהחנות הכללית, ולמי, ומתי כדאי לתת?

את זה אנחנו בדיוק לומדים בחוכמת הקבלה, איך לקבל, איך לקנות מהחנות. אתה יכול לקחת הכול אבל על כל דבר שאתה לוקח אתה צריך לשים מדבקה שזה על מנת להשפיע נחת רוח לבורא, ואז אתה לוקח.

שאלה: איך לקנות נכון בחנות של החיים האלה?

כבר אמרתי, אפשר לקנות ללא הגבלה, אם אתה מגיע עם החברים שלך, העשירייה, וכולכם אומרים בפה אחד, עדיף להגיד בלב אחד, שאנחנו רוצים לעשות את הקנייה הזאת כדי לעשות נחת רוח לבורא. אנחנו בעצמינו לא צריכים לקנות, אומנם אנחנו רוצים אבל לא היינו קונים, אלא רק כדי לעשות נחת רוח לבורא ניקח את כל הדברים מהחנות כדי שהוא ייהנה. זאת הקנייה הנכונה הטובה והאמיתית, ומקבלים בונוס, אבל על זה אסור לדבר.

שאלה: האם ההלוואות שלוקחים הן בריבית?

ההלוואות הן בריבית, אבל ריבית באותו סגנון. באותה כוונה בעל מנת להשפיע אני אצטרך לעבוד אבל בכלים יותר כבדים.

בואו נהיה ילדים טובים, נגיע לקופה בצורה נכונה, בעשיריות, ונגיד שאנחנו רוצים לעשות נחת רוח לבורא ולכן אנחנו קונים, וזה לא בשביל עצמנו בשום צורה. אומנם אנחנו צריכים את הקניות האלה, אבל האמת היא שאנחנו רוצים רק לעשות נחת רוח לבורא. רק מאין ברירה כדי להתקיים, אנחנו יכולים לקחת משם משהו. והמשהו הזה שלוקחים לא נחשב, זה נקרא “לא יגונה ולא ישובח”, האדם צריך לקבל את זה לקיומו.

שאלה: איך להכניס עוד רגש למושג “נחת רוח לבורא”?

זה יפה, נחת רוח לבורא. אם רוצים להיכנס לתוך עשירייה ולא מסוגלים, ולא מסוגלים, כי זה דוחה, ודוחה את האדם מהחברים, להתחבר איתם. הוא יכול להיות יחד עם אחרים אבל זה מלאכותי, זה מחוץ לעומק הלב, אז מה לעשות? אין מה לעשות, הבורא ממש בונה בו, בלב, אבן כזו שאי אפשר להמיס אותה, אי אפשר לעשות שום דבר.

ולכן הדברים האלה – לעשות חיבור עם החברים או לעשות חיבור עם הבורא זה אותו דבר, אנחנו רק לא יודעים במה הם שונים. והם לא שונים. על זה כתוב פשוט “מה שלא עושה השכל עושה הזמן” בכל זאת הזמן עובר, עוד שנה ועוד שנה, וככה העולם משתנה. אפשר להשוות את העולם לפני עשר שנים ואיך הוא היום ועד כמה הוא השתנה, ובאיזו מידה הוא נעשה יותר מחובר, כולם נמצאים באותן צרות, באותם דברים, אז אנחנו מתקדמים לזה שבכל זאת את התשובות אנחנו נרגיש מבפנים.

שאלה: גם ללא מאמץ אני מקבל דברים בחיים כמו למשל אוויר לנשימה, או אפילו אינטרנט וכן הלאה, האם אני צריך להגיע למצב שבכל רגע אני אברר כמה ניתן לי מאותה ‘חנות’?

אתה יכול לתאר לעצמך שיחד איתך מגיעות לאותה ‘חנות’ חיות מכל מיני סוגים, ג’וקים קטנים למיניהם, וחיות גדולות, פילים, דגים גדולים, לווייתנים? למה גם הם לא צריכים את זה? זאת אומרת מה ששייך לקיום המין, קיום הגוף, ולא משנה אם זה המין האנושי או החי, אתה לא צריך לשלם עבור זה, כמו שהבורא ברא אותך, כך הוא חייב לספק לך את מה שנקרא “אוכל נפש”, חייב.

מה שכן, אם אתה רוצה להיות “אדם” אז בשבילך החנות הזאת קיימת. זאת אומרת שהחנות הזאת היא לא לכל בני האדם אלא היא רק לאלה שרוצים ‘לקנות’ יחס מיוחד לבורא. אבל לכל האחרים, לא. קח מהחיים את מה שאתה רוצה ואל תחשוב שיהיה לך מזה גיהינום או גן עדן, שום דבר. החשבון הוא בדרגה אחרת. לכן שוב, אנחנו חוזרים לאותו דבר שהעיקר בשבילנו זה בכל זאת העשירייה, בתוך עשירייה לגלות את החיבור בינינו, ובתוך החיבור בינינו לגלות את הבורא, זה הכול.

תלמיד: האם אפשר לומר שכל אותם מיליארדרים הם לא אלה שמשלמים אחוז גבוה יותר באותה חנות, אלא הדרישה היא דווקא מאלה שעובדים בעשיריות?

בטח. כל אותם אלה שעכשיו מרוויחים הון, ערך הכסף מבחינתם עולה פי כמה וכמה ואצלנו ערך הכסף יורד, וזה לא שייך לתיקון. כל הדברים האלה הם רק כדי לבלבל אותנו ואנחנו נראה מאוחר יותר איך הכול מסתדר. אני לא רוצה לדבר על כך שעכשיו הם נהנים מהחיים הגשמיים בגוף הפיסי, יש גם על זה חשבון, ואתם תהיו כבר במצב שלא תרצו להתחלף אתם בשום דבר.

שאלה: האם אני חייב לקנות בהקפה בחנות הזאת? הרי הבורא מצפה מאתנו ליגיעה הוא רוצה את המאמץ, למה אני צריך לעשות את זה בהקפה?

אתה תתנהג כמו שצריך ותראה את הדברים בהמשך, אנחנו עוד לא גמרנו ללמוד את העניין.

שאלה: אני נכנס לחנות עם העשירייה שלי, אז איך אני יכול לשלם לבורא אם הדבר היחיד שיש לי זה הרצון לקבל שלי?

במידה שאתה יכול להיות מחובר עם החברים ולהשפיע להם, לדאוג להם, בזה אתה משלם לבורא.

שאלה: האם כשהגוף והנשמה יהפכו לאחד הם יגיעו בזה לגמר תיקון?

גוף לא צריך שום תיקון, אנחנו מדברים רק על הרצון לקבל. רצון לקבל צריך תיקון שיהיה עליו כוונה על מנת להשפיע. רצון לקבל עם הכוונה על מנת להשפיע נקרא “נשמה”, כי אז הוא מוכן לקבל לתוכה את גילוי הבורא או אור עליון לפי דרגת התיקון שלו.

(סוף השיעור)