HESED: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
Lesson on the topic of “Ushpizin Jacob – Sefirat Tifferet”
ב’ חוה”מ סוכות תשפ”ג
שיעור בוקר 12.10.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה
אושפיזין יעקב – ספירת תפארת, קטעים נבחרים מהמקורות
קריין: שיעור בנושא אושפיזין יעקב – ספירת תפארת, קטעים נבחרים מן המקורות.
היום השלישי של הסוכות זה “אושפיזין” יעקב כנגד ספירת התפארת, כך אנחנו מציינים אותו. וזה יום מיוחד כי אברהם ויצחק הם שני קצוות מנוגדים זה מזה, אבל יעקב הוא הבכיר שבאבות, ומחבר את התכונות האלה יחד, הוא הקו האמצעי ולכן כולל בתוכו את התכונות של אברהם והתכונות של יצחק ומביא אותם להשלמה.
לכן האושפיזין של יעקב לא סתם נקרא “תפארת”, זה היופי שיש באבות, והתכונות האלה מייצבות את פנימיות הנשמה.
נקרא מה אומרים לנו בעל הסולם ורב”ש על זה.
קריין: מסמך אושפיזין יעקב – ספירת תפארת, קטע ראשון. כותב הרב”ש:
“יעקב הוא בחינת קו אמצעי, שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל, הנקרא “פחד יצחק”.” על ידי קו ימין, שזה אברהם. “מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו של יעקב לתקן.” הוא לא מתקן את הימין, הוא מתקן את השמאל. “כי מבואר בהסולם שקו אמצעי נוטה לחסד.” לקו ימין, לאברהם. “לכן אין לנו מה להוסיף להקו ימין. מה שאין כן יצחק, שהוא בחינת דין, אז בא יעקב ומתיישב את עצמו בקו שמאל,” כנגד הימין, “בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים.”
(הרב”ש. 378. “וישב יעקב בארץ מגורי אביו”)
אבל אנחנו צריכים להבין שלא יכול להיות אחד ללא חברו, בלי זה לא היינו יכולים לגלות את הבורא. כי חייבים אנחנו חוץ מזה שאנחנו נרגיש את הבורא, לגלות עד כמה אנחנו הפוכים ממנו, עד כמה הוא הפוך מאיתנו, עד כמה אנחנו יכולים להשפיע אליו, כמה הוא משפיע לנו, ואז על ידי כאלו בדיקות הדדיות, שאחד משפיע על חברו, אנחנו מתחילים לייצב את עצמנו לעומת התכונה הזאת.
ודאי שבכל דבר אנחנו מגלים את מידת אברהם, כי זו המידה הראשונה, אבל כדי לגלות אותו אנחנו צריכים דברים כנגדו, הפוכים, שנמצאים מצד שמאל, מצד ימין מאותה התכונה, כי אברהם הוא כביכול באמצע. וכך אנחנו מגלים את כל התכונות האלו, נכללים מכל התכונות האלו ואז זה מתיישב בתוכנו ומגיע לנו גילוי הנשמה בצורה השלמה, עם כל התכונות.
זאת אומרת, עשר ספירות, הפרצוף שבו, בזכות שקיבלנו את כל הכוחות האלה מלמעלה, גם כוחות בעד, גם כוחות נגד, כוחות בעד זה כוחות הבורא בעצמו, כוחות נגד זה שהוא אומר “בראתי יצר הרע” ואחר כך בראתי תורה תבלין כי מאור שבה מחזירו למוטב, שאנחנו יכולים לתקן את היצר הרע, להצמיד אותו ליצר הטוב, להביא אותם לאותה המטרה המיוחדת, אז יוצא שבסופו של דבר אנחנו אומנם הפוכים מהבורא אבל יודעים להרכיב בנו את המערכת שהיא לאט לאט מדמה את עצמה לבורא.
שאלה: יעקב כתפארת האם הוא כולל עוד שש תכונות של האבות ככח”ב תו”מ?
יעקב בעצם כולל הכול, מכל הצדדים, הוא נקרא בסופו של דבר “קו אמצעי”.
תלמיד: האם מכנים אותו גם ישראל שכולל את שבע הספירות תחתונות?
ישראל זה בסוף, זה מלכות ולכן יעקב הוא בדרך, זה נקרא “אבות” ואחר כך “בנים” ואחר כך אנחנו. עוד נלמד את זה, אנחנו נמצאים רק בספירה השלישית.
שאלה: בסיום כתוב “ואז בא יעקב ומתיישב את עצמו בקו שמאל בכדי לתקן אותו עם מידת הרחמים”. איך להבין את זה, הם אומרים שיעקב שהוא בדרך כלל קו אמצעי, כאן הוא קו שמאל?
אנחנו לא יכולים לגלות ימין בלי שמאל ושמאל בלי ימין, והחיבור הנכון האופטימאלי שביניהם נקרא “קו אמצעי”.
לכן מה הוא כותב, “יעקב הוא בחינת קו אמצעי”, לכן הוא נקרא תפארת, הבכיר שבאבות, שהוא מחבר את כל הדברים יחד, גם שמאל לימין וגם ימין לשמאל, ובלי זה אי אפשר לברר ראשון ללא שני. “שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל,” זה העיקר אצלו, “הנקרא “פחד יצחק”.” לכן הוא מתגלה אחריו. “מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו של יעקב לתקן. כי מבואר בהסולם שקו אמצעי נוטה לחסד.” אף על פי שהוא האמצעי, באמצע, יש לו נטייה לימין, לחסד. “לכן אין לנו מה להוסיף להקו ימין. מה שאין כן יצחק כי הוא בחינת דין, אז בא יעקב ומתיישב את עצמו בקו שמאל, בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים.” ואז על ידי זה מגיע האיזון.
ודאי שכל האיזון הזה, גם בימין וגם בשמאל וגם כל זה, זה לא כדי שיתייצבו כולם בקו האמצעי ממש אלא שתהיה נטייה תמיד לקו ימין במשהו. אחרת הכוונה לא תהיה מכוונת למטרת הבריאה, הכוונה אז רק תהיה מכוונת לייצב את כל התהליך באיזון הדדי, ימין ושמאל ואז לא תהיה לאף אחד שום התקדמות.
שאלה: מה זה אומר שיעקב מתקן את קו שמאל על ידי החסד?
יעקב מאזן את שני הקווים אברהם ויצחק, מביא להם איזון, ולכן הוא נקרא קו האמצעי, זה התפקיד שלו.
בטבע תמיד יש שני משתתפים, בורא ונברא, שלפי הטבע שלהם הם הפוכים זה מזה, ומטרת הבריאה היא שהנברא יקבל את תכונות הבורא בנוסף לתכונות שלו ויעשה מעצמו קו שכולל את שתי התכונות האלה יחד, שזה נקרא “קו האמצעי”. על זה אנחנו מדברים בכל חכמת הקבלה, איך אנחנו עובדים בקו האמצעי.
תלמיד: התכונה הזאת של יעקב שייכת יותר לימין? כי הרי תכונת החסד שייכת לאברהם.
כן, ודאי שיעקב נוטה לימין, אבל כשהוא כבר כלול מקו שמאל, מדין.
תלמיד: בשביל מה לתקן את קו שמאל, הרי הוא התגלה על מנת להשפיע?
אי אפשר לעבוד בקו אחד, שמאל או ימין. התיקון צריך לכלול את כל כוחות הבריאה, גם של ימין וגם של שמאל.
תראה מה הרב”ש אומר,
“יעקב הוא בחינת קו אמצעי, שמתפקידו הוא לתקן את הקו שמאל, הנקרא “פחד יצחק””. יצחק זה שמאל. “מה שאין כן להקו ימין אין במידותיו של יעקב לתקן. כי מבואר בהסולם שקו אמצעי נוטה לחסד”. יש סטייה מהקו האמצעי, בכוונה שלו, בכיוון שלו, בנטייה שלו. לא שהוא פועל כך אלא למה בכל זאת הוא נוטה. לכן אין לנו מה להוסיף להקו ימין. מה שאין כן יצחק, שהוא בחינת דין, אז בא יעקב ומתיישב את עצמו בקו שמאל”, איך יעקב יכול להתיישב בקו שמאל? “בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים”.
שאלה: קו שמאל וסטרא אחרא משתייכים זה לזה?
לא, קו שמאל זה לא סטרא אחרא. פשוט בקו שמאל, בכוחות האלה, הרצון לקבל מתגלה יותר, אבל זה לא סטרא אחרא. אם לא יהיה קו שמאל אז לא נוכל להרגיש, לבטא, לגלות את קו ימין, “זה כנגד זה ברא אלוהים”.
שאלה: האם חסדים ורחמים זה אותו דבר?
נגיד שכן. אנחנו עדיין לא מרגישים את ההבדל ביניהם.
שאלה: האם יש קשר בין תכונת יעקב לבין ההפצה ל-99%?
לא, לגמרי לא. מה שאנחנו מדברים על ג’ קווים וכל מה שקורה ביניהם שייך רק לתיקון הנשמה, וההפצה ל-99% לא נכנסת לזה, היא נמצאת בדרגה נמוכה יותר.
שאלה: האם יעקב משתמש בתכונת התפילה כדי לאזן בין שני הקווים?
תכונת יעקב מאזנת את שני הקווים, ימין ושמאל, אברהם ויצחק, יעקב בא באמצע. בואו נקרא הלאה ואז תראו מה קורה שם.
תלמיד: אבל האם זו תפילה?
אנחנו נברר זאת, קראנו רק את הפסוק הראשון.
שאלה: מהו בעצם אותו הפחד שאני אמור להגיע אליו בשביל שתכונת יעקב תבוא ותתיישב עלי?
אני עוד לא יודע, עוד לא כתוב. אל תקפצו.
שאלה: מה זה “פחד יצחק”? יצחק זה קו שמאל, אבל למה נאמר “פחד יצחק”?
רב”ש רק אמר על זה רק דבר אחד, “לתקן את הקו שמאל שנקרא “פחד יצחק””. במה הוא פחד יצחק? האם הוא יוכל להיות מקושר עם קו ימין, שזה אברהם. מפני שיצחק הפוך מאברהם, לכן זה הפחד שלו. מגיע יעקב והוא מתקן, מאזן את שניהם.
קריין: קטע שני, רב”ש:
“יעקב נקרא מדת הרחמים, שרחמים מראים על שלימות. היינו שעל ידי הסתלקות הג”ר דחכמה הוא יקבל עכשיו שלימות, היינו חכמה המלובשת בחסדים. וזה נקרא שלימות, שאין כאן מחסור לא מחסדים ולא מחכמה. וזה קו אמצעי, שהוא כלול מחכמה ומחסדים. לכן נקרא יעקב נורא, היינו יראה, ונקרא גם כן רחמים, ונקרא שלימות, כי אין כאן שום מחסור.”
(הרב”ש. 494. “אין יראה אלא במקום שלמות”)
אחרי אברהם ויצחק מגיע הקו האמצעי שמאזן את שניהם, גם את החסד וגם את הדין, והרחמים כולל את שניהם ולכן יעקב נקרא “הבכיר שבאבות”, וכולו בנוי מחכמה המלובשת בחסדים, שיש בה הכול. זאת אומרת קו אמצעי הוא בעצם השלמות מצד הנברא, שמקבל תכונות מהבורא ומאזן אותן בצורה כזאת, בקו האמצעי.
שאלה: אם יעקב זה שלמות אז למה לא נגמרים שם התיקונים? למה צריך עוד ספירות ועוד עבודה?
כי אין עדיין התלבשות ברצון לקבל. אברהם יצחק ויעקב הם רק ראש, אלו רק אותם הכוחות שמתגלים מלמעלה, אבל צריכים עוד לקבל אותם מלמעלה, ואחר כך להכניס אותם למטה, לחומר ולכן יש כאן חב”ד, חג”ת, נה”י.
שאלה: יעקב זה כוח שלישי שמגיע ומאזן בין שני הכוחות הקודמים?
כן.
תלמיד: או שהתוצאה בין שני הכוחות, האיזון הנכון ביניהם הוא יעקב?
יש כוח שמגיע מלמעלה ואז זה כוח שמגיע כתוצאה משני כוחות ומאזן אותם, ויש כוח שמגיע מלמטה, מהמלכות, אבל אנחנו עוד לא לומדים את זה עכשיו, ומאזן את שני הכוחות האלה ממטה למעלה.
שאלה: יוצא שאברהם זה כוח שניתן מלמעלה, אחר כך יצחק זה כוח שתלוי בכוחות שלנו. איך אנחנו יכולים להשפיע על האור של יעקב?
אנחנו לא כל כך יכולים להשפיע על שלוש ההבחנות הללו אברהם, יצחק ויעקב. הכוחות האלו מגיעים למעלה, לכן הם נקראים “אבות”. הכוחות האלה לא תלויים בנו, הם מגיעים בעצם מראש המדרגה.
בואו נראה איך אנחנו מגיבים ובונים לפי זה את עצמנו. איך הכוחות האלה כבר מתלבשים ברצון לקבל שלנו, איך הרצון לקבל מתייצב על ידם, ואיך הוא מגיב עליהם ובונה מעצמו את התכונות האלה בתוך החומר.
שאלה: מתי רשימות מימין או משמאל הופכות לקו? מה זה אומר קו?
קו זה נקרא שממלכות יש לך קו ישר למטרת הבריאה וכל התכונות ממטה למעלה מסודרות לפי זה. עדיין לא מדברים על זה.
קריין: קטע 3.
“מפרש הזה”ק, “כי יעקב היה כלול מג’ קוין”, היות שיעקב נקרא קו האמצעי, הנכלל מימין ושמאל. ולפיכך חשק הקב”ה בתפלתו, בהיותה בכל השלימות, מכל ג’ הקוין, כמו תפלת רבים”.
(הרב”ש. מאמר 7 “חשיבותה של תפילת רבים” 1986)
אם קו אמצעי מעלה חיסרון, אז הוא מעלה את החיסרון הנכון כדי לאחד את כל התכונות שמגיעות אליו מלמעלה לתכונה אחת, לקו האמצעי המכוון ממש לגמר התיקון, למצב שימין ושמאל מתאחדים בשלמות.
קריין: 4. רב”ש:
“ידוע מספרים הקדושים, שהבנים באים לתקן מה שההורים לא הספיקו להשלים, לכן כשאברהם השלים את מדת החסד, נולד אחר כך יצחק, בכדי להשלים את הב’ קוים אחרים. וכשיצחק לא השלים אלא קו הגבורה, בא יעקב והשלים את מדת התפארת, שהוא קו האמצעי. וכן הלאה, כל הדורות משלימים מה שלא השלימו הדורות הראשונים.”
(הרב”ש. 689. “ענין אב ובן”)
שאלה: מה זה אומר לתקן את קו שמאל, האם זה הרצון להפוך את יצחק, שיהיה כמו אברהם?
לא, לא שיהיה כאברהם, זה בלתי אפשרי. ואף אחד לא מתאר בכלל להיות במקום של השני, אלא להשלים, להביא למצב יותר גבוה. כל קו שמגיע רוצה לכבד את מה שנמצא לפניו, לעלות, להבליט את הייחודיות שלו וכך הוא הולך.
הוא כותב ב-4: “ידוע מספרים הקדושים, שהבנים באים לתקן מה שההורים לא הספיקו להשלים,” אם על ידי התכונות שלהם – שלא היו בהורים, עכשיו להשלים את מה שההורים עשו, לתקו את התכונות שלהם ואז להעלות את ההורים שלהם לדרגה יותר גבוהה. ככה זה נעשה.
שאלה: בקטע הקודם הוא משווה את שלושת הקווים, את השלמות שלהם עם תפילת רבים. איך אפשר לקשר את זה?
הקשר בין כל הקווים, ימין, שמאל ואמצע, מתבטא בתפילה. על ידי זה שאנחנו מתפללים אנחנו קושרים את כל התכונות האלו יחד ורוצים להעלות אותם לבורא בחזרה.
תלמיד: ברגע שזה מתגלה בתוך העבודה שלנו בעשירייה.
אז מתפללים “ברוך אתה ה’ אלוהינו”, הבורא של אברהם, הבורא של יצחק והבורא של יעקב וכן הלאה. זאת אומרת אנחנו קושרים את כל התכונות האלה, ג”ר של המדרגה, אברהם יצחק ויעקב ומעלים אותם לדרגה יותר גבוהה. הם באים יחד מהבורא וממנו אנחנו מקבלים אותם ומעלים בחזרה על ידי התפילה שלנו.
שאלה: מדובר על ההורים שלא הספיקו. אנחנו לומדים שכול המערכת תוכננה מראש. איך אפשר להבין “לא הספיקו”?
“לא הספיקו”, כדי לתת לילדים שלהם לחפש במה לתקן את ההורים, להשלים אותם ולהתקדם הלאה. כמו שאנחנו, כל דור ודור בא ומשלים את הדור הקודם, הולך קדימה, מתפתח.
שאלה: בקטע מס’ 4, מה הכוונה במילה “דורות”?
“דורות” זה שלבים, שלבי היציאה, שלבי ההתפתחות של הכלי הכללי של אדם הראשון השבור שמגיע לתיקון.
שאלה: היום הסברת לגבי יעקב וישראל. אנחנו לומדים שיעקב זה מצב הקטנות כלפי ישראל, דרגה לעתיד לבוא – הגדלות. למה אנחנו לא לומדים על אושפיזין ישראל?
אלה באמת שתי דרגות, קטנות וגדלות כשאנחנו לומדים את עליית המדרגות ממטה למעלה. אבל עכשיו אנחנו לומדים איך התכונות האלה יורדות ממעלה למטה.
שאלה: לגבי הלימוד על הכוחות – כדי להרגיש יותר את מה שאנחנו לומדים, מה הצורה הנכונה לשמוע על הכוחות האלו, להצליח להרגיש משהו בהם?
הצורה הנכונה לשמור על הכוחות האלה זה שאנחנו רוצים להיות מחוברים מכל הכוחות, כוללים, ואנחנו בסופו של דבר רוצים להתקרב נכון על ידי החיבור שלהם – לבורא.
תלמיד: בזומים במשך היום העשיריות מנסות לברר על הכוחות. מה הצורה במשך היום, איך מדברים על זה, איך ניגשים לזה?
צריכים לנסות ולדבר במשך היום ואז לראות איך אנחנו יכולים להעלות כל קו, ימין-שמאל-אמצע, בשילוב הנכון ביניהם יותר ויותר ויותר מצדנו.
שאלה: אפשר להגיד שפחד יצחק זה הפחד לקבל על מנת לקבל, פחד מהקבלה?
פחד יצחק זה האם הוא יוכל להשלים את אברהם, למרות שהוא הפוך ממנו. ואז העבודה שלו מתבטאת בקו האמצעי.
תלמיד: ביעקב?
ביעקב.
תלמיד: נראה לי בראש כאילו יצחק זה הצמצום על כלי קבלה ויעקב זה התיקון של המסך, לקבל על מנת להשפיע?
נגיד שזה כך. זה לא הכול, אבל – כן.
שאלה: האם יש סתירה בכך שיעקב מתיישב בשמאל לצורך התיקון?
יעקב לא מתיישב בשמאל. יעקב לא יכול. יעקב זה קו האמצעי הכלול בשני הקווים.
תלמיד: האם אנחנו מושכים על ידי החיבור שלנו איזה אורות?
תכונות.
תלמיד: תכונות. האם המצבים שעוברים עלינו, בלי קשר אם אנחנו מבינים אותם או לא – ככה אנחנו לומדים תחת המיקרוסקופ ויכולים בצורה יותר איכותית להגיב למצבים האלו?
אנחנו יותר מכירים מה קורה לנו, מה מתעורר בנו. זה מה שאנחנו עכשיו צריכים לאתר. נגיד היום – יום שלישי של סוכות, כוח יעקב שכולל שני כוחות, ימין ושמאל, ואנחנו רוצים לדעת איך אנחנו יכולים לחבר את הכוח הזה בנו, ברצון שלנו שיתיישב, יתייצב, ומה אנחנו יכולים להשיג מזה שאנחנו נרגיש שיש לנו תוצאה מימין ושמאל, מאברהם ויצחק, עד כמה יעקב הוא תולדה שלהם.
שאלה: אמרת שחסד, גבורה ותפארת הם ראש, אבל גם כתר, חכמה ובינה הם ראש. אתה יכול להסביר?
יש כתר, חכמה, בינה, שהם ראש, ויש חסד, גבורה, תפארת, שהם ראש, תלוי איך אנחנו סופרים. האם זה כולל את העבודה שלנו ממטה למעלה, או רק את עבודת האור, את עבודת הבורא, ממעלה למטה. כרגע זה עדיין לא שייך לנו.
שאלה: איך אפשר להגיע לדרגת האבות בינינו בעשירייה? האם אנחנו עושים את זה על ידי בירור בעשירייה או על ידי תפילה בינינו?
בירור ותפילה. איך יכולה להיות תפילה בלי בירור איפה אני, מי אני, במה אני נכלל, למה אני צריך להגיע. ודאי שזו העבודה שלי, קודם לברר ואחר כך להתפלל. כשאני מברר, אני גם מבין שאני לא מסוגל לבצע ולהגיע לאותם המצבים שאני רואה שעומדים לפניי אלא רק על ידי עזרת ה’. אני מעלה את התפילה שלי והבורא מסדר, כי האור העליון שמחזיק את כול הבריאה נמצא בידו.
אבל לא רק בידו, כי אם אני לא אעלה מספיק חיסרון, אז אני לא אוכל לעורר את הכוח הזה שיתקן אותי. זה לא שאני מבקש ממנו והוא עושה, אלא התפילה שלי, הבקשה שלי, צריכה להיות מסודרת בצורה כזאת שהיא היא מעוררת את הכוחות האלה שמסדרים ומתקנים את התכונות שלי ואני מגיע לאותו מצב שעליו אני מתפלל. זה נקרא “בקשת התפילה” ו”עניית התפילה”.
שאלה: האם ימין ושמאל הם כוונות על מנת להשפיע ועל מנת לקבל?
ימין ושמאל הם שני צדדים שיש מצד הרצונות, מצד הכוחות, מצד האורות, תלוי על מה אנחנו מדברים. לכן רק להגיד “ימין ושמאל” אתה לא יכול, אלא אתה חייב להצביע במה הם ימין ושמאל, האם מהרצונות או מהאורות או מהפעולות.
תלמיד: האם הקו האמצעי כולל הכול?
הקו האמצעי לא כולל הכול אלא את שניהם, שני קווים.
תלמיד: מה נותן את האיזון, ובכלל, מה זה איזון?
האיזון מגיע מכך שאני רוצה על ידי כל הכוחות שמתגלים בי להגיע לקו האמצעי, להידמות לבורא.
תלמיד: אם זה כולל שני קצוות, אז למה זה דומה לבורא?
אין לי יותר. יש לי רצון לקבל שמתגלה, ויש לי כוחות להשפיע שמגיעים אלי ממדרגה למעלה ממני, ואז אני רוצה לקשור אותם יחד ולהגיב לבורא בקו האמצעי. אם אני מעדיף השפעה למעלה מקבלה, אז כך אני מגיב לבורא בקו האמצעי.
שאלה: אתמול אמרת שיצחק שהוא בקו שמאל ויש בו גם קו ימין. אם כך, מה ההבדל בין יצחק ליעקב?
יעקב הוא הקו האמצעי ויצחק הוא קו שמאל לעומת קו ימין של אברהם.
שאלה: יעקב הוא קו אמצעי אבל עם נטייה לימין. האם זה נכון?
כן.
תלמיד: האם זו נטייה לחסד?
נגיד שכן.
תלמיד: אם כך, זה לא איזון מוחלט אם יש לו נטייה לצד אחד.
אף קו לא נמצא באיזון מוחלט מפני שהוא מגיע אלינו ממערכת. לכן יש לו תפקיד, לא להיות כמו עמוד, אלא גם להיכנס לאיזו הזדהות עם קו שמאל או ימין שמצידו.
תלמיד: כלומר, להיות מספיק גמיש ולהסתגל, ולא אוטומטית להיות אמצע כמו איזה רובוט.
כן. אין דבר כזה.
תלמיד: הוא מסוגל לנוע לפי הצורך.
כן.
שאלה: דיברת עכשיו על תפילה מובנית, בנויה. איך אנחנו בונים? למה אתה מתכוון בלבנות?
דרך כל התכונות שמתגלות בנו, כל אחד וכולנו יחד רוצים לפנות לבורא שיביא אותנו למכלול אחד, שכולו יהיה מחובר בהשלמה הדדית ובכיוון לבורא.
תלמיד: מה בדיוק אנחנו בונים?
אנחנו בונים את היחס שלנו ממטה למעלה לבורא, כי אנחנו רוצים לבנות כלי ששם הוא יתגלה בכל הפרטים שלו, בכל התכונות האלה, אברהם, יצחק, יעקב וכן הלאה.
שאלה: בקטע מס’ 1 כתוב ש”בא יעקב ומתיישב את עצמו בקו שמאל, בכדי לתקן אותו עם מדת הרחמים”. האם זה לא סותר שהוא מתיישב בשמאל וזה לצורך תיקון?
לא, הכול צריך להיות בצורה מאוזנת. כתוב שהוא “הנכלל מימין ושמאל”.
שאלה: למדנו שאברהם הוא מידת החסד, ההשפעה, זו תכונה שאנחנו משייכים גם לבורא. במה יעקב דומה יותר לבורא מאשר אברהם?
יעקב דומה לבורא יותר מאברהם מפני שהוא כלול גם מאותו החיסרון שהבורא ברא בנבראים, מהגבורה, ולכן הביטוי שלו כלפי הבורא הוא כבר יותר בולט. זה לא מגיע רק מלמעלה אלא גם נכלל מהכוחות שלמטה.
תלמיד: אין פה עדיין למטה, אלא זה מתגלה מלמעלה על מה שעתיד לבוא.
כן. אבל בכל זאת הם נקראים כוחות מלמטה, כי באברהם אין אותם וביצחק כן.
תלמיד: יצחק, הגבורות, הוא הכוח שיבוא מלמטה וייתן את הביטוי היותר מדויק של הבורא.
כן.
שאלה: איך הכוח של יעקב משפיע על העשירייה? איך אנחנו מצליחים לפרש את זה בעבודה שלנו בעשירייה?
אנחנו עוד לא סיימנו ללמוד את התכונות האלה, אבל ברור לנו מכאן שאף תכונה היא לא שלמה, לכן אף חבר שלנו לא יכול להגיע לבד למטרה, ליישום, להתייחס לבורא בצורה שלמה אלא אך ורק אחרי שהוא נכלל מכולם. זה מה שאנחנו עכשיו כבר יכולים ללמוד מהפסוקים האלו.
אנחנו עוד נתקדם ונראה עד כמה אנחנו תלויים אחד באחר. כי אם לא יהיה קשר בינינו בעשירייה, אז חבל על העבודה, חבל על הלימוד, חבל על הכול, לא נגיע לכלום, כי עיקר העבודה שלנו הוא להתכלל בינינו. כשנתחיל להתכלל, כשנרצה להתכלל בינינו, אז נתחיל להרגיש עד כמה האור העליון הכללי שמשפיע אלינו עוזר לנו עוד ועוד להתקשר בינינו בצורה הנכונה כדי להיות יותר ויותר מותאמים לבורא. זה עיקר הלימוד.
לכן לא חשוב לי שאנחנו עוברים הרבה פסוקים ומבזבזים על זה שבוע ימים, כי זה מלמד אותנו, זה שובר אותנו להבין שבלי התקשרות הדדית אין לנו גישה לבורא.
שאלה: יש את אלוהי יעקב, יצחק ואברהם, כביכול לכל אחד מהם יש את הבורא שלו, למה?
באמת לכל אחד מהאבות האלה יש השגת בורא נפרדת, כי אף אחד לא כלול מהאחר אלא רק אחר כך יש התכללות. אבל מלכתחילה כשהם באים מלמעלה, אז יש אור שמתפשט עליהם בצורת אברהם, בצורת יצחק ובצורת יעקב.
שאלה: האם התכונות שאנחנו לומדים, עוזרות לנו לבנות את הסוכה הפנימית? אם כן, איך להתקדם כדי לבנות נכון את הסוכה הפנימית?
זה מה שאנחנו לומדים, זה עוזר לנו בסופו של דבר להתחבר נכון זה עם זה, גם מבחינה מעשית וגם בתפילה, ואז מגיעה אלינו העזרה מלמעלה, האור העליון, שאנחנו אפילו לא מבינים איך הוא עובד, אבל הוא מחבר אותנו, מקרב אותנו יחד. לא רק בצורה פיזית שאנחנו מרגישים שאנחנו מוכנים יותר להיות קרובים זה אל זה, אלא שאנחנו מרגישים יותר זה את זה מבפנים. ואז בסופו של דבר הפעולות האלה, הן מביאות בכל אחד ואחד הרגשת העשירייה, מה זה נקרא כלי שלם, אומנם שהוא מחובר מעשרה כלים שונים לגמרי, מנוגדים, אפילו שנואים זה על זה. וכך אנחנו נכללים מכל הדברים האלה.
ובהתכללות הזאת אנחנו קודם כל רואים כמה אנחנו נכללים על ידי פעולה מלמעלה, וכמה אנחנו יכולים לבקר את זה, להבין, להרגיש על ידי ההתעוררות שלנו וההרגשה שלנו מלמטה. ואז על ידי שתי הגישות האלה מלמעלה ומלמטה, אנחנו מתחילים להבין מהי עבודת הנברא, מהי עבודת הבורא ואיך אנחנו יכולים לקשור זה את זה.
יש כאן הרבה דברים. זה עוד יבוא, זה רק דורש קצת זמן יותר ומחשבה, כל הזמן אני מבקש, כמה שיותר במשך היום תחשבו על זה, ואז אתם בזה תעוררו את האור העליון הוא ישפיע עליכם וייתן לכם הרבה מחשבות, רצונות, תכונות חדשות לגלות וכן הלאה.
שאלה: יעקב הוא כוח מאזן או תכונה והוא גם החלק העליון של הכלי?
כן, הכול נכון, גם זה וגם זה וגם זה. הוא גם כוח שמגיע מלמעלה, גם שמחבר את שני כוחות ימין ושמאל, חסד וגבורה יחד, וגם שהוא כבר מתחיל להיות ככלי כי הוא חותם לנו, גומר לנו את השליש העליון של הכלי. חב”ד, או יותר נכון כתר, חכמה, בינה.
קריין: 5, כותב הרב”ש.
“מדתו של יעקב הוא בחינת תפארת, שהוא מחזה ולמעלה, שהוא בחינת עולם הבא.” (הרב”ש. 378. “וישב יעקב בארץ מגורי אביו”)
כך הם מצאו שזה קורה. מה שאנחנו מגלים יותר למעלה מחזה של הפרצוף העליון, נקרא “עולם הבא”, לדרגה הזאת אנחנו צריכים להגיע בפעולה שלנו. מה שהשגנו נקרא “העולם הזה”, מה שצריכים להשיג במדרגה הבאה נקרא “עולם הבא”.
קריין: 6, כותב הרב”ש.
“מהו הפירוש שאומר, שהתורה ניתנה בשלישי, שהיא תפארת, שהוא סוד “איש תם יעקב”, שהוא סוד תפארת, ש”תם” הוא שלימות. ושאלנו “מהי השלימות, שיעקב נקרא “איש תם”. והתשובה היא, היות שתורה היא בחינת קו אמצעי, כנ”ל, ויעקב הוא בחינת קו אמצעי, הנכלל מימין ומשמאל, לכן יש שלימות. היינו, שיש התכללות מחכמה וחסדים ביחד, היינו שבעבודה יהיה הפירוש, שהאדם צריך להיות נכלל הן ממעשים, הנקרא “חסדים”, והן מחכמה. כי אסור להיות “חכמתו מרובה ממעשיו”.”
(הרב”ש. מאמר 19 “מהו שתורה נקראת קו אמצעי, בעבודה – ב'” 1990)
זאת אומרת, בסופו של דבר אנחנו צריכים לחבר ימין ושמאל ולעשות מהם קו האמצעי וזו העבודה הנכונה שלנו. ולכן יעקב נקרא הבכיר שבאבות, ולכן הוא נקרא “איש תם”, ולכן קו אמצעי הוא השלימות.
קריין: 7, כותב הרב”ש.
“יעקב היה כלול מכל ג’ הקוין. ולפיכך חשק הקב”ה בתפלתו, בהיותה בכל השלימות, מכל ג’ הקוין כמו תפלת רבים. ועל כן כתוב “וירא יעקב מאוד ויצר לו, כי הקב”ה סבב לו את זה, כדי שיתפלל, מטעם שחשק בתפלתו”. אנו רואים כאן בדברי הזה”ק, שמפרש “תפלת רבים” על אדם יחיד, שאומר, שיעקב היה נכלל מכל ג’ הקוין.”
(הרב”ש. מאמר 7 “חשיבותה של תפילת רבים” 1986)
האמת כאן אין שום דבר מיוחד שהוא מספר לנו. שיעקב הוא ממשיך אותו הקו שאנחנו לומדים היום, יום ג’ של סוכות שיעקב הוא כולל הכול, כלול מכל ג’ הקווים.
קריין: 8, כותב הרב”ש.
“היות שיעקב זכה לשלימות, היינו, שמכל הירידות הוא זכה להגיע לשלימות, שתוכל העזרה מלמעלה לבוא, מטעם שכבר נתגלה אצלו כל הרע, נמצא, שהירידות, שהם הבגידות, הם נקראים בחינת זדונות. וכאשר על ידם נתגלה האור, רואים עכשיו, שהזדונות נעשו כזכיות, שלולי הירידות, לא היה יכול להגיע לשלמות.”
(הרב”ש. מאמר 9 “מהו ריח בגדיו, בעבודה” 1991)
זאת אומרת, זה חשוב מאוד בשבילנו, שכל הירידות שלנו, כל מה שאנחנו יכולים לדבר לשון הרע על השיטה ועל הבורא ועל כל האירועים שאנחנו עוברים, כל הדברים האלה בסופו של דבר מיתקנים, ואין מה לברוח מהכול אלא צריכים להיות כלולים אנחנו גם מימין וגם משמאל, מהדברים הגרועים ביותר והטובים ביותר מכול מה שיש, כול מה שמתגלה בדרך. העיקר לא לפחד ולא לשפוט את הדברים לפי השכל שלנו, אלא כול מה שמגיע מגיע מהבורא ורק על ידי ההתכללות של כל המצבים שאנחנו עוברים, אנחנו מגיעים לשלמות.
ולכן כול מה שעובר על האדם מגיע לו שזה יעבור עליו והוא רק צריך להיות קשור למטרת הבריאה עם כל הרע שמתגלה, עם כל העברות, עם כל מה שיש בו ויהיה בו, להגיע לסוף הדרך עם כולם ואז יראה שזה הגורל שלו וכך הוא צריך להגיע.
תלמיד: במצב הגרוע ביותר שאדם מנותק לגמרי או לא יודע מה עובר עליו.
אין דבר כזה מנותק לגמרי. מאיפה יש לו המצב הזה הגרוע ביותר?
תלמיד: מהבורא.
מהבורא.
כן.
תלמיד: אבל עדיין הוא במצב גרוע. זה מהבורא אבל הוא במצב גרוע.
זו הרגשה שלו פרטית.
כן.
תלמיד: אז איך הוא עובד במצב הזה?
הוא צריך להגיד שהמצב הזה הגרוע ביותר שהוא מרגיש, שאין לו בכלל מקום למציאות ואיך הבורא ברא אדם שפל ונבזה כמוהו, יחד עם זה הבורא ברא אותו כך. זאת אומרת, שיש לו מקום בכל המערכת הזאת וכנראה שצריך להיות תיקון גדול כנגד זה. אז שיעברו עליו תיקונים. הוא רק צריך לבקש שהבורא יעזור לו שיגלה את התיקונים ויתקן על ידם ויגיע למטרת הבריאה בצורה שצריך להגיע. לכל נברא יש מקום בסוף המערכת.
תלמיד: אז שאדם במצב שהוא מרגיש שפל ונבזה הוא צריך להסכים עם המצב שמגיע מהבורא ולבקש את העזרה שלו.
כן.
תלמיד: אפשר לראות את עזרת ה’?
עכשיו?
תלמיד: אפשר להרגיש את עזרת ה’ באופן כללי? להרגיש איך הידיים מטפלות, איך הוא פועל בך.
אם הוא מבקש יכול להיות שכן. בטוח שהוא יגלה את זה אבל לא עכשיו.
תלמיד: במה באה לביטוי עזרת ה’? מה זה עזרת ה’?
שהבורא מראה לו מי הוא ובכל זאת לאיזה מקום הוא מגיע אחרי שהבורא עוזר לו. מבור עמוק להר גבוה. בלי שיגלה את הפער בין שני המצבים האלה הוא לא יוכל לרכוש את הכלי הזה הגדול בין שתי הרמות האלה של בור עמוק והר גבוה. וזה נותן לו את עוצמת הכלי, שרוצה עכשיו למלאות את כול זה עם חסדים ואחר כך אפילו עם חכמה, על מנת להשפיע.
תלמיד: להכיר במצב שהוא נמצא בבור עמוק זה גם עזרת ה’?
ודאי שזה הבורא עשה לו. אלא מי עוד? כל המצבים שלנו הגרועים ביותר הבורא עושה ואנחנו צריכים להכיר את זה, בדרך כלל אנחנו משייכים את זה לנו, לעצמנו, אומנם שכתוב “לך לאומן שעשאני”1, ואנחנו צריכים גם להכיר כנגד זה את כל הדברים הטובים שגם הם באים מהבורא. מעשים של השפעה, אהבה, חיבור, שזה אני מבצע בעזרת ה’.
תלמיד: יוצא שכאילו זה פותר אותי מאחריות. איפה אני אם זה הכול הוא?
אתה נמצא כדי להתפלל מה שיהיה. מה זה אחריות? אחריות על זה שאתה תעשה? אתה לא תעשה כלום לבד אלא לפי כוחות שתקבל. תקבל כוח הרע, תיפול. תקבל כוח הטוב, תעלה. והעבודה שלנו זה רק בתפילה.
תלמיד: תפילה על מה?
שאני רוצה להיות המשפיע, קרוב לבורא, לבצע את הרצון שלו.
שאלה: איך אנחנו מתחברים לכוח שנקרא יעקב כשאנחנו מתחברים עם החברים? איך אני יכול לתקן את החסרונות של החברים, או לבקש מהבורא לתקן את החסרונות שלהם?
אני רוצה להיות במקום של יעקב, זאת אומרת שאני רוצה להיות כלול מכל הכוחות הטובים וכל הכוחות הרעים, ויחד עם זה לחבק את שני המצבים האלו ולהיות איתם קשור לבורא. אני עושה את זה על ידי כך שאני קשור, ממש תופס בחיבוק שלי את כל החברים ואת כולנו אני רוצה להביא לבורא. זו היא פעולת יעקב, הקו האמצעי.
שאלה: אברהם, יצחק ויעקב דומים לכתר, חכמה ובינה. אז כתר, זה יעקב?
לא. אברהם, יצחק, יעקב זה חכמה, בינה, תפארת או דעת, אנחנו נמשיך ללמוד את יתר הספירות ואז יהיה לנו ברור איך זה מסתדר.
שאלה: אדם צריך להיות מורכב מחסדים וחכמה, ושלא תהיה חכמתו מרובה ממעשיו. איך להשתמש בכלל הזה בצורה נכונה?
אנחנו לא יכולים עדיין לנהל את כול החיבור שלנו בעשירייה בצורה נכונה, אבל זה שאנחנו משתדלים להיות יחד בעשירייה בצורה שווה, זה מסדר אותנו בכל רגע עוד ועוד. כך אנחנו מתקרבים.
שאלה: האם שלושת האבות מייצגים שלושה שלבים בדרך הרוחנית או זו דרך ליישב בין סתירות, בין שני הפכים בכל רגע?
הם לא נמצאים בסתירות, אלא דווקא בהתחברות לגלוי יחס הבורא לנבראים, יחס הכתר למלכות. זה בלתי אפשרי שהיא תהיה תכונה אחת. תכונה אחת של הבורא, נתינה, לא יכולה לברר כלום, היא צריכה להיות כלולה מתכונה שנייה, מלכות וגם זה לא עוזר בכלום אלא נחוץ משהו באמצע, ביניהן. החיבור שבאמצע, החיבור הנכון שביניהן, נקרא חב”ד. אז יש לך כבר ג’ קווים. מהבורא, מהנברא ומהשילוב ביניהם.
כלומר, אנחנו צריכים לראות שהכול צריך להיות כלול משלושה קווים, אחרת לא. וזה רק בראש המדרגה ואחר כך זה צריך להיות בפועל, מה שנקרא “חג”ת” – “חסד”, “גבורה”, “תפארת”, שזה כבר בפועל מה שמתפשט מהראש לנברא. אחרי כן צריכה להיות כבר תגובת הנברא כלפי הבורא, כלפי הראש, שזה נקרא נה”י. כלומר חייבים להיות כאן, אם רוצים או לא, ג’ חלקים בפרצוף, שזה מבטא לנו את הקשר בין הבורא לנברא, שזה חב”ד, חג”ת, נה”י, וכך זה מתבטא במבנה שנקרא “נשמה”, מבנה שלם בפני עצמו, שאין לנו כמוהו בכל המציאות חוץ מאשר בעשר הספירות האלו.
שאלה: יעקב הוא שלמות והכול צריך להגיע לשלמות, זה חשוב ביותר עבורנו, אז למה אתמול קראנו ב”שמעתי” שהתכונה העיקרית של סוכות היא יצחק, איך לפתור את הסתירה?
אני לא יכול עכשיו לתת לכם פתרון באמצע הבעיה עצמה בזמן שהיא מתגלה, כי יש כאן שתי תכונות, של הבורא והנברא וצריכים לחבר ביניהם כך שהבורא יוכל להשפיע לנברא, הנברא יוכל להגיב לבורא, ושניהם בנטיות אלה יתחברו בתכונות ההפוכות וישלימו את זה ביניהם.
לכן צריכה להיות מערכת הכלולה מעשרה חלקים ואת זה אנחנו לומדים בהדרגה. היום אנחנו נמצאים רק ביום השלישי של התפתחות הנשמה, ולכן בבקשה לא לשאול על גמר התפתחות הנשמה ועד כמה היא צריכה מלמטה למעלה להגיב ולהשיג את הבורא. סבלנות, יש לנו עוד כמה ימים. אל תדאגו, זו לא צריכה להיות מידת סבלנות כל כך גדולה.
שאלה: האם ספירת חסד נמצאת בהתאמה לספירת הכתר?
כול הספירות נמצאות בהתאמה משלהן, מהבחינה שלהן לספירת הכתר, מלמעלה למטה.
שאלה: איפה נמצאים הנבראים בתפארת ואיפה נמצאת אם כך הבחירה החופשית?
התכונות נמצאות כביכול באוויר, אבל אם אני רוצה להיות שייך לאיזו תכונה, אז אני מתקן את עצמי, משייך את עצמי אליה ואז אני כביכול מתלבש בתכונה, במחשבה הזאת, ברצון הזה. כך אני עושה את זה.
שאלה: אז איך לזהות את התכונות האלה כדי לייחס אותן ולכלול אותן ביחד באותה תפילה לבורא?
לזהות זו עוד לא עבודה של היום, כי היום זה רק היום השלישי שאנחנו לומדים על מידת יעקב, אבל עוד מעט אנחנו נעבוד על זה יותר ונראה איך לעבוד מאיתנו כלפי הבורא. היום אני רואה שהשאלות שלכם יותר ויותר נשאלות על איפה אנחנו נכללים בתכונות האלה מלמטה למעלה. נקווה שנמשיך עם זה ואתה תהיה אתנו בלימוד הזה.
תלמיד: אנחנו מקבלים מצב מסוים שאיתו כרגע צריכים להתמודד, וכל תכונה שאני מנסה להפעיל בי או לראות איך אני מתקן או מרגיש אותה, מולידה אצלי תחושה אחרת שבסופו של דבר מגיעה לתפילה, הרשאה של הבורא, הודיה, או בקשה מסוימת. איך לסדר נכון את התפילות האלו?
חכה, אין לנו עדיין אפילו התחלה ברורה, מכל שכן סוף, כשאנחנו פונים מלטה למעלה. אבל זה מה שיהיה לנו עוד מעט. עוד יום יומיים יתייצב בך יחס נכון לבורא מתוך כל התכונות שאתה צריך להתכלל מהן עם החברים. כבר היום אתה יכול לנסות לעשות את הדברים האלה, אתה צריך להתכלל עם החברים ולפנות לבורא כדי להיות איתם כאיש אחד בלב אחד. בסך הכול זה מה שצריך להיות.
קריין: ציטוט מספר 9, כותב הרב”ש.
“כשבא לשלימות, תיכף ומיד צריך להשתדל למצוא חסרון. ואז הוא עובר לבחינת “מה טובו אהליך יעקב”, שהוא אהלה של תורה. ואז הוא במדרגת “יעקב”, שהוא קטנות, וכשגמר את המילוי על ידי התורה, הוא עובר לשלימות, שהיא בחינת משכן. וחוזר חלילה, עד שבא לתכלית השלימות. ותחילת היציאה היא מיציאת מצרים. ויציאה מתחלת לאו דווקא כשכבר יצא, אלא אם רק רוצה לצאת ממצרים, או אפילו שרוצה לצאת ואינו יכול, ויש לו כח להתפלל לה’ שיוציאו ממצרים, כבר אז מתחיל ללכת על דרך האמת”.
(הרב”ש. 434. “מה טובו אהליך יעקב – ב'”)
העיקר להתחיל להתעורר להגיע בחזרה לקשר עם הבורא, מתוך מצב שנקרא כבר מידת יעקב, מדרגת יעקב, תפארת.
שאלה: כתוב כאן שכשהוא מגיע לשלמות עליו למצוא חיסרון, נראה שהחיפוש אחר החיסרון בשלמות זוהי תכונת יצחק, קו שמאל, אז למה הוא קורא לזה יעקב?
כי הוא נמצא בתכונת יעקב ומרגיש שהוא נמצא בשלמות, וכדי להתקדם הוא צריך למצוא חיסרון ואין לו, אז זאת בעיה, כי בלי שיתלבש בו איזה חיסרון אין לו עם מה לפנות לבורא, לא יהיה לו קשר עם הבורא.
תלמיד: אז שוב זאת התגלות החיסרון?
נכון, הוא מתחיל להרגיש עד כמה חסר לו רצון לקבל כדי ליהנות לבעל הבית. כך מתפתח הכלי, פעם זה מגיע מלמעלה, פעם זה מגיע מלמטה מצד הנברא, כך זה פועל.
תלמיד: יעקב קשור לגדלות?
כן, ומשם והלאה הוא עולה למדרגה יותר גבוהה.
שאלה: כל תכונה כזאת בנויה מעשר ספירות, ויש לה את כל עשר הספירות שמתייחסות אליה לפי התכונה שלה?
כן.
תלמיד: ואז יש גם את מלכות בתוך ספירת חסד של אברהם, וכך גם יצחק ויעקב?
כן.
קריין: ציטוט מס’ 10.
“”מה טובו אוהליך יעקב”, היינו שהאדם צריך לראות, ולהשתדל להחשיב ולתת תודה לה’ בזמן שהוא נמצא בתוך “אוהל י-עקב”, היינו במצב של עקביים, שהיא בחינת סוף דקדושה, ולומר “מה טובו”, היינו שאין לו שכל מספיק להחשיב את המצב הזה, ולומר שהוא מצב טוב, ולתת תודה לה’, ואח”כ ע”י זה שהוא מחשיב את “אוהל י-עקב”, הוא יזכה לבוא “למשכנותיך ישר-אל”, שישראל כבר נקרא בחינת ראש, נמצא, שע”י מדרגת י-עקב יזכה לבחינת גדלות וראש המדרגה, הנקרא בחינת “משכנותיך ישראל””.
(הרב”ש. מאמר 18 “מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה” 1991)
המצבים האלה שנראים לנו מצבים חלקים, יפים, גדולים, גבוהים, תראו עד כמה יש בהם תנאים מאוד מאוד לא נעימים וקשים.
קריין: ציטוט מס’ 10.
“”מה טובו אוהליך יעקב”, היינו שהאדם צריך לראות, ולהשתדל להחשיב ולתת תודה לה’ בזמן שהוא נמצא בתוך “אוהל י-עקב”, היינו במצב של עקביים,” כלומר, במצב לא טוב, “שהיא בחינת סוף דקדושה, ולומר “מה טובו”, היינו שאין לו שכל מספיק להחשיב את המצב הזה, ולומר שהוא מצב טוב, ולתת תודה לה’, ואח”כ ע”י זה שהוא מחשיב את “אוהל י-עקב”, הוא יזכה לבוא “למשכנותיך ישר-אל”, שישראל כבר נקרא בחינת ראש, נמצא, שע”י מדרגת י-עקב יזכה לבחינת גדלות וראש המדרגה, הנקרא בחינת “משכנותיך ישראל””.
(הרב”ש. מאמר 18 “מהו, שצריך להרים יד ימין על שמאל, בעבודה” 1991)
שאלה: הוא אומר שאין לו מספיק שכל להחשיב את המצב הזה ולומר שהוא מצב טוב, מה המשמעות של זה?
הוא לא תופס את המצב ולא רואה בו מצב נכון להתקדמות שלו, זה המצב שהוא עכשיו רואה שהוא נמצא בתחתית המדרגה. מצד אחד כתוב “מה טובו אוהליך יעקב”, כלומר יש לך כל טוב. מצד אחר כתוב, “יעקב”, יעקב מהמילה עקבים, שזה סוף המדרגה, שזה הדבר הנמוך ביותר, אז על הדבר הנמוך ביותר הוא צריך להגיד שהוא טוב. למה? כי הוא מקבל את זה מהבורא, ומהבורא לא יכול להיות מצב או חלק שלו שלא יהיה ממש טוב לגמרי.
על זה הוא מכל הלב צריך להגיד תודה לבורא, לא מהשכל שזה כך כנראה ולכן אני מודה לבורא, לא, אלא הוא צריך לשפר את התכונות שלו, תכונות הלב שלו, ואף על פי שמרגיש רע, מעבר לרע הזה להרגיש טוב בזה שהבורא עושה לי. זה כמו שאנחנו זוכרים מ”ההקדמה לתלמוד עשר הספירות” כשהאדם מקבל יותר מכות הוא שמח, כי יש לו בזה פרס גדול, תשלום גדול יותר, והוא ממש בוכה על זה שמקבל פחות. כלומר, הוא נמצא כבר לא בהרגשת המכות אלא בהרגשת הפרס, למה הוא מתקדם, הוא מתעלה מעל הגוף שלו ומתקשר למטרה.
אותו דבר כאן, “מה טובו אוהליך יעקב”, זה לא שנראה לנו שאלה דברים טובים כמו שהעמך אולי חושבים, אלא המקובלים מבינים ש”אוהליך יעקב משכנותיך ישראל”, זה מבחינת הקושי להחזיק חיבור בינינו ועם הבורא, וזה נקרא משכנותיך ישראל.
שאלה: אתה יכול להסביר את המושגים האלה של אוהל ומשכן שהוא מדבר עליהם?
לא, זה כלים, כלים שונים.
תלמיד: כלים זמניים, זאת הכוונה?
כן.
שאלה: מהי הדרגה של י’-עקב בקטע מס’ 10?
שאני נמצא במצב הפוך מהשלמות, אבל אני מחזיק במצב הזה כמו בשלמות.
קריין: ציטוט מס’ 11, כותב בעל הסולם.
“בזמן שאדם בא ואמר, שהוא נתן יגיעה גדולה, בזה שקיים תו”מ, אמר לו הקב”ה “לא אותי קראת יעקב”, היינו לא החבילה שלי לקחת, אלא החבילה זו שייך למי שהוא אחר. היות שאתה אומר, שיש לך הרבה יגיעה בתו”מ, בטח שהיה לך בעל בית אחר, שבשבילו עבדת. לכן לך אליו, שהוא ישלם לך. וזה שכתוב “כי יגעת בי ישראל”. זאת אומרת, מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה אלא להיפך, תענוג והתרוממות רוח”.
(בעל הסולם. “שמעתי”. ה’. “לשמה זהו אתערותא דלעילא. ולמה צריכים אתערותא דלתתא?”)
שאלה: האם עלינו לברר באיזו תכונה מדובר משלושת התכונות?
אתם יכולים לראות כל דבר שאתם רוצים, אין שום בעיה, בבקשה, מה שאתם מסוגלים תבררו, תכנסו לזה, הכול נמצא בידכם.
שאלה: למה הכוונה במשפט, “מי שעובד אצל הבורא, אין לו שום יגיעה”?
כי אם עושה בעל מנת להשפיע יש לו ממש את מה שהוא רוצה, גם רצון, גם חיסרון, גם תענוג, גם מילוי, הכול נמצא בידיים שלו.
תלמיד: אז למה אומרים יגעת ומצאת תאמין, לא יגעת – לא מצאת?
הכול נמצא בידיים של האדם, הוא יכול לעבוד, לקבל, למלא את עצמו, ותמיד יש לו כוח עבודה, מילוי ותשלום.
תלמיד: אבל יש יגיעה כשעובדים מול הבורא?
לא.
תלמיד: אין יגיעה?
לא, אין יגיעה. אם אתה עושה את זה בצורה נכונה, אז אין לך שום יגיעה.
תלמיד: מה זה אומר שבצורה נכונה אין יגיעה?
אם אתה מתכוון באמת לבורא, אז אין לך יגיעה.
תלמיד: אז מה יש?
יש תענוג. כמו אימא שמאכילה את התינוק, אז היא שמחה שהיא עושה את זה.
תלמיד: ואם אנחנו מרגישים שיש קושי, יש יגיעה, מה זה אומר?
סימן שאתה לא מתכוון בדיוק להשפעה.
קריין: ציטוט מס’ 12, כותב בעל הסולם.
“השם ישראל, מקורו הוא באבינו יעקב, שכפי הכתוב, הוא נקרא כן על ביטוי של שררה וכבוד: “לא יעקב יאמר עוד שמיך, כי אם ישראל, כי שרית עם אלקים ואנשים ותוכל”. ועל שמו אנו נקראים “ישראל””.
(בעל הסולם. “האומה”)
כלומר, שהשם ישראל הוא לא כל כך טוב כאילו, כי זה אומר עד כמה הוא נמצא בניגוד לבורא, נלחם עימו, כמו שכתוב על ישראל בתורה. ובכל זאת הוא יצליח, על ידי זה שיוכל להפוך את הטבע שלו על ידי הבורא עצמו לעל מנת להשפיע, ולהתקשר ליצר הרע ולנצח אותו.
קריין: ציטוט מס’ 13. כותב בעל הסולם.
“אברהם אע”ה נעשה מרכבה למדת אהבה, ויצחק אבינו ע”ה למדת הפחד, שב’ מדות אלו הם ב’ הפכים, כי האוהב אינו מתירא, ובוטח תמיד על אוהבו, ועל כל פשעים תכסה אהבה, והמתירא אינו בוטח, כי אם היה בוטח לא היה מתירא כל עיקר, אבל יעקב אבינו בחיר שבאבות נעשה מרכבה למדות הרחמים, דהיינו, אלו ב’ הפכים בנושא אחד, אהבה ויראה ביחד, שזה עיקרו של מדה זו כנודע”.
(בעל הסולם. “אחור וקדם צרתני”)
זה באמת דבר מאוד מאוד מיוחד, אנחנו רואים את זה גם בעולם הזה, שאי אפשר לעבוד רק עם דבר אחד אלא עם שניים. אפילו שאנחנו לוקחים דבר שנגדנו, אבל אנחנו נכללים ממנו ועל ידי זה משתכללים ונעשים ראויים לנצח אותו. וזה מה שקורה כאן.
“אברהם אע”ה נעשה מרכבה למדת אהבה, ויצחק אבינו ע”ה למדת הפחד, שב’ מדות אלו הם ב’ הפכים, כי האוהב אינו מתירא”, כלומר, הוא כבר מכבה את מידת האהבה “ובוטח תמיד על אוהבו, ועל כל פשעים תכסה אהבה”, כלומר, אין כאן כבר אהבה אם נכנס פחד, “והמתירא אינו בוטח, כי אם היה בוטח לא היה מתירא כל עיקר, אבל יעקב אבינו בחיר שבאבות נעשה מרכבה למדות הרחמים, דהיינו, אלו ב’ הפכים בנושא אחד, אהבה ויראה ביחד, שזה עיקרו של מדה זו” יעקב “כנודע”.
(בעל הסולם. “אחור וקדם צרתני”)
סדנה
איך אנחנו יכולים לראות כשמחברים תכונות של אהבה ויראה, ששניהם מתחברים יחד ובונים את מידת יעקב, כך שנבין בסופו של דבר מה הכוח העיקרי המרכזי בבריאה שאליו אנחנו צריכים להשתוקק, ושיעקב מסמל לנו את הנברא שנמצא בדבקות בבורא?
*
שאלה: בקטע 13 קראנו שמי שאוהב הוא בוטח באוהבו, ומי שפוחד הוא לא בוטח באוהבו. מה הכוונה בוטח באוהבו?
13. “אברהם אע”ה נעשה מרכבה למדת אהבה, ויצחק אבינו ע”ה למדת הפחד, שב’ מדות אלו הם ב’ הפכים, כי האוהב אינו מתירא, ובוטח תמיד על אוהבו, ועל כל פשעים תכסה אהבה, והמתירא אינו בוטח, כי אם היה בוטח לא היה מתירא כל עיקר, אבל יעקב אבינו בחיר שבאבות נעשה מרכבה למדות הרחמים, דהיינו, אלו ב’ הפכים בנושא אחד, אהבה ויראה ביחד, שזה עיקרו של מדה זו כנודע.”
(בעל הסולם. “אחור וקדם צרתני”)
תלמיד: למדנו שאני לא בוטח בעצמי, שאני לא יכול להשפיע או להתחיל לקבל, אבל פה הוא כותב לבטוח באוהבו או לא לבטוח באוהבו. במי לא לבטוח או כן לבטוח, ובמה הפחד?
כתוב “והמתירא אינו בוטח, כי אם היה בוטח לא היה מתירא כל עיקר, אבל יעקב אבינו בחיר שבאבות נעשה מרכבה למדות הרחמים, דהיינו, אלו ב’ הפכים בנושא אחד, אהבה ויראה ביחד, שזה עיקרו של מדה זו כנודע.” במידת יעקב אין את פחד יצחק, יש עניין כזה, אבל ביעקב אין פחד. מפני שהוא כלול משני הקצוות ההפוכים הוא משלים את שניהם, זו תוצאה מהשלמה.
שאלה: לפעמים אתה נותן דוגמא על שני סוגי גזים שמתחברים יחד, ובמקום שייווצר גז שלישי נוצרים מים. למה כאן כשפחד ואהבה מתחברים נולדים רחמים ולא אהבה למשל?
כי היחס למי שאתה אוהב הופך להיות על ידי הפחד לשמירה נוספת על מי שאתה אוהב, וזו התוצאה.
תלמיד: מה זה רחמים?
זה כמו הזדהות, חמלה.
שאלה: אהבה ויראה ביחד, האם זה כאשר אנחנו עובדים בעשירייה על גדלות ורוממות ה’ ומקבלים בחזרה אהבה ממנו, ואז זה הופך להיות לשלמות?
אפשר להגיד, אבל נראה את זה בשטח.
תלמיד: כי כתוב “הכול בידי שמיים, חוץ מיראת שמיים”.
כן.
שאלה בי יש רק יראה, אין בי אהבה, ובחברים הגדולים אני רואה רק אהבה. לכן אני מנסה להפוך את עצמי ולהיות כמוהם, לבטל את היראה ושתהיה בי רק אהבה. איפה החיבור הזה בין שתי התכונות האלה?
החיבור לא נעשה על ידי שזה שאתה מבטל איזו תכונה שבך, אלא דווקא על ידי חיבור כל התכונות.
תלמיד: אבל בחברים אני לא רואה שיש יראה.
זה שאתה לא רואה זה לא אומר שאין.
שאלה: כדי שיעקב יגיע לשלמות, מה חסר לו?
כדי שיעקב יגיע לשלמות חסר לו ג”ר, הוא צריך להיות “ישראל”. כשאותה תכונה שיש לו בקטנות שנקראת “יעקב”, הקטן, תתפתח על ידי כל הרצון לקבל שיש בבריאה, אז הוא יגיע לגדלות.
שאלה: בציטוט מספר 3 כתוב “שיעקב נקרא קו האמצעי, הנכלל מימין ושמאל. ולפיכך חשק הקב”ה בתפלתו”. מהי “תפילת יעקב”?
“תפילת יעקב” היא רק על הקו האמצעי, שהוא יהיה כלול משני קווים וישלים אותם.
שאלה: לגבי ציטוט מספר 6. מה זה אומר שחכמה חייבת להיות מאוזנת עם מעשים?
יש עניין כזה ש”חוכמתו מרובה ממעשיו”, זה כשאדם לומד מדי, אבל לא מממש את זה בפנים, בתוך עצמו. אומנם הוא יודע כל מיני פסוקים ומאמרים, הוא יודע את תלמוד עשר הספירות כמעט בעל פה, ויכול להראות לכולם עד כמה הוא חכם, אבל זו לא חכמה. החכמה היא לא בזה שהוא לומד ויודע, החכם הוא מי שיודע להשתמש בפועל עם התכונות חכמה וחסדים יחד. מחכמה וחסדים יחד יוצאת לו תכונת תפארת, שהיא בדיוק מידת יעקב שמתבטאת בתפארת. “תפארת ישראל” נקראת “יעקב”.
שאלה: האם תכונת חסד ותכונת רחמים הן דרגות שונות של אותה התכונה או שהן תכונות שונות בפני עצמן? מה ההבדל ביניהן?
תכונת חסד ותכונת רחמים אפשר להגיד שהן אותו דבר, רק רחמים הם בפועל וחסד יכול להיות עדיין רק בכוח, תלוי על מה מדברים.
שאלה: מה פירוש שקו האמצע נוטה לרחמים? מה פירושו נוטה, ובמה שונה הקו האמצעי מהימין?
כדי שנתקיים ברוחניות עלינו כל הזמן להיות בנטייה להשפעה. לכן אפילו שאנחנו מגיעים לקו האמצע שבו אנחנו מחברים יחד גם את הרצונות שלנו לקבל וגם את הכוונות שלנו להשפיע, אנחנו בכל זאת נמצאים בנטייה לימין כך שכל הפעולות שלנו הן בנטייה להשפעה, את כול מה שאנחנו עושים אנחנו רוצים להביא לצורת השפעה.
שאלה: איך לעבוד נכון עם האושפיזין בעשירייה, ואיך להבחין בין המצבים השונים?
בדרך כלל אנחנו עושים אושפיזין בזה שאנחנו מתחברים בינינו, מתיישבים ומדברים על זה, זה נקרא אושפיזין. אנחנו מזמינים את הכוח המשותף הזה שאנחנו מגיעים אליו בחיבור שלנו, כשהיום הוא אברהם, מחר יצחק, מחרתיים יעקב, והלאה משה, אהרון, יוסף, דוד. כל התכונות שאנחנו מגלים בקשר בינינו, שכך הן נקראות, אלו לא בני אדם, הן האורחים שלנו שאנחנו מזמינים אותם להתגלות בינינו, כי על ידי זה נגיע למצב שהכלי שלנו יהיה כלי שלם, ובסופו של דבר נגיע לדוד שהוא המלכות, דוד המלך. לזה אנחנו משתדלים להגיע בחיבורים בינינו, זה נקרא להיות בתהליך של האושפיזין. אושפיזין זה הזמנה.
שאלה: במה תלויה ביאת הקו האמצעי? מה תלוי בתחתונים כדי שיבוא הקו האמצעי ויאזן את שני הקווים?
ביאת הקו האמצעי תלויה במידה שנוכל לחבר גבוה שני קווים מנוגדים, חסדים וחכמה. מכך אנחנו מגיעים למצב שחסדים וחכמה יהיו מאוזנים, באיזה גובה הם יהיו מאוזנים, ושם אנחנו יכולים להרכיב את הכלי שלנו ולהיות בנשמה שלנו, ככל שנוכל להתאפס באיזון בין חכמה וחסדים. כוח ההשפעה שלנו יהיה מאוזן עם כוח הקבלה, ונשתמש בכלי של קבלה כמו בכלי של השפעה כי נקבל רק בשביל בעל הבית.
שאלה: מה הכוונה בכתוב שעל ידי הסתלקות הג”ר דחכמה הוא יקבל עכשיו שלימות?
ג”ר דחכמה הוא אור גדול מאוד, וכשהוא מתפשט הוא מקבל את הרצונות שלי שבהם אני יכול לקבל אותו בעל מנת להשפיע. אבל השאלה האם יישאר מקום לאור החסדים כדי שאני אאזן את קבלת אור החכמה. לכן יוצא שיש כלים שכדי שהם יתמלאו עם אור החסדים בלבד, אז נצטרך לוותר על אור החכמה.
עוד מעט נלמד מהו המבנה האמיתי של הפרצוף בכל הספירות, איזה ספירות ובכמה הן יכולות להתמלאות באור החכמה ובאור החסדים. זה אלכסון, כמה יש חכמה וכמה יש חסדים, כשזה בא על חשבון זה. לכן כל גמר התיקון שלנו הוא לא בזה שמקבלים אור חכמה בכל מלואו אלא הוא יהיה רק ו”ק, אבל זה נקרא גמר התיקון.
שאלה: האם תכונת החסד היא היכולת שלנו לדון כל אדם ואת העולם לכף זכות?
כן, מידת החסד עוזרת לאדם לדון את כל העולם לכף זכות.
שאלה: בעבודת העשירייה, באילו תכונות עלינו לעבוד יותר בדרך הרוחנית שלנו וכיצד אנחנו מיישמים זאת?
תכונת החסד היא התכונה הכי גבוהה. כתר, חכמה, בינה, חסד, כשחסד היא התכונה הטובה ביותר ביחס לכולם. אם אדם כך מתייחס לכולם, אז סימן שהגיע בפועל לדרגה הגבוהה שלו, לדבקות בבורא, להיות בהתאמה לבורא, בדומה לבורא.
שאלה: מהי ההתכללות בעבודה הפנימית והאם יש בה דרגות?
זו ההתכללות של המלכות, של הרצון לקבל של כל אחד בתכונות שלמעלה ממנו. הרב”ש כותב במאמרי החברה שבמידה שאדם מבטל את עצמו כלפי החברים במידה הזאת הוא נכלל מהתכונות שלהם, וככל שהוא יכול לבטל את עצמו כלפיהם יותר כך הוא נכלל יותר בתכונות היותר גדולות שלהם. כלומר הכול תלוי במידת הביטול, ומזה האדם מקבל את תכונת ההשפעה, רק מכך שמבטל את עצמו כלפי החברים. מידת ההשפעה והביטול שלנו כלפי החברים קובעת עד כמה נתכלל בהם ונהיה בהשפעה, בכלים דהשפעה, בכלים רוחניים ובהרגשת הבורא.
לכן דרך ההתכללות בחברים, כשאני מקבל מהם את תכונות ההשפעה, דווקא בהן אנחנו מגלים את הבורא וזה נקרא “מאהבת הבריות לאהבת ה'”. דרך אהבת החברים מגיעים לאהבת הבורא, לקשר עם הבורא. ואלו לא סתם מילים יפות אלא אלו הדרגות, הצעדים שעלינו לעבור.
שאלה: למה הפחד נקרא פשע?
פחד זה פשע כי מי שאוהב הוא לא נמצא בפחד, הוא לא מתיירא ובוטח תמיד באוהבו, ועל כל פשעים תכסה אהבה. אבל אם הוא מפחד אז יש פער בינו לבין הבורא והוא לא אוהב את הבורא כי אי אפשר לאהוב בזמן שנמצאים בפחד ולכן הוא רחוק ממנו.
האהבה לא סובלת פחד, מי שאוהב את האחר הוא לא מפחד, הוא אוהב. יצחק פחד ולכן זו לא סוף המדרגה, אלא רק יעקב שמגיע למעלה מהפחד, מיצחק, הוא מגיע לשלמות. אבל בתוך השלמות הזאת חייב להיות פחד, למה? אי אפשר שלא יהיה פחד כי הכול מבוסס על הרצון לקבל שהבורא ברא, ולכן חייבים להיות גם פחדים. גם בחיינו בעולם הזה, אם אין פחד זה לזה אז בסופו של דבר אנחנו מתחילים לזלזל ולא יכולים להישאר בקשר יפה, נכון ומתקדם. חייב להיות פחד שאנחנו ניפרד, שאנחנו לא נתמוך זה בזה, שבזה נפסיד.
רק בצורה כזאת אנחנו יכולים להמשיך בקשר מפני שכולנו עשויים מהרצון לקבל, ולכן צריכים לשמור על הדברים האלה, ותמיד לאחוז בשני הקצוות. מי שלא אוחז בשני הקצוות לא יכול לקדם את עצמו בחיבור ובסופו של דבר אנשים כאלה מתרחקים, מתגרשים וכך קורה בכל רמה.
שאלה: האם השילוב של אהבה ופחד יוצר יראה?
כן, אהבה ופחד יחד יוצרים יראה מסוימת שחייבת להיות ביסוד של כל חיבור. אני צריך לדעת שבלי החברים שלי אני לא משיג כלום ואפילו אם אני נמצא בהשפעה חלוטה אז בתוכה נמצאת גם תכונת הפחד, שבלעדיה לא אתקדם ופשוט אפסיד הכול. חובה שכך יקרה גם בקשרים שלנו בעבודה, במשפחה, בזוגיות ובכל דבר. צריך להיות פחד לאבד את האחר כי בזה אני מאבד את הכול.
שאלה: אם יש לאדם הרגשה של אהבה שלמה, מאיפה נולדת אצלו היראה?
מתוך כך שאי אפשר להגיע לאהבה אם לפני כן לא עוברים את הדרגות האלה של פחד ויראה. מתחילים מהתכונות האלה עד שמגיעים לאהבה ולכן לא סתם כתוב “על כל הפשעים תכסה אהבה”. כשמרגישים את כל הפשעים ועוברים, מתקנים ומאזנים אותם אז מגיעים גם לתכונת האהבה שכוללת בתוכה את כל התכונות הקודמות הכוללות את הפחד והיראה.
אלו לא דברים פשוטים וילדותיים אלא אנחנו צריכים להיות מורכבים מהרבה תכונות מנוגדות ורק אם אנחנו מבינים ומרגישים אותן, אז אנחנו יכולים לאחוז בצורת האהבה שכוללת את הכול ושמורכבת מכל התכונות המנוגדות.
שאלה: אמרת שאדם נולד כדי להגשים את רצון הבורא. מה זה אומר להגשים את רצונו של הבורא, איך לעשות זאת ביחס לחברות, לעולם ולבורא?
הבורא רוצה שניקח את כל התכונות שהוא יצר בנו, שנחבר אותן בצורה נכונה ומתוך כל התכונות המנוגדות שמרחיקות ומקרבות אותנו יחד זה אל זה, דווקא מתוכן נוכל להרגיש אותו, להבין אותו, להכיר בו ולהתאחד עימו. שנהיה מורכבים מכל מה שיש בבריאה, כוללים את הכול, ואז הבורא יהיה מובן לנו כתוצאה וכסיכום של כל החיבורים שבנו.
שאלה: מהי המשימה היומית למימוש בעשיריות היום?
סדנה
איך אנחנו מחברים את כל הכוחות, הנטיות, התכונות והמחשבות יחד כך שאנחנו לא זורקים שום דבר. אלא אנחנו מחברים יחד את כל הדברים הרעים והדברים הטובים שיש בכל אחד בהשלמה הדדית. אנחנו מרגישים את עצמנו שלמים, אנחנו יכולים לאזן את כל מה שהבורא ברא בנו, ו”על כל פשעים תכסה אהבה”.
*
קריין: משימה יומית למימוש בעשיריות: איך אנחנו מחברים את כל הכוחות, נטיות, תכונות, מחשבות, יחד כך שאנחנו לא זורקים שום דבר, אלא עם כל מה שיש בכל אחד, דברים רעים, דברים טובים, אנחנו מחברים אותם יחד והם נמצאים בהשלמה הדדית, וכך אנחנו מרגישים את עצמנו שלמים. שכל מה שהבורא ברא בנו אנחנו יכולים לאזן, ו”על כל פשעים תכסה אהבה”.
(סוף השיעור)
- “לך לאומן שעשאני” (תלמוד בבלי, תענית כ’, ב’ גמרא).↩