KETER: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. Gatehouse of Intentions

שיעור בוקר 19.10.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי בעל הסולם”, עמ’ 233, “בית שער הכונות”, פרק ב’,

אור פשוט, אותיות ט”ז – כ”א

קריין: ספר כתבי בעל הסולם, עמ’ 233, “בית שער הכונות”, פרק ב’, אור פשוט, באות ט”ז. טור ב’, בדבר המתחיל ו”על פי זה מובן היטב”.

“ועל פי זה מובן היטב, שמעולם הנקודים ואילך, אחר שנעשה מקום צמצום חדש בכלי דבינה, וב’ הכלים ז”א ומלכות נפרדו מכל מדרגה ונעשו למקיפין, הרי אי אפשר שיתלבשו בכל מדרגה זולת ג’ אורות נר”נ, נשמה בכלי דכתר, רוח בכלי דחכמה, ונפש בכלי דבינה, וב’ האורות יחידה חיה אין להם כלים להתלבש בהם. (כמ”ש הרב בע”ח ש”מ) אלא בגמר התיקון אחר שיחזרו שני הכלים ז”א ומלכות ויתחברו למדרגה כמו שהיו בצמצום א’, הנה אז יורד הנפש לכלי דמלכות, והרוח לכלי דז”א, והנשמה תוכל אז לירד לכלי דבינה, ואז יתפנה מקום לב’ האורות חיה יחידה, שיוכלו להתלבש בכלים דכתר חכמה. הרי שחסרון הכלים ז”א ומלכות, מעלימים אורות חיה יחידה שאין להם מקום להתלבש, ולכן נבחנים הכלים ז”א ומלכות, שנעשו למקיפין לחיה יחידה, כלומר, שאי אפשר שחיה יחידה יחזרו למדרגה זולת על ידיהם, כי בחזרת כלי דז”א, מתפנה מקום לאור החיה שיתלבש במדרגה, ובחזרת כלי דמלכות מתפנה מקום גם לאור היחידה כנ”ל. ולפיכך אומר הרב (בע”ח ש”ו) “אשר מנקודים ואילך נעלמו הה”מ מכל פרצוף ולא יש עתה רק ב’ מקיפין חיה יחידה לבד, וגם הם אינם מקיפים מבחינת עצמם” עכ”ל. כי מקודם צמצום ב’ דא”ק שהיה בנקודים, שהיו ה’ אורות פנימים נרנח”י מתלבשים בכלים שלהם כהלכתם, היו להם כנגדם גם ה’ או”מ, וכל מקיף היה מבחינת עצמו, כי לפנימי דיחידה היה או”מ דיחידה, ולפנימי דחיה או”מ דחיה וכו’. אבל אחר צמצום ב’ דנקודים, שנעלמו ב’ אורות יחידה חיה מכל מדרגה, א”כ אין עתה ה’ מקיפים כנגד ה’ פנימים שלמים, שהרי גם הפנימים עצמם חסרים עוד מחיה יחידה שבהם, ע”כ אלו חיה יחידה ייחשבו עתה למקיפים לנר”ן שנשארו במדרגה, ואחר שיושלמו להכנס בפנימים, דהיינו אחר שיתחברו שוב ב’ הכלים ז”א ומלכות במדרגה וכל ה’ פנימים יושלמו כהלכתם, אז ישובו ה’ המקיפים הקודמים גם כן.

ונמצא עתה שני חסרונות, א’ שנחסרו ונתעלמו הה”מ הקודמים מחמת החסרון שנעשה בפנימים עצמם, כנ”ל. וחסרון הב’, כי אפילו אלו ב’ מקיפים חיה יחידה שנשארו, אינם מקיפים מבחינת עצמם, שהרי אין כלל בפרצוף חיה יחידה פנימים המתיחסים אל המקיפים האלו, אלא המקיפים דחיה יחידה נמצאים מאירים לנר”ן שאינם מבחינתם, כנ”ל. והוא מטעם, כי באמת המה פנימים, וכל ענינם שנעשו למקיפים הוא מסבת הפירוד של ב’ הכלים ז”א ומלכות, כנ”ל. וז”ש שם “אך לשאר הג’ פנימים לא יש בהם בחינת מקיפים מבחינת נר”ן רק מבחינת יחידה חיה שמקיף כולם ולא מבחי’ עצמם” דהיינו כמו שנתבאר.

ואין להקשות, למה בעץ חיים ש”מ, אומר הרב שיש ג’ פנימים וב’ מקיפים, ובע”ח ש”ו פ”ב, אומר שיש ה’ פנימים וב’ מקיפים. כי באמת יש ב’ כלים ז”א ומלכות בכל מדרגה גם לאחר צמצום ב’, אלא שאינם מבחינת עצמם אלא מבחינת התפשטות הבינה, כי כלי דבינה בעצמו נתפשט ג”כ לז”א ומלכות, ולפי שז”א ומלכות אלו אינם מקוריים אלא מבינה, לכן גם עתה אין לחשב יותר מג’ כלים כח”ב בכל מדרגה. אלא התפשטות זו דכלי דבינה לז”א ומלכות, גרמה שאפשר עתה גם לב’ האורות חיה יחידה להתלבש בפרצוף, אלא שאין להם כלי מיוחד והם מתלבשים תוך אור הנשמה. ומטעם זה אין אורות אלו דחיה יחידה בשלמות הזו כבעת שהיה להם כלים מיוחדים להתלבשות. ולפיכך, בהתחשב עם המדרגות דא”ק בעת שהיו ה’ כלים בפרצוף, נמצאים האורות חיה יחידה חסרים לגמרי אחר שנפרדו ונעשו לבחי’ מקיפים דלבוש והיכל, וזה שאומר בשער מ’ דרוש י”ב, שלא נשאר בפרצוף זולת ג’ אורות פנימים נר”נ. אמנם בהתחשב עם המדרגות עצמם דצמצום ב’, הרי יתכן גם בהם שיהיה ה’ פנימים נרנח”י, מכח ב’ כלים חדשים דזו”ן המתפשטים מבינה כנ”ל, אלא שחיה יחידה מתלבשים בהם תוך אור הנשמה כנודע.”

שאלה: הוא מתאר כאן שיתוף פעולה בין אורות פנימיים ומקיפים, בכל מדרגה יש אור מקיף שמתאים לה. איך להבין את הלוגיקה הזאת? איך בכלל המקובל יכול לדבר על אורות מקיפים? הרי ניתן למדוד רק את הפנימיים.

כל מה שהמקובלים כותבים, בעל הסולם, רב”ש ועוד מקובלים שהיו לפניהם מזמן האר”י והלאה, את הכול הם הרגישו בעצמם, השיגו בעצמם. כמו שכותב רב”ש על בעל הסולם, שמה שהוא כתב, הוא כתב אך ורק מפנימיות ההשגה, מתוך שהשיג והרגיש מאיפה, איך ולמה. הוא חקר את הדברים האלה ולכן כתב.

תלמיד: איך מקובל יכול למדוד את האורות המקיפים?

יש לו כלים. את שואל איך אנחנו יכולים למדוד אורות מקיפים. יש אורות מקיפים ופנימיים, יש כלים פנימיים לאור פנימי, יש כלים מקיפים לאור מקיף, ובסופו של דבר הוא מודד אותם. אני לא יכול להגיד ולהעביר לך איך עושים את זה, אבל יש כלים. זה כמו שאתה יכול להגיד שיש חלק מהשמיים שהוא יותר בהיר וחלק יותר כהה, אז אתה משיג, אולי אתה לא יכול למדוד בצורה מדויקת, לכן זה נקרא מקיפים.

שאלה: אם הבנתי נכון, אחרי צמצום ב’ נעלמים האורות הפנימיים. את התהליך הזה שהאורות הפנימיים נעלמים, האם המקובלים חווים אותו בצורה דרמטית, זו טלטלה פנימית, או שזה תהליך הרמוני?

הכול נמצא בהרמוניה עליונה ושום דבר לא נעלם. אלא האורות שמסתלקים הם מסתלקים מבפנים ונמצאים בחוץ, וזה כדי לעורר את המקובל לעשות תיקונים ולהחזיר את האורות האלה לתוך הכלים הפנימיים.

תלמיד: אפשר להגיד שהמקובל עובר את זה בצורה מודעת.

כן, הוא נמצא בתוכם.

שאלה: לפי הכתוב, לכתר, חכמה ובינה, יש אור פנימי ואין אור מקיף, ולזעיר אנפין ומלכות יש אור מקיף ואין אור פנימי. האם לא צריך שלכל כלי יהיה גם אור פנימי וגם אור מקיף?

צריך שכל הכלי יהיה באור פנימי בלי אור מקיף בכלל. כך זה יהיה בגמר התיקון, כל התיקונים יתוקנו ויהיו כולם כלים פנימיים. אבל בינתיים זה כך מתוך ערך הפוך אורות וכלים.

שאלה: כתוב “שיחזרו שני הכלים ז”א ומלכות ויתחברו למדרגה כמו שהיו בצמצום א'”. האם בינה וזעיר אנפין היו מחוברים כבר בצמצום א’?

כולם היו מחוברים בתוך הכלי, כפנימי.

תלמיד: בצמצום א’.

כן.

שאלה: ואז הוא כותב “הנה אז יורד הנפש לכלי דמלכות, והרוח לכלי דז”א, והנשמה תוכל אז לירד לכלי דבינה”. חשבתי שנשמה בנויה מבינה ומלכות, וכאן הוא כותב “נשמה שתוכל לרדת לכלי דבינה”. מה זה אומר?

אור הנשמה. יש נרנח”י, אז אורות הנרנח”י האלה באים לכלים שלהם. ואז אור הנשמה מתלבש בכלי דבינה, אור הרוח בכלי דזעיר אנפין ואור הנפש בכלי דמלכות.

תלמיד: מהו המושג “אור נשמה”?

אל תתאר שום דבר. יש נרנח”י, נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה, והם עכשיו יורדים לכלים שלהם.

שאלה: אחרי צמצום ב’, כאשר האורות הפנימיים לא נמצאים במקומם, האם זה מורגש בפרצוף כפגם גדול?

זה לא יכול להיות כמו שנדמה לך. לא יכול להיות שאור האוזן יתלבש בעין, אלא אנחנו מדברים בצורה יחסית. כשאור יותר קטן מגיע לכלי יותר גדול אבל אין לו מסך, יש לו חוסר במסך, לכן כך הוא מתלבש.

נגיד שהאוזן לא כל כך שומעת, העין לא כל כך רואה, אז אנחנו אומרים שלעין לא מגיע האור שמגיע לעין אלא האור שהגיע לאוזן, בצורה כזאת אנחנו מדברים. אבל ודאי שלא יהיה מורגש בעין אלא רק אור הראייה ובאוזן רק אור השמיעה.

שאלה: נקודות דס”ג יורדות מתחת לטבור דא”ק ומתערבבות בנה”י דגלגלתא. האם זה צמצום ב’?

זה לא צמצום ב’, זו פעולה, זה לא שייך לצמצום. בסופו של דבר זה גורם לצמצום, אבל לא שהפעולה עצמה, שנקודות דס”ג יורדות למטה מטבור דא”ק, זה צמצום ב’. זה לא צמצום, זו ירידת האורות לתוך הכלים למטה מטבור דא”ק.

שאלה: הוא מתאר פה מצב מיוחד, שבינה נותנת למלכות כלים של חיה ויחידה וגם את האורות של חיה ויחידה. מה זה המצב הזה?

על ידי זה שאור הבינה משפיע לזעיר אנפין ומלכות, הכלים שלהם מתרחבים ויכולים לקבל אורות שמגיעים אליהם – נפש, רוח.

שאלה: לגבי הנושא של אוזן ועין. איפה נקלטים אורות שלא מתאימים לכלים?

אנחנו מדברים בצורה יחסית, מה שהיה קודם נגיד בעין עכשיו מתלבש באוזן, או ההיפך, מהאוזן לעין. אנחנו לא מדברים על אותו אור, אנחנו מדברים על העוצמה, שאם היה שם אור הנפש, עכשיו אור הנפש נמצא בעין נגיד. זה בצורה יחסית, כי ודאי שלא יכול להיות שיהיה מורגש בעין אור ששייך ומורגש בתוך האוזן.

תלמיד: כלומר הכול מורגש במקום הייעודי לו.

ודאי, אחרת הוא לא יכול להרגיש.

שאלה: כתוב “כי באמת יש ב’ כלים ז”א ומלכות בכל מדרגה גם לאחר צמצום ב’, אלא שאינם מבחינת עצמם אלא מבחינת התפשטות הבינה, כי כלי דבינה בעצמו נתפשט ג”כ לז”א ומלכות”. זעיר אנפין ומלכות נפרדו מהמדרגה, אז איך נהיו זעיר אנפין ומלכות חדשים?

אין זעיר ומלכות אמיתיים אלא יש עכשיו רק זעיר אנפין ומלכות שמתפשטים מבינה, נוספים.

תלמיד: אבל גם בינה היא בצמצום ב’. כל המדרגות נפרדו מהזו”ן.

כתוב “כי באמת יש ב’ כלים ז”א ומלכות בכל מדרגה גם לאחר צמצום ב’, אלא שאינם מבחינת עצמם אלא מבחינת התפשטות הבינה, כי כלי דבינה בעצמו נתפשט ג”כ לז”א ומלכות, ולפי שז”א ומלכות אלו אינם מקוריים אלא מבינה, לכן גם עתה אין לחשב יותר מג’ כלים כח”ב בכל מדרגה.” כלים אמיתיים, כח”ב, “אלא התפשטות זו דכלי דבינה לז”א ומלכות, גרמה שאפשר עתה גם לב’ האורות חיה יחידה להתלבש בפרצוף, אלא שאין להם כלי מיוחד והם מתלבשים תוך אור הנשמה. ומטעם זה אין אורות אלו דחיה יחידה בשלמות הזו כבעת שהיה להם כלים מיוחדים להתלבשות.” הכלים האמיתיים שלהם. “ולפיכך, בהתחשב עם המדרגות דא”ק בעת שהיו ה’ כלים בפרצוף, נמצאים האורות חיה יחידה חסרים לגמרי אחר שנפרדו ונעשו לבחי’ מקיפים דלבוש והיכל,”

הכלים הפנימיים, כלים ג’ ד’, אינם כבר, אין עליהם מסכים ואין קבלת אורות, הם יצאו לחוץ, והם מתפקדים ככלים לאורות המקיפים.

תלמיד: בצמצום ב’ המדרגה נפרדה מכלים דזו”ן. בכל מדרגה יש חמש בחינות, ואלה שנשארו, כתר חכמה בינה, גם הם נפרדו מזו”ן. אז מאיפה עכשיו לבינה שנפרדה מהזו”ן שלה יש זו”ן לקבל חיה ויחידה?

לבינה יש כלים כי היא מתפשטת מעצמה החוצה, יש לה במה להתפשט.

תלמיד: בינה היא בקטנות, אז איך מתפשטים ממנה כלים דגדלות?

הוא כותב “אלא התפשטות זו דכלי דבינה לז”א ומלכות, גרמה שאפשר עתה גם לב’ האורות חיה יחידה להתלבש בפרצוף,” אתה שואל, מאיפה לבינה יש את הכוח הזה להתפשט.

אז הוא כותב, “ואין להקשות, למה בעץ חיים ש”מ, אומר הרב שיש ג’ פנימים וב’ מקיפים, ובע”ח ש”ו פ”ב, אומר שיש ה’ פנימים וב’ מקיפים. כי באמת יש ב’ כלים ז”א ומלכות בכל מדרגה גם לאחר צמצום ב’,” גם לאחר צמצום ב’ יש זעיר אנפין ומלכות. “אלא שאינם מבחינת עצמם אלא מבחינת התפשטות הבינה, כי כלי דבינה בעצמו נתפשט ג”כ לז”א ומלכות,”

איך בינה יכולה להתפשט לזעיר אנפין ומלכות? בינה מולידה אותם. זעיר אנפין ומלכות יוצאים מהבינה, מבחינה ב’. היא מולידה בחינה א’, זעיר אנפין, ובחינת שורש, מלכות. הם נמצאים כבר בבינה כשבינה מתייצבת. “אלא מבחינת התפשטות הבינה, כי כלי דבינה בעצמו נתפשט ג”כ לז”א ומלכות, ולפי שז”א ומלכות אלו אינם מקוריים אלא מבינה,” היא מולידה אותם, “לכן גם עתה אין לחשב יותר מג’ כלים כח”ב בכל מדרגה. אלא התפשטות זו דכלי דבינה לז”א ומלכות, גרמה שאפשר עתה גם לב’ האורות חיה יחידה להתלבש בפרצוף, אלא שאין להם כלי מיוחד והם מתלבשים תוך אור הנשמה. ומטעם זה אין אורות אלו דחיה יחידה בשלמות בעת שהיה להם כלים מיוחדים להתלבשות. ולפיכך, בהתחשב עם המדרגות דא”ק בעת שהיו ה’ כלים בפרצוף, נמצאים האורות חיה יחידה חסרים לגמרי אחר שנפרדו ונעשו לבחי’ מקיפים דלבוש והיכל,”

תלמיד: כנראה יש בעיה בהבנה שלי.

יכול להיות שאנחנו כאן מפספסים משהו שאתה שואל. נראה לי שהוא כתב הכול.

קריין: אות י”ז למעלה.

אות י”ז

“ובין ב’ אלו, שהם בין הגופים ובין הלבושים, שם הם מדור הקליפות, והם ממש נדבקים באחור אור הגוף. וטעם הדבר מפני שג’ בחי’ הפנימיות יש בתוכם או”פ, והיותר גרוע באו”פ יוצא בתוך העור, ושם מסתיים”. בחינה אחרונה שבכלי. “ואור המקיף הוא להיפך, כי אור היותר חיצון הוא גדול יותר, כנודע. נמצא כי אור מקיף שבלבוש היותר פנימי הנדבק אל הגוף, הוא אור המקיף היותר קטן שיש בכולם.”

אם בפנימיים האורות הפנימיים הם יותר גדולים, אז במקיפים, ככל שהאורות המקיפים יותר מקיפים הם יותר גדולים.

קריין: אות י”ז למטה.

פירוש אור פשוט לאות י”ז

או”מ שבלבוש וכו’ הוא או”מ היותר קטן וכו’: כבר נתבאר זה בדיבור הסמוך, שכלי ז”א שנפרד מכח צמצום ב’ נעשה למקיף דחיה, ונקרא לבוש. וכלי דמלכות שנפרד מהמדרגה, נעשה למקיף דאור היחידה. והוא מטעם ערך ההפכי שיש בין הכלים להתלבשות האורות, עש”ה. וע”כ המקיף דלבוש, הוא יותר קטן מהמקיף דהיכל, כי מקיף דלבוש הוא חיה, ומקיף היכל הוא יחידה. ככל שהוא יותר גדול, כך הוא יותר חיצון. הדברים האלה ברורים אפילו בצורה ציורית.

קריין: אות י”ח למעלה.

אות י”ח

“לכן הקליפות מדורם שם באמצע, במקום שאין שם לא או”פ ולא או”מ, והוא באמצע בין הפנימי למקיף, ושם נקרא מקום החשך. והענין הזה בכל עולם ועולם בבחי’ הקליפות אשר בעולם ההוא.”

אות י”ט

“ואמנם אחר שבארנו הדבר בפרטות, נדבר בכללות. והוא, כי הנה נודע שבפנימיות הא”ק הוא הא”ס המתלבש בשורש הנשמות של י”ס שבו, ואלו מתלבשין בבחי’ הנשמות של כל הי”ס שבו, ואלו מתלבשין בי”ס של בחי’ הגוף של א”ק.” עשר על עשר על עשר.

אות כ’

ומהראוי היה שהי”ס של הגופים יתלבשו בי”ס דלבושים, ואמנם אינו כן לסבה הנ”ל, אמנם ג’ בחי’ עתיק דאצילות מסבבות אל ג’ בחינות אלו דא”ק, כיצד, הרי שהי”ס דגופות דא”ק מתלבשים תוך י”ס השרשים של הנשמות י”ס דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בי”ס של בחי’ נשמות דעתיק דאצילות, ואלו מתלבשים בי”ס דגופות דעתיק דאצילות.”

אות כ”א

“וכעד”ז בחי’ השרשים וגופים ונשמות דא”א מלבישין לגופות דעתיק. וכעד”ז ג’ בחי’ דאבא מלבישין לא”א. וכן ג’ בחינות דאמא לאבא, וג’ בחי’ דז”א לאמא, וג’ בחי’ נוקבא לז”א. והרי עתה נשלמו כל בחי’ הגופות עד נוקבא דז”א. והנה כאן באחורים דגופות הנוקבא נדבקים כל הקליפות דאצילות די”ס שבהם, ואלו הם ע”ד הנ”ל. הצורה הזאת היא כל הזמן נשמרת.

קריין: למדנו היום על לא לשמה, על לשמה. מה סיכום השיעור?

אני לא יכול לסכם את השיעור כי אנחנו נמצאים עדיין ממש בפתיחה של העניין הזה, אם אפשר כך להגיד.

לשמה ולא לשמה הם לכל העולמות, לכל הזמנים, לכל הגלקסיות ובכל היקום, בכול. לשמה הוא החוק שפועל מחוץ לאדם בכל הטבע. לא לשמה פועל רק בנו ובתפיסה שלנו, כי אנחנו אגואיסטיים. לכן זה שעכשיו אנחנו מתחילים ללמוד ולהיכנס לקליטה של מציאות לשמה, מציאות אמיתית, רוחנית, זה דבר גדול מאוד, זו ממש התחלת הלידה האמיתית שלנו. אנחנו נרגיש את הנצחיות שבטבע כי נתכלל בזה, נרגיש מי אנחנו ומה אנחנו, מהי כל המערכת שהבורא ברא ואיפה הוא ואיפה אנחנו בזה. אני מאוד מקווה שזה ייתן לכם התפעלות וכוחות להתקדם ככל האפשר.

אם יש לכם זמן, אז תעברו גם על השיעור של אתמול וכך נתקדם. אנחנו מעוניינים שכל אחד יתקדם וכולנו ניכנס לעולם האמיתי מתוך המצב שבו אנחנו נמצאים, ניכנס לתוך האור.

בהצלחה.

(סוף השיעור)