HOCHMA: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Lesson on the topic of “Abraham Ushpizin – Sefirat Hesed”

סוכות תשפ”ג

שיעור בוקר 10.10.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

סוכות 2 – קטעים נבחרים מהמקורות

אנחנו נמצאים היום ביום הראשון של סוכות וביום הראשון שבו אנחנו מקבלים תוספת חדשה לכלים שלנו שנקראת “אושפיזין אברהם”. סוכות הוא כנגד אברהם, יצחק, יעקב, משה, אהרון, יוסף, דוד. אנחנו צריכים עכשיו ללמוד במיוחד מה זה אושפיזין אברהם, היום הראשון של סוכות. וודאי שאנחנו לומדים על רוחניות, אין בזה שום גשמיות, שום שייכות לאנשים, לשום דבר. נלמד מה היא התכונה הזאת שכדאי לנו להשיג, זה נקרא שאנחנו מקבלים לתוכנו את ההתלבשות של אברהם, של ספירת חסד.

קריין: אנחנו קוראים במסמך בשם “אושפיזין אברהם – ספירת חסד”, ציטוט ראשון מתוך “זוהר לעם”.

“אברהם הוא שורש החסד שבנשמות ישראל, כי הוא תיקן השכינה הקדושה לבחינת בית קבול לאור החסד, וקבלה החסדים בעד כל נשמות ישראל בכל מלואן.” יש כתר, חכמה, בינה, שהן ראש הפרצוף הכללי, וכל הספירות האחרות הן הגוף של הנשמה הכללית, של הפרצוף הכללי של אדם הראשון ששבור, ולאט לאט אנחנו מקימים אותו לתחייה מה שנקרא. מה אנחנו עושים? אנחנו מרכיבים קודם כל את אותו פרצוף שיהיה מוכן לקבל את אור החסד. “וקבלה החסדים בעד כל נשמות ישראל” שרוצים להתקשר לזה “בכל מילואן”, שישתתפו בזה. “ואם היה נשאר כן, היו כל ישראל דבקים בהשי”ת דבקות תמידית, והשכינה הקדושה היתה בית מלכות המלא כל טוב ועונג, ולא היה שום איש רוצה להפרד ממנה אפילו לרגע. אמנם כל תיקונו של אברהם היה, בסוד שעשה בית קבול שלם, לבלי שום אפשרות של פגם, לאור החסדים, דהיינו שהעלה אותה לבחינת השפעה ונ”ר ליוצרנו ית’, ולא לקבל להנאת עצמנו כלום, כי זהו המדה ובית הקבול של אור החסד. כמ”ש חז”ל על מדת האומר שלי שלך ושלך שלך חסיד (אבות פ”ה), שאינו דורש להנאת עצמו אף משהו.”

(“זוהר לעם”. הקדמת ספר הזוהר, מאמר “תורה ותפילה”, סעיף 184) 4

שאלה: מה זה אומר שתכונת החסד מתלבשת בעשירייה שלנו? איך זה קורה?

חסד היא התכונה הראשונה. כתר, חכמה, בינה, הם ג”ר, ראש, הוא נמצא למעלה מאיתנו, ומה שאנחנו מקבלים מהראש הן ספירות אחרות, תכונות אחרות, חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. חסד היא תכונה עליונה שהיא קודם כל מתלבשת בנו.

תלמיד: איך זה קורה? האם אנחנו מרגישים בעשירייה מצב חדש?

בטח. אתם מרגישים מצב חדש, שיש רוח חדשה, הבנה חדשה.

תלמיד: במסגרת הרוח וההבנה החדשה, האם אנחנו באמת מגלים כמו שכתוב פה ש”שלי שלי שלך שלך”?

כן. אבל לפני זה אתם עושים בעצמכם מאמצים להגיע לזה, ואחרי המאמצים האלה אתם מקבלים את התכונה הזאת שנקראת “חסד”, ואז אתם נקשרים זה אל זה בתכונת חסדים.

תלמיד: “שלי שלי ושלך שלך” זה משהו שכל חבר בעשירייה מרגיש כלפי כולם, כלומר אני בא לעשירייה, בא לשיעור, עושה פעולות רק עבור החברים ואין פה שום דבר פרטי שלי?

ודאי, אלא בשביל מה הגעת לשיעור? כדי להתקדם בהשפעה.

תלמיד: האם זה יגיע במקום מתנה?

זה מורגש כמתנה וזה יבוא. רק צריכים לצפות לזה, לחכות לזה, לרצות את זה, לבקש את זה.

תלמיד: איך ליצור את התנאים שנוכל באמת לצפות לזה כמו לאושפיזין או לאורח שיבוא לעשירייה שלנו?

תסתכל על החברים ותראה עד כמה הם רוצים, ואז גם אתה תרצה.

שאלה: איך אנחנו בונים את הכלים שלנו כדי שנוכל לקבל מתנה? האם אנחנו צריכים לעשות פעולות קונקרטיות בקבוצה?

זה שאתה רוצה להשפיע לחבר זה עושה אותך ראוי לקבל את המתנה ממנו.

תלמיד: האם אני צריך כל הזמן לחשוב ולכוון שהכול יעבור לחברים?

כן.

קריין: קטע מספר 2.

“אברהם נקרא אב האמונה, היינו בחינת חסדים. אזי ידע, שכל מי שירצה להתקרב אליו ית’, הוא מוכרח לקבל מקודם בחינת ימין, היינו בחינת אמונה.”

(בעל הסולם. “שמעתי”. קע”ט. “ענין ג’ קוין”)

חסדים, אמונה, קודם תכונת אברהם, הוא הראשון, לכן הוא נקרא הראשון מהאבות.

שאלה: קודם דיברנו על ארבעת המינים, ודיברת הרבה על הערבות, על לעבוד בלי טעם ובלי ריח, האם מזה מתחילים?

עכשיו אנחנו מדברים על האורות שנכנסים לפרצוף. קבוצה כשהיא מתחברת, היא קודם כל צריכה להגיע למידת אברהם, על זה מדובר. אני לא רוצה לדבר על ארבעת המינים.

תלמיד: אני שואל על התנאי לזה, מה צריך לעשות בשביל לקבל את אותה תכונה ראשונה?

להיות בחיבור. כל התנאים הם רק בחיבור, רק מתחילים מהתכונה הקרובה אלינו שהיא תכונת אברהם.

תלמיד: אני שואל כי אנחנו מתחילים לדבר עכשיו בצורה יותר מפורטת ולא רק על חיבור.

אבל אני לא רוצה לבלבל אנשים, אתה לא מבין אותי? הרי אתה בעצמך נותן הרצאות. אני לא רוצה לשמוע שאלות כאלה שיכולות לבלבל.

תלמיד: אני מבין, אבל עכשיו אנחנו לומדים על האורח הראשון, לכן אני שואל מה הם התנאים בשביל לקבל את התכונה הראשונה הזאת?

להיות בחסד.

תלמיד: מה זה אומר בעשירייה להיות בחסד?

נקרא את המסמך ואז נראה.

“אברהם נקרא אב האמונה, היינו בחינת חסדים. אזי ידע, שכל מי שירצה להתקרב אליו ית’, הוא מוכרח לקבל מקודם בחינת ימין, היינו בחינת אמונה.” זה נקרא תכונת אברהם, לכן הוא נקרא הראשון שבאבות. אדם צריך קודם להגיע לדרגת האמונה, לתכונת האמונה.

קריין: קטע מספר 3.

“אברהם הלך בימין, תיקון מדת החסד, היינו שהוא רוצה בחסדים. לכן מבחינת חסדים הוא ממשיך בחינת דביקות בחיי החיים.”

(הרב”ש. 316. “בחינת אדם הראשון – ב'”)

שאלה: למה דווקא אברהם, כי זו הבחינה הכי עליונה לשורש, אז למה להתחיל תיקון מלמטה כלפי מעלה?

יכול להיות שהבחינות האחרות הן תוספת לבחינת אברהם ולכן הן עוד יותר גדולות, חשובות, גדולות יותר בעביות. נקרא ואז נבין.

תלמיד: אבל אין לנו עדיין את היכולת הזאת להתבטל לדרגת אברהם, זו הדרגה הכי עליונה, הכי קרובה לשורש חסדים.

זה שהיא הכי קרובה זה לא אומר שהיא הכי עבה. לעבודה שלנו צריכה להיות גם מידת עביות הכי גדולה וגם מידת זכות הכי גדולה.

תלמיד: זה העניין, אין בנו את אותה הזכות. אנחנו עובדים בביטול, זה מה שאנחנו רוצים, קודם כל לבטל את אותה עביות.

לא. אני אגיד לך מה הבעיה, אנחנו לא מבטלים את העביות, אומנם מדברים לפעמים כך, אלא אנחנו מזככים את העביות, אנחנו הופכים את העביות לזכות. אומנם אני נמצא ברצון לקבל הגדול ביותר, אני רוצה לגנוב, אני רוצה להרוג, אני רוצה את כל העולם, לשלוט על כולם, אבל אני מתגבר על זה ועושה מכל הכוחות שלי את ההפך, אני משרת את כולם, אני נותן לכולם, אני דואג לכולם. העבודה שלנו היא בזה.

תלמיד: האם הביטול הזה מאפשר לנו למשוך את תכונת אברהם?

העביות מושכת את האור הגדול, והזכות, הרצון להשפיע, עוזר למלאות את כל העולם באור חכמה שמלובש באור החסדים שאני מייצב.

תלמיד: באותו מצב נתון שאנחנו נמצאים בו, אם אנחנו מצליחים במידה קטנה להתבטל, האם אנחנו נמשוך את התכונה?

כן, לפי מידת ההתבטלות שלנו. לאט לאט, כשנסיים את המסמך הזה נבין קצת יותר.

שאלה: יש לי קצת בלבול בנושא של כלים ואורות. למשל אמונה, האם היא יכולה להיות גם כלי וגם אור, כלומר אור לתורה וכלי לחסדים?

הכול יכול להיות, הכול לפי המצב שעליו אנחנו מדברים.

תלמיד: לפי מה שעכשיו אנחנו קוראים, האם האמונה היא כלי לאור החסדים?

כן, נכון.

קריין: קטע מספר 4.

“מי לנו בעולם גדול מאברהם, שעשה חסד לכל הבריות.”

(“זוהר לעם”. הקדמת ספר הזוהר, מאמר “שמח במועדים ואינו נותן לעניים”, סעיף 177)

אברהם תכונתו חסד. כשתכונת החסד שורה בכל אותם הכלים, אז נקרא שבהם נמצא אברהם.

“מי לנו בעולם גדול מאברהם, שעשה חסד לכל הבריות.” ההשפעה הזאת שעשה אברהם מכל הכלים שלו היא באמת ההשפעה הכי גדולה, לכן הוא נקרא “אב”, הראשון שבאבות, הכי עבה והכי זך.

קריין: קטע מספר 5.

“ואהבת, מי שאוהב את המלך, עושה חסד ביותר, עושה חסד עם הכול. חסד יותר, נקרא חסד של אמת, שאינו רוצה שכר בעד מעשיו, אלא עושה משום אהבת המלך, שאוהב אותו ביותר. וע”כ באהבת המלך תלוי חסד. וע”כ נקרא, אברהם אוהבי, שמשום שאהב אותו ביותר, הִרבה חסד בעולם.”

(“זוהר לעם”. ואתחנן, מאמר “ד’ פרשיות התפילין”, סעיף 47)

קריין: קטע מספר 6.

“צריכים לפרש את מה שדורשים “בהבראם”, היינו שעל ידם יקיימו המטרה של הבריאה. ובלעדם אין מקום שיכולה לבוא מטרת הבריאה על שלימותה. לכן זה שפירש “באברהם” היינו חסד, הוא, שע”י שהם יתעסקו במידת החסד, הם יכולים לבוא לידי מידת השפעה, שמזה יוכלו אח”כ לקבל קבלת התענוג, והקבלה הזו תהיה נקראת השפעה.”

(הרב”ש. מאמר 4 “ענין החסד” 1986)

הכול תלוי בכוונה.

שאלה: השנה סוכות הוא מאוד מיוחד, שומעים הבחנות חדשות, מדרגה חדשה.

מה אתם רוצים, שאנחנו לא נתקדם?

תלמיד: לא, אני אומר שעם זאת מורגשת כבידות כלשהי.

ודאי. או שהיינו עכשיו מדברים על משהו קל ונעים, או שנכנסים קצת יותר פנימה לחומר. אז אתה אומר שזה חומר קשה והאנשים לא שמחים כשסוכות זה זמן שמחה.

תלמיד: כן, בדיוק כך.

מה אתם ממליצים לי לעשות?

שאלה: חברים צועקים פה לשיר שיר.

שיר, בבקשה.

שאלה: אני רוצה לשאול לגבי הפרקטיקה. העשירייה התכנסה והחברים רוצים למשל לעשות סעודה, איך אנחנו פועלים אחד כלפי האחר בתכונת החסד הזאת?

אנחנו למדנו על תכונת החסד פה ושם הרבה פעמים ודיברנו על זה, יש גם מאמרים שלמים של רב”ש על החסד, גם מובן מהמילה עצמה מה זה “חסד”, מי זה חסיד שמתחסד עם העולם, עם הבריות – שמוותר להם, שעושה עבורם, שמשתמש ברצון לקבל שלו פחות ככל האפשר, אז נקרא שיש לו נטייה לחסד.

תלמיד: אבל יש הבדל בין להתבטל אחד כלפי האחר לבין להיות בתכונות החסד אחד כלפי האחר, או שאני טועה.

השאלה למה אתה עושה את זה. אנחנו מוותרים על הרצון לקבל שלנו ורוצים להיות יותר ויותר דבוקים בתכונת החסד, לבטא את החסד בינינו, מפני שכולנו רוצים להתחבר ולעלות להידמות לבורא.

תלמיד: ואת זה אנחנו עושים רק בזמן שאנחנו עובדים אחד מול האחר ומבטלים את עצמנו, כלומר הביטול הוא התכונה הפנימית שלי והחסד הוא כלפי החברים.

כן. אנחנו עוד נלמד, כל המסמך הארוך הזה הוא על תכונת חסד.

שאלה: מה ההבדל בין חסד לבין בינה?

“חסד” הוא תוצאה מהבינה. לבינה אין עבודה עם העביות ולחסד כבר יש עבודה עם העביות.

תלמיד: כשאנחנו משפיעים לנבראים, זה לא מתגלה מיד באדם שהוא צריך לעשות את זה כדי לעשות נחת רוח לבורא בצורה ברורה.

זה לא יכול להיות יחד בצורה ברורה, כי אז האדם יקבל את הדבר הזה על מנת לקבל ולא על מנת להשפיע, ואז כל העבודה שלו תעבור לקליפות, לכן על זה אנחנו לא מדברים. בטוח שהכול חייב להיות על מנת להשפיע.

תלמיד: האם אנחנו מקבלים רצונות מהחברים כדי שנוכל למלא אותם, לקחת את המילוי מהבורא ולהעביר את זה הלאה לחברים?

כן, אפשר כך להגיד. זה לא מדויק אבל הכיוון הוא נכון.

קריין: קטע מספר 7.

“אי אפשר לזכות לאמונה שלימה מטרם שזוכה להשתוות הצורה, כמו שמובא במאמרים הקודמים ומובא בהקדמת ספר הזוהר (דף קל”ח ובהסולם שם), לכן יש אלו התיקונים, כמו שכתוב לעיל בדרשת בהבראם:

א. שע”י מידת החסד יבואו להשתוות הצורה, שהיא בחינת אברהם,

ב. אומר, שהוא בחינת ה’, היינו שכינה, היינו מה שמלכות קבלה לתוכה מידת הרחמים, שעל ידי יזכו לבוא לידי בחינת השפעה. ואז יקויים את מטרת הבריאה, שהיא להטיב לנבראיו.”

(הרב”ש. מאמר 4 “ענין החסד” 1986)

שאלה: האם אפשר להגיד שאני לא רוצה לקבל שכר עבור פעולת השפעה מורכב מלא לקבל שכר מהחבר או מהעשירייה, אבל כן לקבל שכר מהבורא כמו שמחה או סיפוק?

לא, הכול לא נכון. לעבוד בלי שכר זה לעבוד ללא שכר לכלים דקבלה, שכלים דקבלה שלי לא יקבלו שום מילוי.

תלמיד: ומהו המשפט הזה “נאמן בעל מלאכתך שישלם לך שכרך”?

זה כדי שיעלה אותי בדרגות כדי שאני אהיה עוד בעל מנת להשפיע, זה השכר שלי.

תלמיד: אבל זה שכר שבא לידי ביטוי בהרגשה טובה.

לא, בהרגשה טובה זה כבר פיצוי.

תלמיד: זה שאני עולה במדרגה, האם זו לא הרגשה טובה יותר?

גם על זה אתה צריך לעשות תיקון מסך, שאתה לא עושה את זה כדי להרגיש טוב.

קריין: קטע מספר 8.

“אברהם, הצטיין בעיקר בהכנסת אורחים ובחסד, וכל ימיו היה עומד בפרשת דרכים, להזמין אורחים.”

(“זוהר לעם”. הקדמת ספר הזוהר, מאמר “שמח במועדים ואינו נותן לעניים”, סעיף 178)

מדובר ברוחניות, לא שהוא באמת היה שם כמו שוטר שעומד בדרך.

קריין: קטע מספר 9.

“הראה הקב”ה לאברהם את האהבה, בזה שבא אליו על ידי כריתת ברית שהיתה ביניהם, כמו שכתוב, “וכרות עמה ברית”. וכן אברהם הראה, בטענתו להקב”ה, את האהבה אליו, שרוצה לעבוד אותו בשלא על מנת לקבל פרס. ומשום זה היה אברהם משתוקק לעבודה, המכונה הכנסת אורחים.”

(הרב”ש. מאמר 5 “מהו היתרון שיש בעבודה יותר משכר” 1987)

זאת אומרת היה לו קשר עם הבורא, הכול בעל מנת להשפיע.

קריין: קטע מספר 10.

“אברהם נקרא “איש החסד”, שמסר את כוחו לעשות חסד עם אנשים. יצחק נקרא “עמוד עבודה”, שמסר נפשו על המזבח. ויעקב נקרא “עמוד התורה”, כמו שכתוב “תתן אמת ליעקב”, ותורה נקראת תורת אמת, וכמו שכתוב “איש תם יושב אוהלים”, ופירש רש”י אוהל של שם ואוהל של עבר ועוסק בתורה. והנה כל אדם צריך להגיע לאלו ג’ עמודים. ומקודם אלו הג’ עמודים נתגלו בזה אחר זה על ידי אבותינו הקדושים, שכל אחר מהם גילה עמוד אחד. ואחר שנתגלו אלו הג’ עמודים, כבר יש בכוחינו גם כן ללכת באותן הדרכים שאבותינו סללו לנו.”

(הרב”ש. 357. “אברהם הוליד את יצחק”)

זה עוד יבוא. אחרי שנעבור את כל המדרגות האלה, אז נוכל לקיים אותן גם יחד.

קריין: קטע מספר 11.

“אברהם אהב את יצחק, יצחק את אברהם, שהיו מתחבקים זה עם זה. יעקב, שניהם היו אחוזים בו באהבה ובאחווה, ונותנים רוחם זה בזה. החברים צריכים להיות כמוהם, ולא לעשות בהם פגם. שאם יחסר בהם האהבה, פוגמים בערכם למעלה, באברהם, יצחק, יעקב, שהם חסד, גבורה, תפארת.”

(“זוהר לעם”. כי תשא. מאמר “ועתה הַניחה לי”, סעיף 54)

קריין: קטע מספר 12.

“ואהבת לרעך כמוך – כל הדברים שאתה רוצה שיעשו אותם לך אחרים, עשה אתה אותן לאחיך… והוא החוק שחקקו אברהם אבינו ודרך החסד שנהג בה. מאכיל עוברי דרכים ומשקה אותן ומלווה אותן.”

(רמב”ם. משנה תורה, ספר שופטים, הלכות אבל, פרק י”ד)

שאלה: זה שאני עושה איזו פעולה בעשירייה שנראית לי כמו חסד זה לא מספיק, צריך שתהיה גם כוונה.

העיקר הוא הכוונה. זה שאתה עושה איזו פעולה בידיים, ברגליים או בפה, זה לא אומר כלום, אלא ברוחניות העיקר הוא הכוונה, לכן היא נקראת “חכמת הנסתר”.

תלמיד: מה זו הכוונה להשפיע לחבר?

זו הכוונה שלך מבפנים, למה אתה מתכוון כתוצאה ממה שאתה עושה. העשייה בעצם לא כל כך חשובה אלא הכוונה היא החשובה.

תלמיד: האם זה נקרא “חסד”?

אני לא יודע אם זה חסד, תלוי איזו כוונה יש לך.

תלמיד: אם יש לי כוונה להשפיע לחבר, האם זה כבר חסד?

כן, זה חסד.

תלמיד: איך אני מקבל את תכונת החסד? כי אני לא יכול סתם להגיד שאני רוצה להשפיע לחבר.

אתה צריך להרגיש בלב שלך שאתה רוצה להשפיע לחבר, ואז מה שתעשה זה יהיה בתכונת חסד.

תלמיד: איך אני מגיע להרגשה הזאת בלב שאני רוצה להשפיע לחבר?

תנסה כל הזמן, תלחץ על הלב שלך ביחס לחבר כך שאתה רוצה לגרום לו דברים טובים, ואז לאט לאט תתחיל להרגיש איך החסד ממלא את ליבך.

תלמיד: האם זה כמו תפילה?

נגיד שזה כמו תפילה.

תלמיד: איזה דברים טובים אני רוצה עבור החבר?

כל דבר שבו אתה רוצה לשמח אותו.

קריין: קטע מספר 13.

“גמילות חסדים והבאת שלום בין אדם לחברו לא היה נמצא כמו באברהם, שהרי היה אב המון גויים, והוא מאחד ועושה שלום בין כל הנבראים.”

(מהר”ל מפראג, ספר גבורות השם, פרק ו’)

הוא נקרא אב לעמים, אב העם.

שאלה: האם נכון לומר שכשאני דואג לחברים שלי, משרת אותם, מתייחס אליהם ביראה כמו לאותם אושפיזין, אז גם הבורא מגיע אלינו כמו אותו אורח שחיכינו לו ואנחנו מוכנים לו?

כן, אפשר להגיד.

קריין: קטע מספר 14.

“עיקר עבודת אברהם היתה להמשיך חסדים מלמעלה למטה ועי”ז איחה את כל באי העולם ומגייר את האנשים, ושרה היתה עיקר עבודתה מלמטה למעלה להמשיך את תשוקת התחתונים לעליונים, וזהו שהיתה מגיירת את הנשים. הצד השוה שבהם שהיו מחברים את העליונים והתחתונים יחד ושניהם זכו למערת המכפלה שהיא מקום החיבור.”

(” שם משמואל”. פרשת חיי שרה, שנת תרע”ד)

כלומר שהיו מתקנים אנשים.

קריין: שוב.

 “עיקר עבודת אברהם היתה להמשיך חסדים מלמעלה למטה ועי”ז איחה את כל באי העולם ומגייר את האנשים, ושרה היתה עיקר עבודתה מלמטה למעלה להמשיך את תשוקת התחתונים לעליונים, וזהו שהיתה מגיירת את הנשים. הצד השוה שבהם שהיו מחברים את העליונים והתחתונים יחד ושניהם זכו למערת המכפלה שהיא מקום החיבור.” 

(ספר שם משמואל. פרשת חיי שרה, שנת תרע”ד)

אברהם גילה את הבורא לאנשים, ושרה הייתה מגלה חיסרון לבורא באנשים. זו כל העבודה שלהם, אחד לקראת האחר. כך הם היו מתחברים ביניהם, לכן זכו למערת המכפלה.

קריין: קטע מספר 15.

“אברהם היה איש חסד והיה משפיע חסד לכל באי עולם.” 

(“דגל מחנה אפרים”. פרשת מצורע)

קריין: קטע מספר 16.

“כל המרחם על הבריות בידוע שהוא מזרעו של אברהם אבינו, וכל שאינו מרחם על הבריות בידוע שאינו מזרעו של אברהם אבינו.”

(דברים י”ג)

קריין: קטע מספר 17.

“כל ימיו היה רודף לעשות חסד אמת, לגמול חסד עם כל באי עולם, להאכילם ולהשקותם, ואחר כך טרח ויגע ללמדם דרך ה’, שגם המה יכירו את בוראם.”

(ר’ חיים מצ’רנוביץ. “באר מים חיים”)

קריין: קטע מספר 18.

“האהבה המעולה הוא להתקשר בשם המיוחד וההתיחד בו באמונה אמיתית והיא העבודה הנאמנה והיא היתה עבודת אברהם אבינו ע”ה ראשון הנבראים שעבד מאהבה, ולזה היתה מדתו מדת החסד שהיא סוד האהבה באמרו ואהבת חסד, והיא מדה ראשונה בבנין, ולפי שעבד מאהבה נקשר בסוד מדת האהבה כי נשמתו דרך שם נשתלשלה ובאה, ולפיכך היה עובד באהבה הורה באהבתו כי אם באה נשמתו וחלה בגוף לא נפרדה ממקום חיבורה, ותמיד מגמת פניה לשוב אליו, ולכן היו פעולותיו וכל עבודותיו מכוונות אל החסד והאהבה, ולפי שנקשר באהבה נקרא “אברהם אוהבי”, ומגדר האהבה שהאוהב האמיתי יקח בידו אומנות אוהבו, ויתעסק במלאכתו ויעשה בה תמיד באין הפסק, להדמות בה אל אוהבו ולהניחו, והם החיים שחי אברהם אבינו ע”ה.”

(“עבודת הקודש”. חלק א’, פרק כ”ז)

סיימנו את כול מה שכתוב על אברהם.

שאלה: איך זה משתלב באדם בו-זמנית, לקבל מהבורא ועם זאת לרצות להנות את הבריות?

אם אתה עושה הכול בכוונה לא לעצמך אלא לבורא ולבריות, אז אתה עושה ממך החוצה, ואין שום הבדל במה שאתה עושה, אם לטובת הבריות או לטובת הבורא. מה אתה יכול בכלל לעשות לטובת הבורא? מה אתה יכול לתת לו?

תלמיד: יוצא שגילוי הבורא זה להרוויח מכל העולמות.

כן.

שאלה: אני עכשיו עושה פעולה כלפי החבר, מנסה לעשות את כל מה שדיברנו, יש רגע מסוים שאני באמת שוכח מעצמי ובאמת יכול לעבוד, ופתאום הרצון לקבל גונב לי את הכול ואני מרגיש הנאה, סיפוק מזה שעשיתי.

מצוין.

תלמיד: מה מפה?

מפה והלאה אתה רואה שאם ה’ לא יעזור, אז לא תוכל לעשות שום פעולת השפעה.

תלמיד: מה זה שה’ יעזור? כי גם את זה אני זוכר.

מה שלא תגיד, אם הבורא לא יעשה ולא ייתן לך תכונת השפעה, אז לא תהיה לך. הוא ייתן לך, רק לפי היגיעה שלך. אתה לא צריך להצליח, אתה צריך לטרוח, אתה רוצה להגיע לזה, ואז תקבל.

תלמיד: האם הטרחה היא בדיוק מה שקראנו על העבודה של שרה, להעלות אחר כך את החיסרון?

כן, יפה מאוד.

שאלה: מהי פעולת שרה שהייתה מגלה חיסרון לבורא באנשים?

מגלה חיסרון ממטה למעלה.

שאלה: מאיפה הייתה לאברהם אהבה גדולה כל כך לבורא?

זו תכונת אברהם, כך נברא.

שאלה: האם אפשר לבקש מהבורא שייתן לנו את אור החסדים?

ודאי שאפשר, אין שום בעיה.

שאלה: האם האדם מרגיש ומזהה מתי בדיוק הוא קיבל אור חסדים, או שהוא יכול לקבל אור חסדים ולא להבחין בזה?

אור חסדים הוא תענוג מהשפעה, שאני נותן למישהו ומזה אני נהנה ללא שום השלכות.

שאלה: מהי ההבחנה בין מידת החסד למידת הרחמים?

אין הבדל בין מידת החסד ומידת הרחמים.

שאלה: מהי העבודה העיקרית לרכישת מידת הרחמים?

אני צריך לעבוד בהשפעה עם כל מי שאני מכיר ורק רוצה לתת להם ולא לקבל, עד שאני מגיע למצב שההשפעה שאני עושה מורגשת בי כקבלה.

שאלה: כתוב בקטע 7, “אי אפשר לזכות לאמונה שלימה מטרם שזוכה להשתוות הצורה”, מה זה אומר?

אנחנו קודם צריכים את תיקון הכלים ואחר כך בהם מתלבש אור.

שאלה: האם אני אגיע אי פעם לאמונה שלמה או להשתוות הצורה?

כן, וזה קשור לזה. במידה שאני רוכש אמונה שלמה, אז אני מגיע לתיקון הכלים, להשתוות ולדבקות.

שאלה: האם תכונת אברהם בעשירייה מתבטאת ברחמים של חברות זו לזו מעל כל חילוקי הדעות?

כן, דווקא כך.

שאלה: האם כוח אברהם הוא כוח שמתגלה בעשירייה, והאם כל אחד מרגיש אותו בצורה שונה?

ודאי שכוח אברהם מורגש בעשירייה שלמה, ואנחנו לא יכולים להשוות בין הרגשה להרגשה, רק על תכונות אנחנו יכולים לדבר.

שאלה: האם שרה היא גם מידת חסד?

כן.

סדנה

מה זה אושפיזין? ומהי התכונה הראשונה של האושפיזין שהיא תכונת החסד?

*

מהי העבודה הנכונה בעשירייה במצב של בלי טעם ובלי ריח?

*

קריין: כעת נסכם את השיעור. כל עשירייה תציין את הנקודות המרכזיות ששמענו מהרב, שביררנו היום בשיעור, נקודות שאפשר לקחת אותן לעבודה בינינו בעשירייה במהלך היום.

(סוף השיעור)