NETZACH: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. Gatehouse of Intentions

שיעור בוקר 14.10.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי בעל הסולם”, “בית שער הכונות”,

עמ’ 232, פרק ב’, אות ט”ז

קריין: ספר “כתבי בעל הסולם”, עמוד 232, “בית שער הכוונות”, פרק ב’, אות ט”ז דברי האר”י.

פרק ב’

אות ט”ז

“* ועתה נדבר בבחי’ כל עולם מאלו מה ענינם. דע, כי השורש והנשמות והגופים הם בחי’ א’ שאין פירוד ביניהן, אך הלבושים והיכלות הם ב’ בחינות נפרדות מג’ בחינות הנ”ל.”

* ע”ח ח”ב שער מ”ב פרק ג’.

יש כתר, חכמה, בינה, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות, או כתר, חכמה, בינה, זעיר אנפין, מלכות, תלוי איך סופרים את זה. יש ספירות ששייכות לראש, לגוף ולסוף הפרצוף. כאן הוא מתחיל להסביר לנו מה הקשר בין חלקי הגוף של הפרצוף. גוף נקרא נשמה, זהו הרצון לקבל שיש בו תכונות שהן בכוונות על מנת להשפיע, ואז במידה המסוימת שיש לו כוונות על מנת להשפיע, במידה הזאת הוא דומה לבורא. על זה אנחנו מדברים.

קריין: שוב אות ט”ז.

“* ועתה נדבר בבחי’ כל עולם מאלו מה ענינם. דע, כי השורש והנשמות והגופים הם בחי’ א’ שאין פירוד ביניהן, אך הלבושים והיכלות הם ב’ בחינות נפרדות מג’ בחינות הנ”ל.”

* ע”ח ח”ב שער מ”ב פרק ג’.

פירוש אור פשוט לאות ט”ז

“השורש והנשמות והגופים הם בחי’ א’ שאין פירוד ביניהם אך הלבושים והיכלות הם ב’ בחינות נפרדות וכו’: להבין דברים אלו צריכים לדעת סוד השיתוף דמדת הרחמים בדין הנעשה בעת צמצום שני דא”ק, בסו”ה ביום עשות ה’ אלקים ארץ ושמים, ששיתף מדה”ר בדין. כמ”ש הרב בע”ח שער ג’ פ”ב. וכן כמו שאמרו חז”ל (ב”ר פי”ב) בתחילה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין, ראה שאין העולם מתקיים, הקדים מדה”ר ושתפה למדת הדין. פירוש, כי המלכות נקראת מדת הדין, והבינה נקראת מדת הרחמים, וכדי למתק מדת הדין שבמלכות, שיתף וחיבר את המלכות בבינה, בסו”ה ותלכנה שתיהם, שחיבר ה’ תחתונה שהיא המלכות עם ה’ ראשונה שהיא הבינה, ונמתקה ה”ת בה”ר.”

שאלה: למה התכונות האלה נפרדות זו מזו, שלושת הראשונות מהשתיים הבאות?

כי הראשונות הן ראש הפרצוף והשתיים האחרות הן גוף הפרצוף. בראש יש לנו רק כוונות, מחשבות, החלטות, ובגוף זה כבר הביצוע.

תלמיד: למה שתי תכונות כאלה שונות, בינה ומלכות, מצוינות על ידי אותה אות ה’?

בינה היא “ה’ ראשונה”, כך היא נקראת, ומלכות היא “ה’ תתאה”. מה השוני ומה דומה? הרצון לקבל שיש בבינה עובד בהשפעה, בעל מנת להשפיע, והרצון לקבל שיש במלכות עובד כדי לקבל, אבל גם בבינה וגם במלכות זה רצון לקבל. ה’ ראשונה נקראת “בינה”, ה’ תתאה נקראת “מלכות”.

שאלה: בהקדמה אמרת על זעיר אנפין שאנחנו יכולים להגיד זעיר אנפין ואנחנו יכולים לכנות אותו בששת השמות שמהם הוא מורכב, שש הספירות. האם זה משנה איך אנחנו מכנים את המצב הזה?

זה תלוי למה אתה מתכוון. אם אתה מתכוון לגוף הפרצוף, אז אתה אומר גוף, חג”ת נה”י. אם אתה מתכוון לזעיר אנפין שהוא פרצוף קטן, אז אתה אומר שש ספירות, חג”ת נה”י. אם אתה מתכוון לאור שפועל בו, אז אתה אומר ו”ק, שהוא אור חלש, בלי חכמה רק עם חסדים.

שאלה: בדקתי את עצמי, בדקתי את הדאגה לזולת, ובסוף הגעתי לזה שאני עושה את זה למען עצמי. אז מה זה באמת רצון להשפיע?

אני לא יודע מה זה נקרא רצון להשפיע. אם תמצא אותו, אז תראה לי.

שאלה: הוא כותב פה “השורש והנשמות והגופים הם בחי’ א’ שאין פירוד ביניהם”.

הם בחינה אחת.

תלמיד: וממשיך “אך הלבושים והיכלות הם ב’ בחינות נפרדות”. מה הם הלבושים וההיכלות?

יש כלים דהשפעה שיכולים להיות בתוך הפרצוף, אבל כלים דקבלה, עביות ג’ וד’, לא יכולים להיות בתוך הפרצוף, להתבטל כביכול, אלא הם בולטים יותר, ואז הם נקראים כלים חיצוניים יותר.

שאלה: הוא כותב “בתחילה עלה במחשבה לברא העולם במדת הדין”, למה עלתה מחשבה לברוא את העולם במידת הדין?

העולם הוא רצון לקבל שהתקיים לפי רצון לקבל, אבל הוא ראה שהרצון לקבל בצורה כזאת הוא לגמרי נפרד מהרצון להשפיע שהוא תכונת הבורא ולא יכול כך להתקיים, לכן צירף יחד רצון לקבל ורצון להשפיע. ואז על ידי ההתכללות ביניהם אפשר לבנות את גוף האדם שיתקיים ויגיע להידמות לבורא.

תלמיד: האם זה התיקון?

כן.

שאלה: אמרת שבראש יש כוונות ומחשבות ובגוף פעולות, מה זו פעולה ברוחניות?

פעולה ברוחניות כוללת גם כוונה וגם את הפעולה עצמה. כי בלי הפעולה עצמה אי אפשר להגיד על הכוונה שהיא הייתה כוונה נכונה, אמיתית, רצינית. לכן ברוחניות יש גם את ראש הפרצוף וגם את גוף הפרצוף, והפעולה הרוחנית חייבת להתבצע בשניהם.

קריין: אנחנו נמצאים בעמוד 232, טור א’, פסקה שנייה.

“ותחילת תיקון זה נעשה בזמן יציאת הנקודים מאור העינים, כי ע”י התפשטות ס”ג עד סיום רגלין דפרצוף הפנימי דא”ק, הנקרא גלגלתא, (כמ”ש בע”ח בשער טנת”א מ”ב פ”א) נתערב ונתחבר ס”ג שהוא קומת בינה עם המלכות שבתנה”י דא”ק הפנימי, ונתחברו ב’ ההין זו בזו בכל המדרגות, עד שה”ת עלתה למקום נקבי עינים. כי עינים היא חכמה, ונקבי עינים, פירושו נוקבא של החכמה. ונמצאות העינים שיש להן בחינת ה’ אחרונה וה’ ראשונה, בסוד אני ישנה אני שניה, כמ”ש הרב בע”ח שער ח’ פ”א עש”ה. ובתע”ס בחלק ו’ נתבאר זה בכל הקיפו עש”ה. ונמצא בזה שנשתתפה מדת הרחמים שהיא בינה במדת הדין שהיא מלכות.

אמנם שיתוף הזה, הגם שהיא מעלה חשובה מאד כלפי המלכות, הוא גרם צמצום חדש בעולמות, כי צמצום א’ לא פגע אלא בספירת המלכות בלבד, אבל כל ט”ס הראשונות היו נקיים מכל צמצום כל שהוא, אבל עתה אחר שהמלכות עלתה ונתחברה בבינה, הרי העלתה עם זה גם בחינת הצמצום שבה אל הבינה הנקראת נקבי העינים, ונסתיימה עתה כל מדרגה בספירת הבינה, כמו שנסתיימה מקודם לכן במקום המלכות, וכיון שנעשה סיום כל מדרגה במקום בינה, הרי שתי הספירות ז”א ומלכות נפרדו ויצאו לחוץ מכל מדרגה ומדרגה, ולא נשאר בכל מדרגה זולת שלש הספירות כח”ב בלבד.”

וזה אמרו “דע כי השורש והנשמות והגופים הם בחינה א’ שאין פירוד ביניהם, אך הלבושים והיכלות הם ב’ בחינות נפרדות מג’ בחינות הנ”ל” כי השורש ונשמה והגוף שהם ג’ הספירות כתר חכמה בינה, כנ”ל באות א’, הנה הם נשתיירו בכל מדרגה גם לאחר צמצום ב’, וע”כ הם מיוחדים במדרגה, אבל הלבושים והיכלות שהם ז”א ומלכות, הם נפרדו מכל מדרגה בצמצום ב’, משום שנסתיימה בספירת הבינה, כנ”ל, וע”כ נפרדו ונעשו לבחינת מקיפין על המדרגה, כי כל מה שהמדרגה אינה יכולה לקבל עכשיו אלא לאחר זמן, נבחן שנעשה למקיף. לכן ז”א ומלכות שנפרדו מכל מדרגה, עתידים לחזור ולהתחבר בה לעתיד בגמר התיקון, ולכן נבחנים שנעשו למקיפין.

וז”ש הרב (בע”ח ש”ו פ”ב) “אמנם מעולם הנקודים ולמטה שהוא עולם אצילות היה חסרון אחד שלא נתגלה בהם בכל פרטיהם יותר מה’ אורות פנימים וב’ או”מ שהם מקיף לחיה ומקיף ליחידה” ע”ש. כי בפרצופי א”ק שמקודם עולם הנקודים, היו בהם ה’ בחינות כח”ב זו”ן פנימים וכנגדן ה’ בחינות כח”ב זו”ן אורות מקיפין. כי אין לך אור שאין בו פנימי ומקיף כנודע, כי כל אור פנימי יש לו מקיף מבחינת עצמו. אמנם בעולם הנקודים שנתעלה מקום הצמצום לספירת הבינה, נעשה חסרון גם בפנימים עצמם, כי ב’ הספירות הפנימים, זו”ן, נפרדו מהמדרגה ונעשו למקיפין, ולא נשאר במדרגה זולת ג’ הכלים כח”ב, שבהם מתלבשים ג’ אורות פנימים נר”נ, אך חיה ויחידה אין כנגדן כלים בפרצוף, אך נשארים בחוץ בסוד מקיף. כמ”ש (בע”ח שער מ’ דרוש י”ב) עש”ה.”

שאלה: הוא כותב על כך שנקבי עיניים נחשבים בינה, אך בהרבה חלקים אחרים כתוב שבינה דראש היא אוזן.

זה לא חשוב. יש ג”ר, ז”ת, חלוקת הפרצוף היא לפעמים לפי אור החסדים, לפעמים לפי אור החכמה, יש בזה הרבה הבחנות ולא כדאי לשים לזה לב, אלא במקום שאתה קורא תקבל את מה שהוא כותב. גם אנחנו כשמדברים על בן אדם, על הצורות שלו, אנחנו משנים את השמות, זה לא אומר כלום.

שאלה: האם שבעה אושפיזין של סוכות הם כנגד ז”ת דבינה?

הם כנגד האורות שמתפשטים דרך הסכך לתוך הסוכה, ואז יש לנו חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות.

תלמיד: האם זה כנגד זה, שבעה אושפיזין הם כנגד ז”ת דבינה?

למה כנגד ז”ת דבינה? אלא בכלל ז”ת.

תלמיד: אבל את הג”ר אנחנו לא משיגים אנחנו עובדים רק על הז”ת.

אבל לא של בינה, אלא ז”ת.

תלמיד: ז”ת כללי?

כן.

שאלה: תמיד למדנו שהאור המקיף מאיר מרחוק, אז מה זה שכתוב שמקבלים את האור באותו הרגע או מרחוק, מה ההבדל?

מרחוק הכוונה שדרך הרבה מדרגות האור עובר כדי להגיע למצב, למקום שהוא צריך להגיע, ומדובר שמשם הוא הגיע. כמו שכתוב “מרחוק ה’ נראה לי”, זאת אומרת דרך הרבה מדרגות הבורא מאיר לאדם. ויכול להיות שיש מדרגה עליונה ותחתונה שהן סמוכות והאור מאיר מהעליון לתחתון.

שאלה: קראנו שצמצום א’ קרה רק בספירת המלכות ותשע הספירות האחרות היו חופשיות מהצמצום. לכל ספירה יש מלכות משלה, אז איך ט’ הספירות העליונות יכולות להיות חופשיות מצמצום א’?

אנחנו מדברים על ספירת מלכות הכללית שבה נעשה צמצום על האור העליון, וכשהיא מצטמצמת, אז האור העליון לא יכול למלא את הפרצוף. אנחנו לא מדברים על מלכות שבכל ספירה וספירה.

שאלה: מה זו עבודה עם האורות המקיפים?

אורות מקיפים הם אורות שמשפיעים על הפרצוף מרחוק, והפרצוף מקבל את הדברים האלה, משתנה על ידם, אבל לאט לאט. כי האורות המקיפים לא מגיעים על ידי המסכים ונכנסים לפרצוף, הם לא מגיעים לפרצוף ומתלבשים בו, אלא הם מקיפים אותו, הם מסתובבים, עוטפים אותו מבחוץ. וודאי שעל ידם הוא גם משתנה, אבל השינויים האלה הם שינויים הדרגתיים, ואת זה כבר הבורא עושה בצורה מיוחדת. ב”בית שער הכוונות” הוא נוגע בזה.

תלמיד: האם יש קשר בין האור הפנימי שמקבלים לבין האורות המקיפים שמשפיעים על הפרצוף?

ודאי שיש קשר. גם את זה נלמד כאן בספר.

שאלה: אני בטוח שהחברים שלי ציפו לחג סוכות. איך אנחנו יכולים לקבל את החג הזה מעל הדעת שישפיע עלינו?

אנחנו רוצים להיות רגישים לאור המקיף שעוטף אותנו מכל הצדדים ומשפיע עלינו, מנענע אותנו. אם אנחנו רוצים להיות מוקפים, עטופים באור העליון, רוצים שהוא ישפיע עלינו, להיות קרובים יותר אליו, אז זה נקרא שאנחנו רוצים לבטל את הרצון לקבל שלנו כי אז אנחנו קרובים יותר לאור מקיף, ואז שישפיע עלינו ככל האפשר. נעשה כך ונצליח.

(סוף השיעור)