HOCHMA: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
Baal HaSulam. Gatehouse of Intentions
שיעור בוקר 20.10.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
כתבי בעל הסולם, עמ’ 235, “בית שער הכונות”,
פרק ב’, אותיות כ”ב – כ”ד,
פרק ג’, אותיות כ”ה – ל”ה,
פרק ד’, ל”ו – ל”ז
קריין: ספר “כתבי בעל הסולם”, עמ’ 235, “בית שער הכונות”, עמ’ 234, פרק ב’, אות כ”ב.
אות כ”ב
“* ולזה צריך שנודיעך ענין הלבושים והיכלות מה עניינם. דע כי הלבושים הם בחי’ הכלים אל או”מ, ובין כל לבוש ולבוש יש או”מ א’, ואלו הם בחינות אורות דמקיפים דיושר על כל האצילות. כנזכר במ”א, שיש ג’ בחי’ כלים המקיפים, ועליהם מקיפין (האורות) דנר”ן וכנ”ל.“
* ע”ח ח”ב שער מ”ב פרק ג’.
בואו נראה מה יש להוסיף למטה.
קריין: אות כ”ב באור פשוט.
פירוש אור פשוט לאות כ”ב
“שיש ג’ בחינות כלים המקיפים ועליהם מקיפים דנר”ן: יש דפוסים שכתוב בהם, ועליהם מקיפים האורות דנר”ן. אמנם מלת “האורות” הוא ט”ס. כי בחי’ הכלים המקיפים דיושר שהם הלבושים, הרי הם כלים דז”א, כמ”ש לעיל, ובחינת האו”מ שעל הכלים דמקיפים האלו, הם מקיף חיה ולא אורות נר”ן, כמ”ש הרב בע”ח ש”ו פ”ב שהבאנו לעיל “אשר לא יש מקיפים מבחי’ נר”ן רק מבחי’ יחידה וחיה אשר מקיף כולם ולא מבחי’ עצמם” עכ”ל, עש”ה. הרי שאין כלל אורות מקיפים מבחי’ נר”ן. אמנם בשאר דפוסים איתא “ועליהם מקיפין דנר”ן” ולא כתוב שם מלת אורות, והיא הגרסא האמיתית. שפירושו, כמו שיש ג’ כלים פנימים, חיצון תיכון פנימי, שבהם מתלבשים ג’ אורות פנימים נר”ן, כן יש בבחינת הלבושים ג”כ ג’ בחינות כלים מקיפין, פנימי תיכון חיצון, אשר עליהם סובבים אורות המקיפין המאירים אל נר”ן הפנימים, כמ”ש בע”ח ש”מ דרוש י”ג ע”ש. ואע”פ שאו”מ הזה הוא בחינת או”מ דחיה, מ”מ הוא מאיר אל נר”ן פנימים, אע”פ שאין אור מקיף זה מבחינת עצמם, כנ”ל בדברי הרב, וע”כ נבחן למקיפים דנר”ן, והבן.”
אפילו שהוא לא שייך לזה, כך החלוקה.
קריין: אות כ”ד.
אות כ”ד
“ולכן אלו העגולים הם סובבים על כל הבחי’, כי הם דמיון בתים שבתוכם דר האדם, ועליהם הוא הארת המקיפים גדולים מאד, שא”א להם להכנס תוך גבול ומדה. כי אפילו בתוך הבתים והיכלות, שהם כלים גדולים במאד מאד, אינם יכולים להתצמצם שם, ומכ”ש בכלים קטנים דמיון גופים. ולכן אל תתמה אם אורות המקיפים הם בעיגולים ובלבושים, כי אדרבא לרוב גודלם אינם מתלבשין בגוף, אלא במקום רחב מאד מאד, וכל מה שהמקום רחב יש אור יותר גדול מקיף, והדבר מובן.”
כן, כי זה הטבע של האורות המקיפים, הם הולכים לפי הרוחב, והאורות הפנימיים הולכים לפי העומק.
קריין: אות כ”ד באור פשוט.
פירוש אור פשוט לאות כ”ד
“דמיון בתים שבתוכם דר האדם ועליהם הוא הארת המקיפים גדולים מאד: כבר נתבאר, שבחינת ההיכלות והבתים הם או”מ דיחידה, וז”ש, שעליהם הארת המקיפים גדולה מאד, כי אור יחידה הוא הגדול מכל האורות.
וכל מה שהמקום רחב יש אור יותר גדול מקיף: כלומר, כי החלל הרחב שבמקום, יורה על הרחקת האור המקיף מן האדם היושב בתוכו, דהיינו מהכלים הפנימים שלו. ולפיכך, בחינת האו”מ דלבושים, שהוא או”מ רק מבחינת חיה שהוא קטן מאור היחידה, אין כל כך ריחוק וחלל בין הלבושים וגוף האדם, כי קרוב הוא להאיר לכלים הפנימים. משא”כ הבתים והיכלות שהם בחינת מקיפים לאור היחידה הגדול מאד, הנה הכלים הפנימים רחוקים מאד מלקבל האור מקיף הזה כי גדול הוא, וע”כ יש ריחוק גדול בין האדם וכלים פנימים שלו, לבין כותלי הבתים והיכלות שהם הכלים המקיפים.”
בזה סיימנו פרק ב’.
שאלה: מה זה כלים של האור המקיף?
אלו אותם הכלים רק שאין להם מסך כמו לכלים פנימיים, הם לא מחוברים לאורות פנימיים אלא הם כלים מקיפים שלא יכולים עדיין להשתמש בהם. אחר כך על ידי פעולות שונות הם יכולים להצטרף לכלים פנימיים ולקבל אורות פנימיים, אבל בינתיים לא.
שאלה: אבל כתוב פה באות כ”ב, כלים מקיפים דיושר. איך זה יכול להיות?
אלו כלים שמסתובבים סביב כלים דיושר. זה לא שהם בעצמם כלים דיושר, הם כלים מקיפים, אבל הם מתעגלים סביב כלים דיושר.
שאלה: כתוב על אור מקיף ואור פנימי. האם אפשר להגיד שבלא לשמה יש אור מקיף ובלשמה יש אור פנימי?
לא, גם אור מקיף וגם אור פנימי נמצאים רק בלשמה.
שאלה: זה נשמע כמו פיסיקה גרעינית. אני לומד 25 שנה, ואני לא מבין כלום ממה שכתוב פה. למה הבורא מצפה ממני כשאני יושב ולומד עכשיו?
הבורא מצפה ממך שאתה תרצה להשיג את זה. להשיג, ולא לדעת.
תלמיד: מה זה נקרא להשיג?
להשיג זה שאתה תרגיש את זה בכלים שלך. שיתגלו לך רצונות על מנת להשפיע, שאז הם ייקראו כלים רוחניים ובתוך הרצונות האלה על מנת להשפיע יתגלה האור העליון לפי השתוות הצורה שהוא בעל מנת להשפיע.
תלמיד: מקובל שקורא דברים כאלה, מרגיש כל הברה והברה או שהוא מרגיש משהו כללי?
לפי המקום שהוא נמצא.
תלמיד: מה זאת אומרת?
אם הוא נמצא בגמר התיקון הוא מרגיש כל דבר עד סיומו. אם הוא נמצא באיזשהו מקום באמצע אז לפי מקומו.
תלמיד: זאת אומרת רק חלקים חלקים עד גמר תיקון.
כן. כמו שאנחנו בעולם הזה.
תלמיד: זאת אומרת, אם מקובל מתקדם אז הוא מטפס ויותר ויותר מבין, מרגיש מה שכתוב פה?
כן, כמו שאתה בעולם הזה.
שאלה: אנחנו אומרים שהאורות המקיפים מאירים מרחוק. הכוונה היא שהם מאירים לאורות הפנימיים של הנר”ן?
הם מאירים לכלים חיצוניים, לכלים המקיפים. אור מקיף, לכלי מקיף. אור פנימי, לכלי פנימי.
מקובלים מרגישים את זה, הם כותבים מתוך השגה. זה לא כמו בפיסיקה או במדע אחר, שיש הרבה דברים שאנחנו חושבים שזה כך. כאן אין ספקות, הם מגלים שזה כך וכך כותבים.
שאלה: האם נר”ן זה יושר וזו”ן זה העיגולים?
מה שמקובל בכלים דיושר זה נקרא יושר, מה שמקובל בכלים בעיגולים זה עיגולים. תלוי איפה אנחנו מדברים.
שאלה: כתוב שיש ריחוק גדול בין אדם וכלים פנימיים שלו. מה זה אדם ולמה יש ריחוק גדל בין אדם והכלים הפנימיים שלו?
כי אדם נקרא בכללות כל המבנה, והכלים הפנימיים שלו הם רק אלו שנכנסים למדרגה.
שאלה: הרבה פעמים אתה אומר שאין צדיק שלא חטא קודם, לא טעה. האם מקובל יכול לטעות באיזון הזה בין אור מקיף ופנימי, האם גם הוא טועה?
מקובל חייב לטעות בכל מקום, “אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא”. זאת אומרת, אם הוא לא חוטא, אם הוא לא טועה, אז הוא לא יודע מה זה רע ומה זה טוב ולא יכול לברר את הכלים.
שאלה: אפשר להגיד שהוא יכול לקבל את האור הפנימי יותר ממה שצריך ואחר כך זה יהיה מדויק יותר?
כן.
שאלה: אפשר להגיד שאחרי צמצום ב’ הכלים שנפרדו ז”א ומלכות, יכולים לקבל אור פנימי רק דרך אור מקיף?
כן. מה שהיה קודם מקיף, עכשיו נכנס לפנימי.
תלמיד: איך זה מתחבר לפרצוף שלם?
כי גם פנימי וגם מקיף שייכים לפרצוף, הכול שייך לפרצוף אחד.
תלמיד: איך הכלים שנפרדו מצטרפים לכלים הפנימיים?
הם מקבלים מסך ואז מצטרפים לכלים פנימיים. ההבדל בין כלים חיצוניים ובין כלים פנימיים הוא אם יש להם מסך או אין להם מסך.
תלמיד: מה זאת אומרת שהם מקבלים מסך? איך הם מקבלים מסך?
על ידי המאור המחזיר למוטב שמשפיע עליהם, הם רוצים גם להיות בהשפעה, ואז הם פונים לאור העליון שייתן להם את כוח המסך, כוח התנגדות לקבלה, ואז הם עובדים עם כוח ההשפעה שלהם, זאת אומרת על מנת להשפיע.
תלמיד: כלומר זה רק על ידי המאור המחזיר למוטב?
כן, ודאי. הכללים הם כללי ברזל.
קריין: פרק ג’, אות כ”ה.
פרק ג’
אות כ”ה
“* ונבאר ענין עולמות בי”ע עצמם מה היתה בחינתם. דע כי אין דבר שאין בו פנימיות וחצוניות, אפילו בבחינת הכלים כנזכר לעיל. ואמנם מחצי תפארת ונה”י דאדם קדמון עד סיום רגליו, החצוניות שלהם נחלק לב’ בחינות, והנה החצוניות שלהם מצד פנים הוא הנקרא בריאה, ושמצד אחור נקרא יצירה.”
אות כ”ו
“וכאשר עלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודין, כבר נתבאר למעלה, כי אדם קדמון צמצם עצמו שנית והעלה פנימיות האור מחצי תפארת שבו ולמטה והעלהו למעלה, ואח”כ יצא האור ההוא דרך העינים, ונתפשט בחוץ מחצי תפארת שבו ולמטה, ונעשה עולם הנקודים.”
אות כ”ז
“ואמנם תכף בעת הצמצום, שהוא עליית האור למעלה, טרם צאתו מן העינים, ועדיין לא נעשו הנקודים, תכף נחשכו שתי בחינות החיצוניות, כי האור הפנימי נסתלק למעלה, ולא יכלו לעמוד שם, וירדו למטה תחת רגלי היושר של אדם קדמון, במקום האור המקיף אשר תחת רגלי היושר של אדם קדמון בלבד.”
אות כ”ח
“ולא לקח שאר מקום כל אור המקיף או יותר למטה ממנו, והאור המקיף דיושר אשר תחת רגליו עלה במקומם למעלה סביב פנימיות נה”י דאדם קדמון.”
אות כ”ט
“והנה ברדת בריאה ויצירה למטה מרגליו, לא עמדו במקומם הראוי להם, וע”י ירידתם זו הוחשך בם חיצוניות צד האחור יותר ויותר, מחמת שנתרחק יותר מן האור העליון, ואז ירדה חיצוניות של חיצוניות האחור למטה למקום הנקרא עשיה.”
אות ל’
“והנה אח”כ יצא הארת אור עליון דרך העינים, והלביש מחצי תפארת אדם קדמון ולמטה, ונעשה עולם הנקודין. והאור העיקרי שהוא השרש נשאר בפנים. וכבר נתבאר כי העגולים של הנקודים הם היוצאים תחלה, ובהתעגלם סביב נה”י דאדם קדמון גם מסבבים תחת רגלי יושר שלו, והפסיקו בין תחת רגליו אל החיצוניות, שהם בריאה ויצירה שירדו שם כנזכר, וגרשום משם, ולא מצאו מקום, והעלו את שתי בחינות החצוניות האלו למקומם למעלה באחור אלו הנקודים.”
אות ל”א
“כי עתה שהנקודים הפסיקו בין פנימיות כלים דנה”י דאדם קדמון אל זה החצוניות, כבר יכולים לעמוד שם אעפ”י שהוחשכו, וכבר יש בהם כח לקבל האור הראוי להם, כמו שנתבאר בענין תיקון הנקודים לקמן בע”ה.”
אות ל”ב
“וחזרה הבריאה כנגד פנים והיצירה כנגד אחור ע”ד שהיה בתחלה, ועם זה נתבאר טעם רביעי בענין היות הנקודים יוצאים בדרך עגולים כנזכר לעיל. והנה עתה חזר מקום בי”ע היותו פנוי וחלל כבתחילה.”
אות ל”ג
“* ודע כי בעת ששמעתי זה הטעם הד’ כתבתיו בקיצור נמרץ ואעתיקנו לך פה, לפי שנלע”ד” נראה לעניות דעתי “ששמעתי, כי מקום בי”ע הוא אחורי הנקודים של העגולים, שהוא ממש בחינת החיצוניות הזה שעלה, וכאן נראה להפך כי מקום בי”ע הוא למטה בחלל הנזכר וצ”ע.”
* מבוא שערים ש”ב ח”א פ”ג.
אות ל”ד
“וז”ל העתק מה שכתבתי. בצמצום הנזכר ירדו חיצוניות פנים ואחור מטיבור א”ק ולמטה, בריאה ויצירה, וירדו במקיף יושר שתחת הרגלים ולא בכולו, והמקיף עלה במקומו, וברדתו האחור הוחשך חיצוניות יותר וירד יותר לעשיה, וזה טעם ד’ היות הנקודים עגולים ומקיפים כדי להעלותם.“
אות ל”ה
“כיצד, ירד מקיף הזה ונכנס בין הרגלים לבריאה, וגרשום ולא מצאו מקום ועלו למעלה אחורי מקיף זה הנקודים, כנגד מקומם הא’, ולמטה נשאר חלל ונקרא מקום בריאה כו’ והמקום גדול מכל העולם, ולכן כלי הנקודים אעפ”י שהם נתקנו לכלי אצילות הם גרועים ע”כ.”
פרק ד’
אות ל”ו
“* והנה אחר שבארנו דרושי העגולים והיושר בקצרה בסדר התלבשות כל העולמות. צריכים אנו לבאר עתה עד היכן הגיע התפשטות רגלי א”ק דיושר שבכל עולם ועולם. והנה מוכרח הוא, כי קו הישר יהיה דבוק ממש בא”ס הסובב, וממנו מתפשט ויורד ומתלבש תוך פנימיות א”ק, ונמשך ומתפשט עד סיום רגלי א”ק הישר, שהוא ממש עד חצאי עיגולי עתיק יומין הסובבים תחת רגליו, עד שם מסתיימין רגלי היושר דא”ק.”
* ע”ח שער א’ ענף ד’.
אות ל”ז
“כי אם נאמר, שרגלי א”ק הם מגיעים ומתפשטים עד למטה בתוך עיגולי עצמו עד סיומם וסופם, נמצא שחוזר ומתדבק עם עיגול הא”ס בחצי התחתון אשר תחת רגלי א”ק, ואם כך הוא, נמצא הא”ס יאיר בו משם ולמטה דרך קו הישר, ולא יהיה בחינת מעלה ומטה משפיעים ומקבלים. וע”כ לא נמשך ראש הקו למטה.”
אנחנו לא מבינים מה קורה כאן, אבל בעל הסולם רוצה להסביר למה יש הפרש גדול, ניגוד, בין מה שהוא מסביר ובין ומקובלים אחרים שחושבים שקו אין סוף עובר למטה מהנקודה המרכזית של כל העולמות. יש בזה הרבה דברים, אנחנו לא נכנסים לזה, יש חילוקי דעות בין המקובלים, כמו בכל חכמה וחכמה. אתם יכולים לראות בספרים מסוימים שקו העולמות יורד למטה מהמרכז של כל העיגולים. עוד נדבר על זה בהזדמנות.
קריין: שוב אות ל”ז.
אות ל”ז
“כי אם נאמר, שרגלי א”ק הם מגיעים ומתפשטים עד למטה בתוך עיגולי עצמו עד סיומם וסופם, נמצא שחוזר ומתדבק עם עיגול הא”ס בחצי התחתון אשר תחת רגלי א”ק, ואם כך הוא, נמצא הא”ס יאיר בו משם ולמטה דרך קו הישר, ולא יהיה בחינת מעלה ומטה משפיעים ומקבלים. וע”כ לא נמשך ראש הקו למטה.”
בזה נפסיק היום, אני חושב שקיבלנו הרבה מנות של אור מקיף ממה ששמענו וקראנו.
(סוף השיעור)