KETER: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
Baal HaSulam. Study of the Ten Sefirot. Vol. 2. Part 6, item 2
שיעור בוקר 08.11.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
בעל הסולם, “תלמוד עשר הספירות”, כרך ב’, חלק ו’,
עמ’ 391, דף שצ”א, דברי האר”י אותיות א’-ג’
קריין: “תלמוד עשר ספירות”, כרך ב’, חלק ו’, עמוד 391, דף שצ”א, אות ב’.
אות ב’
“והנה עד”ז שבפנימיותו, כן הוא באורות שיוצאים ממנו שהם ענפיו כנזכר, כי שערות ראשו כנגד ענפי ע”ב, ושערות דיקנא הם מאח”פ, כנגד ענפי ס”ג, שבהם כלולים או”א שבין שניהם לקחו בינה דמ”ה אחר התיקון, שהוא שם ס”ג הכולל שניהם, והם נכללים במזלא דדיקנא דא”א. והבן זה מאד כי כן הוא כאן. ואז עדיין היה מתפשט ס”ג עד רגלי א”ק.”
פירוש אור פנימי לאות ב’
“שערות ראשו כנגד ענפי ע”ב, ושערות דיקנא הם מאח”פ, כנגד ענפי ס”ג: ענין שערות ראש ודיקנא הללו לא יצאו תכף עם אצילותו של פרצוף, אלא אחר צמצום נה”י ועלית ה’ תתאה לעינים, שיתבאר לקמן, כי ה”ת שהיא המסך המשותף מבחי”ב ובחי”ד יחד, עלתה לחכמה דראש הס”ג, המכונה עינים, ונזדווג שם עם אור העליון, והעלה או”ח מחכמה לכתר, דהיינו מעינים לגלגלתא, הממשיך רק קומת הז”א. והנה אז נתחלקו הע”ס דראש הס”ג: לגלגלתא ועינים, ולאזן חוטם ופה. כי להיות שנעשה מקום הזווג בהעינים, ושמשו העינים במקום הפה דראש, הנה נעשו ג’ הספירות אח”פ, לבחינת גוף. ומקבלים מהמלכות הזו העומדת בעינים, המשפעת להם ממעלה למטה, ולא נשאר שם בבחינת ראש, דהיינו מבחינת ממטה למעלה, רק ב’ הספירות: גלגלתא ועינים לבד. הרי שהע”ס דראש, נתחלקו לב’ בחינות : ראש, וגוף. כי רק הכתר וחכמה מהם, נשאר לבחינת ראש, אבל בינה ז”א ומלכות שבהם, יצאו מבחינת הראש, ונעשו לבחינת ספירות דגוף.”
הראש כולו מתחלק לשני חלקים, כתר וחכמה הם גלגלתא עיניים דראש, אוזן, חוטם, פה, כלומר בינה, ז”א ומלכות, הם אח”פ דראש. בכל מקום אנחנו יכולים לחלק כך, לכלים דהשפעה ולכלים דקבלה.
“והנה הגם שהזווג הזה החוצה את הע”ס דראש לב’ בחינות ראש וגוף, נעשה בהחכמה דראש הס”ג גופיה, עכ”ז בו עצמו לא נעשה שום שינוי, כי אין העדר ברוחניות, כנודע. אלא רק תוספת נעשה כאן, כי נבחנות לע”ס דענפים שעל הראש דס”ג, המכונים ע”ס דשערות”, יש ראש והראש הזה מתחלק לשני חלקים, גלגלתא עיניים ואח”פ. גלגלתא עיניים זה המקום של שערות דראש, ובאח”פ יהיו שערות דיקנא, זקן. זאת אומרת יוצאים שני חלקים מראש אחד, למה? כי יש הבדל ביניהם – גלגלתא עיניים דראש הם כלים דהשפעה, ואח”פ דראש הם כלים דקבלה. “המכונים ע”ס דשערות, והמה הם שנחלקו על ב’ בחינות ראש וגוף הנ”ל, אשר כתר וחכמה שבהם, שנשארו בבחינת ראש, נבחנים לענפי ע”ב בבחינת שערות ראש, וג’ הספירות שבהם שהם אח”פ, שנעשו לבחינת גוף, הם נבחנים לבחינות שערות דיקנא. ולענפי ס”ג.
וזה אמרו ושערות ראשו כנגד ענפי ע”ב, ושערות דיקנא הם מאח”פ, כנגד ענפי ס”ג. היינו אותה התחלקות הע”ס של ראש לב’ בחינות: גו”ע, ואח”פ, שנתהוה בראש הס”ג, כנ”ל, הנה התחדשות הזו, מכונה בשם שערות שבחינות גלגלתא ועינים שנשאר בבחינת ראש, נחשב לענפי ע”ב. ובחינת אזן חוטם פה שבהם, שיצאו לחוץ מהראש, נחשבים לענפי ס”ג. וטעם הדבר יתבאר לפנינו.”
שאלה: מה הם שני החלקים האלה בראש הס”ג? איך הם משפיעים על החשבון של הראש?
“ראש” הוא עשר ספירות. כתר וחכמה הם החלק העליון של הראש שנקרא “ראש דראש”, והחלק השני הוא בינה, זעיר אנפין ומלכות, שנקראים ז”ת דראש. לכן יש ראש דראש וגוף דראש, זה מפני שמגיע צמצום ב’ ומחלק בין כלים דהשפעה וכלים דקבלה.
שאלה: מקודם נאמר שמסך הוא חיבור של ה’ תתאה. איך נדבקים חמשת הספירות האלה ונהיים למסך?
אנחנו נלמד, ואז נבין איך לשאול ואיך לענות.
קריין: שורה “שבהם כלולים או”א..”
“שבהם כלולים או”א, שבין שניהם לקחו וכו’, והם נכללים במזלא דדיקנא דא”א. משמיענו כאן, שכמו או”א דאצילות נכללו ויצאו מהע”ס דדיקנא דא”א, כן הע”ס דנקודים יצאו מסוד שערות דיקנא דראש הס”ג. ותדע שיש ג’ בחינות או”א: שהם או”א הפנימים, ואו”א עילאין, וישסו”ת.” המערכת הזאת כך היא מתחלקת, אין בזה שום דבר מיוחד, אלא לצורך התפיסה שלנו כך הוא מחלק. “וכל אלו הג’ הם כלולים בשערות דיקנא. כי יש י”ג תיקוני דיקנא, שהם ג’ הויות, כלומר, ג’ בחינות של ע”ס” זו מערכת, שהאורות מהראש יורדים למטה ונכנסים לגוף ומאירים לכל הפרצופים ולכל הספירות שיש בגוף. “שהע”ס הראשונות הן בבחי’ ד’ תיקונים הראשונים המסתיימים על שבולת הזקן, ומשבולת הזקן הזה יצאו או”א הפנימים, שהם הג”ר דנקודים. ומהע”ס השניות, שהם ד’ תיקונים האמצעים, המסתיימים על מזל העליון הנקרא נוצר חסד, יצאו או”א עילאין, ומהע”ס האחרונות, שהם ה’ תיקונים תתאין המסתיימים במזל התחתון הנקרא ונקה. יצאו ישראל סו”ת דאצילות.”
מה קורה כאן? האורות יורדים מלמעלה למטה. כדי שהם יוכלו להיכנס ממדרגה למדרגה ולזרום ממדרגה למדרגה, אז הם צריכים לעבור כל מיני תיקונים, להתאים את עצמם למדרגות יותר תחתונות. לכן העליון עושה מעצמו פרצופי ביניים, והאורות יורדים בפרצופים האלה ומתחילים להיות יותר ויותר מותאמים לפרצופים תחתונים יותר.
מדרגות הביניים האלה, שהאורות צריכים לרדת עליהן, נקראות שערות, מהמילה “סוער”, שנמצא בחסרון וצריך להיות בקיבוץ. הוא צריך להקטין את האורות האלה, להתאים אותם למדרגות יותר תחתונות, ולכן הן נקראות “שערות”. ואז האורות העליונים יכולים לרדת במדרגות האלה של השערות ולהיכנס למדרגות תחתונות יותר. כך אנחנו רואים איך האורות באים וממלאים גם את הכלים התחתונים.
תלמיד: נשמע שהתפקיד של השערות דומה לתפקיד של העולמות, להסתיר את האור, להעלים אותו, לכווץ אותו.
כן, להתאים אותו.
שאלה: מה ההבחן פה בין שערות ועולמות?
שערות הן בתוך הפרצוף, והעולמות הם כבר במדרגות עצמן.
“וזה אמרו “והם נכללים במזלא דדיקנא דא”א”. כי או”א הנ”ל נקראים ביחד אבא, וישסו”ת הנ”ל נקראים יחד אמא. ואבא נכלל במזל העליון כנ”ל, ואמא נכללת במזל תחתון”.
“מזל” זה מהמילה נוזל, בטפטוף. האור במקום לרדת בקילוח, הוא יורד במנות קטנות כדי שהתחתונים יוכלו לסבול אותו, לקבל אותו, לגדול על ידו, לכן קבלת האור בצורה כזאת נקראת “מזל”. אז יש מזל עליון, מזל תחתון, עד כמה האורות האלה מתקבלים בכלים על ידי המעטת האורות. “ונמצאו שניהם כלולים במזלא.” לכן כתוב שהכול תלוי במזל, עד כמה האורות העליונים מתאימים לאדם שיקבל אותם בצורה נכונה. “אבל בד’ תיקונים עילאין המסתיימים על שבולת הזקן, הנה הם שייכים לאו”א הפנימים, כנ”ל, ומהם יצאו רק הג”ר דנקודים, שהם בחינת או”א הפנימים. וזכור הדברים, כי תצטרך להם בכל מלה ומלה הבאים לקמן.
ואז עדיין היה מתפשט ס”ג עד רגלי א”ק: כבר נתבאר זה לעיל דף ש”צ ד”ה וס”ג. עש”ה.”
קריין: נקרא שוב. אור פנימי מטור ב’, שורה: “שבהם כלולים או”א,”
“שבהם כלולים או”א, שבין שניהם לקחו וכו’, והם נכללים במזלא דדיקנא דא”א. משמיענו כאן, שכמו או”א דאצילות נכללו ויצאו מהע”ס דדיקנא דא”א, כן הע”ס דנקודים יצאו מסוד שערות דיקנא דראש הס”ג. ותדע שיש ג’ בחינות או”א: שהם או”א הפנימים, ואו”א עילאין, וישסו”ת. וכל אלו הג’ הם כלולים בשערות דיקנא. כי יש י”ג תיקוני דיקנא, שהם ג’ הויות, כלומר, ג’ בחינות של ע”ס, שהע”ס הראשונות הן בבחי’ ד’ תיקונים הראשונים המסתיימים על שבולת הזקן, ומשבולת הזקן הזה יצאו או”א הפנימים, שהם הג”ר דנקודים. ומהע”ס השניות, שהם ד’ תיקונים האמצעים, המסתיימים על מזל העליון הנקרא נוצר חסד, יצאו או”א עילאין, ומהע”ס האחרונות, שהם ה’ תיקונים תתאין המסתיימים במזל התחתון הנקרא ונקה. יצאו ישראל סו”ת דאצילות.
וזה אמרו “והם נכללים במזלא דדיקנא דא”א”. כי או”א הנ”ל נקראים ביחד אבא, וישסו”ת הנ”ל נקראים יחד אמא. ואבא נכלל במזל העליון כנ”ל, ואמא נכללת במזל תחתון כנ”ל ונמצאו שניהם כלולים במזלא. אבל בד’ תיקונים עילאין המסתיימים על שבולת הזקן, הנה הם שייכים לאו”א הפנימים, כנ”ל, ומהם יצאו רק הג”ר דנקודים, שהם בחינת או”א הפנימים. וזכור הדברים, כי תצטרך להם בכל מלה ומלה הבאים לקמן.”
האורות שמתפשטים בפרצופי האצילות צריכים לעבור המעטת האורות, התאמת האורות לרצון לקבל שיתגלה בסוף המערכת, שאותו צריך להעלות לעל מנת להשפיע ולתקן עד שהוא יהיה ממש דומה להשפעת הבורא אליו, אלו התיקונים בעצם. לכן כאן אנחנו רואים עד כמה הפרצופים האלה נמצאים בירידה בזה אחר זה, כדי לתת לתחתון לעלות אחר כך בפרצופים האלה מתתא לעילא, מלמטה למעלה.
יש לנו את המדרגות האלה שבפנים נמצא הפרצוף האמיתי ועליו יש פרצוף נוסף. העליון שהוא הפרצוף הפנימי, מתאים את עצמו לפרצוף החיצון, היותר תחתון. זה כמו שאנחנו המבוגרים מדברים עם הילדים, אז אנחנו מדברים בצורה אחרת, בשפה אחרת, במילים אחרות, כדי שהם יבינו אותנו, שיתקשרו אלינו בחזרה, וגם כשהם מדברים אנחנו משתדלים להבין מה הם רוצים. אז כל ההתקשרות הזאת דרך ההתאמה של תחתון לעליון ועליון לתחתון, נקראת “פרצופי שערות”, כי זה סוער, זה מוגבל מצד העליון כדי להתאים את עצמו לתחתון. זה כל עניין השערות.
אנחנו משתמשים בזה בעולם הזה, ועוד נלמד איך אנחנו באמת יכולים לבנות פרצופי שערות כאלה על עצמנו כלפי התחתונים. גם אנחנו כשמדברים עם התלמידים שלנו, לא רק עם ילדים, גם משתמשים בצורה מוגבלת באוצר המילים, בביטויים, וזה כדי למצוא קשר בין עליון ותחתון, ולזה קיימים פרצופי השערות. זה דבר פרקטי מאוד שמוכר לנו מהעולם הזה.
שאלה: מי הם אותו אבא ואמא שמוזכרים פה? מה גורם לאבא ואמא להיות כלולים ביחד? למה הם מופרדים?
בעולם האצילות יש כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין ומלכות. חכמה ובינה בעולם האצילות הם בדרך כלל נקראים אבא ואמא.
תלמיד: למה הם צריכים להיות כלולים במזלא?
כי הם צריכים לקבל חיסרון כדי להוליד עליו פרצופים.
תלמיד: החיסרון הזה צריך להיוולד, הוא לא בא באופן טבעי.
נכון.
תלמיד: מה התהליך הזה?
את התהליך הזה תלמד בעוד כמה ספרים.
תלמיד: בגדול, מה התהליך הזה?
בגדול, זה כדי להוליד פרצופים.
תלמיד: למצוא חיסרון.
כן.
שאלה: מהי המילה הזאת “דיקנא”?
“דיקנא” זה זקן. יש שערות רישא, שערות ראש, ושערות הראש מגיעות עד שיבולת הזקן, ויש שפם. זה בדיוק כמו הפרצוף שלנו, לכן יש לנו פרצוף כזה. יש שטח עליון דדיקנא, שטח תחתון דדיקנא. אם לא היו מקצרים את הזקן, אז הוא היה יורד, כשעד החזה זה השטח העליון ועד הטבור זה השטח התחתון.
יש לנו פאות, אלו השערות שיורדות משני צדדי הראש, מלמעלה למטה, ובהן האורות יורדים מהראש לפנים ויותר למטה. לכן הפאות האלה הן מאוד חשובות, אלו דרכי האור שמתפשט מהראש למטה. לכן דתיים לא חותכים את הפאות, אלא הם מגדלים אותן יותר ויותר כי זה סימן שהם דואגים לזה שהאורות האלה לא יפסיקו מהראש לגוף. זה מנהג.
תלמיד: האם שערות אומר שזה חלק מ”דיקנא”?
לא, “דיקנא” זה חלק מהשערות. כל השערות שיש עלינו כולן שערות, הן מהמילה סוער, כי הוא רוצה להעביר את האור אבל אין לו כוחות לזה ולכן הוא מצטמצם. יש רישא, דינקא, פאות, שפם, שטח עליון, שטח תחתון דדיקנא, וסך הכול יש 13 תיקוני דיקנא, 13 חלקים בשערות שהאור מלמעלה, מהראש יורד לגוף. אנחנו לא צריכים ללמוד את זה, אנחנו נלמד את זה מהמעשה, מהחיים.
שאלה: המזל, הטפטוף הזה של האור, האם זה קורה כתוצאה או בתוך פרצופי השערות?
זה קורה על פרצופי השערות.
תלמיד: מה מפעיל את כל המנגנון הזה שפתאום יש שערות?
חיסרון, התחתון רוצה לקבל על מנת להשפיע.
תלמיד: האם הירידה של ס”ג מתחת לטבור מפעילה את זה?
כן. זה קורה למטה מטבור הכללי.
תלמיד: והירידה הזאת, ההתכללות בחסרונות העבים, זה מה שמפעיל את כל המנגנון הזה של שערות ומזל?
כן.
שאלה: הסיבה שבגללה האור מתפשט לא בצורת זרימה אלא בצורה שהוא מטפטף, האם זה הצמצום?
כן.
תלמיד: מי מנהל את הזרימה של הטיפות האלה?
ההתאמה בין העליון לתחתון זה מה שמקטין את השפע, כדי שהתחתון יוכל לקבל את זה בעל מנת להשפיע.
תלמיד: האם אפשר להגיד שבגלל זה, זה נקרא “מזל”, כי זה קורה רק דרך צמצום?
מזל זה מהמילה נוזל, מטפטף, לכן זה נקרא מזל.
שאלה: הנושא של המעטת האורות זה תהליך חדש. היינו רגילים שהאור המיותר הופך לאור מקיף, ופתאום יש שלושה פרצופים שלמעשה מווסתים את ההתאמה הזאת.
אנחנו עוד נלמד, אני לא יכול להיכנס לזה.
שאלה: אמרת קודם שאנחנו צריכים לעשות התאמות ולהקטין את המצבים, מה זה אומר?
ההתאמה בין התחתון לעליון היא העיקר בחכמת הקבלה. איך לקבל מה שהעליון רוצה לתת והתחתון לא מסוגל, על ידי כך שהתחתון מתאים את עצמו לעליון, זו כל החכמה. כאן אנחנו רואים כמה אפשרויות נוספות יש לנו להתקשר לתחתון, לעליון, בזה שתהיה התאמה. יש טפטוף שנקרא מזל, יש פעולות שמצטמצמים האורות, מצטמצמים הכלים, יש כל מיני פעולות מצד העליון כדי שהתחתון יוכל להתאים את עצמו ולקבל אותו וכך להתפשט עוד יותר למטה ולהגיע לתיקונים.
קריין: אות ג’. דברי האר”י.
אות ג’
“והנה מתחלה היה בא”ק כך: ג’ ראשונות שבו, שהם ע”ב, כתר. ס”ג חכמה ובינה. וזה הס”ג, היה מחציו ולמטה שהם הנקודות שבו, מלובש מטבור ולמטה דא”ק תוך מ”ה וב”ן דא”ק. וכל זה הוא פנימיות א”ק: עצמות, אורות, וכלים.”
* עץ חיים שער ה’: שער טנת”א פרק א’ מ”ב.
קריין: אות ג’. אור פנימי.
פירוש אור פנימי לאות ג’
“מתחלה היה בא”ק כך, ג”ר שבו שהם ע”ב כתר: הנה הדברים שבכאן הם אותו הענין המובא לעיל אלא בשינוי לשון, והעתקתים רק מפני שיש בהם איזה חידושים קטנים. וגם כאן סובב על פרצוף ס”ג דא”ק ומקשר בו גם פרצוף ע”ב דא”ק המלובש בו. וכבר ידעת, שפרצוף ס”ג מלביש מפה ולמטה דראש דע”ב, דהיינו לבחינת ג’ הספירות חג”ת דגופא דע”ב. וזה אמרו, ג”ר שבו שהם ע”ב, כתר. כי חג”ת דע”ב המה שנעשים לג”ר דפרצוף הס”ג, אשר ראש הס”ג מלבישם מבחוץ, והפה, שהוא המלכות דראש הע”ב, הוא בחינת הכתר דראש הס”ג שממעל לו, והחג”ת דע”ב הם המוחין הפנימים שבו. כנ”ל.
ס”ג חכמה ובינה. כלומר, שבפרצוף ס”ג עצמו יש חכמה ובינה, ואע”פ שכל קומתו של הס”ג, הוא רק קומת בינה בלבד, אמנם יש בו בחינת זכר ונקבה, כלומר שהמסך שעלה להמלכות דראש ע”ב, לצורך הזווג לפרצוף ס”ג, כלול מב’ רשימות עליונות, שהם: רשימו דבחי”ג דהתלבשות לבד, ומחוסר המשכה, ורשימו שלמה דבחי”ב. ולכן נעשה עליהם ב’ זווגים : הא’ בקומת חכמה, והב’ בקומת בינה, והמה נק’ זו”ן, שהרשימו דבחי”ג דהתלבשות, שעליה יצאה קומת החכמה, נק’ זכר, והרשימו דבחי”ב השלימה גם מבחינת המשכה, נק’ נקבה, שעליה יצא עיקר האור דפרצוף הס”ג, שהוא קומת בינה. וזו”ן הללו, נתלבשו רק בכלי דכתר של הגוף דס”ג, ואין מגיע מהם ליתר הט”ס תחתונות דס”ג, כל כמה שלא נזדככו הזו”ן דכלי דכתר, לבחי”ב ולבחי”א. כמ”ש כל זה באורך לעיל דף ש”מ ד”ה ונבאר. עש”ה.
וזה אמרו, “ס”ג חכמה ובינה” כי הפרצוף נקרא תמיד על שם ספירות העליונות שבו, כנודע, וכיון שהספירות זו”ן הנ”ל יש בהם קומת חכמה ובינה ע”כ נקרא הס”ג בשם חכמה ובינה.
ומשמיענו בזה, כדי להבין מ”ש לקמן, אשר ס”ג הזה נעשה אח”כ לבחי’ ע”ב, ונודע שהע”ב קומתו עד החכמה, ואיך אפשר שמס”ג יעשה ע”ב. וע”כ מזכיר כאן, שבס”ג זה, יש חכמה ובינה כי הזכר הוא בחי”ג דהתלבשות, שהוא בחינת ע”ב, ולפיכך נעשה אח”כ לבחי’ ע”ב. וזכור זה.
שאלה: למה כתוב פה שס”ג זה חכמה ובינה? למדנו שס”ג זה רק בינה.
לא יכול להיות שיש בפרצוף רק בחינה אחת כי יש לו רשימו דהתלבשות ורשימו דעביות ולכן לס”ג יש גם חכמה וגם בינה.
שאלה: האם יש חלק נשי בפרצוף?
שאלת נשים נכונה. האם יש חלק נשי בפרצוף? הייתי אומר שכל הפרצוף הוא אישה, הוא נשי, ומהגבר יש רק אור שמפעיל את החלק הנשי ולכן החלק הנשי יכול להוליד, אבל בעצם כל הפרצוף הוא רצון לקבל ולכן הוא אישה, ומה שמפעיל את הרצון לקבל זה האור העליון שהוא כוח גברי.
שאלה: מדוע התיאור של הפרצופים הוא גברי?
גברי כי זו השפעה. השפעה זה גבר וקבלה זה אישה.
שאלה: מה ההבדל בין זכר לדיקנא?
“זכר” זה החלק המשפיע, ו”דיקנא” זה שערות שיורדות מראש לגוף ומעבירות את האורות העליונים, מתקנות אותם, מחלישות אותם, כך שהם יוכלו להגיע לגוף ולתת מילוי לגוף. לכן הן נקראות “שערות”, מהמילה סוער, כי הן נמצאות בצרה, בצמצומים, זה התפקיד שלהן.
שאלה: מה ההבדל בין ראש לראש דס”ג?
יש לכל פרצוף ראש שמחליט כמה הוא יכול להתאים את עצמו לבורא, לקבל על מנת להשפיע, או אפילו להשפיע על מנת להשפיע, ולכן האורות האלה נקראים “שערות רישא”, “שערות דיקנא”, וכן הלאה.
שאלה: אם הראש לא נשבר אז רק המחשבות והכוונות נשברו מנתינה לקבלה?
לא, הראש לא נשבר מפני שהוא נמצא למעלה מכלים דקבלה. אין כלים דקבלה בראש, בראש יש רק תכניות, מחשבות, רצונות, אבל לא קבלה בפועל, ולכן אין שם מה שיישבר, ולכן הראש לא נשבר.
שאלה: במה נבדלים האורות המתקבלים בבינה, זעיר אנפין ומלכות, מהשלב שמעליהם?
ז”ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, אלו כלים שבהם כבר יש רצון לקבל. מה שאין כן בכלים כתר, חכמה, בינה, עדיין אין רצון לקבל, הוא לא התפתח, ולכן הם נקראים “כלים דהשפעה”, והכלים ז”ת דבינה, זעיר אנפין ומלכות, נקראים “כלים דקבלה”.
שאלה: כיצד מגיעות טיפות האור הללו ומשפיעות על העשירייה?
זה לפי החוק “יזל מים מדליו”1, זאת אומרת האורות שיכולים לקדש, לתקן את הכלים, באים בצורה של טיפות, כך הם מטפטפים, ולאט לאט הם מקדשים את הכלים שיכולים להיות על מנת להשפיע.
שאלה: האם יש עוד צורות של האור שאינן מזל?
יש אורות דעיגולים, אורות דיושר, כל מיני אורות, יש אורות שמלובשים בכל מיני צורות. יש המון צורות של אורות, אבל כל האורות מאורגנים, מתוקנים, על ידי הכלים שבהם הם מלובשים, ולכן אנחנו לא מדברים על אורות סתם, אלא אנחנו תמיד מתכוונים דרך איזה כלים האורות האלו מתפשטים.
שאלה: האם ניתן לומר שתהליך המזל הוא ביטוי של רחמי הבורא?
הכול רחמי הבורא, רק המזל הוא באמת אחד מהתיקונים כדי שהתחתונים יוכלו לקבל את האורות העליונים.
שאלה: האם האור שנכנס ונוזל לראש הוא כדי שתהיה לנו אמונה ודבקות איטית, אבל חזקה יותר בבורא?
בלי התאמה על ידי התיקונים האלו של העליונים והתחתונים לא היינו יכולים אף פעם להתאים את עצמנו לבורא ולהגיע לקשר עימו. דווקא בזכות האורות הקטנטנים האלה שפועלים עלינו במשך המון זמן, אפילו שאנחנו לא מרוצים מכך שהתיקון שלנו דורש כל כך הרבה זמן, דווקא בזכותם אנחנו גדלים ומשתנים ובסופו של דבר מתאימים את עצמנו לבורא.
שאלה: האם האור לא תמיד מתפשט בצורה של טיפות?
כן, יש עוד צורות חוץ מטיפות, אבל זה כבר בדרגות יותר גבוהות. בדרך כלל ההתפשטות היא בטיפות כי אנחנו לא מסוגלים לקבל אורות בצורה אחרת.
שאלה: האם התפשטות האור תלויה בחיבור בינינו בעשירייה, איך לתת לאור להתפשט?
התפשטות האור עלינו תלויה לגמרי בעשירייה. ככל שאנחנו מתחברים למרות הדחייה שבינינו כך אנחנו יותר ויותר מייצבים את כלי הקבלה לאור העליון.
שאלה: האם שערות אלו המצבים שצריך לדרוש עליהם תיקון?
כן, שערות צריכות תיקון.
שאלה: איך לתת לאור לעבור בקילוח בעשירייה?
זה תלוי בחיבור בינינו. ככל שנתחבר, ככל שנצמצם את עצמנו זה כלפי זה, כך ניתן לאור יותר מקום לעבור. ככל שהכלי שלנו, הרצון לקבל שלנו, יהיה מסודר וקרוב לטבע של האור, לרצון להשפיע, אז האור יוכל לעבור ביתר כוח, כמות, איכות וזמן.
שאלה: במה קבוצת בני ברוך כולה יכולה לזרז את טפטוף האור לעולם?
ככל שאנחנו מתחברים, אנחנו בונים בזה דרך, תעלה, לאור העליון שיכול לעבור דרכנו לכל באי עולם. ובאמת זה כבר קורה כך, רק אנחנו עדיין לא מרגישים זאת בפועל ממש, כי זו לא כמות שיכולה להיות מורגשת בכולם, אבל לאט לאט, יותר ויותר, זה מה שקורה.
אני בטוח שבקרוב נרגיש תוצאות מהעבודה שלנו, ואנחנו כן נגיע למצב שאנשים יבינו מהי שיטת התיקון הנכונה, ושאנחנו צריכים לעשות את זה, ויתחברו, ונעשה יחד את כל התיקונים.
שאלה: האם טפטוף האור מאיתנו לעולם תלוי יותר בחיבור בינינו או בהפצה? מה מושך יותר אור?
רק בחיבור בינינו, שמזרים יותר את האור בתוך התעלה, אבל ההפצה מרחיבה את תעלת האור.
שאלה: מהם שלושת הסוגים של עשר הספירות, שלושה עשר תיקונים?
שלושה עשר תיקונים הם “אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת”2 וכן הלאה. אלו פשוט שלושה עשר תנאים, מדרגות, שבהם האור העליון יורד מלמעלה ונכנס לכלים התחתונים ומתקן אותם. עוד מעט נתחיל להשתמש בהם.
(סוף השיעור)
- “יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו” (במדבר, כ”ד, ז’)↩
- “ויעבר יהוה על פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת” (שמות, ל”ד, ו’)↩