MALCHUT: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Lesson on the topic of “Connecting the World in the Last Generation”

שיעור בוקר 12.09.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

חיבור העולם בדור האחרון – קטעים נבחרים מהמקורות

קריין: קטעים נבחרים מן המקורות בנושא “חיבור העולם בדור האחרון”. קטע מס’ 15.

“הציבור והיחיד היינו הך, ואין כל ריעותא ליחיד מחמת שעבודו אל הציבור, כי גם חירות הציבור וחירות היחיד, דבר אחד הוא. וכמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות. הרי שמדות טובות ומדות רעות, מעשים טובים ומעשים רעים, נערכים רק כלפי טובת הציבור. 

כמובן שהדברים אמורים אם כל היחידים ממלאים את תפקידם לציבור בשלימות. ומקבלים לא יותר מהמגיע להם, ולא לוקחים מחלק חברם. אבל אם חלק מהציבור אינם מתנהגים כאמור, הרי הפועל יוצא מזה, שלא זו בלבד שמזיקים לציבור אלא שגם ניזוקים. 

אין להאריך יותר בדבר שידוע ומפורסם, והאמור עד כה אינו אלא להראות את נקודת התורפה, כלומר, המקום התובע את תיקונו. והוא שכל יחיד יבין שטובתו וטובת הציבור אחד הוא ובזה יבוא העולם על תיקונו המלא. 

(בעל הסולם. “השלום בעולם”)

מה אנחנו רואים? בעל הסולם מסביר לנו על חוקי הטבע. כך הציבור צריך להתקיים, כך הטבע מחייב אותנו, אם אנחנו מסכימים, אז אנחנו נכנסים להשפעה טובה, ואם לא מסכימים, אז נכנסים להשפעה רעה. אנחנו בעצמנו קובעים את מצבינו אם הוא יהיה רע או טוב. חכמת הקבלה מלמדת אותנו איך להיכנס להשפעה טובה, אם לא נעשה כך, אז נגיע עד השמדה.

שאלה: כתוב על הציבור ועל היחיד “וכמו שמחלקים ביניהם את הטוב, כן מחלקים ביניהם את החירות.” מה זאת אומרת לחלק את החירות בין הציבור והיחיד?

כי הכול תלוי ביחסים בין בני אדם.

שאלה: למה אני נפגע אם אני מקבל יותר ממה שאני צריך?

כי אתה מפר את האיזון שבחברה אם אתה מקבל יותר ממה שמגיע לך. אתה צריך לקבל במידה שאתה צריך כדי להשפיע לזולת וכדי להתקיים בצורה שהיא “לא יגונה ולא ישובח”, בצורה אופטימלית.

אם אתה יכול לחלק לציבור בצורה נכונה ולא מה שבא לך, אז תקבל, וכמה שאתה צריך להתקיים בשביל זה, אתה גם תקבל. זה חוק הטבע אין פה כל כך על מה לחשוב.

תלמיד: אני מרגיש שרק בשביל שאשתה כוס קפה יש כל כך הרבה אנשים שצריכים לעבוד קשה בשבילי בלי שאני יודע בכלל מי הם, ואני לא יודע מאיפה אפשר להתחיל לתקן כזה מצב.

אני ממליץ לא לחשוב הרבה לכיוון זה, צריכים לחשוב קצת אבל לא הרבה, מפני שיש לך עבודה כי אתה נמצא במסגרת מיוחדת שנקראת “בני ברוך”. אתה צריך לדחוף את כל העולם לתיקון, להשתדל ככל האפשר להפעיל את זה בצורה פנימית ביחס עם החברים ולבורא, ובצורה חיצונית שהיא הפצה, אלו שני הכיוונים העיקריים שאנחנו צריכים לבצע. לכן על זה תחשוב יותר.

שאלה: בעל הסולם מציג את החומר בצורה אקדמאית. האם אתה חושב שיכול להיות שילדים ילמדו בספרי לימוד בבית ספר מאמרים של בעל הסולם שעיבדנו אותם והתאמנו אותם לכל העולם? כי אחרי ההשמדה בעקבות מלחמת העולם השלישית והרביעית לא יהיו בתי ספר כדי לחנך מחדש את האוכלוסייה.

אני לא חושב שנגיע למלחמת עולם שלישית ורביעית. אנחנו רואים איזו סכנה גדולה יש בזה ולכן כולם נזהרים. אני חושב שאנשים, גם על ידי הפצה שלנו, יגיעו להחלטה שאין ברירה אלא הם חייבים להגיע להסדר, לא הסדר טריטוריאלי ולא של כוחות, אלא מה אנחנו עושים עם היצר הרע שלנו. זו הבעיה הגדולה ביותר באנושות, ואנחנו צריכים לדבר על זה, לסדר את זה, לכתוב על זה, לפרסם ולהפיץ את זה. אני מקווה מאוד שתתגברו על ההפרעות ותפיצו את זה בצורה נחרצת.

שאלה: לאיזו הכרה האנושות תגיע, האם שהיצר הרע הוא מה שמפריע לה, או שהיא תראה את זה בביטויים חיצוניים ולא תזהה שהאגו גובר פה?

יש היום דוגמה פשוטה ונכונה שהיא המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, ומה תעשה? אין לך מה לעשות. אנחנו רק צריכים להבין שלא לכאן ולא לכאן יש מה לעשות, ויהיו לנו עוד ועוד מצבים כאלה שלא נוכל לפתור אותם. אם תתחיל עכשיו לשמוע כל מיני טענות ותלונות מכל מיני מדינות, מבני אדם, מחברות למיניהן, אתה תראה שהעולם מלא במאבקים, בשנאה, בדחייה. מה נעשה? האם נגיע פעם למשהו טוב, או רק נשק יעזור לנו לעצור את המלחמה לזמן מה? וכדי שיפחדו ממני אני צריך נשק יותר עוצמתי, וכדי שיפחדו ממנו הוא צריך נשק יותר עוצמתי, האם זו צורת הקיום? ודאי שלא.

אלא עלינו להגיע למצב שבו נהיה מחוברים. יחסית מגיעים לזה באירופה בשוק המשותף, הם אומרים, “נסדר את הכול בעזרת כסף, נסחר זה עם זה, למי שחסר, למי שלא, נבטל אחר כך את הגבולות, כל אחד יוכל לחיות איפה שהוא רוצה, לקנות מה שהוא רוצה, וכך לאט לאט נגיע למצב שהכול יהיה בערבוביה נכונה וטובה”. אבל מה עושים כשיש כאן באמצע בורא שיקלקל את כול התוכניות שלנו? כי כוונתו היא לא להביא אותנו להיות חברה שחיה בהרמוניה, באושר, בכסף, בכבוד וכן הלאה, לכן תמיד נרגיש שחיים ממלחמה למלחמה. מי אשם? הבורא שברא אותנו ביצר הרע. מה לעשות? לתקן את היצר הרע. ושום דבר אחר לא יעזור אלא רק התיקון. נקווה שנבין, נפרסם את זה ונעשה תיקון. אנחנו כבר נמצאים במצב שהדברים האלה נכנסים לתיקון בפועל, ויכולים למשוך אותם ולממש.

תלמיד: באיזה שלב האנושות עוברת להכרה שהיצר הרע הוא בשורש העניין, לדוגמה מלחמה, שלא באמת המדינות נלחמות אלא יש פה יצר רע שמפריע לנו, יש פה כוח עליון ששובר לנו את היחסים?

אתה יודע את זה, אז תפרסם.

תלמיד: זה תלוי בפרסום שלנו, באלה שיודעים?

כן, ממש כך.

תלמיד: האם לא תבוא לאנושות הבחנה, הכרה מלמטה, תצוף בהם איזו מחשבה כלשהי לשם?

בעצמה לא, אבל יהיו הרבה שאלות וייסורים גדולים, כלומר תהיה נכונות להבין את זה.

שאלה: לא כל כך ברור מה זה אומר חיבור בין מדינות. בין חברים בעשירייה זה עוד פחות או יותר ברור, אבל לא בין מדינות. כי אנחנו הרי מדברים שהתפיסה הגלובלית צריכה להיות עליונה, כמו שפחות או יותר מבינים היום שכל המדינות חיות באופן גלובלי כמו למשל האיחוד האירופי. אבל יש מדינות שאומרות שהן לא חושבות כך, “יש לנו מציאות משלנו, זכות בין לאומית משלנו, הכול משלנו, ואנחנו נספר לכם איך לחיות”, איזו תפיסה תנצח?

בסופו של דבר ודאי שהכול יתחבר למערכת אחת, כי כוחות הטבע פועלים עלינו משני הצדדים, גם מהיצר הרע וגם מהיצר הטוב, והם מובילים אותנו לקו האמצעי שעליו נצטרך ללמוד. אני לא כל כך ממהר להגיע לזה כי זה צריך להיות מובן מבפנים לכל אדם. כשנתחיל לדבר על זה, אז תראו שאפשרי להגיע לזה ואנחנו מתקדמים. זה ייקח עוד כמה שנים, אבל זה מה שיקרה.

שאלה: אם אני רואה, כמו שכתוב פה, שאם מזיקים לציבור אז ניזוקים בעצמם, וזה לא מוצא חן בעיניי, האם אני צריך לתקן את התגובה השלילית שלי שזה לא מוצא חן בעיניי?

זה תלוי באיזו תקופה אתה חי, אני לא יכול לענות לך. לפני מאות שנים היו מקובלים שלא דיברו על כך שצריכים להתחבר ולהיתקן, הם שתקו מפני שהציבור עוד לא היה מוכן לזה. כך גם היום, לך ותגיד באמצע הרחוב מה שאתה רוצה לעשות ותראה עד כמה יקבלו את זה או לא.

תלמיד: שמתי לב שאנשים הכי קרובים אלינו הם אלו ממקצועות שנוהגים לסייע. הם מקבלים משכורת נמוכה והם כל הזמן צריכים לפתח בצורה מלאכותית אהבה בתוכם, ודווקא להם חסר מרכיב כזה שיכול להסביר להם למה, עבור מי הם עושים את זה, שזה מכניס הרמוניה בחיים שלהם, שהם בדרך הנכונה.

אנחנו צריכים להגיע למצב שדווקא לאנשים האלה ניתן תשומת לב ושכר הוגן. אתה צודק. בדרך כלל מזלזלים בהם, כמו במורים, באנשים שעובדים במקצועות הבריאות.

שאלה: לגבי חוקי הטבע שבעל הסולם מתאר, האם אפשר להגיד שבמידה שבה אנחנו מגלים אותם בקבוצה, באותה מידה הם יתגלו גם בעולם?

קרוב לזה אבל לא בדיוק, יש בכל זאת הבדל בין המערכות בעולם ובקבוצה.

שאלה: אנחנו חיים בשני מצבים. האחד הוא התיקון הפרטי, שבו אנחנו לומדים שכל העולם מאוזן מסביבנו ורק האגו שלנו מעוות לנו את התמונה, והשני הוא המצב שאנחנו שומעים עליו, האקלים שמשתגע סביבנו, השנאה שפורצת כל גבול, הפירוד שמשתלט על כל חלקה טובה. איך להתייחס לשני המצבים האלה?

אנחנו כרגיל צריכים לחבר את כל המצבים האלה לכוח העליון, שרק ממנו זה בא. אחר כך לראות למה הוא שולח לנו את זה, באיזו צורה, באיזו כוונה, ואיך אנחנו צריכים להגיב על זה בצורה הכי נכונה כדי להתקרב אליו. זאת הסיבה שהוא משפיע עלינו, כדי שנוכל להתקרב אליו.

תלמיד: האם בתיקון הפרטי שלי אני צריך להתייחס כך שאין מציאות מעוותת, רק אני רואה אותה מעוותת, ובתיקון הכללי אני צריך לעשות את כל הפעולות הגשמיות כמו הפצה?

אתה צריך לא לדבר בצורה פילוסופית כמו שעכשיו אתה מדבר, אלא הכי טוב לעשות פעולות חיבור בקבוצה. אם תעשה פעולות, אז תראה עד כמה אתה מברר את המצבים ומצליח.

קריין: ציטוט מספר 16.

“אל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם. כי זהו “חוק ולא יעבור”, אשר הכלל והפרט שוים, כב’ טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו.”

(בעל הסולם. “הקדמה לספר הזוהר”, אות ס”ח)

זה קטע חזק. בעל הסולם כותב “אל תתמה על זה, שאדם פרטי, יגרום במעשיו, מעלה או ירידה לכל העולם.” כלומר שזה כן יכול להיות. “כי זהו “חוק ולא יעבור”, אשר הכלל והפרט שוים, כב’ טפות מים. וכל שנוהג בכלל כולו, נוהג גם בפרט. ואדרבה, הפרטים עושים כל מה שבכלל כולו. כי לא יתגלה הכלל, אלא לאחר גילוי הפרטים שבו, ולפי מדתם ואיכותם של הפרטים. וודאי, שמעשה הפרט, לפי ערכו, מוריד או מעלה, את הכלל כולו.”

(בעל הסולם. “הקדמה לספר הזוהר”, אות ס”ח) 

תראו איזו חשיבות יש לכל אחד, בפרט לאנשים כמוכם. אל תשכחו את זה.

תלמיד: חזרנו אחרי שלושה ימים של כנס שבו השתתפו שלוש מאות תלמידים. קיבלנו הרבה התרשמויות, הרבה מתנות.

שאלה: אחרי כל ההתרשמויות והמאמצים והחוויות שעברנו הגענו לסיכום הכללי הבא – הרגשנו שבכול פועל הבורא, שאנחנו אפסים ו”כחומר ביד היוצר”. השאלה, האם אנחנו בכלל עושים משהו, ואיך אנחנו עובדים עם ההבחנה הזאת?

אנחנו מגיבים על מה שעושה עלינו הבורא, והתגובות האלה הן החשובות. הבורא כביכול לא יודע עליהן מראש, הוא משפיע עלינו ורואה איך אנחנו מגיבים, מהתגובות שלנו אנחנו מוסיפים את צורת העולם.

שאלה: בקטעים הקודמים למדנו ששניים ויותר הם כוח, וכאן כתוב שאדם אחד יכול להביא לעלייה או לנפילה, איך לשלב את הקטעים האלה יחד?

לא צריכים לחבר אותם יחד, אלא יש מקום שבו פועל אחד כנגד הבורא ואחד כנגד הקבוצה, ויש מצבים שבהם החיבור בין האנשים הוא הקובע את העתיד שלהם.

בינתיים אני חייב להיפרד מכם, נתראה מחר בבוקר. יש שיעור צהרים מוקלט, ואני מאוד שמח שאתם שומרים על השיעור הזה, ובעוד שלושה ימים כשאחזור נמשיך אותו בפורמט הרגיל.

קריין: שיעורי הצהריים מאוד מיוחדים, אנחנו אומנם צופים בשיעור מוקלט ועושים בינינו סדנה, אבל ההתפעלות היא מהכלי העולמי עד כמה כולם מפגינים בגרות, רצינות, גם גברים וגם נשים, יום יום מתכנסים יחד באלפים וצופים בשיעור, מבינים את הנחיצות הזאת.

יופי. אני מחבק את כולכם חזק חזק, אתם קרובים לליבי ורק את זה אני רוצה להרגיש. נחיה יחד, נהיה יחד, נתקדם יחד ונגיע יחד, בהצלחה.

(סוף השיעור)