WEDNESDAY PRAYER: NETZACH-TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

READING: between after midnight and sunrise of Wednesday

Baal HaSulam. Preface to the Wisdom of Kabbalah, item 6

שיעור בוקר 27.03.2023 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי בעל הסולם”, עמ’ 162, “פתיחה לחכמת הקבלה”, אותיות ו’ – י”א

קריין: אות ו’, עמ’ 162, בטור ב’ למטה.

אות ו’

“ואלו ד’ ההבחנות הנ”ל ה”ס עשר ספירות הנבחנות בכל נאצל וכל נברא, הן בכלל כולו שהן ד’ העולמות, והן בפרט קטן ביותר שבמציאות. ובחי”א, נקראת חכמה, או עולם האצילות. ובחי”ב נק’ בינה, או עולם הבריאה. ובחי”ג נק’ תפארת, או עולם היצירה. ובחי”ד נק’ מלכות, או עולם העשיה. ונבאר את הד’ בחינות הנוהגות בכל נשמה, כי כשהנשמה נמשכת מא”ס ב”ה ובאה לעולם האצילות, היא בחי”א של הנשמה. ושם עוד אינה נבחנת בשם הזה, כי השם נשמה יורה שיש בה איזה הפרש מהמאציל ב”ה, שע”י ההפרש הזה יצאה מבחינת א”ס ובאה לאיזה גילוי לרשות בפני עצמה, וכל עוד שאין בה צורת כלי, אין מה שיפריד אותה מעצמותו ית’, עד שתהיה ראויה להקרא בשם בפני עצמה. וכבר ידעת שבחי”א של הכלי אינה ניכרת כלל לכלי וכולה בטלה להאור, וז”ס הנאמר בעולם אצילות שכולו אלקיות גמור, בסוד איהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון. ואפילו נשמות שאר בעלי החיים בהיותם עוברים את עולם אצילות נחשבים כעודם דבוקים בעצמותו ית’.”

אות ז’

“ובעולם הבריאה כבר שולטת בחינה הב’ הנ”ל, דהיינו בחינת הכלי של הרצון להשפיע, וע”כ כשהנשמה משתלשלת ובאה לעולם הבריאה ומשגת בחינת הכלי ההוא אשר שם, אז נבחנת בשם נשמה, דהיינו שכבר יצאה ונתפרדה מבחינת עצמותו ית’ והיא עולה בשם בפני עצמה להקרא נשמה. אמנם כלי זה זך מאוד, להיותו בהשואת הצורה למאציל, וע”כ נחשבת לרוחניות גמורה”.

שאלה: מה זה רצון להשפיע?

תחשוב.

שאלה: מה זה אומר צורת ותכונת הכלי?

תכונה אלו התכונות שיש ברצון לקבל, ובהתאם לזה יש את הצורה שלו, רצון לקבל או רצון להשפיע.

שאלה: מה ההבדל בין להיות בדבקות איתו בעולם האצילות לבין להיות מנוהל בעולם הבריאה?

זה הבדל גדול מאוד בקשר עם הבורא. אין לי יותר מה להגיד.

שאלה: כתוב שד’ בחינות פועלות בכל נשמה, ואחר כך הוא מתאר את העולמות. איך קשורים העולמות לנשמות?

נשמה היא רצון לקבל, חוץ מרצון לקבל אין כלום בכל הבריאה. כשהרצון לקבל משתלשל מהבורא ועובר את כל ארבעת העולמות, אז הוא מקבל מהעולמות צורות חדשות אחרות, עד שמגיע לעולם הזה. על זה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על איך להעלות את הרצון לקבל מהמצב שהוא נמצא לעולם הכי עליון, לדבקות בבורא. אבל מדובר רק ברצון לקבל.

שאלה: ממה כלולים העולמות, האם ממשהו אחר? הרי אנחנו מדברים תמיד על שני אלמנטים בלבד, רצון לקבל ואור.

העולמות הם גם רצון לקבל שמקטין את האור, מחליש את האור במידה מסוימת. לכן הוא נקרא “עולם” מהמילה נעלם, העלמה.

אות ח’

“ובעולם היצירה כבר שולטת בחינה הג’ הנ”ל, שהיא כלולה מעט מצורת הרצון לקבל, וע”כ כשהנשמה משתלשלת ובאה לעולם היצירה ומשגת הכלי ההוא, יצאה מבחינת הרוחניות של הנשמה, ונקראת בשם רוח, כי כאן הכלי שלו כבר מעורב בעביות מועטת, דהיינו מעט הרצון לקבל שיש בו. אמנם עדיין נבחנת לרוחני, כי אין שיעור עביות זאת מספקת להבדילו לגמרי מן עצמותו ית’ להקרא בשם גוף עומד ברשות עצמו”.

הרצון לקבל שהבורא ברא יורד דרך ארבע מדרגות, מהדרגה העליונה ביותר עד הדרגה התחתונה ביותר, אצילות, בריאה, יצירה, עשיה, ולפני זה יש את עולם אדם קדמון. כך אנחנו רואים שיש חמש מדרגות שבהן הרצון לקבל מקבל כל פעם עביות יותר ויותר גדולה, כלומר יותר ויותר התרחקות מהבורא. כך אנחנו מבחינים בין העולמות וגם את אותו רצון לקבל שיורד, וכך אנחנו נותנים לו ערכים.

שאלה: האם הדרגה הראשונה שבה הכלי עוד לא נחשב לכלי, כשהוא מבוטל לחלוטין בפני האור, היא דומה לרגע שבו אנחנו עוד לא הגענו להכרת הרע ועוד לא החלטנו שאנחנו רוצים להידבק באופן מלא לבורא ולהתנתק מהרצון לקבל?

נלמד מה שכתוב ולא נתחיל לקשור את זה עם כל מיני חכמות שכבר למדנו, כי לא ייצא טוב מזה. אנחנו לא למדנו עדיין את המערכת השלמה כך שאנחנו יכולים להבין, לראות איפה זה קורה, באיזו צורה וכן הלאה. תלמדו בדיוק מה שכתוב בפסוק, מה שכתוב בקטע, וכך נלמד קטע קטע.

אות ט’

“ובעולם עשיה כבר שולטת בחינה הד’, שהיא גמר הכלי של הרצון לקבל הגדול, כנ”ל. וע”כ משגת בחינת גוף נפרד ונבדל לגמרי מעצמותו ית’, העומד ברשות עצמו. והאור שבו נקרא נפש, המורה על אור בלי תנועה מעצמו. ותדע שאין לך פרט קטן בהמציאות שלא יהיה כלול מכל האבי”ע.”

אות י’

והנך מוצא איך שהנפש הזאת שהוא אור החיים המלובש בהגוף, נמשכת יש מיש מעצמותו ית’ ממש, ובעברה דרך ד’ עולמות אבי”ע, כן היא הולכת ומתרחקת מאור פניו ית’, עד שבאה בכלי המיוחד לה הנקרא גוף, ואז נבחן הכלי לגמר צורתו הרצוי. ואם אמנם גם האור שבה נתמעט מאד עד שאין ניכר בו עוד שורש מוצאו, עכ”ז ע”י העסק בתורה ומצות ע”מ להשפיע נחת רוח ליוצרו, הוא הולך ומזכך את הכלי שלו הנקרא גוף, עד שנעשה ראוי לקבל את השפע הגדול בכל השיעור הכלול במחשבת הבריאה בעת שבראה. וזה שאמר ר’ חנניא בן עקשיא רצה הקב”ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות.”

שאלה: כתו במשפט האחרון של סעיף ט’ “ותדע שאין לך פרט קטן בהמציאות שלא יהיה כלול מכל האבי”ע”. האם הפרט הקטן במציאות הוא רצון?

הרצון הקטן ביותר מגיע מהבורא אלינו והוא בנוי מכל העולמות, המדרגות והרצונות.

תלמיד: האם חלק מכל רצון גם דבוק בבורא וגם נפרד ממנו?

אני אמרתי.

שאלה: בסעיף ו’ בעל הסולם כותב “ואפילו נשמות שאר בעלי החיים בהיותם עוברים את עולם אצילות נחשבים כעודם דבוקים בעצמותו ית’.” האם הוא כותב על עליה מלמטה למעלה?

לא, אלא על זה שכל מה שקיים מגיע מהבורא, עובר דרך כל העולמות עד לעולם שלנו, ומתגלה, מתבטא בעולם שלנו.

תלמיד: יוצא שעולם הבריאה הוא טהור ואין שם בכלל רצון לקבל. השאלה איך מהמצב הזה יש המשך עליה לעולם האצילות אם אין שם עביות?

מי אמר לך שמשהו יכול להתקיים או קיים אם אין בו עביות?

תלמיד: כתוב כאן שהנשמה היא דרגה זכה עם רוחניות גמורה.

אמרתי שהיא לא אגואיסטית, אבל בכל זאת יש בה רצון.

שאלה: איך כלי שנפרד מעצמותו יכול להיות בהשתוות הצורה איתו?

על זה אנחנו מדברים, אומנם הרצון לקבל נמצא בתוך הכלי וזה הטבע של הכלי, אבל על ידי התיקונים הוא מדמה עצמו לרצון להשפיע. כך הוא מקרב את עצמו לבורא עד כדי כך שנעשה דבוק בו.

שאלה: הוא כותב על הנשמה שהיא כלי שראוי להיקרא בשם עצמו. מה זה אומר כלי שעומד ברשות עצמו?

שיש לו רצון לקבל משלו, והוא מרגיש את הרצון לקבל ורוצה לקיים אותו.

תלמיד: האם נשמה צריכה לשאוף לקיום משלה? ואם כן, אז איך היא צריכה להתייחס למושג “אין עוד מלבדו”?

זה בהתאם לנשמה, זה תלוי בה.

שאלה: בעל הסולם כותב על הנשמה שעוברת כל מיני מצבים בעולמות, אבל הוא לא מסביר מהי אותה הנשמה. מהי נשמה?

נשמה היא רצון לקבל, כי חוץ מהבורא הכול רצון לקבל, שקיבל על ידי השפעת הבורא איזו צורת השפעה, תכונת השפעה, ולכן הוא מגיע לרצון להשפיע. לפי זה הדרגה שלו, הוא מקבל את הדרגה הזאת, ולכן כך הוא מתקיים.

אות י”א

“ועם זה תבין גדר האמתי להבחין בין רוחניות לגשמיות, כי כל שיש בו רצון לקבל מושלם בכל בחינותיו, שהוא בחי”ד, הוא נקרא גשמי והוא נמצא בפרטי כל המציאות הערוך לעינינו בעוה”ז. וכל שהוא למעלה משיעור הגדול הזה של הרצון לקבל, נבחן בשם רוחניות, שהם העולמות אבי”ע הגבוהים מעוה”ז, הם וכל המציאות שבהם. ובזה תבין שכל ענין עליות וירידות האמורות בעולמות העליונים אינן בבחינת מקום מדומה ח”ו, רק בענין ד’ הבחינות שברצון לקבל, כי כל הרחוק ביותר מבחי”ד נבחן למקום יותר גבוה, וכל המתקרב אל בחינה ד’ נבחן למקום יותר תחתון.”

הכול תלוי ברצון לקבל, עד כמה הוא גדול, ועד כמה הוא מתאים לאור העליון, לבורא. יוצא שהרצון לקבל, בהתרחקות או בהתקרבות לבורא, עובר ארבע מדרגות, וכך הוא קובע שיש ארבע דרגות או ארבעה עולמות והכול מתחלק על פניהם.

שאלה: אנחנו רק אגואיסטיים, רצון לקבל, האם בגלל זה הדרך היחידה שלנו לעלות לרוחניות היא להתחבר? האם בגלל זה אתה תמיד מזכיר את החיבור?

כן. הכול תלוי רק במידת החיבור או בין הרצון לקבל שזה הנברא לרצון להשפיע שזה הבורא, האור, או בין הרצונות לקבל שהם הנבראים. אבל הכול תלוי בחיבור.

שאלה: בזכות מה מופיעה עביות בדרגה ג’?

עביות מתגלה במידת האור שמתרחק.

שאלה: כתוב “שכל ענין עליות וירידות האמורות בעולמות העליונים אינן בבחינת מקום מדומה ח”ו, רק בענין ד’ הבחינות שברצון לקבל”. האם יש עליות וירידות בעולמות העליונים?

מי שנמצא בעולמות האלה הוא מרגיש על עצמו עליות וירידות בהתאם לכוחות שלו.

תלמיד: אז איך אפשר להסביר “כי כל הרחוק ביותר מבחי”ד נבחן למקום יותר גבוה, וכל המתקרב אל בחינה ד’ נבחן למקום יותר תחתון”? מה זה אומר?

ששורש, א’ ב’ ג’ ד’ הם חמש דרגות או חמישה עולמות שיש בסך הכול בבריאה, מהבורא ועד הדרגה האחרונה שלנו, ואנחנו יכולים להיות בכל 125 המדרגות האלה.

תלמיד: מה בעל הסולם רוצה להגיד על הנשמה שמשתלשלת בארבע בחינות?

משתלשלת הכוונה שהיא מקבלת עוד ועוד עביות ובהתאם לזה מתרחקת יותר מהבורא.

תלמיד: האם צריך להפוך את זה?

אנחנו לא צריכים להפוך שום דבר, אלא כשאנחנו מגלים את עצמנו במדרגה הכי נמוכה, הכי תחתונה, עלינו לעשות פעולות שממליצים מקובלים, הפעולות האלה נקראות מצוות, ואנחנו יכולים לעלות על ידן לדרגה הכי גבוהה, לדבקות בבורא.

תלמיד: האם הפעולות האלה הן על ידי החיבור?

כולן על ידי החיבור בינינו.

שאלה: כתוב שהרצון לקבל משתלשל בד’ עולמות ועכשיו הוא למטה, והעולמות העליונים הם יותר קרובים לבורא. כשאנחנו עכשיו צריכים לעלות בחזרה, האם הרצון לקבל מצטמצם בתהליך הזה של העלייה או שהוא נשאר גדול כמו בבחינה ד’?

כשהמדרגות יורדות מהבורא, אז הרצון לקבל נעשה תקיף יותר, גדול יותר, ברור, חזק ואגרסיבי יותר. וההיפך, כשאנחנו עולים ממטה למעלה, אז אנחנו מתגברים על הרצון לקבל על מנת לקבל. אבל צריכים ללמוד את זה כי יש כאן דבר והיפוכו, כמו שכתוב “כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו”. כשאנחנו עולים, אנחנו מקבלים יותר רצון לקבל ויותר כוח שליטה עליו. הכול עוד לפנינו.

תלמיד: האם הוא ממשיך לגדול גם בעלייה?

הוא גדל גם בעלייה, לכן זו נקראת עלייה, כי מגלים יותר רצון לקבל ויותר שליטה עליו. “כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו”.

שאלה: למה הבורא לא ברא ישר את בחינה ד’, בשביל מה הוא היה צריך לברוא רצון שמשתלשל?

איך תבנה ישר את בחינה ד’?

תלמיד: אני לא יודע, אני גם לא יודע לבנות את בחינה א’, אבל בשביל זה הוא בורא והוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.

זו לא בחינה א’ אלא זו בחינת שורש שנבנית מזה שיש רצון לקבל שבמשהו שונה מהרצון להשפיע, וזו התחלת הבריאה. אחר כך הוא גדל עוד ועוד עד שמגיע לסוף ההתפתחות שלו.

תלמיד: למה הרצון לקבל צריך להתפתח, למה אי אפשר לברוא אותו כבר מפותח?

בשביל מה?

תלמיד: יש הגיון נפלא בד’ בחינות האלה, אבל אני לא מצליח להבין למה צריך לברוא את זה כך ולא אחרת. הרצון לקבל כאילו קיבל פה איזו דחיפה מהבורא והוא אחר כך עושה על עצמו כל מיני פעולות.

נכון.

תלמיד: בשביל מה צריך את הפעולות האלה?

כדי שהרצון לקבל יקבל את צורתו הסופית הנכונה שבה הוא הפוך מהרצון להשפיע של הבורא ונמצא כנגדו, עומד כנגדו הפוך, וכך הוא רוצה להתקיים ולהיות כמו הבורא, “אני אמלוך”.

תלמיד: האם זה מה שהרצון לקבל מרוויח?

כן, הוא רוצה להיות בעל הבית על כל העולם, “כל העולם נברא בשבילי”.

שאלה: ב”פתיחה” בעל הסולם חוזר כל הזמן על עניין “יש מיש”. מה המשמעות של “יש מיש”?

המשמעות היא שהוא לא נברא מאין אלא מיש, שיש משהו לפניו שמוגדר כשורש שלו, המוליד אותו.

שאלה: האם זה אומר שהשפע כבר היה קיים לפני הבריאה, כל המילויים כבר היו קיימים?

כן, השפע זו תכונת הבורא עצמו.

שאלה: באות ט’ כתוב “והאור שבו נקרא נפש, המורה על אור בלי תנועה מעצמו”, מה זה אור בלי תנועה מעצמו? האם יש אור שהוא עם תנועה מעצמו?

זה אומר שאין לו שום תנועה מעצמו אלא הוא לא משתנה, לכן הוא נקרא “נפש”, אין בו שינויים. אחר כך נלמד מה הם השינויים האלה, אבל זו בעצם תכונת האור.

שאלה: בבחינה ג’ יש קצת עביות וזה עדיין לא נחשב לגשמיות, ובבחינה ד’ יש כבר מקסימום עביות, האם אין מצב ביניים ביניהם?

לא, בשביל מה?

תלמיד: כי איך בחינה ג’ הופכת לבחינה ד’?

זה בגלל שיש בה קצת עביות וזה מספיק כדי להגיע לעביות השלמה, לרצון השלם.

שאלה: כתוב בסעיף י”א שהתוצאה של הרצון הגשמי זאת המציאות שנפתחת מול עינינו. האם הרצונות הגשמיים של בחינה ד’ קשורים לרצונות שלי שהם לעצמי?

לא, אלו לא הרצונות שלנו, אנחנו לא יכולים לדרג מדרגות רוחניות לפי הרצונות שלנו.

שאלה: כשמסתכלים על החברה הישראלית ורואים עכשיו פילוג מאוד קשה שם, ממש קרע גדול בתוך העם, איזו תפילה אנחנו יכולים להעלות במצב כזה?

רק על האיחוד מעל הפירוד, שום דבר חוץ מזה. מי צודק ומי לא צודק זה בכלל לא חשוב, הבורא לא נותן לנו את הדברים האלה כדי שנברר מי צודק ומי לא צודק, לזה לא יהיה סוף, אלא אנחנו צריכים רק חיבור. והחיבור צריך להיות למרות כל ההבדלים, מעל הכול.

תלמיד: ומתי הצדק יבוא?

אז יבוא הצדק. אם נבין שאנחנו צריכים לשים את הבורא מעל ראשינו, אז יבואו צדק, שלום, שלמות, שקט, רוגע וכן הלאה. רק בצורה כזאת. אף פעם אף אחד לא יהיה צודק, לא היה כך בהיסטוריה ולא יהיה כך בזמננו. אתה יכול להביא כל אחד אחר שיהיה ראש ממשלה, זה לא יעזור, זה מסודר כך מלמעלה שאנשים לא יסכימו זה עם זה, אלא רק על כוח עליון שנמצא למעלה מהם, כי הם כולם תוצאה ממנו. לכן נתקדם לפתרון הזה.

(סוף השיעור)