TIFERET: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
World Kabbalah Convention “Entering Lishma”. Selected Highlights
בכחול – עצות פרקטיות מדברי הרב.
*טעימות נבחרות משיעור בוקר 3.12.2022*
מצוות הקלדות וטעימות.
*כנס – שיעור 1: מלא לשמה באים לשמה*
- *וודאי שאני מתרגש, כמו תמיד לפני אסיפה כל כך גדולה וחשובה. אין כנס יותר חשוב, יותר גדול, ממה שיש לנו היום. אני מאוד מאוד מקווה שנעשה בו צעד גדול, קפיצה גדולה קדימה וכולנו נקבל איזושהי הרגשה בלשמה, מה זה לשמה, איך מגיעים, איך עוברים מהמצב שאנחנו נמצאים בלא לשמה ללשמה. זו קפיצה מאוד משמעותית* כי היא קפיצה מהעולם התחתון לעליון. בעולם התחתון אנו חיים לפי הרגש והשכל הגשמי שלנו שקיבלנו מלידה, ובדרגת לשמה אנחנו כבר נכנסים להרגשת העולם העליון וכבר מתחילים להרגיש מה זה נקרא ע”מ להשפיע, מה זה להרגיש ולחשוב כמו הבורא.
ודאי שזה לפי הדרגות בעולם העליון, אבל בכל זאת זה כבר אחרת לגמרי, כלומר אנחנו צריכים לעשות כאן צעד מאוד משמעותי מלא לשמה לשמה, מהעולם התחתון שלנו לעולם העליון של בורא, מטבע של רצון לקבל לטבע של הרצון להשפיע, מניתוק רגשי בינינו לחיבור רגשי, ועוד ועוד כאלו הבחנות. *אני מאחל לכולם להתרכז בזה. ממש שיהיה לנו ריכוז פנימי. בכל אחד ואחד. ושנשתדל לבצע זאת. העיקר להשתדל להיות בחיבוק עם כולם וכמה שיותר צמודים כל אחד לחברו, כלומר ככל שנבטל את המרחק בינינו. בזה תלויה כל ההצלחה שלנו*. - וודאי שיהיו כאן הרבה הפרעות. נקבל את כולן כדברים שחייבים לבוא בדרך ואנחנו מקבלים אותם כמרכיבים של המצב המתוקן שלנו. אי אפשר לעבור אותם בלי לחבר, להשתדל להתחבר על ידם, כמו שכתוב מי הוא הגיבור שבגיבורים? שעושה את השונא לעוזר. לכן אנחנו צריכים כך להתייחס לכל ההפרעות, שהן לא הפרעות אלה התכונות שאנחנו צריכים גם אותם לצרף נכון למערכת. נראה שהן לא גורמות לריחוק אלא היהפך, זה עזר כנגדו, בצורה כזאת הם מצטרפות ובונות את המערכת שלנו יחד.
- ש: האם צריך לזהות שאני בלא לשמה?
ר: כן, אנחנו צריכים לזהות את המדרגה הזאת. *האמת שאנחנו נמצאים במדרגת לא לשמה, רק צריכים לאתר אותה בצורה יותר מדויקת*. ככל שאנחנו רוצים להתחבר בינינו, עדיין משתוקקים להגיע ללשמה, כך אנחנו לא יכולים. *אם משתוקקים ללשמה ולא יכולים, אז אנחנו יכולים בדיוק לשקול באיזה לא לשמה אנחנו נמצאים. כך בודקים ושוקלים*. - כל אדם הוא תוצאה מכולם, מאלו שסובבים אותו, נותנים לו דוגמא, לוחצים עליו, דורשים ממנו וכן הלאה. לכן אפילו שיהיה לי רצון פי 100 מאשר שיש לי עכשיו, ורצון יותר חזק ממה שיש לכל הקבוצה, אני לא יכול לבצע זאת לבד. אני חייב לבצע את הרצון שלי לחיבור כנגד כל הרצונות של החברים, אני צריך לכופף אותם לחיבור איתי, אני צריך להתכופף כלפיהם כדי להיכנס איתם לחיבור. יש כאן הרבה פעולות פנימיות שאנחנו צריכים לבצע.
- ש: … שלא נפספס את ההזדמנות….?
ר: הכנס רק מפעיל אותנו. *הכנס לא מתחיל ונגמר. הוא התחיל כבר לפני כמה חודשים, בסביבות ראש השנה, בספטמבר כבר התחלנו לדבר בפועל על איך אנחנו מתחברים ללשמה. אני לא חושב שהכנס הולך להיגמר, אלא נעשה כאן את תחילת העבודה החשובה שלנו, ואח”כ נמשיך אותה בעוד כנסים כאלו. אבל אנחנו נכנסים למצב שהוא הראשון והאחרון. אחרי לשמה אין לנו כלום, ממש רק בלשמה אנחנו קיימים*. - אנחנו צריכים לשים לב במיוחד על התמיכה הדדית. *כמה כל אחד ואחד מאיתנו חוץ מזה שהוא רוצה להתחבר עם השני, כמה הוא רוצה לעזור לשני להיות מחובר. על זה אני צריך לדאוג*. הדאגה שלי היא האם החברים שלי ממש דואגים, ממש חולים, מרגישים את עצמם בחיסרון לגרום קשר בין כולם, כמה הם רוצים לבדוק האם אנחנו נמצאים בקרבה אחד לשני.
אני צריך לדאוג על כל החברים, שיהיו ביניהם קשרים טובים, כי המערכת שאנחנו בונים היא מערכת שלמה ואפילו אם נכנס פגם קטן, הוא בכל זאת לא נותן לכל המערכת לעבוד יחד. לכן אין לנו ברירה אלא צריכים לחשוב איך אנחנו יכולים לתת דוגמא יפה לכולם, ולגרום לקשר טוב, חם וקרוב לכולם. - ש: האם אלינו להתקיף או להיכנע? איך להגיע לתפילה נכונה?
ר: ככל שאנחנו מתקרבים זה אל זה, כך אנחנו יותר ויותר מרגישים כמה אנחנו אפילו שתלויים זה בזה, גם רחוקים זה מזה, דוחים זה את זה. *אני מסכים עם כל דבר, חוץ מלהתקרב*. ההתקרבות כבר מתחילה להיות מורגשת כהתקרבות הכרחית, התקרבות בכוח עליון, ברצון העליון. אנחנו מוכנים לכל דבר חוץ מזה. ולכן *יש לנו בעיה, אנחנו כאילו רוצים להגיד לבורא: “יש לך משהו אחר לעשות במקום ההתקרבות הזאת? אנחנו מוכנים לכל דבר חוץ מזה*“.
כמו שאנחנו מבינים, הבורא לא מוותר, הוא לא יכול כי זה החוק העיקרי של הבריאה, שנתקרב זה אל זה דווקא ברצון לקבל שלנו, שהוא יעטוף את עצמו ברצון להשפיע, בכיסוי, מה שנקרא צמצום ואור חוזר. אז כל רצון שלנו יהיה מוכן להתקשר לרצון זר.
*נקווה ששוב ושוב בכל זאת נגיע למצב שלא תהיה לנו ברירה, ולא שהבורא יוותר אלא שאנחנו נוותר ונחייב אותו לתת לנו כוח. לא שאנחנו מבקשים ממנו שיבטל את המחיצה. אלא אנחנו מבקשים ממנו כוח* שיכניע את הרצון שלנו לחיבור. - ש: האם הקיר בינינו תמיד נמצא כדי שנוכל לבקש להיות באמונה למעלה מהדעת…?
ר: כן, רק ע”י זה. אם אנחנו לא מתקרבים, אף פעם לא נרגיש את הכוח העליון, את העולם העליון.
ש: אבל אמרת שאנחנו לא מבקשים מהקיר שיתבטל או ייעלם….?
ר: נכון, הקיר בינינו עצמו הופך להיות מה שמקשר בינינו. במקום מפריד, הוא מתחיל להיות המקשר בינינו לבורא. - אני בכלל לא רואה שיש בינינו, ולכל אחד בצורה אישית, הפרעות כלשהן. *אנחנו נמצאים בדור האחרון והבורא סה”כ רק מעוניין לדחוף אותנו קדימה, שנבצע ונממש את הפעולה האחרונה שעלינו לבצע. אנחנו נמצאים במצב מאוד מאוד רגיש*, ואם לא נעשה זאת, אז ההתקדמות שלנו תהיה מאוד מאוד דרמטית, נצטרך לעשות צעדים ע”י כוחות מאוד מאוד קשים.
- *איך עליכם לעורר את הבורא? תנסו. נסו איך שאתם מתייחסים אחד לשני, כך גם כלפי הבורא. תבקשו, תתפללו, תעשו כל מה שאפשר, העיקר שהוא יפנה אליכם ויענה על השאלות שלכם, על הבקשות שלכם. תחשבו באיזה מילים להשתמש. תרצו להסב תשומת לבו רבה יותר אליכם, ספרו לו בקצרה ובצורה משכנעת מה אתם רוצים ולמה אתם רוצים דווקא את זה. העיקר זה דווקא השאלה כלפי הבורא, עם מה אתם רוצים לפנות אליו? האם לשאלה שלכם יש בסיס בכלל, יש לה הצדקה*?
- ש: אני מפחד להיכנע או להתמסר לחיבור. איך לעבור את המחסום?
ר: הרצון שלך מובן לכולם. *כולנו מפחדים מזה. יש עוד הרבה סוגי פחד מכך שאנחנו צריכים למסור את עצמנו לעליון ולא לחשוב על עצמנו בכלל. מה יקרה לי ברגע הבא? אסור לי לחשוב על כך אם אני נמצא בשליטת הכוח עליון. זו בעיה, אבל רק בצורה כזאת, במנות קטנות, בצעדים קטנים, אנחנו מתקרבים למצב של אמונה שלמה*. - ש: איך אנחנו הופכים להיות עצמאיים יותר?
ר: *תשאל את עצמך, תגיד לעצמך: “אין לי ברירה, אני הולך בעקבות בעל הסולם ורב”ש. מה יש לי לפחד? במה יש לי לעצור את עצמי? העולם כבר מוכן ב-100% לתיקונים*”. - ש: זה כמו לופ אינסופי, איך אנחנו יכולים לשבור את ההתנגדות?
ר: אנחנו צריכים לחשוב ע”י אילו פעולות באיכות חדשה בחיבור חדש בינינו אנחנו יכולים לעקוף את ההתנגדות. זה מה שאנחנו צריכים לחשוב. לראות. להיות יותר חכמים ערמומיים לגבי איך אנחנו עובדים נגד היצר הרע. - מה שאת רואה בעולם זה את ההשתתפות הלא טובה שלך. *זה שאת רואה שהחברות והחברים שלך, ובכלל כולם לא מחוברים ביניהם, את רואה בעצם כמה את מפריעה. את רואה את הפגם שבך שנמצא בעולם. תנסי להפנים את זה ולתקן את עצמך*.
- ש: מה זו אהבה, ממה היא בנויה?
ר: את האהבה בונים, היא לא נמצאת, אלא בונים אותה. *בונים את האהבה מכך שמוותרים זה לזה, שאני מהבוקר עד הלילה מוותר מוותר מוותר לשני, והוא לי. כך אנחנו מתחילים לאהוב זה את זה. ככל שאני רואה שהוא וויתר לי, כך אני אוהב אותו. ככל שוויתרתי לו, כך נתתי לו הזדמנות ואפשרות לאהוב אותי*.
אתם יכולים להגיד: אבל זה אהבה אגואיסטית. תנסו לעשות, *תנסו לוותר לשני כל הזמן, כל הזמן אתם רוצים לוותר לו, ואז תראו כמה הגישה הזאת היא לא גישה לאהבה אגואיסטית אלא היא דווקא גישה לחיבור הרוחני*. - לוותר לחברים ברוחניות זה כל הזמן להראות להם דוגמה לפי מה שנראה לך שתעזור להם להתקדם קדימה.
- מה נשיג בחיבור? נשיג בחיבור את העולם האמיתי שבו אנחנו קיימים. נרגיש את הבורא שסובב את הכל ומנהל את הכל. נגלה עבר הווה ועתיד, כל מה שקורה בכל הזמנים ובכל המקומות. זה תלוי בהתאם לגובה של ה-לשמה שלנו, אבל זה מה שאנחנו יכולים להשיג.
- ש: הוויתור לפעמים מנתק אותי ומביא אותי לקו שמאל….
ר: *אתה צריך להיות שמח בוויתור. כשאני מוותר למישהו, במידה הזאת אני מיד מתקרב לבורא, כי אחרי כל חבר עומד הבורא*. אם אני מוותר למישהו, אני מתקרב לבורא. - ש: מהו הקשר בין לא לשמה ללשמה?
ר: *המעבר בין לא לשמה לשמה זה שהאדם מוכן לוותר על הכל, לוותר על הכל*.
ש: איך לוותר על הכל?
ר: *מה יש לך שאתה לא יכול לוותר עליו? מה יש? תגיד לי. איזה דברים חשובים ויקרי ערך יש לך שאתה לא יכול לוותר עליהם*?
ש: הקבוצה שלי, העשירייה שלי.
ר: *אם אתה לא מוותר עליהם, תשאיר את זה, תשאיר*. - ש: איך יכולים לשמור על הרצונות והשאיפות שלנו חזקות וקיימות?
ר: *תנו דוגמה אחת לשניה כמה אתן מוכנות לוותר על הכל, רק להיות בחיבור ומתוך החיבור שלכם להשתוקק לפנות לבורא, להתחבר עם הבורא. אז תראו כמה אתן מסוגלות, כמה יש לכם כוח. הבורא לא יוכל לסרב, הבורא לא יסרב, בפרט לנשים. תנסו ותראו כמה אתן בזה יותר מוצלחות מהגברים*. זה נקרא שבזכות נשים צדקניות יוצאים בני ישראל מהמצרים. מה זה בזכות נשים צדקניות? הן מתחברות ודורשות מהבורא שיחבר ביניהן עוד יותר, ואח”כ הם דורשות להיות מחוברות אליו. אז הן יוצאות משליטת הרצון לקבל שלהן והבורא לא יכול לסרב, כי הם מחפשים את הצדק. *לאשה בעולם הזה יש הרבה פחות רצון אגואיסטי מאשר לגבר, ואנחנו צריכים להשתמש בזה נכון*. - ש: על מה אני מוותרת?
ר: את מוותרת על האגו שלך.
ש: מה זה לוותר על האגו שלי?
ר: את לא יכולה למצוא בך את האגו?
ש: יכולה, הוא רק מתגבר ואני לא מסוגלת.
ר: אם את מאתרת אותו, מאתרת שהוא נמצא, *נסי להבין שאם את מתגברת על האגו שלך, עוברת עליו, מזלזלת בו במשהו, את יכולה בזה להתקרב לבורא*.
ש: ואז מה נשאר ממני?
ר: *מה נשאר ממך*? אישה יפה, חכמה. *הכל נשאר, חוץ מהאגו המסריח*. - ש: כשמגיעים ללשמה, האם הגשמיות משתנה..?
ר: הגשמיות לא משתנה, אבל היא יכולה לקבל צבעים אחרים. זה כמו שאת שמה פילטר צבעוני על הצילום ורואה שהתמונה משתנה.
ש: והיחסים עם האחרים בחוץ, לא בתוך העשירייה?
ר: ודאי, הכל משתנה כי את משתנה. - *צריך להתחיל להתאמן על איך לבטל את עצמך כלפי הבעל ואח”כ כלפי הילד ובכלל לפני כולם, אבל כך שהם לא ידעו על כך, שהם לא ידעו על זה. תתאמני, זה מועיל מאוד. אני יכול להגיד אותו דבר גם לגברים: תתאמנו בלבטל את עצמכם כלפי אשתכם*.
- ש: איך להעביר את מה שאנחנו יוצרים בינינו לעליון..?
ר: *לפנות אל הבורא כמו שאתה פונה לחבר הקרוב ביותר שלך, זה הכל. הבורא לא צריך להיות בשבילך כמשהו רחוק, הוא צריך להיות מאוד קרוב, ואז בטוח תשיג אותו*.
ש: איך למסור יחד את מה שאנחנו יוצרים לעליון?
ר: *למסור זה בלב. אם אתה מרגיש בליבך את מה שאתה רוצה למסור לבורא, אז זה אומר שאתה מוסר לו את זה*. אתה צריך להרגיש בתגובה בלב שלך את מה שהוא רוצה לענות לך. - ש: מה זה לפתוח את הלב שלי לבורא….?
ר: אתה צריך לפתוח את הלב שלך. כך יכול להיות שתפתח את הלב של החבר. *יכול להיות שהלב של החבר הוא לב האבן ולא תוכל לפתוח אותו, אז אתה צריך לעשות עוד פעולה ועוד פעולה ועוד פעולה, ויכול להיות שאחרי כמה שנים, שנים, תגיע למצב שהלב של החבר ייפתח, אבל יהיה לך מזה רווח גדול*. - ש: מהו הפחד מגילוי הבורא?
ר: אנחנו לא מפחדים מגילוי הבורא. אנחנו נפחד מגילוי הבורא כשיהיו לנו מסך, רשימות, ושאנחנו נמצאים מול האור העליון המקיף. האם יהיה לי כוח לקבל אותו בע”מ להשפיע? אז אני אפחד האם אוכל לקבל ע”מ להשפיע כזה תענוג גדול. זה כבר החצי השני של הדרך. - ש: מה לעשות כדי שלא נפספס את ההגעה שלנו ללשמה?
ר: אנחנו צריכים רק להמשיך. לא חשוב לנו שאגו עולה, זה טוב שהוא עולה. *אנחנו לא יכולים עם אגו קטן לבוא לקבל לשמה. לשמה מקבלים דווקא באגו גדול. לא לפחד מזה*, אלא אנחנו עולים על פני האגו. כשאגו עולה, אנחנו גם דורשים ממנו שהוא יהפוך להיות ללשמה. - אנחנו אוהבים אחד את השני לא בגלל שכל אחד נמצא כבר באיזושהי מדרגה רוחנית גדולה, מיוחדת, אלא כי אנחנו רוצים להידבק בבורא ולהתקדם לדבקות בינינו, להיות כאיש אחד בלב אחד, כלומר לפי המטרה שלנו ולא לפי מה שכל אחד כבר השיג. לכן אם מישהו שמתחיל עכשיו נכנס לחברה שלנו, הוא בשבילנו גם חשוב כמו מי שנמצא איתנו כבר 10 שנים. אנחנו צריכים כך לאהוב כל אחד ואחד, כי אנחנו רוצים להתכלל במערכת אחת שנקראת אדם הראשון.
- ש: איך אתה רואה את החשיבות של ההפצה בשפה הערבית?
ר: אנחנו צריכים לפתוח את זה יותר ויותר. ודאי שההתעניינות. הרצון. האינטרס לזה יגדל. הוא יגדל ככל שאנחנו נרחיב את החומר שלנו יותר ויותר. אנחנו צריכים גם לחקור מה מעניין לאוכלוסיה הערבית ולסדר לפי זה קליפים, קלטות למיניהן, כלומר חומר שיהיה יותר קרוב למה שהם מתעניינים בו. אני מאוד מקווה שגם השפה הטורקית תתפתח יותר אצלנו ותגיע למצב שבאמת נוכל לספק לכל מי שמעוניין בזה. זה ים של עבודה ואסור לנו להמתין אלא להתקרב לזה ולבצע. גם נשים וגברים מכל מיני מדינות ערביות, או שיודעות ערבית, יודעים ערבית, שיצטרפו אלינו ויעזרו לנו להרחיב את הערוץ שלנו בערבית.