FRIDAY PRAYER: YESOD-TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
READING: between after midnight and sunrise of Friday
Lesson on the topic of “Pesach (Passover)”
שיעור בוקר 08.03.23 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
פסח – קטעים נבחרים מן המקורות
קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא – פסח, קטע מס’ 9.
אנו ממשיכים את ההכנה שלנו למצרים וליציאה ממצרים. אנחנו צריכים להבין את התהליך שיש לנו סביב חג הפסח, כי זה כולל כניסה ליצר הרע, הכרת היצר הרע ששולט עלינו כפרעה, הכרחיות, ובסופו של דבר לברוח מהרצון לקבל על מנת לקבל, שבסופו בורחים ממנו בלילה ומגיעים ל”ארץ חופשיה”, זאת אומרת לרצון חופשי.
“ארץ” זה רצון, ו”חופשי” שזה לא יהיה הרצון לקבל שלנו, המחשבות שהבורא ברא בכוונה, כדי שנרגיש עד כמה אנחנו הפוכים ממנו ונוכל לצאת מהשליטה הזאת ולהגיע להזדהות עימו, עם הבורא עצמו.
לכן אם אפשר להגיד, כל המציאות שלנו שאנחנו מרגישים לפני העולם הבא, לפני גמר התיקון, היא כוללת בתוכה את פסח, כשאנחנו מרגישים את עצמנו באיזשהו מצב לא ידוע, אחר כך נכנסים למצרים וסובלים שם עד כדי כך שכבר לא יכולים יותר לסבול ואז ההרגשה הזאת דוחפת אותנו החוצה, מחוץ למצרים וכך אנחנו יוצאים ומגיעים לדבקות בבורא, שזה נקרא “ארץ ישראל”. “ארץ”- רצון, “ישראל” – ישר אל, ישר לבורא.
בוא נמשיך לברר את הדברים האלה.
קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא פסח, אנחנו בכותרת שאלת אברהם: במה אדע כי אירשנה, קטע מס’ 9.
“יש לפרש, מה שאברהם אבינו עליו השלום שאל להקב”ה “במה אדע כי ארשנו?” כי איך יהיה מציאות, שיוכלו לקבל עליהם עול האמונה? היות שזהו כנגד הדעת. ומי יכול ללכת נגד הדעת? אם כן איך יהיה מציאות, שיזכו לאור האמונה, היות שכל השלימות תלוי רק בזה.
ועל זה השיב לו הקב”ה: “ידוע תדע וכו’, שהם יהיו בגלות”. שפירושו, שהוא הכין קליפה, שהוא היצר הרע אדם בליעל, שהוא פרעה מלך מצרים, שאותיות פרעה הוא אותיות ערף, כמו שאמר האר”י ז”ל בשער הכוונות לפסח, שפרעה הוא בחינת עורף מצר-ים, שהיה מוצץ את השפע כשיורדת לתחתונים, עם השאלה שלו, שהוא בא ושואל “מי ה’ אשר אשמע בקולו?” (שמות, שביעי). ותיכף עם השאלה הזאת כבר נמצאים ברשות הקליפות.”
(בעל הסולם. “שמעתי”. פ”ו. “ויבן ערי מסכנות”)
קריין: שוב קטע 9.
“יש לפרש, מה שאברהם אבינו עליו השלום שאל להקב”ה “במה אדע כי ארשנו?” כי איך יהיה מציאות, שיוכלו לקבל עליהם עול האמונה? היות שזהו כנגד הדעת. ומי יכול ללכת נגד הדעת? אם כן איך יהיה מציאות, שיזכו לאור האמונה, היות שכל השלימות תלוי רק בזה.” שיוכלו לעשות פעולות על מנת להשפיע ללא שום הצדקה ברצון לקבל.
“ועל זה השיב לו הקב”ה: “ידוע תדע וכו’, שהם יהיו בגלות”. שפירושו, שהוא הכין קליפה, שהוא היצר הרע אדם בליעל, שהוא פרעה מלך מצרים, שאותיות פרעה הוא אותיות ערף, כמו שאמר האר”י ז”ל בשער הכוונות לפסח, שפרעה הוא בחינת עורף מצר-ים, שהיה מוצץ את השפע כשיורדת לתחתונים, עם השאלה שלו, שהוא בא ושואל “מי ה’ אשר אשמע בקולו?” (שמות, שביעי). ותיכף עם השאלה הזאת כבר נמצאים ברשות הקליפות.”
(בעל הסולם. “שמעתי”. פ”ו. “ויבן ערי מסכנות”)
שאלה: מהי בעבודה שלנו התכונה של פרעה ששואל, “למה שאשמע בקולו”?
מקום האגואיזם, מרכז המקור, וכל היתר זה כבר תכונות הבורא.
תלמיד: אבל למה בדיוק הכוונה במושג אגואיזם במקרה הספציפי? הרי לא סתם אני רוצה ליהנות ממשהו, אלא כלפי בורא, זו איזו תכונה שרוצה לשלוט במקומו?
פרעה זה הרצון למלוך במה שהוא רוצה בלי לחשוב על אף אחד, בלי לקחת שום דבר ואף אחד אחר בחשבון – זה פרעה.
תלמיד: איך כרגע אמצא אותו, בתוך העשירייה?
בכל אחד מאיתנו נמצא חלקיק כזה של רצון שנקרא “פרעה”, בכל אחד.
תלמיד: אז הוא רוצה להיות במקום הבורא, זה עיקר מה שהוא עושה?
אם הוא זה שמנהל, אז הוא במקום הבורא.
תלמיד: עכשיו בשיעור, אני לא רוצה לתת מספיק רצון לבורא ורוצה לקבוע את הכול, זה העניין?
כן, זה נקרא להיות תחת שליטת פרעה.
שאלה: למה נוצרה הקליפה הזאת שמשפיעה על פרעה?
הקליפה שנקראת פרעה נוצרה, כדי שנוכל לבחור את תכונת הבורא, להתקרב אליה, להידבק בה ולהיות כמוהו, כמו הבורא. לכן נוצרה קליפת פרעה, יצר הרע, מלך מצרים, רצון לקבל על מנת לקבל שנותן לנו בכוונה קונטרה, צורה הפוכה מהבורא ואז אנחנו יכולים לבחור אור מתוך החושך. אחרת אנחנו לא נראה, ולא נוכל להבחין לא באור ולא בחושך, לא רצון לקבל ולא רצון להשפיע, ואז נהיה כמו דומם, צומח, וחי.
ורק האדם, כלומר אותו חי שעולה מדרגת חי לדרגת המדבר, מתחיל להבחין מה זה נקרא להיות אדם הדומה לבורא.
שאלה: בכל הרגשת הגלות, מה צריכה להיות ההתנהגות הנכונה שלנו? לפי מה שהבנתי הבורא נתן את הגלות לאברהם כמו ברכה.
בגלות אנחנו חייבים להרגיש שנמצאים ברצון לקבל בתחילה ומסכימים עם הרצון לקבל ולכן אנחנו הופכים להיות לעבדים טובים, אנחנו מקיימים כל מה שהרצון לקבל רוצה לעשות בנו. אחרי זה באה תקופה שאנחנו מתחילים להרגיש שהרצון לקבל שולט בנו, שזה לא בדיוק הטבע שלנו אלא הוא שולט בנו. וזה נקרא כבר תחילת הגלות.
ואחר כך באה תקופה של “וייאנחו מהעבודה”, שאנחנו לא רוצים להיות תחת שליטת הרצון לקבל, אנחנו רוצים להפטר ממנו, זאת אומרת אנחנו רוצים להתקרב לרצון להשפיע, להיות דומים לבורא ואז מתחיל המאבק בין הרצון לקבל לרצון להשפיע. וכך הבורא משחק איתנו כדי שאנחנו נרצה, באמת נרצה לצאת מתחת שליטת הרצון לקבל. ואחרי שאנחנו באמת רוצים לצאת מהרצון לקבל, אז אנחנו מקבלים שחרור, יוצאים ממצרים ונכנסים לארץ ישראל.
כל התהליך הזה עכשיו הוא לפנינו ואנחנו צריכים ללמוד אותו, להבין אותו, לקיים אותו, לממש אותו.
שאלה: כנגד התכונה של פרעה, אנחנו צריכים ללמוד ליצור או לעלות לאילו מצבים? איך לבטא את זה נכון?
המשקל כנגד פרעה זה שאנחנו בהדרגה צריכים לפתח בנו את תכונת הבורא.
תלמיד: האם זה אומר ליצור את המצבים שבהם אנחנו נמצאים או לשלוט עליהם, להעלות אותם?
לא, זה אומר רק לבקש מהבורא שייתן לנו כזאת תכונה. אין לנו מאיפה לקחת אותה.
שאלה: מה זה הים ומה זה שהוא צר, “מצר ים”?
זה שהאגו שלנו עושה לנו כל מיני צרות ובזה הוא עוזר לנו לברוח ממנו בסופו של דבר.
שאלה: אנחנו הכנו פגישה ביחד עם מוסקבה, לכן אנחנו כל השבוע יחד. כשהבורא ענה לאברהם שהוא הכין עבורו את הקליפה, את היצר הרע, כלומר את פרעה, הרי אברהם לא היה האדם הראשון, היו גם לפניו, אז מה הכוונה כאן? הוא רוצה לתת דגש על כך שברגע שהאדם יגלה את עצמו כנמצא על הדרך הרוחנית, רק אז הוא יגלה את פרעה?
כאשר מדובר על אברהם ועל פרעה, כבר מדובר על שני גילויים מאוד ברורים, של שני כוחות מנוגדים, הפוכים שבטבע, קבלה והשפעה. ולפני כן הכוחות האלה לא היו מגולים באדם ואדם לא ממש התמצא בהם, כלומר הוא לא היה בדרגת אדם, אלא הוא היה בדרגת חי.
שאלה: השפע שכתוב עליו, מהו אותו שפע שפרעה מצליח לינוק מאיתנו, מהתחתונים?
את האור. פרעה רוצה לקבל את האור העליון על מנת לקבל.
תלמיד: באיזה מצב אנחנו נמצאים עכשיו, כ”בני ברוך”? איך אנחנו יכולים להילחם כנגד זה ולא לאפשר לפרעה להיות מסוגל לינוק את האור הזה?
כמה שאנחנו מסוגלים להתגונן, להיות נגד על מנת לקבל, כך אנחנו נמצאים.
שאלה: האם יציאת מצרים מסתיימת בהכרה שאין עוד מלבדו?
יציאת מצרים ודאי שמקרבת להכרת אין עוד מלבדו.
שאלה: כתוב פה שי “שיזכו לאור האמונה, היות שכל השלימות תלוי רק בזה.” אז למה דווקא אמונה מאפשרת לנו להגיע לשלמות, ומה זה שלמות בכלל?
שלמות זה המצב שאדם נמצא למעלה מהרצון לקבל שלו. למעלה מהרצון לקבל, שולט על הרצון לקבל, זה נקרא “שלם”. ואור האמונה זה אור החסדים שיכול להעלות את האדם למעלה מהרצון לקבל והאדם אז לא שייך, לא שומע, לא מתכופף כלפי רצון לקבל ולכן יכול להיות חופשי.
תלמיד: איך נגיע לזה?
נגיע לזה על ידי זה שתלמד ותעשה מה שאנחנו אומרים.
שאלה: איזה רצונות הכרחיים בעבודה רוחנית? במאמר הוא כותב על רצונות חופשיים. מהם אותם רצונות חופשיים?
רצונות חופשיים זה רצונות לקבל לא על מנת לקבל. חופשי מכוונה על מנת לקבל, זה נקרא “חופשי”.
שאלה: מה ההבחנה בין הכנתי לכם יצר הרע לבין הבורא הכין קליפות?
אפשר להגיד שזה אותו דבר.
שאלה: עד עכשיו כשקראנו על אברהם והשאלה שלו, “במה אדע כי אירשנה” הוא שאל על הכלים, ופה בקטע הזה הוא מפרש שהוא שואל על האורות בכלל, איך יזכו לאור האמונה. וזה לא ברור מה הקשר בין אמונה למעלה מהדעת לבין הכלים שיהיה להם לבקש לצאת.
מה זה נקרא אור? אור זה נקרא מה שמורגש בתוך הכלי.
תלמיד: אבל הוא שואל על איך יהיו להם כלים? כי כלים קצת ביררנו וברור, ועכשיו למה הוא שואל על האורות דווקא, על אמונה למעלה מהדעת? איך זה קשור? כאילו לא ברור.
זה הכול תלוי בכלים.
תלמיד: מה הקשר בין הכלי לאמונה למעלה מהדעת?
כשהכלי מגיע למצב שהאור מתפשט בו זה נקרא אור החסדים, והוא מעלה את הכלי למעלה מהחשבון של הרצון לקבל.
תלמיד: זה הכלי של יציאת מצרים שצריך להגיע אליו?
זה משהו אחר. אל תכניס הכול יחד.
קריין: קטע מס’ 10.
“בזמן שהאדם צריך לעבוד לשם שמים, שזה אצלו למעלה מהדעת, בזה האדם מזלזל, מטעם שהגוף מתנגד לעבוד בלי שכר. לכן שאומרים להגוף, שצריכים לעבוד רק בעל מנת להשפיע לה’, אז הגוף אומר, שדבר זה רחוק מהשכל ואינו כדאי להתאמץ בעבודה זו. והאדם רואה, שאין בידו להתגבר על הגוף. וכפי שהסביר אאמו”ר זצ”ל, שזה שאין בידי אדם לצאת משליטת הרצון לקבל לעצמו, הבורא עשה זה בכוונה תחילה, בכדי שע”י זה האדם יקבל צורך לעזרת ה’, אחרת הוא אבוד.
ולכן כשהאדם מבקש מה’ שיעזור לו, ע”י זה הוא מקבל עזרה מלמעלה, שהוא ענין מאור התורה, “שהמאור שבה מחזירו למוטב”, כמ”ש בדברי הזה”ק, שע”י זה הוא מקבל כלים וצורך להשגת נרנח”י דנשמה. וזאת היתה התשובה של ה’, מה שאברם שאל “במה אדע כי אירשנה”.”
(הרב”ש. מאמר 41 “מהו המצות קלות שאדם דש בעקביו, בעבודה” 1990)
שאלה: איך אנחנו מנצלים את ההזדמנות הזאת של הרגשת הירידה למצרים ולא נותנים לה להתפוגג, איך באמת מנצלים זאת על מנת לעלות למעלה ולקבל את האורות?
בלי כוח התנגדות לא יהיה לך כוח תנועה קדימה. כי כל ההתקדמות שלך היא רק נגד ההפרעות, ואם לא יהיו הפרעות, אתה לא תזוז. לכן במידה שיש הפרעות אתה חייב לברר אותן, למיין אותן וללכת כנגדן, וזה באמת הכוח היחידי שיש לך בתנועה כלפי הבורא. לכן הבורא אומר “בראתי יצר הרע”, כלומר עכשיו יש לכם אפשרות להתקדם אלי, עכשיו אתם יכולים לברר בדיוק איפה אני נמצא ולעשות צעדים כלפיי. זה מה שקורה לנו בחיים.
תלמיד: מורגש שכל הכלי נמצא במצב הזה, ואני לא רוצה שהמצב יעבור ויתפוגג ונחזור להרגשה הנעימה שהייתה אולי לפני כן. אני רוצה לברר, אבל אני לא מבין מה בדיוק אני צריך לברר, מה מבררים במצב הזה?
אתה צריך לברר באילו תכונות, רצונות, כוונות וכוחות אנחנו מתקדמים לבורא. ידוע שמתקדמים אליו בצורה הפוכה מהיצר הרע, והיצר הרע הופך להיות לעזר כנגדו, כך אנחנו מתקדמים.
תלמיד: אני לא יודע לתרגם את מה שאמרת עכשיו לפעולה ספציפית.
למה? אם יש לך רצון מסוים בגוף שמושך אותך לכיוון מסוים, אז תדע שהבורא נמצא בכיוון ההפוך.
תלמיד: כן, זה מורגש על הבשר. כשעושים את הפעולה ההפוכה הזאת האם אני אמור לקבל איזו תגובה?
אז אנחנו נברר מה לעשות, אבל קודם כל נדע שכל הרצונות שיש בנו הם כולם הפוכים מהבורא.
שאלה: מאיפה מגיע הצורך לבורא, כל פעם מחדש אנחנו מרגישים שבלעדיו אנחנו לא יכולים, מאיפה מגיע הצורך הזה?
זה כבר משהו אחר, על זה עוד לא דיברנו, נדבר, כל דבר במקומו. עכשיו אנחנו מדברים על איך אנחנו מאתרים באיזה כיוון נמצא הבורא, שהבורא נמצא בכיוון ההפוך מכל דבר שמושך אותנו.
תלמיד: אנחנו צריכים לעבוד באמונה מעל הדעת, זו כל הדרך שלנו. שאתה מגיע למצב של מצר ים ומרגיש שאתה כבר לא יכול ומבקש כל פעם את עזרת הבורא ומאמין שאתה יכול לקבל אותה. אבל מאיפה אתה מקבל את הכוחות האלה?
אנחנו עוד לא הגענו לזה, אני עוד לא רוצה לקבל שום עזרה מאף מקום.
שאלה: כשהבורא מראה את ארץ ישראל כירושה לאברהם, האם זה לא נתפס כסוג של שכר?
זה יהיה שכר, ודאי שארץ ישראל תהיה כשכר, אבל בינתיים צריכים להבין מהי העבודה שתמורתה אפשר לקבל מצב כזה שנקרא “ארץ ישראל”.
שאלה: איך אנחנו יודעים שזו לא הערמומיות של היצר הרע?
אני לא יודע, בינתיים אני מקבל את מה שהיצר אומר לי, אני לא אומר שזה יצר רע או יצר טוב, אלא אני הולך לברר את זה. זו תחילת העבודה שלנו במצרים, אנחנו לא יודעים האם זה יצר רע או יצר טוב, מאיפה הוא בא ולאן הוא מושך אותי, אלא אני צריך את כל הדברים האלה לברר. כל העבודה שלנו במצרים היא להיות בין שני כוחות, בורא ופרעה. כשאנחנו מחליטים שאנחנו חייבים לצאת מתחת שליטת הפּרעה, זה נקרא שאנחנו בורחים מהמצרים לכיוון הבורא, לכיוון הרצון להשפיע, לכיוון ארץ ישראל.
שאלה: אנחנו חיים עם ההרגשה הרעה הזאת באופן מתמיד ונראה לי שכאן הרב”ש אומר שדווקא החולשה הזו שאנחנו מרגישים, חוסר היכולת שלנו להשתחרר, זה דווקא הכוח שלנו. האם זה כך, האם זה לא האור שנותן לנו את הכוח אלא דווקא החיסרון הזה?
גם וגם, האור והחיסרון הם שני צדדים של אותו הכוח. החושך והאור הם אחד, רק תלוי באיזו צורה הכוח הזה מאיר עלינו.
שאלה: איך להרגיש שכל הפעולות שאני עושה בעשירייה כלפי החברות בעצם מגיעות מהאגו, מפרעה?
תמשיכי ותבדקי ותראי איך להרגיש. להרגיש זה נקרא לעבוד עם זה ואז מגלים.
תלמידה: בינתיים זה לא מורגש כך, מה ייתן לי את ההרגשה?
תמשיכי ותנסי לראות איזה כוחות פועלים בך.
שאלה: איך מבחינים בין טוב ורע?
טוב נקרא שאני רוצה להתחבר עם החברות ואיתן יחד אני רוצה להתחבר עם הבורא. יש כאן בסך הכול שני צעדים שאני צריכה לעשות, זה נקרא טוב. והרע הוא הצורה ההפוכה, כל מיני תירוצים שאני לא רוצה להתחבר. “טוב” זה נקרא חיבור לכיוון חזרה למערכת אדם הראשון, ו”רע” זה ההיפך.
תלמידה: קודם אמרת שכל דבר שאליו הרצון מושך אותי הוא הפוך מהבורא. אז מה לגבי רצונות כמו לקום לשיעור בוקר, רצון להפצה, רצון לעשות סדנה עם חברות?
אני לא אמרתי שכל רצון שמופיע בך הוא רע, אלא תלוי לאן הוא מושך אותך, לחיבור או ההיפך.
שאלה: איך להגביר, להגדיל את החסרונות של החברים שלי?
על ידי דוגמה. אתה צריך לתת להם דוגמה, והם ייקחו את הדוגמה ואז יעלו גם בחסרונות שלהם. רק דוגמה.
שאלה: מה עלינו להבין מכך שהשם של פרעה הוא כמו המילה עורף, ואיך ליישם את זה בעשירייה?
עורף הוא הצורה ההפוכה של הרצון להשפיע.
שאלה: שאלה מתוך החיסרון, כשאנחנו נמצאים בתוך המלחציים של כוח הפרעה, גם אם מבינים בשכל זה לא מספיק, אלא כדי להתחבר צריך לפנות לבורא. מה לעשות אם אין את הרצון הזה בתוך הלב, הרי צריך לרצות את זה וזה לא מספיק פשוט להבין ולפנות אליו במילים?
מספיק להבין ולפנות אפילו אם אין רצון מיוחד לזה ואחרי זה הרצון יגיע בהדרגה.
שאלה: האם כדי לגלות את הרצון לעזרת הבורא אנחנו צריכים למצות את המאמצים שלנו ליציאה מטבע הקבלה לטבע ההשפעה?
אפשר, אבל זה לא הכרחי, כי אחרת אתם תחכו אלף שנים עד שאתם תמצו את עצמיכם, כל הזמן תחפשו עוד משהו ועוד משהו. צריך לנסות לתמוך זה בזה ומיד לפנות לבורא כי רק הוא באמת יכול לעזור לכם.
שאלה: מהו הנרנח”י דנשמה, האם זו ארץ ישראל?
נרנח”י דנשמה זה כל האור שממלא את הנשמה שלנו.
שאלה: אם אני מקבל רצון שמושך אותי לחיבור אבל הוא לא על פי ההלכה או נראה לי לא מוסרי, מה לעשות עימו?
אתה צריך להשתוקק להגיע לרצונות שעליהם אנחנו לומדים ואיתם אנחנו יכולים להתקרב לחיבור בינינו ולבורא. אל תכניס לנו כל מיני מחשבות ורצונות לא נכונים שלך.
שאלה: האם כל ההתנגדויות והדחיות שמקבלים מהבורא כשאנחנו רוצים להתקרב ולרכוש את תכונת ההשפעה, הן שמייצרות את הכלים שבהם אפשר יהיה לגלות את הבורא?
כן. להתחיל לפחות בזה.
שאלה: האם כשפרעה גונב את האור שלנו אנחנו גם מרגישים שמחה, עלייה, והוא נותן לנו כוחות כמו הכוחות שמגיעים מהבורא?
כן, אנחנו עדיין לא מבחינים בהבדל.
שאלה: הקטעים האלה שאנחנו קוראים כאילו מרגיעים אותך, אומרים לך שאת יצר הרע עושה הבורא כדי לפתח בך את הרצון הנדרש כדי שתפנה אליו, אתה פונה אליו ונראה שאולי הוא עוזר, ואחר כך הרצון לקבל שוב גדל ואתה מבין שזה מהבורא. אבל מתי מגיע הרצון האמיתי הזה שאתה רוצה לצאת מהרצון לקבל? כי כל פעם אתה מרגיע את עצמך שזה מהבורא וכך צריך להיות ואין רצון אמיתי לצאת החוצה, יש רק הבנה שהבורא עושה את זה בכוונה.
הבורא עושה את זה בכוונה כדי שאתה תרצה לצאת מהאגו.
תלמיד: פשוט אם אתה יוצא מהאגואיזם, אז כאילו שאתה מאבד את הקשר עם הבורא, אין לך במה לתפוס. אז איך תהיה מקושר עם הבורא אם לא בצורה כזאת?
איך זה? האם האגו לא ניתן מהבורא?
תלמיד: בדיוק על זה מדובר וגם הקטעים מספרים לנו על זה, שהכול מגיע מהבורא. מצד אחד יש לך רצון לצאת מזה, אבל מצד אחר אתה כאילו מתנתק מהעבודה שהוא נותן לך?
אז תתקרב אליו בשביל להשפיע ולא כדי לקבל. תתקרב לבורא, אחרת אתה הפוך מהבורא.
תלמיד: פשוט קטעי המקור מספרים לנו על כך שהבורא נותן לנו את כל העבודה הזאת כדי שנפתח את הבקשה אליו, ואם אתה רוצה לצאת החוצה מזה, אז הנחיצות לבקשה נעלמת.
אז תהיה לך דרישה אחרת, אתה תרצה לקבל ממנו את תכונת ההשפעה. אתה לא תרצה לברוח מהאגו, אלא תרצה להתקרב לבורא. יש שני כוחות, הדוחה והמקרב.
תלמיד: זו בדיוק השאלה, איך לפתח בעצמי את הבקשה להתקרבות אליו ולא רק לברוח מהאגואיזם שהוא מביא לי? איך לפתח את הבקשה הנכונה להתקרבות?
עם החברים. על יד כך שתקנא בהם, תתמוך בהם והם אותו דבר כלפיך.
תלמיד: במה בדיוק לקנא?
בהתקדמות, במה עוד אפשר לקנא?
שאלה: איך אברהם קיבל תשובה לשאלה שלו? כלומר, איך הוא הבין שהוא קיבל תשובה? דרך התגלות הנביאים או דרך החברים שסיפרו לו או דרך סימן שהוא קיבל, איך זה קרה?
אנחנו נרגיש על עצמנו כשנקבל תשובה מהבורא, כך כולנו מקבלים, גם אברהם קיבל כך. תבקשו ותקבלו ואז תבינו.
שאלה: איך אנחנו צריכים להבין אור וחושך?
אנחנו צריכים להתקדם ומה שהיה בשבילנו חושך הופך לאור, וההיפך, מה שהיה כאיזה אור הופך לחושך. כך אנחנו עוברים מפלוס למינוס, ממינוס לפלוס, וכך מתקדמים שמאל ימין, ימין שמאל.
תלמיד: איך אפשר להבין את האור והחושך כאחד, והאם אנחנו רוצים להגיע למצב שבו אין הבדל בשבילנו בין אור וחושך?
אנחנו נגיע למצב שאין הבדל בין אור וחושך רק בגמר התיקון שלנו. על זה כתוב “וחשכה כאורה יאיר”. כי באמת אין חושך, יש רק אור, כי הכול זה הופעת האור כלפי הכלים שלנו, או שהם ברצון לקבל או שהם ברצון להשפיע, אבל באמת הכול זה רק אור.
שאלה: בפנייה לבורא כשאנחנו יוצאים ממצרים, אמרת שהאדם מכוון את עצמו לבורא דרך עמוד האש. מה זה עמוד האש?
על זה אנחנו עוד נלמד, לא עכשיו. עוד לא דיברתי על זה.
שאלה: נראה כאילו כוח אברהם שמכוון אותנו לארץ ישראל, לא מספיק. לאיזה כוח נוסף אנחנו זקוקים כאן כדי שנהיה מסוגלים להגיע לרצון הזה להשפיע כתוספת לכוח אברהם? כי נראה שכוח אברהם לא מספיק ואנחנו זקוקים לכוח נוסף. איך נוכל להביא את עצמנו לכוח הנוסף הזה שאנחנו זקוקים לו?
כוח אברהם הוא כוח שכולל בו את יצחק ויעקב והוא שמוביל אותנו עד הר סיני, שם כבר מתחיל כוח המשה. אנחנו עוד נעבור את כל הדברים האלה, צריך קודם לצאת ממצרים.
תלמיד: איזה כוח חסר כדי להגיע לכוח אברהם, לתכונת אברהם ולהיכנס לארץ ישראל? מרגיש שחסר עוד איזה כוח נוסף כדי לרצות להשפיע זה לזה.
אנחנו פשוט נלמד בהדרגה את סדר יציאת מצרים ואז תבין.
שאלה: האם אני יכולה לקבל את הרע כטוב עד שאנחנו מגיעים לגמר התיקון באמונה למעלה מהדעת?
מה זה אומר לקבל את הרע כמו הטוב?
תלמיד: כתוב כאן שאנחנו לא יכולים לקבל את הרע כטוב עד גמר התיקון, כך שמעתי.
הרע זה רע והטוב זה טוב, ואני צריך כל הזמן להעלות את עצמי בהרגשה, בהבחנות, כך שהרע יהיה עוד יותר רע בעיני, והטוב עוד יותר טוב.
שאלה: אנחנו צריכים להיות בגלות באגו שלנו עד שהאגו בעצמו ירצה לצאת מהאגו ולהיות תחת השפעת הבורא?
כמובן.
תלמיד: זאת אומרת, האגואיזם בעצמו צריך להגיע לזה?
כן.
תלמיד: אנחנו צריכים להגיע לזה על ידי האיחוד שלנו?
כן, כמובן שכן.
קריין: קטע מס’ 11.
“האדם מוכרח להתחיל בהמלחמה, בכדי שיהיו לו כלים וצורך לישועה ועזרת ה’, שהוא מה שאמרו, “אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו”. נמצא שבכוונה לא נתן לו להאדם שיוכל לנצח את המלחמה, משום שעל ידי המלחמה האדם משיג כלים וחסרונות להשפע.
לכן צריכים לשתיהן: שהאדם יכנס למלחמה בכדי להשיג כלים, והעזרה שצריכים, שדוקא הקדוש ברוך הוא יעזור לו, משום שעל ידי העזרה הוא משיג ירושת הארץ, שהבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום.”
(הרב”ש. 380. “כל מקדש שביעי – ב'”)
אתם רואים כאן שבפסוק אחד רב”ש נותן לכם את כל התהליך.
שאלה: כתוב בקטע 11 “והעזרה שצריכים, שדוקא הקדוש ברוך הוא יעזור לו, משום שעל ידי העזרה הוא משיג ירושת הארץ” למה כתוב שצריך לקבל עזרה דווקא מהבורא, האם יש עוד עזרה אחרת?
אין, אלא רק כדי שיהיה ברור לאדם שהוא מקבל מהבורא.
שאלה: רב”ש כותב שהאדם צריך להיכנס למלחמה.
כן.
תלמיד: מה זה להיכנס למלחמה, נגד מה הוא נלחם, במה הוא נלחם?
תמיד יש באדם שני כוחות, אם אנחנו מדברים על הדרך הרוחנית, אחד שמושך אותו הצידה, שמאלה או ימינה, או קדימה אחורה, למעלה למטה, לכל הכיוונים, ואז הוא צריך לאתר בדיוק על ידי איזה כוח הוא מתקדם למטרת הבריאה, למטרת החיים. זו העבודה שלו.
תלמיד: אז מה זה להיכנס למלחמה?
להיכנס למלחמה, זאת אומרת להגיב נכון לאותו כוח שפועל עליו.
שאלה: רב”ש אומר שאדם נכנס למלחמה כשהוא יודע שהוא לא יכול לנצח. בשביל מה להיכנס למלחמה שאי אפשר לנצח?
כתוב, “האדם מוכרח להתחיל בהמלחמה, בכדי שיהיו לו כלים וצורך לישועה ועזרת ה’, שהוא מה שאמרו, “אלמלא הקדוש ברוך הוא עוזרו אינו יכול לו”. נמצא שבכוונה לא נתן לו להאדם” הבורא לא נתן לאדם “שיוכל לנצח את המלחמה, משום שעל ידי המלחמה האדם משיג כלים וחסרונות להשפע.
לכן צריכים לשתיהן: שהאדם יכנס למלחמה בכדי להשיג כלים, והעזרה שצריכים, שדוקא הקדוש ברוך הוא יעזור לו, משום שעל ידי העזרה הוא משיג ירושת הארץ,” שליטה על הרצון “שהבטיח הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו עליו השלום.” שעל ידי זה הוא מגיע. אז מה השאלה?
תלמיד: נאמר שאדם צריך להכניס את עצמו למלחמה שהוא לא יוכל לנצח בה.
אדם בעצמו בוודאי שלא יכול.
תלמיד: למה, זו מלחמה של האדם? שהבורא ינצח את מה שהוא מביא לאדם, מה המעורבות של האדם פה בכלל?
האדם קובע מי הוא רוצה שינצח. לאדם מלכתחילה אין שום כוחות, לא כוח הרע ולא כוח הטוב, הוא אפס, והבורא נותן לו כוחות, ועל ידי הכוחות האלה שמופיעים באדם, האדם מתחיל להרגיש מה זה כוח הטוב ומה זה כוח הרע, למי הוא נמשך, למה וכן הלאה. זו כל העבודה שלנו.
תלמיד: זה נראה כאילו זו מלחמה שאין לה סוף, כל יום מלחמה, עשר שנים, עשרים שנה, כל החיים, כל יום הבן אדם נמצא במלחמה הזאת?
למה אתה מתאר אותה כך שאין לה סוף?
תלמיד: מה הסוף של המלחמה, מה נחשב הצלחה במלחמה ששווה להיכנס אליה?
כשאני מיואש מכוח אחד ומכבד את הכוח השני והולך עימו. לפי המטרה שלי שאני רוצה להידבק בבורא אז אני בוחר בכוח אחד, שהוא בסופו של דבר מביא אותי לדבקות בבורא.
תלמיד: אבל אז מתעורר עוד פעם עוד רצון, אחר, עוד פעם רצון לקבל לעצמו.
זה כדי שאני אעלה ממדרגה למדרגה, אבל יש סוף למדרגות.
תלמיד: מה הסוף?
הסוף הוא שאני אדבק בבורא, בכוח ההשפעה.
שאלה: באותו עניין, אני מבין שצריך להתחיל מלחמה לא פעם אחת אלא כל הזמן. האם יש מצב שהאדם צריך להחליט שהוא מתחיל את המלחמה?
ודאי, בכל יום ויום מתחילים מלחמה חדשה.
תלמיד: איך אני יודע שאני באמת נלחם, האם יש דרך לדעת שאני נלחם בכיוון הנכון ולא סתם בעצמי?
לפי ספרים ולפי החברים. לפי הספרים אתה לומד ולפי החברים אתה משתדל לממש את זה בפועל, ואז אתה רואה איך אתה מתקדם.
תלמיד: הוא אומר שהאדם צריך להתחיל את המלחמה, לא רק להילחם, כאילו הוא היוזם?
כן, נכון.
תלמיד: מה זו התחלה ליוזמה הזאת?
האדם בוחר מה חשוב בשבילו ועבור מה הוא נלחם ואיך הוא מתקדם. הוא יודע שהוא חייב לרדת למצרים כי שם זו ההתקדמות בדרך לתיקון ואחר כך כשהוא נמצא במצרים אז הוא בוחר הלאה איך להתקדם, וככה צעד אחר צעד. העבודה שלנו זה לעבור את כל המצבים הללו, לאסוף ולקטוף פירות מכל מצב ומצב ולסדר אותם בסל שלנו שאיתם אנחנו מגיעים לגמר התיקון.
שאלה: רב”ש כותב באחד המאמרים שהמלחמה שלנו היא למען כבוד שמו יתברך. מה זה אומר?
הבורא סידר לנו את התהליך של התיקונים והוא מוביל אותנו בכל התיקונים האלה, הכול באמת רק לקראת הבורא שאנחנו נגיע לדבקות בו. “והייתם כאלהים יודעי טוב ורע”.
תלמיד: המשפט הזה, כבוד שמו יתברך, נשמע כאילו זה לא בשבילנו אלא בשביל הכבוד שלו?
אבל כשאנחנו מלבישים אותו עלינו, אנחנו מקבלים אותו עלינו, ותהיו כאלוהים.
תלמיד: אז כשאנחנו עובדים ומחפשים את המטרה שבשבילה אנחנו נלחמים, איך להבחין אם אנחנו נלחמים עבור עצמנו או עבור הבורא, או רק עבור עצמנו?
אין כאן עבור הבורא. מה אתה צריך לעשות עבור הבורא? כשאנחנו אומרים למען שמו יתברך, אנחנו מדברים גם עלינו.
תלמיד: מה זה אומר?
לבורא אתה לא יכול לעשות כלום. מה תיתן לו? רק עלינו לעשות לבושים, לבושים, לבושים חדשים על הרצון לקבל שלנו, שדווקא בזכות שיש לנו רצון לקבל שהבורא ברא, “בראתי יצר הרע”, אנחנו יכולים להלביש עליו תיקונים, רצונות להשפיע. אז כל הרצון לקבל, עם הלבוש של הרצון להשפיע, צמצום, מסך, אור חוזר, אנחנו מגיעים לאותה צורה כמו הבורא ודבוקים בו.
שאלה: אנחנו מתחילים את המלחמה כדי לקבל כלים חדשים ואת עזרת הבורא. אתמול הסברת שהנפילה זה לא שאנחנו נכנסים למצרים, זה כשאנחנו נכלאים בכלא. כשאני מתחיל את המלחמה שלי עם היצר הרע, האם טוב לעורר את המחשבות שאני נמצא בכלא?
תשתמש בכל מה שיש לך. אחר כך יהיו עוד הרבה הבחנות. במיוחד דווקא במצרים אנחנו מבררים את כל הטבע האגואיסטי שלנו ואחר כך ביציאה ממצרים אנחנו מבררים את כל הטבע האלטרואיסטי שלנו. בצורה כזאת, בשימוש הנכון של שני סוגי הטבע אנחנו מבררים את גמר התיקון.
תלמיד: הבעיה כשאנחנו מקבלים א עליה מסוימת בעבודה שלנו הרוחנית, תוספת של כוח, זה קצת מרגיע אותי ואתה רוצה עכשיו להשקיע את הכוחות שלך יותר בחומריות מאשר בעשירייה. נדמה שבסיטואציות האלה יכול להיות מועיל להיזכר שכך או כך אני נמצא עדיין בבית הסוהר, עדיין אין את החיבור?
אבל בהדרגה זה עובר והאדם מתחיל להסתפק – לא במינימום אבל ברמה בינונית כזאת ולא נמשך ליותר מזה.
תלמיד: יוצא שזו שאלת אברהם שאמר שהם יקבלו קצת ויסתפקו בזה. זו באמת הבעיה היום יומית שלנו כל עוד אנחנו עובדים עם הניצוצות האלה.
הכול יעבור. אתה תצטרך לעבור את כל זה, לקבל, לברר, להסכים, הכול יהיה, העיקר לעבוד בצורה יותר אינטנסיבית.
שאלה: גם אני לא רואה את סוף המלחמה, ואם אני כבר מתחיל במלחמה אז אני מיד מפסיד.
חבר’ה אתם חושבים שאני לא עברתי את כל זה? מה פתאום אתם מגלים לי עולם חדש כאילו אני לא מכיר אותו. ודאי שאין לכם כוחות, ודאי שזה לוקח שנים, ודאי שזה לא פשוט. מה יש לכם בעולם הזה? אתם חיים בתקופה כזאת שנתנו לכם כבר אפשרות לראות הכול, אפשרות לראות שאין כלום. אז תעבדו בעבודה היחידה שבכלל אפשרית לאדם האמיתי, תשתדלו לצאת מהטבע שבו נבראנו.
אתם רוצים להרגיש גלקסיות חדשות, עולם חדש, רמות חדשות, דרגות חדשות, אתם רוצים להבין בכלל איך הכול בנוי, אתם רוצים משהו מזה? בבקשה. אתם רוצים להרגיש מה זה מחוץ לזמן, מחוץ לחלל? בבקשה. אין לי יותר מה להציע לכם בנוסף. הקבלה מציעה לכם את כל מה שיש. ואם יש לכם תקופות כאלה שאתם לא מסוגלים לעשות שום דבר וגם לא רוצים לעשות שום דבר, ואפילו רוצים למות זה ניתן בכוונה בשביל שתרגישו הבדל בין המצבים. זה טוב.
תלמיד: מה זה באמת לצפות לגאולה?
לחכות, לצפות לגאולה זה אומר שאדם בכל זאת מקווה שהבורא יגאל אותו מהאגו ויעלה אותו למעלה יותר.
שאלה: האם המלחמה מתחילה מזה שאני רוצה לברוח מהייאוש של הרצון לקבל?
כן.
שאלה: אנחנו מברכות את החברות בחג “יום האישה”. המטרה מגדירה את האמצעים, המלחמה עם הטבע שלנו זה בעצם לא המטרה, אהבת החברים זאת לא המטרה, היציאה ממצרים זאת לא המטרה. המטרה היא להגיע לדבקות עם הבורא. איך האדם יכול להגדיר נכון את המטרה כדי אפילו לא לנטות ממנה כחוט השערה?
רק בתוך הקבוצה אם אתם תחזיקו אחד בשני אז אתם תהיו בפנים במרכז ומכוונים למטרה, אחרת לא ניתן כלום. ואני בכלל עדיין לא אומר לכם אם אתם נמצאים קרוב למרכז הקבוצה או לא, מכוונים למטרה או לא. כי אני לא רוצה לפנק אתכם כך.
שאלה: אחרי כאלה שאלות פסימיות מהגברים ממש יש רצון לסדנה, לשמחה, כי הבורא נותן לנו מתנות כאלה, פותח בפנינו הכול ופתאום המלחמה הזאת בתוכנו הרי היא בשביל מה? בשביל שנתחבר, בואו נשמח שיש לנו הזדמנות כזאת, ממש יש רצון לעבור למצב של שמחה.
אז תשמחו, בבקשה, רק לא בזמן השיעור. אנחנו צריכים לברר עוד שאלות.
שאלה: איך ליישם את האסטרטגיה למלחמה בעשירייה בצורה נכונה כדי להגיע לארץ המובטחת?
רק להיות יחד, ובמרכז שאנחנו בונים לתאר את הבורא.
שאלה: שמעתי שהעיקר זה להוסיף באינטנסיביות של העבודה שלנו, מצד שני זה לוקח שנים, אז איך להגדיל את האינטנסיביות במהלך השנים?
זה לא לוקח שנים, זה לוקח בדיוק כמה שאתם צריכים בשביל להבין מה אתם רוצים ולהסכים עם זה.
תלמיד: איך להגדיל אינטנסיביות?
אתם רק צריכים לקבוע ביניכם מהי המטרה המשותפת שלכם, ואיך אתם כל יום מכוונים, מתכווננים כלפיה.
שאלה: אנחנו תמיד אומרים “איש את רעהו יעזורו”, זה נקרא עזרת ה’ או בנוסף לזה הבורא נותן את העזרה שלו?
זה לא עזרת ה’, זו עזרת הקבוצה, הבורא נותן תוספת.
תלמיד: איך מתבטא התוספת הזאת?
בתוך החיבור ביניכם הוא מביא עוד כוח שלו. כך זה הולך.
שאלה: שמעתי שאנחנו צריכים להיות נחושים לנצח את המלחמה, אבל הבורא הוא תמיד מנצח את המלחמה, אם כך מה המטרה שאנחנו נהיה נחושים לנצח את המלחמה אם אנחנו יודעים מראש שהבורא ינצח את המלחמה, זה כמו משחק מכור?
הוא לא ינצח את המלחמה עד שאנחנו לא נרצה שהוא ינצח את המלחמה, עד שאנחנו נחייב אותו לנצח במלחמה. הבורא הוא מנוהל על ידינו.
קריין: כותרת “יוסף ואחיו – את אחיי אנוכי מבקש”. קטע מספר 12.
יוסף ואחיו – את אחיי אנוכי מבקש
“”וימצאהו איש, והנה תעה בשדה. וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש. ויאמר, את אחי אנכי מבקש, הגידה נא לי איפה הם רועים” (וישב).
הנה, האדם תועה בשדה, הכוונה על מקום שמזה צריך לצאת תבואת השדה, כדי לפרנס את העולם. ועבודת השדה היא חרישה, זריעה, וקצירה. ועל זה נאמר “הזורעים בדמעה, ברינה יקצורו”. וזה נקרא “שדה, אשר ברכו ה'”.
כשאדם תועה בשדה. פירש בעל הטורים, שהוא בחינת “אדם” תועה מדרך השכל, היינו שלא יודע את הדרך האמיתית, שהיא מובילה להמקום, ששם הוא צריך להגיע, כמו מלשון “חמור תועה בשדה”. והוא בא לידי מצב, שהוא חושב, שאף פעם לא יגיע להמטרה, שהוא צריך להגיע.
“וישאלהו האיש לאמור, מה תבקש”. היינו, במה אני יכול לעזור לך. “ויאמר, את אחי אנכי מבקש”, שעל ידי זה שאני אהיה בצוותא חדא עם אחי, זאת אומרת, על ידי זה שאני אהיה בקבוצה, שיש שם אהבת חברים, אז אני אוכל לעלות על המסילה, העולה לבית ה’.
והמסילה זו היא הנקראת “דרך של השפעה”, שדרך זו היא נגד הטבע שלנו. ובכדי שנוכל להגיע לזה, אין עצה אחרת, אלא אהבת חברים, שעל ידי זה כל אחד יכול לעזור לחבירו.
“ויאמר האיש, נסעו מזה”. ופירש רש”י, הסיעו עצמן מן האחוה, היינו שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל נכנסו לגלות מצרים. ובכדי לצאת ממצרים, עלינו לקבל על עצמנו לכנס בקבוצה, שרוצים להיות באהבת חברים, ועל ידי זה נזכה לצאת ממצרים ולקבלת התורה.”
(הרב”ש. מאמר 3 “אהבת חברים – א'” 1984)
שאלה: באמת אני נמצא במצב של פחד, היו לנו כמה חברים שעזבו את הקבוצה שלנו ובאמת אני מרגיש שאני דואג לכל הקבוצה שלי ואני לא יודע איך לבטא את האהבה שלי כלפיהם. איך להראות להם ש”אני אוהב אתכם”. אני לא יודע מה לעשות?
כתוב, “אלף נכנסים לחדר ואחד יוצא להוראה”. טוב, אנחנו לא חושבים שמאלף שבאים אלינו רק אחד יגיע למטרת הבריאה, אבל בכל זאת צריכים להבין שהדרך היא דרך שהיא “מתשת כוחו של אדם”1 והיא מאוד לא פשוטה, שזה לכל החיים, מרגע שנתנו לך התעוררות, זה נקרא שנולדת בצורה רוחנית, התעוררת, ועד רגע שאתה מת אתה צריך להיות כל הזמן בהתפתחות רוחנית, וחכמת הקבלה מביאה לך את ההזדמנות הזאת. אין לי יותר מה להגיד.
ועד כמה שאדם משתדל, כך הוא מתקדם. ובחיים שלנו יש לנו הרבה זמנים שאנחנו מתנתקים וחוזרים, ומתפעלים, ונרדמים, יש כאלו מצבים אין מה לעשות, כך הבורא מסדר לנו את ההתקדמות, סך הכול תיקון הכלי דורש כאלו מצבים שאנחנו נעבור.
שאלה: אדם שמחפש את החברים שלו שואל “הגידה נא לי איפה הם רועים”. לפי מה שמתואר הוא הגיע למצב שהוא מבין שהוא לגמרי לא בדרך, לא מצליח, משתדל, ושואל מהי השאלה הזאת “איפה הם רועים”?
זאת אומרת איפה הם נמצאים, מאיפה הם לוקחים את החיים, איך הם מתקדמים יחד ולקראת המטרה? זה הכול אני רוצה למצוא, זה נקרא “שדה אשר ברכו ה'”, שמהשדה הזה הם באים למטרה.
תלמיד: זאת אומרת, שהוא כן רואה שהחברים גדולים ושהם בדרך הנכונה רק הוא לא?
הוא בסופו של דבר רואה שהוא לבד, שהם הולכים קדימה יחד והוא לבד.
שאלה: אתמול גם עלתה השאלה הזו בעשירייה. והוא כותב פה “הסיעו עצמן מן האחוה, היינו שאינם רוצים להתחבר עמך. וזה גרם בסופו של דבר, שעם ישראל נכנסו לגלות מצרים.“
כן.
תלמיד: איך האדם יכול לדעת בוודאות שהוא נכנס למצרים?
קודם כל, אם הוא מנותק מהחברים. אם בתוך הניתוק שלו מחברים הוא גם מרגיש שאין לו קשר כל כך עם הבורא, אז המצב הזה הוא בעצם מראה לו שהוא יוצא ממצרים. לא יוצא, אלא שהוא כאילו נמשך למצרים.
תלמיד: זאת אומרת, אדם מגיע ללמוד את חכמת הקבלה, הוא מבין שהוא משתוקק, אחרי כמה שנים הוא מבין שכדי להיות בקשר עם הבורא שבשביל זה הוא הגיע ללמוד, הוא צריך קשר עם החברים, הוא מרגיש שהוא מנותק מהחברים.
כן.
תלמיד: הוא מתחיל לעבוד על הקשר וזה נקרא כבר שהוא נמצא במצרים?
אחרי שהוא מגלה שהוא חייב קשר עם החברים, אחרי זה הוא מתחיל לראות את עצמו בצורה יותר נכונה, הוא נמצא בכלל בדרך או לא. כי לקראת מטרת הבריאה הוא חייב להיות מקושר עם כולם בקשר הדוק, ואומנם שעכשיו הוא עוד לא מוכן לזה, אבל כבר מבין את זה ומסכים לזה איכשהו, והולך לקראת זה.
תלמיד: ומה נקרא שהוא כבר נכנס למצרים, מה מתוך הקשר ההדוק הזה? כי אלה הרבה רמות של השתוקקות לקשר הדוק פה, מה נקרא שהוא כבר נכנס למצרים?
מתוך זה שהוא נכנס למצרים הוא מרגיש שהם כולם נמצאים בקשר מסוים ויחד עם זה נמצאים בדחייה הדדית מסוימת, שיש ביניכם גם פרעה שמרחיק ביניהם, וכך הם ממשיכים. בכל זאת ממשיכים כי אין ברירה, הם חייבים להיות יחד, הם חייבים להתחבק ביניהם.
תלמיד: אני זוכר בפסח רושם כזה מאוד חזק שמתוך כל הקטעים שאנחנו קוראים מתברר ש”אבל רגע אנחנו בכלל במצרים?”.
להיות במצרים זה נקרא לראות שאנחנו לא מחוברים ומאוד רוצים להיות מחוברים, ואז אנחנו נמצאים במצרים לפני היציאה, לפני הבריחה ממצרים.
תלמיד: האם ההבחנות האלו חדות באדם, איך אדם יכול להגיד “עכשיו אני נמצא במצרים”, הוא מרגיש שזה פרעה, הוא אומר “אה זה פרעה שכל הזמן קראתי עליו, שנים”?
הוא מרגיש שיש כוח שלא נותן לו להתחבר עם החברים. כוח שעוטף את הלב שלו בעטיפה כזאת שהוא לא יכול להתחבר ללבבות החברים.
תלמיד: ואלה הבחנות ברורות, חזקות, חדות?
פחות או יותר, תלוי איך ואיפה האדם נמצא.
תלמיד: האם לאחר זמן שאדם לומד את חכמת הקבלה הוא מתחיל לברר שהוא במצרים, או שאחרי הרבה שנים הוא מתחיל לברר שהוא בכלל לא במצרים? לא ברור.
הוא חייב בסופו של דבר להגיע למצב שהוא מרגיש שהוא נמצא במצרים, שהוא רוצה להתחבר עם החברים אבל לא מסוגל, ליבו ממש אטום, ואז הוא צועק ופונה ומבקש בכל לשון של בקשה לבורא שייתן לו קשר עם החברים, כי רק בחיבור ביניהם יש לו יציאה ממצרים, כי בין הלבבות שלהם נמצא היצר הרע, פרעה מלך מצרים, שלא נותן ללבבות להתחבר.
תלמיד: וההשתוקקות שהוא מגלה כלפי החיבור עם החברים היא משהו שלא היה בו, הוא מגלה אותה כתמידית, בעוצמה חדשה?
זה לסירוגין בכל אחד ואחד, זה לא חשוב. העיקר שהוא יודע שהוא חייב בליבו להיות מחובר עם לבבות האחרים, ובינתיים יש מרחק בינו ללבבות החברים והוא לא יכול לדלג על המרחק הזה. זה נקרא “גלות”.
שאלה: בקטע שקראנו הוא כותב שכדי לצאת ממצרים הם מקבלים על עצמם להיכנס לקבוצה שיש בה אהבת חברים. רק אז אפשר לצאת.
כן.
תלמיד: אז מה היא הפעולה הזאת, להיכנס לקבוצה?
להיכנס לקבוצה משמעו להיות בעשירייה שיש לה מטרה להגיע לחיבור הדדי ביניהם, כך שכולם יהיו כאילו בלב אחד.
תלמיד: אבל מה זה נקרא להפוך את מה שנקרא “קבוצה” למשהו פנימי?
בשביל זה אתה וכולם נכנסים לאותה עשירייה. כולם רוצים להיפטר מהאגו, מהכוחות הדוחים אותם מלהיכנס לחיבור יתר ביניהם, כך שיהיה ביניהם רק דבר אחד, שהאהבה תשרה ביניהם.
תלמיד: מה זה נקרא שנכנסתי לקבוצה?
שאני נותן להם את כל חום הלב שלי כדי להתחבר איתם.
תלמיד: איך אני יכול להיות בקבוצה בכל רגע בחיים, לא משנה איפה אני ומה קורה איתי?
אני כל הזמן חושב איך להתקרב אליהם בלב שלי, שייכנסו כולם ללב שלי ואני אכנס ללב כולם.
תלמיד: הוא מסיים את הקטע בכך שהוא אומר, שדווקא כשאנחנו נכנסים לקבוצה שיש בה אהבת חברים, אז אפשר לצאת ממצרים. מה יש באהבת חברים שמוציא אותנו ממצרים?
באהבת חברים אנחנו מחברים את הלבבות, הרצונות, הכוונות, המטרות כך שהם הופכים להיות כאחד, כמו לפני שבירת אדם הראשון.
שאלה: האם אנחנו רוצים את אהבת החברים כדי לצאת ממצרים, או שאנחנו רוצים לצאת ממצרים כדי להיכנס לקשר עם הבורא?
אני לא חושב שיש הבדל בין לצאת ממצרים, מהרצון לקבל האגואיסטי בו אני מרגיש רק את עצמי ומתחשב רק במצבי, לבין להתחבר בינינו ומהקשר בינינו לבורא, זה אותו מצב.
תלמיד: בכל זאת, מה הציור שעלינו להעמיד לפנינו, שאליו נרצה להימשך?
הציור אליו נרצה להימשך יהיה להיות כאיש אחד בלב אחד.
שאלה: נטען פה שעל ידי זה שאהיה בקבוצה שיש בה אהבת חברים אוכל לעלות על המסילה העולה לבית ה’. אני מחבב את החברים, אוכל, עושה זומים, לומד בבוקר, אני לא יודע אם זו אהבת חברים. מה היא בכלל אהבת חברים? אני לא רוצה לפגוע אבל אני לא מרגיש שיש כזאת אהבת חברים, זה לא כמו שאני אוהב את הילדים שלי, את אשתי שתחיה.
אז תצא מהקבוצה.
תלמיד: אבל אני לא מבין על מה אתה מדבר? מה היא אהבת חברים שכולם מדברים עליה פה, ואיך מגיעים למה שמתואר?
“אהבת חברים” זה שאני רוצה לחיות בלב החברים, בתוך החיבור בינינו, להרגיש אותם יחד איתי כאילו אנחנו ממש קשורים לנצח, ואין שום דבר המבדיל בינינו, לא במוח ולא בלב. זה נקרא שאני רוצה להיות במצב הנקרא “אהבת חברים”.
תלמיד: אתה ואני רוצים שכולם יהיו באהבת חברים. איך להגיע אליה בתוך הקבוצה?
כמו שמסבירים לנו בספרים, כך אנחנו צריכים להגיע לאהבת חברים.
תלמיד: איך מסבירים לנו להיות באהבת חברים?
להיות כאיש אחד בלבד אחד.
תלמיד: זאת השאלה שלי, איך עושים את זה?
עושים את זה על ידי “ואהבת לרעך כמוך”. אתה בודק איך אתה אוהב את עצמך, ובאותה צורה אתה בודק האם אתה אוהב את החבר אותו דבר.
תלמיד: אבל מה מהות הפעולה? מה אני צריך לעשות בעשירייה שלי?
לתת יחס לחברים כמו לעצמך. את עצמך אתה אוהב מפני שכך נבראת, עכשיו באותו היחס אתה צריך להתייחס לכל החברים.
תלמיד: כן, אבל ברור שאני לא יכול לאהוב אותו כמו את עצמי.
כלום לא ברור. כתוב שכך צריך להיות.
תלמיד: אבל מה מהות הפעולה?
אתה דואג לחבר כמו שאתה דואג לעצמך.
תלמיד: אתה יודע שזה בלתי אפשרי.
אני לא יודע. אני אומר לך מה כתוב.
תלמיד: מה עוד חסר?
לא חסר כלום חוץ מזה.
תלמיד: האם להתבטל, להשפיל את עצמי לפניהם?
אמרתי לך, לא חסר כלום חוץ מזה.
שאלה: רב”ש אומר שעלינו לקבל על עצמנו להיכנס לקבוצה, וזה נשמע כמו איזה נדר, שמרגע זה והלאה אני לוקח על עצמי משהו שלא רציתי. מהי ההתחייבות הזאת, הברית הזאת שאדם לוקח על עצמו לעשות?
אדם לוקח על עצמו להיכנס לקבוצה ולהיות מחובר איתם ככל שמסוגל יותר ויותר מיום ליום, כי בצורה כזאת כמו שמבטיחים לו, הוא יכול אחר כך להגיע גם לקשר עם הבורא.
שאלה: איך יכול להיות שאדם תועה בשדה ולא מרגיש את הקשר עם החברים. אני מבינה ששדה זה בעצם מה שמתגלה מתוך הקשר בינינו?
האדם נמצא בקבוצה ועדיין לא מרגיש קשר עם חברי הקבוצה, זה נקרא שהוא הלך לאיבוד בשדה.
תלמיד: ומה זה אומר שהוא לא פוגש את אחיו אבל הוא פוגש איזשהו איש, מה זה ביחס לקבוצה?
נניח הוא פגש מישהו מהקבוצה, לא חשוב מי, והוא שואל אותו, “ראית את החברים שלי?”, הוא מחפש עם מי להתחבר. אנחנו עוד נברר את זה.
שאלה: האם המצב של מצרים הוא מצב שאנחנו חווים בכל דרגה או שזה מצב שאנחנו חווים פעם אחת ויוצאים ממנו פעם אחת?
חווים אותו פעם אחת ויוצאים פעם אחת, אבל זה מצב מאוד מאוד רחב, ארוך, וכולל הרבה פרטים.
שאלה: אמרת היום שהבורא מנוהל על ידינו, והוא לא ינצח במלחמה נגד יצר הרע עד שאנחנו בעצמנו נרצה בזה. למה אחרי כל כך הרבה שנים בלימוד חכמת הקבלה אין לנו עדיין רצון לעזור לבורא וביחד לנצח את היצר הרע?
כי אנחנו לא עושים מספיק מאמצים.
שאלה: אנחנו לומדים כמה חשוב תפקיד הנשים ליציאת מצרים.
כן.
תלמידה: היום יום האישה הבינלאומי ורצינו לברר מה המסר שנשים בעולם צריכות לדעת השנה לעומת השנה שעברה, כי עושה רושם שאנחנו במצב חדש. השאלה היא לא רק לגבי הכלי הנשי שלנו אלא גם לגבי הנשים בעולם.
כתוב “בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים”2, זאת אומרת אם נמשוך מהרצון לקבל לרצון להשפיע את הנשים שלנו בקבוצת “בני ברוך”, הן אחר כך יעזרו גם לגברים לצאת ממצרים. אני לא אומר שדווקא בשלבים האלה יהיו קודם הנשים ואחר כך הגברים, אבל אנחנו צריכים לדאוג שיהיו איתנו נשים ושאנחנו נצא מעל מנת לקבל לעל מנת להשפיע יחד, שגם נשים יהיו איתנו.
ולכן אנחנו דואגים לזה, ולכן אחרי עשרים שנה שינינו את המבנה שהיה לנו, כי הגיע הזמן פשוט, ההיסטוריה משתנה, ואנחנו רוצים שנשים יהיו איתנו יחד בכל התהליך הזה ונצליח יחד. אז שיהיה לכן כל טוב, שיהיה לכם יום האישה שמח, ובאמת תעלו לפסגת המציאות. תודה שאתן איתנו.
תלמידה: תודה. ומה המסר לנשים בעולם?
שגם הן לאט לאט יבינו מה נקרא לתקן את העולם, מה נקרא לדאוג לעתיד העולם, לילדים, למשפחות, וכך הן יצטרפו אלינו ואנחנו נבנה עולם חדש. העולם תלוי באישה, בינתיים אנחנו לא רואים את זה, אבל לאט לאט הוא מתהפך ועוד מעט נראה שבאמת העולם תלוי באישה.
שאלה: בנימה זו קודם כל אני מברך את הנשים, את החברות, את כל הנשים שיעזרו לנו לצאת ממצרים. ושאלתי, לגבי זה שנאמר “שנסעו מזה”, תמיד הייתה לי שאלה למה הם נסעו ולמה לא אני הלכתי?
לא מדובר פה ספציפית על מישהו, מדובר על זה שהייתה קבוצה והיא הלכה, אלו אחיו של יוסף.
שאלה: כמה פעמים קראתי את המאמר הזה, ופעם ראשונה שמעתי את הביטוי “את אחיי אני מחפש”, כלומר אני צריך לחפש בחברים את האחים, וכשאתחיל להרגיש אותם כאחים, שכולנו בנים לאותו אב אז תתגלה בי גם אהבת אחים כלפיהם?
כן.
שאלה: אמרת שאנחנו צריכים להכיר את כל הגלקסיות, לצאת מעבר לזמן ומקום. מה אני יכולה לתת לעולם אודות לגילויים כאלה?
התפתחות של הנשמה.
תלמידה: מה זה אומר להכיר את הגלקסיות ולצאת מעבר לזמן?
את תראי שאת תופסת את כל היקום, את כולו לגמרי.
שאלה: שאלתי היא על הקטע הקודם. כנראה שכל ניצחון בעצם יוצר עוד רצון לנצח, למה הבורא לא נותן לנו את הטעם של הניצחון על הטבע? למה אנחנו צריכים רק להילחם?
תבררי את זה מולו, תשאלי אותו, תשאלי שאלות והוא יענה לך.
שאלה: האם זה סימן להתקדמות אם הקטעים שאנחנו קוראים בשיעורים ממש קמים לתחייה בעשירייה בתור מצבים?
את תראי גם את זה, כל זה יתחיל להתגלות.
שאלה: מהלימוד שלנו נראה שהבורא מחפש לא אדם בשדה אלא מחפש את הקבוצה במצרים. האם זה סוג של ייאוש כזה שממנו מתחילה כימיה בין האדם לבורא? והאם מהניסיון שלך, מתוך הביוגרפיה שלך תוכל לספר איך עברת את זה?
מתוך הביוגרפיה שלי אין לי מה לומר.
תלמיד: מהעבודה שלך.
אין לי מה לומר גם מתוך העבודה שלי. אתם צריכים להכיר, לדעת הכול מתוך עצמכם, כל אחד חייב לרשום את זה על ליבו, כך כתוב.
שאלה: כמה חשובה ההכנה להיות ביחד ביציאה ממצרים?
ביציאה אנחנו חייבים להיות יחד, ביציאה אנחנו חייבים להתחבר זה עם זה, להחזיק זה בזה, ואז אנחנו יוצאים.
תלמיד: והחשיבות של ההכנה היא שנהיה ביחד? שנרגיש את זה כולנו?
כן.
(סוף השיעור)
- “למה נקרא שמה תושיה מפני שהיא מתשת כוחו של אדם” (סנהדרין י”ט, ע”א)↩
- ב”זכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים” (ילקוט שמעוני, מדרש על תורה נביאים וכתובים, תהלים פרק ס”ח, רמז תשצ”ה)↩