FRIDAY PRAYER: MALCHUT-TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

READING: between after midnight and sunrise of Friday

Lesson on the topic of “Connecting the World”

שיעור בוקר 19.04.23 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

שיעור בנושא “חיבור העולם בדור האחרון”

אנחנו צריכים להבין באיזה מצב אנחנו נמצאים, כל אחד כלפי העשירייה וכולנו יחד כלפי העולם. והיחס צריך להיות מאדם לעשירייה ומעשירייה ליתר הסביבה היותר רחבה, עד שאנחנו רוצים לראות את כל העולם מחובר יחד לעשירייה אחת, לקבוצה אחת.

זו המטרה שלנו שאנחנו צריכים להחזיק לפנינו כמטרת העולם. ואם נהיה בנטייה הזאת, בטוח שנימצא בתנועה, במטרה וברצון כמו הבורא. זאת אומרת, בכל זאת, למרות שהעולם נמצא דווקא בצורה הפוכה, בשנאה, במלחמות, בפירוד, אנחנו צריכים להבין ולדאוג, לפרסם ולעשות כל מה שאפשר רק כדי שכולנו נגיע לחיבור. מעשירייה, מהנקודה שלנו ועד שכל האנושות תגיע בסופו של דבר למצב שנהיה כולנו “כאיש אחד בלב אחד”.

זה אולי נראה לנו כדבר בלתי מציאותי, אבל לא עלינו לבצע. עלינו רק לבקש להצטרף לאותה תוכנית שהבורא מחזיק בה ושאנחנו נשתתף בה כמה שאפשר, כל אחד בכל עשירייה.

לכן העיקר להגיע לחיבור ולפרסם אותו ולדבר עליו, וכמה שיותר נחזיק בזה, ונראה את העולם נמצא בנטייה הזאת, למרות שהוא בעצמו עוד לא יודע, לא מבין ולא רוצה. וזה בעצם מה שקורה לנו.

העולם בטוח יסתובב לכיוון הזה כי הכול תלוי בנו. כי אנחנו הנקודה המרכזית של האנושות ואם נרצה, אם נלחץ על זה, כל אחד מתוך ליבו, אז ודאי שנראה שיפור וזה המצב שבו אנחנו נמצאים. בעל הסולם כותב על זה בכל המאמרים שלו על החברה, על המדינה, על העם ולא חשוב באיזה חיבור – העיקר החיבור.

אז ניגש לפסוקים ונראה מה הקשר בין זה שאנחנו רוצים להגיע ללשמה ולהזדהות שלימה עם הבורא ואיך אנחנו רוצים לראות את העולם. כי בכל זאת, אנשים מתחילים להבין שאין להם ברירה וכולנו חייבים להיות באגודה אחת ואז הבורא יסדר לכולם את הצורה הזאת. ואז כולנו נראה שאנחנו עולים בהכרת הבורא בדרגות רוחניות, ולא רק אנחנו, אלא כל העולם ואנחנו נבצע את הייעוד שלנו, את תפקידנו בכל האנושות.

שאלה: מה הקשר בין לשמה שלנו, לבין מצב העולם?

אנחנו כקבוצה שרוצה להגיע למימוש של תוכנית הבריאה בפועל כאן ועכשיו, צריכים לפרסם את הידיעה על האיחוד והחיבור בצורה ככל האפשר גלויה, כמו שכותב בעל הסולם. ומתוך זה נראה עד כמה הדברים האלה משפיעים על האנושות.

שאלה: לשמה זה גם עבור האנושות?

בסופו של דבר, כמו שכתוב, “וכולם ידעו אותי מקטנם ועד גדולם”, ו”ביתי בית תפילה ייקרא לכל העמים”. בית הבורא זה רצון להשפיע שהוא שולט על כולם ובצורה הדדית, קושר את כולם יחד. ואנחנו צריכים להיות המפרסמים את זה.

וכולם ידעו אם הם רוצים או לא רוצים, מבינים או לא מבינים, אבל זה מה שיורד עלינו מלמעלה ואנחנו נמצאים בתקופת הדור האחרון, וזה חייב להתממש. ולכן ככל שנדבר על זה יותר, ובני האדם מסכימים או לא מסכימים, הם צריכים לדעת על זה שלפי תוכנית הבריאה זה מה שקורה.

ולכן כשאנחנו מרגישים עכשיו מצבים לגמרי הפוכים ממה שאנחנו מדברים, זה כיוון שכך הדרך שבה יכולים לבוא מלא לשמה לשמה, לעלות מדרגת החי שאנחנו נמצאים בינתיים לדרגת המדבר, כשאנחנו עולים לדרגת הבורא והמרחק לא כל כך גדול.

הכול קורה בתוך האנושות, בתוך האדם וזה לא דורש שנים רבות, ואפילו מאמצים רבים. אלא אם אנחנו קצת נשמע, קצת נכוון את עצמנו לזה, אז יקרה לנו השינוי הזה. יש גיבור בכמות, וגיבור באיכות.

אנחנו נשתדל להיות גיבור באיכות כי אנחנו לא גדולים בכמות, אבל נשתדל שסביבנו יהיו עוד ועוד אנשים שאם הם לא יקבלו את זה, לפחות יבינו שכך זה צריך להיות ויסכימו לזה, ולא מתוך המעשה שלהם בדרך, אלא לפחות לפי הרעיון, כי מיום ליום רואים שאין ברירה. ואם זה יקרה מלמעלה אנחנו נשמח.

שאלה: אמרת, “העולם מסתובב לכיוון זה. הכול תלוי בנו. אנו נקודה מרכזית באנושות, ואם נלחץ על זה כל אחד מתוך ליבו אז נראה השיפור”. השאלה, האם תפיסת המציאות שלנו תשתנה כלפי השיפור הזה ואם יש מציאות אחרת?

איזו מציאות אחרת? רק בקשר בינינו. כשהקשר הזה יתגלה, אנחנו נוכל לראות את העולם שכולו מקושר ונמצא בשדה כוח אחד שנקרא “בורא”.

תלמיד: ותפיסת המציאות שלנו היא שתשתנה?

כן. אלא מה עוד צריך להשתנות?

תלמיד: האם חוץ ממה שאנחנו תופסים, יש מציאות שהיא גם צריכה להגיע לתפיסת מציאות נוספת? אותו עולם שאנחנו נראה משתפר.

לפי איך שנשתנה נראה עולם אחר.

שאלה: התהליך של מלא לשמה ללשמה הוא מוטל רק עלינו כ”בני ברוך”?

על כולם. רק יש דרגות, מערכות, מדרגות, זמנים. אבל אנחנו צריכים להתחיל.

תלמיד: והעולם עצמו יש לו גם תקופה שהתהליך שלו לקראת הבורא בלא לשמה ללשמה?

מה שהעולם עובר זה יכול להיות כאילו צעדים לכל מיני כיוונים. אבל בסופו של דבר, ככל שאנחנו נתקדם ללשמה ונרצה שהם יתקדמו לחיבור, בינתיים לחיבור, אז כך אנחנו נסחוב את כול העולם לתיקון.

שאלה: עדיין לא ברור לי. האם איכות החיבור בינינו מספיקה כדי להביא את התיקון לעולם?

עכשיו ודאי שלא.

תלמיד: מה נדרש בנוסף לזה?

שאנחנו נגביר בינינו את החיבור ונלמד עליו ונדבר עליו ונממש אותו כך שכל אחד ירגיש שהוא ממש איבר מהעשירייה שלו, ואחר כך מתוך זה נרגיש צורך לחיבור של כל העשיריות יחד לגוף אחד, ומתוך זה גם אנשים שקשורים אלינו בצורה יותר חיצונית יתקרבו בדעה הזאת אלינו וירצו להשתדל להיות בחיבור איתנו.

תלמיד: כשאנו בחיבור חזק בינינו, זו כבר הפצה לאנושות?

זה כבר משפיע על כל האנושות.

תלמיד: אם אנחנו פחות מחוברים בינינו אז אנחנו נדרשים לצאת יותר החוצה ולהפצה בצורה חיצונית יותר?

מה הקשר בין זה לזה?

תלמיד: כי אם אנחנו מחוברים בינינו חזק, מבפנים, באיכות חיבור מאוד חזקה, אז אנחנו מקרינים לכולם מתוך החיבור בינינו.

כן.

תלמיד: אני מנסה להבין את הקשר בין החיבור בינינו, בין האיכות לכמות, בין החיבור בינינו לבין ההפצה החיצונית? מה המינון הנכון.

המינון הנכון הוא שאנחנו צריכים לעבוד בתוך העשיריות, עד כמה בלב של כל עשיריה ובנקודה המרכזית של כל עשירייה אנחנו מרגישים ששם מחוברים כל החברים של העשירייה ומשם יוצאים הכוחות לכל יתר העשיריות ומכולם יחד לבורא.

שאלה: איך מתוך החיבור הזה במרכז העשיריה, לעשיריות ולכל האנושות, יוצא הקו של לפרסם את החיבור בינינו, לפרסם את מטרת הבריאה?

הפרסום שלנו כלפי העשיריות ברור, מה שטוב בעשירייה שלנו אנחנו רוצים לפרסם לכל העשיריות, לעורר אותן, להעלות אותן, לנענע אותן. ולכל האנושות אנחנו צריכים לפרסם את הידיעה שעתיד העולם הוא בזה שכולם יתחברו כמו שכתוב בתורה, כמו שכתוב בכל המאמרים של המקובלים.

תלמיד: בקטע של הפרסום, יש גם עניין איכותי וכמותי?

כן.

תלמיד: האם יש קשר בין איכות וכמות של החיבור בינינו מהעשירייה לכמה עשיריות?

ודאי שכן.

תלמיד: אז איפה הוא עומד? כי אם נניח כל העשיריות בכלי העולמי יהיו בחיבור, האם הפרסום שלנו יהיה יותר משמעותי, יהיו לו תוצאות יותר טובות?

בפרסום אני לא חושב רק על פרסום דרך הדפסת מילים או דרך אמצעי התקשורת, אלא פרסום מעוצמת הלב המשותף שלנו יוצא החוצה ומשפיע על כולם בלי מילים. שיש קבוצה בעולם שפועלת בצורה צנועה יחסית, על אף שאנחנו מפרסמים את הייעוד שלנו, אבל עם זאת אנחנו דואגים שמהחיבור שלנו יצאו כוחות לכל האנושות והאנושות כולה תרגיש שיש לה מרכז חיבור. עכשיו זה מתחיל להיות יותר ויותר חשוב והעולם יצטרך את זה.

שאלה: אנחנו יודעים שבכל רמות הטבע מה שעובר עובר דרך דוגמה. בדרך שלנו אנחנו לומדים איך לתת דוגמה, אנחנו עוסקים בזה, משתפרים בזה גם בעשיריה, בין העשיריות. האם נצטרך ללמוד איך לתת דוגמה החוצה, להשתפר בזה?

בינתיים אני חושב שלא. בינתיים אנחנו עוסקים בחיבור בינינו ורק דעה, תוכנית, תמונה של החיבור העתידי שהעולם צריך לקבל זה מה שאנחנו צריכים לפרסם, שבעתיד הקרוב האנושות חייבת לקבל צורה כזאת.

שאלה: מי יותר תלוי במי? אנחנו בעולם או העולם בנו?

זו תלות הדדית כי אנחנו תמיד נמצאים עם העולם במערכת אחת. חלק מהמערכת נמצא בעל מנת לקבל, בשנאה הדדית ביניהם, ואנחנו משתדלים להיות בקשר בינינו בתמיכה ובאהבה הדדית.

תלמיד: מצד אחד יש תמונה שאם אנחנו לא מיישמים חיבור בינינו אז אנחנו לא מעבירים אור הלאה, למעגלים יותר חיצוניים.

אבל מפני שהתחלנו לסדר את הקשר שלנו בצורה מעשית אני מדבר על זה שהגיע הזמן שאנחנו גם נבנה קשר לא רק בתוכנו בעשיריה ובין העשיריות, אלא נבנה גם איזשהו קשר בינינו לעולם, רק ששם הפרסום הוא אחר.

תלמיד: מצד אחר כתוב, שאומות העולם ייקחו אותנו על כתפיהם ויביאו אותנו לבנות את בית המקדש, וכל האנטישמיות והלחץ החיצוני עלינו גם מקדם אותנו, אז רציתי להבין את התלות הזאת, מי לוחץ על מי יותר?

התלות היא פשוטה, אנחנו צריכים להגיע למצב שאנחנו משפיעים על כל העולם, וכל העולם לאט לאט, בכל מיני צורות, מדחייה ושנאה ועד הבנה והתקרבות, בסופו של דבר יקבל את זה.

שאלה: בכל מעבר ממצב למצב ישנה בחינת מעבר, מהי בחינת המעבר בין לא לשמה ל-לשמה?

המעבר בין לא לשמה לשמה הוא עזרת הבורא שמופיעה בצורה יותר גלויה ומחזיקה אותנו בלשמה.

שאלה: מהי הכרת הרע שהאנושות צריכה לעבור?

אני לא יודע באיזו צורה בדיוק זה צריך להופיע בכל חלקי האנושות ובכולה ביחד, אבל כולם צריכים להגיע להבנה שאנחנו נמצאים ברצון לקבל על מנת לקבל שנקרא “יצר הרע”, ושאנחנו חייבים להגיע לרצון להשפיע הדדי בינינו שנקרא “יצר הטוב”, והמעבר בין זה לזה נקרא עלייה מהעולם התחתון לעולם העליון, מלא לשמה לשמה.

זו הכרת הרע שעליה האנושות צריכה לשמוע, אפילו שלא מסכימה ולא מבינה. זה נעשה בהדרגה, וכמו שאדם שנולד צריך לעבור הרבה מצבים עד שהוא מגיע למשהו, כך אנחנו צריכים לאפשר לאנושות לדעת על ידי כל מיני אמצעי תקשורת, פרסום, שהם צריכים לעבור מיצר הרע ליצר הטוב.

כמו שכותב בעל הסולם, אין כאן משהו סודי. קשה להסביר, קשה לממש, אנחנו רואים את זה על עצמינו, מכל שכן על כל האנושות, על אף ששם בגלל כמות האנשים זה יהיה אחרת, אבל פרסום חייב להיות, חייבים להתחיל אותו.

שאלה: איך ההפצה החוצה תורמת לחיבור בינינו?

בסופו של דבר אנחנו מערכת אחת עם כל האנושות, ולכן ככל שאנחנו רוצים לראות אותם מחוברים יחד, אנחנו גורמים בזה להתפשטות ההפצה שלנו גם עליהם, בתוכם, ביניהם.

שאלה: דיברת גם על הפצה בתוכנו, שאת הטוב שיש בעשירייה צריכים לפרסם לכל העשיריות. מה הכוונה לפרסם לכל העשיריות?

בתפילה, בדיבור ובמעשה אנחנו צריכים להראות דוגמאות מכל עשירייה לעשיריות האחרות. לא לעבוד בנסתר, אלא להשתדל להראות דוגמאות של חיבור.

שאלה: אמרת שיש בחינת מעבר וצריך את עזרת הבורא. מה זה עזרת הבורא, מה צריך ממנו?

מה צריך ממנו?

תלמיד: כן.

שיעשה עלינו הכול כדי שאנחנו נעלה מדרגת הרצון על מנת לקבל לרצון על מנת להשפיע.

תלמיד: מה אנחנו צריכים לעשות בשביל שהוא יעשה את זה?

צריכים לראות את עצמנו בכל מיני צורות, כל מיני רמות, מדרגות שאנחנו מוכנים, ושאנחנו מצפים מהבורא שיבנה קשר כזה בינינו. אנחנו בעצמנו לא יכולים אפילו לתאר מה זה “השפעה” שנקראת “לשמה” שהיא ממש שורה בינינו.

תמיד: איפה הקשר, איך אפשר לברר את זה, מה אנחנו צריכים לעשות?

צריכים לעשות מאמצים גדולים שאנחנו מחוברים כאילו יחד ורוצים כל אחד להיות מחובר עם הזולת.

תלמיד: איך?

לחפש. איך? לחפש קשר שיהיה ככל האפשר יותר חזק, ועל זה אני שואל את עצמי בכל רגע במשך היום.

תלמיד: ואיפה הבורא נכנס לעזרה הזאת?

כוח הבורא זה כוח השפעה שאנחנו מתחילים לגלות שמופיע בינינו והוא מחבר בינינו.

צריכים לחשוב על זה הרבה ולהשתדל להתקרב לזה ואז תמצאו וזה יופיע וכך נתקדם.

שאלה: איך אנחנו יכולים להעביר את הקשר שאנחנו חווים ומפתחים בתוך העשיריות שלנו, או לפחות לנסות להעביר אותו למסות בחוץ, לעולם?

על ידי שאנחנו מדברים על הקשר בצורות כאלו, במילים כאלו שכולם יכולים איכשהו לתאר את זה לעצמם ולממש אפילו במשהו. מה זה צורות הקשר? כמו שאנחנו במשפחה, כמו בקבוצה, כמו בעשירייה, כך אנחנו רוצים להעביר את זה לכל האנושות. אין כאן שום דבר מיוחד, אלא אותה הקבוצה שהרגישה עוד בבבל העתיקה שהיא רוצה להתקדם לחיבור, לתכונה רוחנית, שהיא קיימת עד היום וממשיכה להתקיים, וממשיכה לפרסם את שיטת החיבור לכל העולם. זו שיטת אברהם.

שאלה: המצב שאתה מתאר, החיבור של כל הכלי העולמי יחד, צריך לקרות דווקא עכשיו בזמן השיעור?

גם בזמן השיעור. למה לא? כולם מתחברים אלינו, מי שמתחבר. וחוץ מזה אני לא מתכוון רק לקבוצה שמחוברת בשיעור, אני מתכוון לכל האנושות, שתתחיל להרגיש לאט לאט מה יש לפנינו, שאנחנו נתקעים שוב ושוב בכל המלחמות, והצרות והבעיות, והאסונות, שכל אלו נובעים רק מזה שאנחנו נמצאים ברצון האגואיסטי זה אל זה. ואם אנחנו רוצים לעלות לדרגת קיום טובה, אז אנחנו צריכים לשנות את עצמנו. המפתח בידינו.

תלמיד: האם הזמן הזה הוא הכי אידיאלי שיהיו בנו שינויים, וגם בעולם יהיו שינויים?

כן. אנחנו נכנסים לזמן שהתגברות החיבור בינינו יכול להשפיע על העולם כולו.

שאלה: אתמול בשיעור בוקר היה אפשר לראות מהשאלות של החברים כמה הדרך שלנו באמת מיוחדת וכביכול ליחידים. כי הולכים בלי פידבק, ולא ברור אם אתה עושה יגיעה לכיוון. מאז שהתחלתי את הדרך כל הזמן יש לי מחשבות, חלום, איך באמת אפשר ליצור שיטה מסודרת מתחילת הדרך עד לשמה. האם עם התפתחות החכמה אתה חושב שכן נצליח לקרב את זה, שהאמצע של הדרך יהיה יותר ברור, השלבים, אדם יוכל למדוד בערך איפה הוא נמצא בהתפתחות?

לא. אף פעם. כי זה לא הולך לפי השכל של האדם, רק לפי המסירות.

תלמיד: באיזו מידה השיטה תתפתח ותתקרב להמון?

לא לפי השכל של ההמון, ולא ל-“אל השכל” של ההמון היא תתפתח. היא תתפתח בזה שההמון יבין שהוא חייב לבטל את האגו הטבעי שנולד בו. ורק אז הוא נכנס לדרגה רוחנית וחי בה. אין לו ברירה אחרת. גם לנו.

תלמיד: אז מבחינתנו אין עוד הרבה מאמץ להשקיע בפיתוח. לנו כאילו כבר יש בעצם הכול. אין עוד הרבה מאמץ להשקיע בפיתוח השיטה, רק יותר לקרב אותה.

יש כל מיני אפשרויות. אבל בסופו של דבר המקובלים מדברים בצורה כזאת שלא משאירים לנו כל כך שטח, או אפשרויות, הזדמנויות. כי איך אתה יכול להסביר לאדם פשוט בעולם הזה שנמצא בעל מנת לקבל, האגואיסטי, וחייב לעלות לדרגה אחרת. איפה הדרגה האחרת, איך אפשר? ואם אתה מסביר לו בצורה ישירה שצריכים לאהוב, צריכים להשפיע, אז הוא לא מבין, הוא לא מקבל. לכן, זה שאתה מחפש מעבר מלא לשמה לשמה, בצורה לוגית, בצורה ארצית, זה לא ילך.

תלמיד: כשהתחלתי את הדרך התלהבתי מאוד מכך שמדברים פה לדוגמה על רצון לקבל, ויכולתי באמת לראות זאת על עצמי. לא כמו בדת שאמרו לי לעשות פעולות במשך כל החיים ובסופם אקבל שכר. אחרי חודש כאן הבנתי שאני באמת לומד ואפשר לראות את ההתקדמות, להרגיש תהליכים. עברתי כאן 20 שנה וראיתי הרבה שינויים. האם אי אפשר לסדר אותם?

אתה צריך להשתדל לראות את השינויים האלה בקבוצה. שמההתקרבות שלך לחברים, מוצלחת פחות או מוצלחת יותר, אתה מקבל רגש ושכל לא אישי אינדיבידואלי אלא קבוצתי, ובו תתחיל כביכול לראות במשקפיים אחרים את המציאות – שהיא כולה עגולה וכוללת הרבה תכונות, עשר תכונות, והן מרכיבות לך את תמונת העולם שנמצא למעלה מהאגו הפרטי שלך.

תלמיד: האם אפשר איכשהו לרשום, לסדר את השלבים האלה? האם יש סדר בהתפתחות בקבוצה, ואפשר לדעת מה ראשון, שני, שלישי, רביעי, לדעת מה התהליך של הרגשת הקבוצה?

אני לא חושב שאפשר לעשות זאת בצורה כללית כי זה מגיע לכל אחד בצורה פרטית. אבל נלמד ונעשה.

שאלה: לגבי הנקודה שבה הכול תלוי בנו. במערכת הפוליטית הנוכחית בעולם אנחנו רואים הרבה אנטישמיות, שהיחסים עם המדינות השכנות כמו איראן ולבנון יכולים להתדרדר. דווקא עכשיו אני רוצה לשאול על חשיבות ההפצה במדינות מוסלמיות, במיוחד בטורקיה. מטורקיה למשל הגיעו 30-35 חברים לכנסים, לפסח, והם מלאי התפעלות. יכול להיות שבשנים הקרובות כבר יגיעו 100 חברים. האם אנחנו יכולים ליצור איזון או לבנות כוח שיעמוד כנגד האנטישמיות על ידי הפצה?

אנחנו לא צריכים לפעול כנגד האנטישמיות, כי אנחנו בעצמנו בונים את ה”אנטי”. אלא עלינו לעבוד בצורה אחרת, להסביר שלפי תכנית העולם הפנימית החיבור הוא עתיד העולם, ואם נתחבר יחד לפי התכנית ונהיה ממש כאיש אחד בלב אחד, אז בזה ניצור לכולנו עולם שלם, שקט, מפותח, שבו שורר שלום. אחרת נגיע למלחמות עולם בצורות שלא ידענו קודם, כל אחד יסבול בצורה אישית, לא רק מישהו בצבא אלא כולם יסבלו. זו תהיה כבר מלחמה שבה כל אחד יסבול עד כדי כך שיהיה מוכן לעבור לצורת ההשפעה רק כדי לברוח מהסבל. זה יהיה כבר מצב חדש, איכותי.

תלמיד: אמרת שאנחנו הגלגלתא עיניים, שאנחנו ערוץ האור, צינור שמעביר את האור לרצונות הגדולים של אומות העולם. הדבר היחיד שאנחנו צריכים לעשות זה להעביר את האור לעולם והוא כבר יעשה את העבודה. האם זה נכון?

כן, נכון, זו העבודה שלנו. העבודה שלנו היא להיות גלגלתא עיניים כלפי כל האנושות.

תלמיד: האם אנחנו צריכים לעבור את כל המלחמות האלה שדיברו עליהן בנבואות כמו ארמגדון ועוד?

לא, זה יעבור בצורה אחרת. אין לנו צורך לקחת זאת כדוגמה למשהו שצריך להתגלות בינינו ביום יום.

שאלה: אפילו לנו קשה להתחבר בעשירייה, איך אנחנו יכולים להשפיע על כל האנושות, על 8 מיליארד אנשים?

קשה לנו להתחבר בעשירייה מפני שעלינו להזמין בעצמנו את המאור המחזיר למוטב על עצמנו ולהתחבר בו, ואילו לאנושות כולה זה יהיה הרבה יותר קל. זה ההבדל בין כמות לאיכות, שאפילו בתנועה קטנה לקראת החיבור ביניהם, בכמות שלהם הם כבר יוכלו להזמין על עצמם אור גדול מאוד שירגיע ויסדר את כולם, וזה יהיה באמת תיקון מהשמיים.

אנחנו צריכים על כל צעד ושעל לדרוש מהבורא כוחות ופעולות, ואילו כשזה מגיע לאנושות, אז אצלם זה בצורה הרבה יותר קלה, נוחה ומהירה. עוד נראה איך זה קורה. כרגיל יש הבדל בין החלק הקטן בחברה שפורץ ועושה את הכול, לבין החלק היותר גדול באנושות שאחר כך רק משתמש במה שהשיגו הגדולים, המייעצים.

שאלה: מה זו הפצה לשמה? האם יש כזה דבר?

“לשמה” זה לשם הבורא. ודאי שאנחנו רוצים שתהיה לנו הפצה לשמה. ככל שנהיה מסוגלים להיות בעל מנת להשפיע לו, כך ההפצה תהיה לשמה.

תלמיד: מהו חיבור לשמה?

זה אותו הדבר.

תלמיד: האם חיבור לשמה והפצה לשמה זה אותו הדבר?

לא, אבל זה כך מתחלק, ככל שאנחנו יכולים לכוון את עצמנו לטובת הבורא בלבד ללא שתהיה שייכות כביכול לנו ולאנושות, אז זה יהיה לשמה.

תלמיד: מה העבודה שלנו, האם חיבור לשמה או הפצה לשמה?

גם וגם.

תלמיד: מה העבודה בהפצה לשמה, ומה העבודה בחיבור לשמה?

זו אותה העבודה כמו שאתה יכול לתאר גם עכשיו, רק הכוונה שלך צריכה להיות “לשמה”, רק לשם פעולת הבורא בעולם, שהוא יוכל להתגלות בפעולות האלה בכל העולם, שהוא היחיד.

תלמיד: מה עכשיו אקטואלי עבורנו? מה עכשיו הבורא רוצה מאיתנו יותר?

הבורא רוצה מאיתנו שנתחבר בדרגה שאנחנו מסוגלים להיות מחוברים, ובאיש את רעהו יעזורו נתקרב ללשמה.

תלמיד: איך זה קשור להפצה לשמה?

ככל שאנשים יותר ויותר מתקרבים, חושבים ונמצאים סביב זה, אז יותר קל גם לנו לממש את הדברים האלה.

תלמיד: האם המטרה של ההפצה היא כדי שלנו יהיה יותר קל לממש את לשמה?

גם לנו וגם לכולם.

שאלה: היום יותר ברור לאנשים שכל אדם פועל מתוך אגו ומתוך אינטרס לעצמו. אנחנו בדרך כלל מפרסמים חיבור, חיבור למעלה מהאגו, למעלה מהתנגדות, למעלה מהדעות, למעלה מהשקפות עולם.

כן, אמת.

תלמיד: הכרת הרע הולכת ומתגברת, יש מבוי סתום בכל דבר, לכן אולי יש פה גם קפיצה במה שאנחנו צריכים להוציא החוצה. האם אפשר להוסיף לפרסום גם על השינוי הפנימי שכל אדם צריך לעבור?

אני לא חושב שזה יעזור לאדם להתקדם, אבל תנסו פה ושם לצרף אלמנטים קטנים על כך.

תלמיד: איך כבר עכשיו אפשר לקחת חיסרון ממה שקורה בחוץ כלפי מה שאנחנו עושים, כדי שתהיה עבודה יותר צמודה בין מה שקורה פה לבין מה שקורה בחוץ?

בחוץ אנחנו נמצאים בחברה אנושית שמתדרדרת, הגענו למצב שהוא כביכול טוב. בשנים האחרונות כבר מרגישים את הירידה, אולי עוד לא כל כך חושבים על זה, אבל כבר מתחילים להרגיש זאת בפועל במערכות חברתיות, במערכות כספים ובכל מיני מערכות שלנו.

עלינו לצאת ולהסביר שהעולם כמנהגו נוהג ואנחנו לא נגיע לחיים יותר טובים, אלא אם נהיה קצת יותר מחוברים למערכת הדדית אחת שתשמור על עצמה ולא תרשה ולא תביא את עצמה למלחמות ולהתדרדרות. בשביל זה עלינו ללמוד איך אנחנו מחוברים יחד מצד הטבע, ואיך להתחבר בעצמנו בצורה הדדית יותר ויותר., אין ברירה, כי אחרת נלך להשמדה כמו שבעל הסולם כותב.

שאלה: אם נגיע לדרגה הראשונה של לשמה, נעשה פריצה כזאת, איזו השפעה תהיה לזה לעולם?

רק אם אנחנו נגיע.

תלמיד: רק אנחנו.

כן.

תלמיד: איזו השפעה תהיה לעולם, מה העולם יקבל מזה?

אני לא חושב שתוכל להשפיע משהו יותר ממה שאתה עכשיו, לא בהרבה יותר.

תלמיד: לא אני, החברה איזו קבוצה קטנה אולי?

מה תוכל להראות להם?

תלמיד: אין לזה שום משמעות?

לא, זה כמו שמקובל או קבוצת מקובלים נמצאים בחברה, כמו קבוצות קוצק, בעל שם טוב, אומנם הם פעלו בזמנים אחרים, אבל בכל זאת מה הם יכלו להראות לכולם? שאפשר לחיות ביחסים של השפעה הדדית?

תלמיד: לא. פעם אמרת שכשאנחנו עושים תיקון אנחנו מעלים איתנו את כל העולם כולו.

זה אתה כן עושה, אבל לא שהעולם מרגיש את זה.

תלמיד: לא שהוא מרגיש את זה, אבל אנחנו עכשיו נעלה למדרגה רוחנית, זה ישפיע על העולם? איך זה ישפיע? איך אפשר לתאר את זה? אנחנו כל הזמן יודעים שצריך ללכת לעשות הפצה, חייבים לעשות את זה.

אתה בזה משנה את דעת הקהל ואז הקהל עולה, וכאן אתה אומר שאתה בקבוצה קטנה עולה, זה דבר אחר לגמרי.

תלמיד: מה זה הדבר האחר?

אחר זאת אומרת שאתה לא גורם להם לעלות, אתה גורם לעצמך לעלות עם הקבוצה הקטנה, ומה הם? והם נשארים באותו מקום, אפילו יחסית כלפיך יותר יורדים.

תלמיד: זה לא מה שלמדנו, למדנו שאדם מתקן את עצמו הוא מעלה איתו את כל הדרגות דומם צומח חי?

הוא מעלה בתוכו, הוא מעלה עימו אבל לא שיחד עימו גם העולם עולה.

תלמיד: לא כל העולם כלול בי?

זה מילים.

שאלה: איך אפשר להראות דוגמאות של חיבור לעולם?

רק בצורה חיצונית שעוזרים זה לזה שתומכים זה בזה, לא בשום צורה אחרת.

תלמיד: איזה דוגמאות אנחנו רוצים שיתפסו, יקלטו מאיתנו שיראו איך בונים קהילה שבה עוזרים איש לחברו?

גם כן, אנחנו רוצים שהם יבינו שחיבור העולם זה העתיד שלו ולא כדאי לעשות פעולות הפוכות. זה סך הכול.

תלמיד: להיות דוגמה לחיים בקהילות שבהן יש השפעה ואהבה?

אני לא חושב שאפשר לתת דוגמאות של קהילות מתוקנות, יפות, שסגורות בפנים בתוך עצמן ופועלות בעזרה הדדית. אני לא חושב.

תלמיד: אז איך אתה רואה את זה, איך יכולים לתת את הדוגמה הזאת לעולם שהם יכולים לראות הנה ככה אפשר לחיות באהבה ובשלום, הרי צריכה להיות איפשהו דוגמה לזה?

איזו דוגמה אתה עכשיו מקבל מהעולם הרוחני? יש לפניך חברים ואומרים לך מה לעשות איתם כדי לבנות חברה רוחנית, אבל דוגמה ממש אתה לא רואה. ואיך אתה יכול לראות בעיניים שלך יחסים רוחניים?

שאלה: איזו תפילה צריכה להיות אצלנו בזמן שאנחנו מפרסמים את השיטה? איך אנחנו בונים את הקשר הפנימי בין עליון לתחתון?

קשר פנימי בין עליון לתחתון אנחנו מפרסמים ככל שאפשר בכלל לפרסם את זה, שזה היחס שלנו לבורא זה העליון והתחתון. איך אני יכול לפרסם את הקשר שלי עם הבורא? מי אמר לך שכך צריך לעשות?

תלמיד: יש תפילה מיוחדת בזמן הזה?

לא. אנחנו לא צריכים לפרסם את זה בכלל, אנחנו צריכים לפרסם שעתיד העולם הוא בחיבור, בזה שיתקרבו בני אדם זה אל זה, שבזה אנחנו נכנסים להתאמה, להתקרבות לכוחות הטבע העליונים, ואז הם לא יפעלו עלינו בצורה אנטגוניסטית, אלא הכול יסתדר הרבה יותר קל, יפה וטוב, והאנושות לא תצטרך לעבור מלחמות. על זה מדובר, אני לא הולך להסביר להם איזה דברים גבוהים, אלא כול מה שקשור לחיים שלהם.

שאלה: אצלנו בדרך ברור שהחיבור הוא לא בכוחנו, ושיש כוח גבוה יותר שממנו אנחנו מבקשים שיחבר בינינו. מכוח מה שאר האנושות אמורה להבין שהם מתחחברים? להבנתם, מה יחבר ביניהם?

הם יבינו זאת בצורה פשוטה, שבשינוי המצבים שלהם מאחד לשני במקצת לטובה, הם מזמינים מהטבע כוח טוב, כוח חיבור, כוח שמרגיע את הכול, שנמצא בהשפעה הדדית, שככה הכול יירגע, והם לא צריכים לדעת שזה עובר דרכנו.

תלמיד: מה זה נקרא להזמין מהטבע כוח טוב?

אנחנו מושכים את המאור המחזיר למוטב מלמעלה, על ידי זה שרוצים להיות יחד, ומרגע לרגע ככל שאנחנו רוצים יותר להיות יחד, ורוצים להתקרב זה אל זה, כך אנחנו מושכים מלמעלה את האורות העליונים שמשפיעים עלינו.

תלמיד: כלומר עצם הרצון להיות יחד, זה מה שיקדם אותנו למצב יותר טוב?

ודאי, זה חוק הטבע.

תלמיד: עוד דבר שמאוד בולט היום, זה שכל אחד מנסה לשנות את האחר, ומתוך כך הקיצוניות מתגברת. איך לאנשים בחוץ תגיע ההבנה שאני צריך לשנות את עצמי כדי שיהיה יותר טוב לכולם, ולא לכפות שינוי על האחר?

אנחנו רוצים לפרסם שכל אחד חייב להתייחס טוב לזולת, זה הכול, יחס טוב לזולת. אם אתה רוצה שלעולם יהיה יותר טוב, שמחר יהיה יותר טוב מהיום, תתייחס לעולם ולכל מי שאתה רוצה, ולמה שאתה רוצה ביחס טוב. אל תביא לעולם, ואל תגלה לעולם רצון רע, כי אנחנו נמצאים בסביבה שאנחנו ממלאים את האוירה שלה בכוחות שלנו, ובמה שאנו ממלאים, בזה אנחנו חיים.

שאלה: בהתקדמות שלנו מלא לשמה, לשמה, מה אנחנו צריכים להקריב לבורא כדי לרצות אותו, ולעשות לו נחת רוח?

רק דבר אחד, אנחנו רוצים לבצע את רצונו. זה הכול.

שאלה: בפעולות שלנו בעשיריות אנחנו עושים סדנאות, וכל אחד מראה את עצמו, מדבר, אבל אנחנו לא רואים את כוח ההשפעה בינינו. איך נוכל להראות את כוח ההשפעה הזה לכל האנושות?

כשאנחנו רוצים לעזור אחד לשני בחיבור בינינו, ומדברים על כוח החיבור, הוא מתחיל להחיות את האווירה שלנו. זה מה שאנחנו צריכים לעשות, ובהתאם לזה אנו מתפללים לבורא שיעזור לנו בחיבור, וצריכים להרגיש שכך זה קורה. אין לי מה להוסיף על זה.

שאלה: האם הביטול הוא דרגה של לשמה, ומה ההבדל בין ביטול ללשמה?

הביטול הוא תחילת הלשמה, ובלשמה זה אדם שכבר פועל בעל מנת להשפיע ממש. אבל הביטול צריך להיות בהתחלה, כמו שאנחנו אומרים, צמצום, מסך, אור חוזר, ופעולה באור חוזר.

שאלה: האם אפשר להתחבר בקבוצה בין חברים שנמצאים בדרגות שונות ברוחניות?

כן, זה לא משנה, כמו בכל החברה שלנו.

שאלה: כשאני יוצא להפצה, על מה עליי לחשוב? על חיבור בתוך העשירייה, או על חיבור עם כל האנושות? מה צריכה להיות התפילה שלי?

אני רוצה שהאנשים שאני נמצא לפניהם יבינו שהחיבור זה התיקון הכללי, ושאין לנו מה לעשות בכל העולם הזה חוץ מהתיקון הכללי. ובכלל שכל המצבים שצריכים להתגלות בעולם, תלויים אך ורק בחיבור, ובתיקון הכללי הזה.

שאלה: מצד אחד אני שומע שאנחנו צריכים פשוט לפרסם, ולספר על התהליך שכולנו צריכים לעבור, ועל הצורך בחיבור. מצד שני, החשיבות של דוגמה בתהליך החינוכי גם היא קריטית, בעל הסולם כותב על כך בכתבי הדור האחרון, שבתחילה זה צריך להיות מוסד קטן, קבוצה קטנה וכן הלאה, אתה כל הזמן מדבר על זה, וגם שמענו המון שאלות של החברים על כך. אז האם אנחנו צריכים לתת להם דוגמה, או לא?

בואו נראה, עכשיו אני לא יודע. אתם שואלים אותי על מצבים שאני עדיין לא נמצא בהם, וגם לא אתם, אף אחד לא נמצא בהם. אין לנו דוגמה כזו, אז בואו נתקדם ונראה. לפי מה שיתגלה, ולפי איך שזה יתגלה, אנחנו נרכיב את המערכות שלנו, ומזה נוכל לתת דוגמאות.

תלמיד: האם במידה מסוימת כבר עכשיו הקבוצה העולמית שלנו שמורכבת מאלפי אנשים בני כל הדתות, הלאומים, והשפות שמנסים יום יום לבנות ביניהם אהבה מעל כל הפערים וההבדלים, ומסדרים את החיים שלהם בצורה כזאת. האם זו לא דוגמה?

אני לא יודע, אני לא חושב שזאת דוגמה כי לא כולם כמונו, לא כולם מוכנים לסדר כזה, ולצורת קיום כזאת.

(סוף השיעור)