HESED: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
Speaking with the Creator
שיעור בוקר 06.09.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה
לדבר עם הבורא – קטעים נבחרים מן המקורות
אנחנו לא יכולים לדבר עם הבורא כמו עם בני אדם אלא יש לנו כאן תנאים אחרים. עם בני אדם יש לנו הרגשה משותפת, פסקול שאנחנו יכולים לדבר עם החברים, עם אנשים, בכלל עם הזולת. מה שאין כן, עם הבורא אנחנו צריכים למצוא את התעלה הזאת, אני אליו והוא לי, שנוכל להבין, “לשמוע” מה שנקרא, להרגיש את הבורא.
לדבר עם הבורא, זאת אומרת שצריכים להיות כאן שני מכשירים. אני צריך לשמוע את הבורא, אני צריך להיות במנגנון השמיעה. מסבירים לנו מקובלים שזה נקרא להיות בדרגת הבינה, כי הבינה זה שמיעה, ואז אני אשמע מה שהבורא ידבר אלי. אני כלפי הבורא צריך להיות בדרגת המלכות, שהיא גם עולה לדרגת הבינה ואז אני אוכל לדבר אליו והוא ישמע אותי.
אנחנו צריכים להיות בדרגת ה-להשפיע, אני לו והוא לי. אני להשפיע לו – זו העבודה שלי, אני צריך לעלות לדרגה הזאת. והבורא לי – אני צריך להיות מסוגל לשמוע מה הוא אומר לי. זה גם לא פשוט. אז להגיע לדרגה שאני מדבר עם הבורא זו עכשיו המטרה הקרובה שלנו.
נחשוב על זה, נראה מה הוא אומר לנו בפסוקים.
קריין: לדבר עם הבורא, קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מס’ 1.
אומר הרב”ש:
“החיים שהאדם רוצה שיהיה לו קשר עם הבורא, בין בבחינת תפלה, שהוא מבקש ממנו, שיתן לו איזה דבר, או שנותן תודה לה’, על מה שכבר נתן לו, סוף כל סוף הוא מדבר אז להבורא. מזה הקשר שמדבר להבורא, זה מביא לו חיים, אם הוא מחשיב את השיחה שיש לו עם הבורא, והוא ממשיך חיים, מזה שלא חסר לו אז שום דבר.”
(הרב”ש. מאמר 3 “מהו ששמו של הקב”ה נקרא אמת” 1988)
זאת אומרת, האדם כל הזמן מחפש איך הוא מתייחס לבורא ואיך הוא מרגיש מה הוא מקבל בחזרה מהבורא, עד שמעדן את התכונות שלו שמתחיל לשמוע ולהרגיש איך בדיוק הוא מתייחס לבורא בצורה יותר ויותר עדינה ואיך הוא מקבל מהבורא, שומע מהבורא בצורה יותר מדויקת. כל העניין של הדיוק הוא באיזו מידה האדם נמצא בתכונת השפעה.
כך הוא מתחיל לאט לאט לשמוע, להבין, להרגיש שהבורא נכנס לחושים שלו ומעדן אותם, מתקן אותם והחושים שלו מתחילים להיות יותר ויותר קרובים לתפיסת הבורא.
שאלה: כשאני מדמיין שאני מול המלך, מרגיש שיש לי כוח להמשיך בדרך. מאיפה בא הכוח שאני מרגיש, מעצמי, מהסביבה או בא ישירות מהבורא?
הכוח בא מהנקודה שבלב שיש בכל אדם. אם הלב שלו מתעורר לקשר עם הבורא זה נקרא לדבר עם הבורא, אז האדם מתחיל להשתוקק לזה ולחפש על ידי איזה אמצעים הוא יכול להרחיב את הערוץ שיש בינו לבין הבורא, החיבור הזה. כל הזמן הוא מתחיל להיות יותר ויותר רגיש, איך אפשר להרחיב את החיבור הזה. וכך הוא מתקדם לקשר עם הבורא.
שאלה: לא ברור מה המשמעות שבאותו רגע לא חסר לו כלום. ברגע שאני מדבר עם הבורא או שאני מתפלל לבורא, מה זה המשמעות שלא חסר לי כלום?
אם אני נמצא בקשר הדדי עם הבורא, שאני רוצה למסור משהו לבורא ובהתאם לזה הוא רוצה להתלבש במסירה שלי ולענות לי, אז באמת לא חסר לי כלום, רק להיות בקשר. בתוך הקשר הזה אני אמצא את הכול.
שאלה: מה ההגדרה של “חיים” לפי הקטע?
“חיים” זו מידת הקשר של האדם עם הבורא, החיים הרוחניים. פחות מזה כבר לא נקרא רוחניים, זה כבר קיום גשמי.
שאלה: מה זה שאנחנו מתעלים מעל התכונות שלנו?
זאת אומרת שמגיעים ל”לשמה”, שכל התכונות שלנו הם כדי להשפיע.
תלמיד: אמרת שממלכות אנחנו צריכים להתעלות לבינה ואז מלכות צריכה להגיע לתכונת הבינה.
זה אותו דבר. או שאני מגיע לדרגת בינה או שמלכות עולה לבינה. זה אותו דבר, אני זה מלכות ובינה זה על מנת להשפיע או “לשמה”.
תלמיד: וגם אמרת שקודם עלי לומר משהו לבורא ואחר כך לשמוע ממנו. מה עלי לומר לו כדי שאחר כך אשמע?
כשאתה מגיע למגע עם הבורא אז אתה מרגיש מה אתה רוצה להגיד לו. אני לא יכול לעשות זאת במקומך.
שאלה: אנחנו משתדלים לפנות לבורא. ושמעתי ממך שצריכים לפנות בצורה מדויקת. מה זה לפנות במדויק לבורא?
מדויק, זאת אומרת עד כמה שעל מנת להשפיע, זו הכוונה למדויק, בצורה כללית.
שאלה: אני מרגיש שלא מספיק רק שאדם אומר שאנחנו מבינים שאנחנו צריכים לבקש מהבורא, להתפלל על כל החסרונות של החברים. אלא פה מספיק זה כשאני מדבר אל הבורא כבר מביא לו חיים. מה זה אותה מקפצת המדרגה, שמספיק שאני בקשר עם הבורא, מדבר אליו?
כי הבורא זה מקור החיים, האור העליון, המקור שממנו כל מה שקיים יוצא ומתמלא ומקבל את החיים. ולכן כשאנחנו מתקשרים לבורא אנחנו עוברים לקיום אחר ממה שהיה קודם. אנחנו מתחילים כבר לחיות בדרגה של השפעה. ובדרגה של השפעה אין גבול להתחברות, למסירה, לקבלה, הכול כבר במימד אחר. כך אנחנו נכללים לקשר חדש.
שאלה: כשאדם מתפלל לבורא בבקשה ובתודה, זה כבר בתהליך ההתפתחות הרוחנית או הרב”ש מתכוון לאדם רגיל?
לא, בקשה והודיה שאנחנו פונים לבורא היא עדיין לא רוחנית. יכול להיות שאדם פונה בדרגה הגשמית. לאו דווקא. אני צריך להגיע ל”לשמה”, שזו באמת תכונת ההשפעה שאני מקבל אותה מהבורא, אין בי לזה שום יסודות, ואנחנו צריכים להשתדל לזה להגיע.
שאלה: כשאני מתפלל בשביל הטוב שיגיע לחברים ואני רוצה רק את זה, זה אומר שאני עובר את המחסום, עולה מעליו?
כן.
שאלה: זה לא מובן מה זה אומר, לדבר עם הבורא כיוון שאותה עבודה שאנחנו מבצעים עבורו, כשאנחנו נמצאים אפילו במצב השפל ביותר, ומנסים להביא לשלמות. על מה מדובר כאן? יוצא שזה מעין דו שיח כזה מתמשך, לא ברור, ומנסים לעלו יותר ויותר לגובה, להפוך את זה למשהו שלם?
אין לי מה לענות לך. אתה פשוט צריך לשבת ולשמוע עד שזה יתיישב בך. יש לך המון נתונים, אתה קורא ושומע המון דברים, ורוצה לחבר את הכול כי אתה חושב שעל ידי זה תגיע יותר מהר לכניסה לרוחניות. אבל זה דווקא צריך לבוא בצורה יותר רגועה. תקשיב יותר.
שאלה: בהכנה דיברת על שתי צורות של התקשרות עם הבורא, לשמוע אותו, ולדבר איתו. מה הפעולה, מה העבודה המיוחדת בפעולות האלה? מה זה אומר שאני שומע אותו בעבודה שלנו, שאני מנסה לשמוע אותו?
אני משתדל לזרום יחד עם כל דבר שאני מקבל בחיים, כי ודאי שהכול מגיע מהבורא, ואני רוצה בכל רגע ורגע בחיים להיות מחובר אליו, ובחיבור הזה להרגיש כמה שהוא סובב אותי בכל רגע ורגע לכיוון אחר, לכן או לכאן. יוצא שאני רוצה להידבק אליו, שזו בעצם המטרה שלי. אז להיות דבוק לבורא זה נקרא שבכל רגע ורגע אני רוצה ללכת אחריו עד שאני מגלה שהוא הולך לפני, ולא שאני הולך לבד, הבורא אחרי, ואז אני יוצא מגן עדן, כמו שקראנו אם אתם זוכרים.
תלמיד: האם זה למעשה השלב בעבודה שבו אנחנו מגבירים את הרגישות שלנו לתכונת ההשפעה?
כן ודאי, אנחנו כל הזמן צריכים להיות בהתקרבות לתכונת ההשפעה.
שאלה: מי מדבר עם הבורא, העשירייה או שאני פוגש את הבורא בתוך הלב שלי תודות לעשירייה?
יכול להיות שזה אני, ויכול להיות שזאת העשירייה. יכול להיות גם זה וגם זה.
שאלה: הסברת מאוד יפה את הנושא של הקשר עם הבורא, כדי שתהיה תקשורת צריך שהמסר יועבר מצד אחד לשני, הבורא מחזיק את הלבבות שלנו, מתי אנחנו מגיעים לתחושה שחוץ מהאמונה מעל הדעת שאנחנו יכולים לתקשר איתו, שאנחנו מרגישים את הקשר הזה?
אין חוץ מזה, רק באמונה למעלה מהדעת אנחנו יכולים לתקשר עם הבורא.
תלמיד: אם כך ברגע שאדם מגיע לאמונה מעל הדעת, הוא מרגיש את הקשר עם הבורא כמו שהבורא מרגיש אותנו בלי שום אמצעי אחר?
לא כמו שהבורא מרגיש אותנו, אבל אנו מתחילים להרגיש קשר עם הבורא.
קריין: קטע שני, אומר הרב”ש.
“זה שיש לו זכיה לדבר אל המלך, מספיק. וזה נותן לו חיים. ומה שהוא מבקש משהו מהמלך, אין כוונתו שהמלך יתן לו את מבוקשו, כי התפלה בעצמה מספיקה לו, כאילו כבר נתן לו את מבוקשו.
וכמו כן בעת שנותן תודה לה’ על מה שנתן לו, אין הוא מתחשב עם גודל המתנה, אלא זה שיש לו עכשיו הזדמנות לדבר אל המלך, ולתת לו תודה, זהו כל החשיבות שלו.
זאת אומרת, אין הוא מתחשב עם נתינה, מה שהבורא כבר נתן לו, או מה שהאדם רוצה שיתן לו, אלא כל החשיבות היא, במה שהוא מאמין, שהוא מדבר עכשיו עם המלך.”
(הרב”ש. מאמר 3 “מהו ששמו של הקב”ה נקרא אמת” 1988)
שאלה: האם אני מבין נכון שהנושא היחיד שאפשר לדבר עליו עם הבורא זה רק על הבריאה שלו, על החברים?
כן, אנחנו פונים לבורא רק כדי לבקש עבור החברים, כדי לעורר את עניין הערבות שכל אחד מבקש על האחרים, וכולנו רוצים להיות יותר מחוברים, ויותר דבוקים בבורא. עם מה עוד לפנות? אין, הבורא צריך מאיתנו רק את החיסרון הזה כדי לקרב אותנו אליו.
שאלה: בסיום הקטע שקראנו הרגע, הרב”ש כותב שכל החשיבות היא במה שהוא מאמין שהוא מדבר עכשיו עם המלך. האם עלי לשכנע את עצמי שאני מדבר עם המלך וזה כבר אמור להספיק לי? אם כן איך עושים את זה? קודם כל איך לשכנע את עצמי שזה כבר מספיק לי, ואפילו בלי שאני מרגיש אותו אני מדבר איתו, ואיך להאמין בכך שאני באמת מדבר עם הבורא בלי שאני מרגיש כלום?
אתה עוד לא מדבר עם הבורא בכלים שלך. אתה צריך להגיע למצב שאתה ממש קשור אליו, מרגיש אותו, מרגיש שאתה מדבר אליו, שהוא מקבל ושומע את הפניה שלך, ועונה על זה בתוך הכלים שלך. הקשר הזה עם הבורא חייב להיות הרבה יותר מוחשי, ריאלי מהקשרים בעולם הזה. לכן מה שאתה אומר זה כאילו הכול וירטואלי, הכול לא אמיתי. לכן יש לעוד לאן להתקדם.
שאלה: בקטעים האלה מדובר על זה שאני כביכול מדבר עם הבורא אחד על אחד, ואתה תמיד אומר לנו שהקשר עם הבורא יכול להיות רק דרך העשירייה.
תתאר לעצמך שאתה עם העשירייה, ודרכם אתה מתייחס לבורא. תתאר לעצמך שכל העשירייה מחוברת ופונה לבורא. תאר את הדברים האלה כך ותראה שבסופו של דבר הבורא יענה לך.
תלמיד: והתשובה של הבורא תגיע מהעשירייה?
כן, התשובה מהבורא תעבור דרך העשירייה. כי הבורא כבר מתייחס לעשירייה ולא אליך בלבד. אצלו אחד לא קיים, הוא כאילו לא מרגיש את זה. המדרגה העליונה מרגישה את כל העשירייה שתחתיה, זה הקשר בין המדרגות.
שאלה: בקטע כתוב על כך שהקשר עם הבורא אמור להיות חשוב יותר מכל מיני מתנות, ואפילו מהתשובות שלו. איך להחזיק את הקשר הזה מעל הבקשות שלנו?
העיקר זה הקשר ולא מה שאני מקבל דרך הקשר. אני יכול לקבל דרך הקשר הזה עם הבורא כאילו את הדברים הכי גרועים, למרות שזה לא קורה. אבל אם אני מקבל את זה מהבורא, די לי. אני לא צריך שום דבר רק להיות בקשר עימו. זאת אומרת אני מעלה את הקשר שלי עם הבורא, שזה עם הבורא, יותר גבוה מכל דבר שאני יכול לקבל במילוי, כי הקשר שלי עם הבורא הוא כבר המילוי.
שאלה: איך אנחנו מגיעים לדבר עם הבורא, קצת בכל פעם, או שבפתאומיות אנחנו נתחיל להרגיש אותו?
תנסו, כל אחד לחוד, וכולם יחד איך שאתם רוצים, העיקר שתבדקו את כל צורות הקשר ואז תבינו מה צורת הקשר הנכונה.
שאלה: כשאני מדבר עם החברים בעשירייה, אני מרגיש זה בכל זאת שונה מאיך שאני מדבר לאנשים שם בחוץ. באיזה סגנון או צורה הייתי צריך לדבר עם החברים כאילו אני מדבר עם הבורא?
אני לא יכול להגיד לך. אתה צריך למצוא את זה. העיקר שזה יהיה מהלב ובסגנון של אהבה וחיבור.
שאלה: איך מסתפקים במעמד הזה שזכינו לפנות אל המלך ולא דורשים יותר?
אם אנחנו קשורים אליו, אז מה עוד אנחנו צריכים? אם המלך הוא מוחלט ושלם, טוב ומיטיב לכולם, ואני מקבל ממנו רק דברים טובים ונכונים, אז במה אני פונה אליו? אני פונה אליו רק בדבר אחד, שאני רוצה לתקן את עצמי כדי חס ושלום לא לחשוב עליו שום דבר רע אלא רק טוב, כי אם אני מחובר לטוב ולמיטיב אז אין לי מה לבקש ממנו. מלבד דבר אחד, שיתקן אותי, ואפילו שאני לא אבין וארגיש אלא רק שאאמין שאני מחובר למלך הטוב והמיטיב. אני לא רוצה להרגיש את הטוב והמיטיב אלא אני רוצה להאמין בטוב ומיטיב.
תלמיד: כאשר נמצאים במעמד כזה, שמרגישים שפונים אל המלך, שנמצאים איתו באיזשהו סוג של פניה, האם יש עוד מה לדרוש מעצמנו ולבקש תיקונים או שעצם הקשר כבר מביא לתיקון ולמחשבות נכונות?
תנסו ותראו מה שאפשר ומה כדאי. כי “אין חכם כבעל ניסיון” ורק אחרי שתתחילו לפנות כך וכך, לקבל ולדון על זה, אז תראו מהי הפניה הנכונה. בסופו של דבר הפניה הנכונה היא שעלי לתקן את עצמי כך שכל דבר שאני מרגיש אני מקבל מהבורא, וכל דבר שאני מקבל מהבורא הוא מטוב ומיטיב.
תלמיד: האם לבקש שהוא יתקן אותי עבור עצמי?
כן, קודם כל שהוא יתקן אותי, שיתקן לי את הכלים האלה.
תלמיד: האם לבקש עבור החברים או עבור עצמי?
זה לחוד וזה לחוד, ומה מהם חשוב עוד נדבר, אבל קודם כל עלי להיות מתוקן בקשר עם הבורא כדי שהיחס שלי אליו יהיה מסודר.
שאלה: האם זה אומר שאני רוצה לדבר עם הבורא ולהיות איתו בקשר מתוך מניעים אגואיסטיים?
לא, אם אני רוצה לפנות לבורא אז אני צריך לפנות אליו דרך העשירייה, אחרת אני לא פונה אליו אלא למשהו שאני מתאר באגו שלי. לכן קודם כל עלי לצאת מהאגו שלי וזה נקרא שאני נקשר לעשירייה, ודרכה אני פונה לבורא ומבקש ממנו תיקון.
שאלה: איך לבדוק שהבורא שומע אותי ואלו לא סתם פנטזיות שלי?
איך לבדוק שהבורא שומע אותי וזה לא נדמה לי? אני לא יכול לבדוק זאת כי יש לי רק את מה שאני מרגיש ומקבל, אלא אם אני עולה למעלה מהרצון לקבל שלי ופונה דרך הקבוצה, אז אני יכול להיות בטוח שאני פונה לבורא ומה שאני מקבל ממנו בצורה כזאת, בטוח קיבלתי ממנו. יש הרבה אופני קשר שזו בעצם כל חכמת הקבלה, כי חכמת הקבלה היא חכמת החיבור בינינו לבורא דרך העשירייה. יש כאן שלושה דברים – אדם, עשירייה, בורא, והקומוניקציה ביניהם זאת כל חכמת הקבלה. כי אין יותר, רק זה קיים.
שאלה: אמרת קודם שלא חשוב לאדם אם הוא מרגיש טוב ומיטיב אלא הוא רוצה להאמין בטוב ומיטיב, אבל להאמין גם יכול להיות תעתוע. מה זה להאמין בטוב ומיטיב?
האדם רוצה לעלות מכלים דקבלה לכלים דהשפעה, ובכלים דהשפעה האלו להרגיש את הבורא.
שאלה: אני מדבר לבורא בחושך ואני מקשיב לו בחושך, האם הלב אומר לי שאני מדבר איתו?
כנראה שכן.
קריין: קטע שלישי אומר הרב”ש.
“יש לפעמים, שהמלך הוא כל כך חשוב אצל האדם, והאדם משתוקק רק לדבר עם המלך. ולא מטעם, שרוצה לדבר עם המלך, בכדי שהמלך יתן לו משהו, הוא לא רוצה שום דבר, אלא כל ההנאה שלו, היא בזה שיש זכיה לדבר עם המלך. אלא שאינו מדרך הנימוס, לכנס להמלך ושלא לבקש איזו בקשה.
ואי לזאת, הוא מחפש איזו בקשה, שהמלך ימלא לו את בקשתו. היינו, שהוא אומר, שהוא רוצה לכנס להמלך, בשביל איזה דבר, שהמלך יתן לו. אבל לאמיתו של דבר, זה שאומר, שהוא רוצה, שהמלך יתן לו משהו, זה רק משפה ולחוץ. אבל באמיתות הלב הוא לא רוצה שום דבר מהמלך. אלא זה שיש לו היכולת לדבר עם המלך, זה מספיק לו, ולא חשוב לו, אם המלך נתן לו משהו, או שלא נתן לו שום דבר.”
(הרב”ש. מאמר 9 “גדלות האדם תלויה בשיעור אמונתו בעתיד” 1987)
זאת אומרת חשוב לנו הקשר עם הבורא ולא לרצות לקבל משהו ממנו, אלא רק להתקשר אליו. זאת אומרת, בשביל מה מתקשרים, כדי שיהיה לנו מזה משהו או לא? יוצא שבהתקשרות למלך האדם בטוח צריך להיות ביתר כלים דהשפעה, ביתר רצון להשפיע, לקדש את עצמו. ואז נקרא שהמלך כל כך חשוב אצלו, שהוא רוצה רק להיות בקשר עם המלך.
שאלה: כשאני מגלה שבירה בקשר עם החבר מאוד קשה לייחס את השבירה הזאת לבורא, כיוון שאתה חושב שזה כוח הפירוד ומאוד קשה לייחס את השבירה הזו לבורא. איך אפשר לעבוד על המצב הזה?
אבל הבורא עשה את השבירה כדי להוליד אותך, כדי שתהיה קיים, כי בלי שבירה לא היית יוצא לאוויר העולם מה שנקרא. לכן אין לו ברירה, כדי להוציא אותך מחוץ לו, כי היית קודם בתוך הבורא, הוא חייב לעשות אותך כמשהו שנמצא מחוץ לו, ואז הוא מרחיק אותך ממנו בארבע דרגות – דומם, צומח, חי ומדבר, כדי שאתה תהייה מרוחק ממנו ותוכל להתפתח כאיזו צורה נפרדת, יצירה נפרדת. דומם, צומח וחי מקושרים לבורא והם עושים פעולות שהוא רוצה מהם בלי שום מאבק, בלי שום הרגשה שזה לא שלהם. רק האדם מרגיש שהוא קיים משני כוחות, יצר טוב ויצר רע, ואז יש לו כנגד זה כל מיני בעיות, הוא מהסס אם לעשות כך או אחרת וכן הלאה, וזו בעצם כל העבודה שלנו.
תלמיד: אני רוצה לשאול בצורה מעשית, האם עליי לחבק את השבירה הזאת ודרך החיבוק של השבירה אני אוכל לצאת מעצמי או האם עליי לא לייחס את השבירה הזאת לעצמי, לא להזדהות איתה, ובאפן כזה אני אוכל להוציא את עצמי מהמצב הזה?
תנסה גם כך וגם כך, אבל בכל זאת אנחנו צריכים להבין שהשבירה היא לטובתנו. בלי שבירה לא היינו קיימים כמשהו נפרד מהבורא, כמשהו שקיים.
תלמיד: אבל גם שמעתי ממך שאין שום דבר לתקן בי ואין שום דבר לתקן בחבר אלא כל הבעיה היא רק בינינו, בקשר. אז אם אין מה לתקן בחבר ואין מה לתקן בי, מהי הפעולה?
פעולת החיבור, זה מה שיש בינינו. רק פעולת החיבור.
שאלה: כתוב כאן שלא משנה מה אתה מרגיש בתוך ליבך העיקר לדבר, אבל במקומות אחרים כתוב שלא משנה מה אתה מדבר, חשוב מה אתה מרגיש. אם תוכל לפרט קצת מה באמת חשוב בקשר שלי כשאני מנסה דרך הקשר עם העשירייה לפנות לבורא. עבור מה בדיוק לבקש, ואם זה לא משנה מה קורה לי בתוך הלב אז על מה מדובר?
אתה פונה לבורא עם כל מיני שאלות עד שאתה מברר שהכי חשוב זה להיות בחברה אחת, שהחברים בה ממש מחוברים בקשרי אהבה ביניהם, ואז במידת האהבה שיש ביניהם, במידת הקשר שיש ביניהם הם יכולים לגלות את הבורא. הבורא זה האור העליון שמתגלה בתוך העשירייה שקשורה בקשרי חיבור עד קשרי אהבה.
תלמיד: אם שמעתי נכון, לא משנה מה קורה בתוכי אלא העיקר שהתגובה שלי תהייה כלפיי העשירייה ודרכה לבורא וכתוצאה מזה תהייה אהבה?
כן.
שאלה: לפי הטבע שלי אני תמיד רוצה תמורה, במיוחד כשאני קורא את המאמר הזה. אני יכול להבין אותו שכלית, אבל איך אפשר להגיע לבקשה עם הרצון להשפיע, שאני אוכל לשמוע אותה מהבורא אחר כך?
רק עם החברים, תנסה לדבר איתם, תנסו להגיע לזה יחד.
שאלה: כשאתה עונה על שאלות החברים אני מרגיש שאתה ממש מעלה תפילה לבורא עבורנו. איך אנחנו יכולים להיכנס איתך למאמץ הזה?
להתחבר אליי. תתחברו אליי ואנחנו יחד נעלה לבורא.
שאלה: בשביל להגיע לגילוי הבורא בעשירייה כולנו צריכים לפנות לבורא באינטנסיביות, אבל איך אני יכול לדעת שכולם פונים לבורא בכל הכוח?
תדברו ביניכם, תתקשרו ביניכם, תחליטו ביניכם ותפעילו תפילה לבורא שאתם רוצים להיות מחוברים כדי לגלות אותו כי בזה אתם עושים לו נחת רוח, בזה שהכנתם בשבילו כלי.
שאלה: דיברנו על כך שמטרת האדם היא לא לקבל מענה מהבורא אלא רק עצם האפשרות לדבר או להודות לבורא מספיקה. כל מיליארדי האנשים בעולם בעצם נמצאים באיזושהי בקשה או הודיה לבורא, אז מה זה שאני קיבלתי את הקשר האמיתי הזה לבורא?
זה נקרא שיש לך עכשיו יכולת לפנות לעשירייה ודרכה לבורא ושאתה באמת יכול להגיש לו את כל הכלי של העשירייה דרך הלב שלך. אתה מתחבר לחברים ואת החיבור הזה אתה יכול להגיש לבורא ככלי. הבורא לא זקוק לשום דבר חוץ מזה, אז הוא יכול באותו כלי להתחיל להתגלות.
שאלה: האם ניתן לומר שאני לא צריך לחכות למענה מהבורא, לתשובה, ואם כך אז אולי התשובה מהבורא היא שאני הבנתי שאני השתנתי, התחברתי יותר?
כן. יכול להיות שזו התשובה. אבל צריכים להיות רגישים לזה כדי לאתר שבאמת אני משתנה. אם הבקשה שלך היתה במקום הנכון, אז באותו מקום אתה צריך להרגיש עד כמה יש שינוי. יכול להיות שזה לא יהיה מיד אלא לאחר זמן מה.
שאלה: האם אפשר לומר שדיבור זה יחס בין אורות וכלים?
יש בזה משהו, נגיד שכן. זה הרבה יותר עמוק, אנחנו עוד נלמד מה עניין הדיבור.
שאלה: האם פנייה לבורא נעשית כשהאדם מסתיר את עצמו בצל של החברים?
אני לא יכול לקשור בין הדברים. למה אתה אומר את זה כך? תסביר לי.
תלמיד: אני חושב שכשאדם מרומם את החברים שלו כדי לפנות לבורא אז הוא למעשה מסתתר מאחוריהם והוא נמצא בצל של החברים שלו. ואז כשהוא מסתיר את עצמו הבורא מתרצה ויכול לפנות אליו חזרה.
אני לא יכול לענות על זה בצורה חד משמעית. זה מסובב מאוד.
שאלה: מה שכותב הרב”ש בקטע השני זה אחד ממרכיבי המשחק כדי לעבוד על האגו שלי? האם אני כביכול מבקש משהו בשביל האגו שלי, או חובה שאבקש את המינימום כדי שאוכל לקבל מהבורא?
אני לא מבין היום מהשאלות ומהתשובות שלכם שהעניין הזה הוא ברור. אתם מסובבים אותו כאילו לא הבנתם על מה מדובר.
שאלה: האם אנו נמצאים בשלב כזה שאנחנו צריכים לשמוע ולהתעסק בנושא הספציפי הזה בשיעור כמו שהוא מוצג?
מה זאת אומרת כמו שהוא מוצג? לדבר עם הבורא?
תלמיד: כן, עם כל המשמעות של מה שמוסבר בפסוקים שקראנו.
כן, ככל שאנחנו מסוגלים אנחנו צריכים להתקרב לזה וכך להיות.
תלמיד: כן, אבל אני מרגיש מהשאלות שהחברים שואלים והדרך שבה אתה מסביר להם, שמוקרן ממך שאין השתוות צורה.
נכון. אני מדבר בחתך אחד, והם רוצים לשמוע את זה באופן אחר.
תלמיד: לכן אני בא ואני אומר שאנחנו קהל מגוון והנושא הזה מאוד חשוב, הוא נושא רציני, אבל הוא דורש שכבר יהיו כלים לאנשים, שהם יהיו במקום מסוים, שיעברו משהו מסוים, ולפי השאלות של האנשים הם לא מבינים.
אני רוצה להיות איתם בדבר פשוט, ולא שאדם יאמר שהוא מסתתר אחרי החברים ואז הוא שואל את הבורא ועוד כל מיני דברים כאלה. חצי מהשאלות היו כאילו שלא הבינו על מה מדובר, סובבו את הנושא בצורה הרבה יותר קשה ממה שהוא צריך להיות.
שאלה: איך נוכל לשמוע את הבורא כשכל מה שאנחנו יכולים לשמוע כל היום זה את האגו שלנו?
במידה שאנחנו נכללים בעשירייה, במידה הזאת אנחנו יוצאים מהאגו שלנו ויכולים לשמוע את הבורא. זה נקרא שככל שאתה ממש מחבר את האוזן שלך לעשירייה, כך אתה שומע את הבורא, הוא נמצא שם, בהם.
שאלה: ביקשתי מהבורא לתקן אותי כדי שאאמין שאני קשור לטוב ומיטיב. איך להעביר את הבקשה הזו דרך העשירייה?
תמשיך לבקש, והם ירגישו. ככל שתהיה קשור לעשירייה, כך הם ירגישו את בקשתך והיא כבר תפעל בהם.
שאלה: איך גורמים לכך שהדיבור עם הבורא יהיה רציף וללא ניתוקים ממושכים?
זה תלוי בחיסרון שלך, עד כמה אתה שקוע בבקשה שלך.
שאלה: מהו כוח הדיבור הנמצא בין מחשבה למעשה? האם הוא כנגד משהו?
כוח הדיבור שנמצא בין המחשבה למעשה, נמצא גם במחשבה וגם במעשה.
שאלה: איך אפשר להנות מלדבר עם המלך אם יש אחרים שסובלים ולא מדברים עם המלך?
תדבר עבורם.
שאלה: הדבר שאולי הכי לא ברור בקטע מספר 3 הוא איך לשלב בין צעקה אמיתית מעמקי הלב, לבין זה שהוא לא רוצה שום דבר בלב מהמלך?
להמשיך עוד ועוד עד שזה יכנס לתוך הלב. זה המצב הנכון.
שאלה: מהי השמיעה, לשמוע את הבורא? ומהו דיבור, שיחה עם בורא?
אלו דרגות. שמיעה זה דרגת הבינה, ודיבור זו כבר דרגת החכמה.
שאלה: האם אני יכולה לדבר עם הבורא כשאני מעלה שאלות לרב?
זה לא אותו דבר, אבל בכל זאת זה בדרך.
שאלה: כיצד ומתי אני קולטת שאני מקבלת תועלת מהלימוד שלי או מהבורא?
אנחנו צריכים כל הזמן להרבות בתפילה לבורא. לא לרב ולא לחברים אלא לבורא ממש, והתפילה הזאת בסופו של דבר תביא לנו תגובה. אנחנו נתחיל להרגיש איך אנחנו בעצמנו משתנים על ידי התפילה, לכן פעולת התפילה נקראת “להתפלל”, זאת אומרת לחזור על עצמו, ואז היא משנה את האדם.
שאלה: מהי בקשה נכונה, כאשר הפניה לבורא חשובה, הקשר עצמו, ולא מה לבקש ומה לקבל?
אני צריך להשתדל מאוד מאוד להעריך פניה לבורא, יכולת לפנות אליו, אפילו שאני לא מרגיש שאני מחובר, שהוא שומע ופונה אליי, זה לא חשוב. העיקר שיש לי אפשרות לפנות אליו.
שאלה: האם ניתן ליחס טענות לבורא, או שהטענות קרובות יותר לשרת את הרצון לקבל שלי ולא את החברות ואת הבורא?
כן.
שאלה: האם השיחה מתקיימת בין הבורא ליחיד, או בין הבורא לעשירייה?
בין הבורא ליחיד, דרך העשירייה.
שאלה: מתי העשירייה הופכת ראויה לשמוע את קול ה’?
אם היא מחוברת במשהו כאחד, אז כלפי הבורא היא כמושג אחד, ואז כולם שומעים איך שהבורא מתלבש בהם וזה נקרא שהבורא מדבר אליהם.
שאלה: אם לא חשוב לי אם המלך נתן לי משהו, אז למה חשוב לי לדבר עם המלך?
חשוב לי לדבר עם המלך, מפני שיש לי בזה הרגשת חיבור והרגשת הנתינה שלי למלך, וקבלה מהמלך אלי.
שאלה: הבורא הוא הכול בחיים שלנו, אין עוד מלבדו. איך להדביק את האחרים בזכייה הזאת, כדי להנות ביחד את הבורא, את הדיבור המשותף עם המלך?
בתפילה שלי, ברצון שלי, במעשה שלי, כשאני רוצה לקרב את כול העשירייה שלי יחד לחיבור ולבורא, זאת כל העבודה שלנו. וזה יותר חשוב ממה שהחיבור שלנו עם הבורא.
שאלה: איך בדרגתנו בעולם הזה, אדם יכול להיות בטוח שהוא מדבר עם המלך והמלך שומע?
ככל שיתחבר עם העשירייה, אז יתחיל להרגיש שהוא מחובר למלך, כי המלך נמצא בתוך העשירייה. בעיני הבורא, כלפי הבורא, העשירייה היא לא שבורה והיא לא מפוזרת. היא נמצאת במצב של גמר התיקון, ולכן ככל שאנחנו יכולים להידמות לגמר התיקון אפילו ב1%, זאת אומרת להיות מחוברים, בזה כבר נתחיל להרגיש שהבורא נמצא איתנו.
שאלה: האם הדרך להעלות את המלכות לבינה היא הדרגתית? האם זה עוד לפני ההשגה הרוחנית?
להעלות מלכות לבינה זו פעולה הדרגתית ממושכת, והיא מסתיימת בזה שמלכות עולה לבינה ואחר כך מבינה היא מתחילה לרדת בחזרה. כשהיא עולה לבינה היא מקבלת תכונות השפעה, אבל כשהיא יורדת מבינה בחזרה למקומה, אז היא כבר עובדת בצורה של לקבל על מנת להשפיע.
שאלה: האם שיחה עם הבורא קורית גם מחוץ לזמן של התפילה?
אנחנו כל הזמן מתפללים, אנחנו לא מרגישים את הלב שלנו, אבל הלב שלנו כל הזמן מבקש, הוא כל הזמן נמצא בחיסרון, והרגשת החיסרון זאת התפילה. לכן כולם מתפללים, כל באי העולם ואפילו הדומם, הצומח והחי, כמו שהוא כותב שם שהכרוכיה1, הכינה, שמחפשת אוכל גם היא מתפללת לבורא.
שאלה: האם אוכל לדבר ולהקשיב לבורא דרך הקשר שלי עם בעלי?
כן. לא לזלזל בזה, בעל ואישה הם גם קבוצה. כי הם יכולים להתחבר ביניהם ולבקש מהבורא. כדאי את זה לעשות.
שאלה: התחושה ששיעור הוא שיחה הכי ישירה עם הבורא, לאחר התכללות עם עשירייה. האם זה ככה?
כן.
(סוף השיעור)
- “ואפי’ כנה הקטנה שוברת שניה בעת צאתה לסעודתה, וכמה כרכורים היא מכרכרת עד שמשגת אוכל לפיה די סעודתה, לזכות קיומה” (בעל הסולם, “הקדמה לתלמוד עשר הספירות”, אות י”א)↩