HOCHMA: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN
Baal HaSulam. Study of the Ten Sefirot. Vol. 1. Part 4. Chapter 5, item 1
שיעור בוקר 25.08.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן -אחרי עריכה
בעל הסולם, “תלמוד עשר הספירות”, כרך א’, חלק ד’,
עמ’ 239, דף רל”ט, פרק ה’, דברי האר”י, אות א’
פרק ה’
מבאר האורות הפנימיים והמקיפים דעקודים, ובו ח’ ענינים:
אות א’
באורות עקודים יש י”ס פנימיות וי”ס מקיפות, ומאירות
בבחינת פנים וגם לצדדים ולכל סביבות א”ק
“* והנה מן הפה דאדם קדמון, יצאו א יוד ספירות פנימים ויוד מקיפים, ונמשכים מנגד ב הפנים עד נגד הטבור של זה האדם קדמון. וזה עיקר האור אבל גם כן מאיר דרך צדדים לכל סביבות זה האדם.”
* עץ חיים היכל א”ק שער ו’ פ”א.
קריין: אות ב’ דברי האר”י.
אות ב’
“* ואל יקשה בעיניך מה שכתבנו לעיל, כי ג מן אור אזן שמאל הנכנס בפה, נעשה ממנו חיצוניות הכלי, ומן נקב חוטם שמאל, נעשה פנימיות הכלי. ועם היות כי אור מקיף גדול ומעולה מאור פנימי עם כל זה פנימיות הכלי גדול מחיצוניות הכלי, כנראה בחוש העין, מה שאין כן בחינת האורות, כי אור הגדול שלא יוכל הכלי להמשיך ולקבל בתוכו, מאיר מבחוץ בסוד אור מקיף, ואור המועט נשאר בפנים, מה שאין כן בכלים. ד ואם כן איך מבחינת אזן שהוא עליון יהיה חיצוניות הכלי, ומן החוטם שהוא יותר תחתון, יהיה פנימיות הכלי.”
* עץ חיים היכל א”ק שער ו’ פ”ב.
אות ג’
אור הפנימי מאיר בחצי עובי דופן הכלי מצד פנימי, ואוה”מ מצד
החיצון, וע”י שניהם מאיר הכלי ומזדכך
“התשובה בזה. דע כי האור כולו הוא ה שוה בהשואה א’, וכאשר רצה לכנוס ולהיות ו מוגבל תוך הכלי , אז ז האור ההוא שאינו יכול לכנוס בכלי, נשאר מבחוץ בבחינת מקיף. ואור פנימי, הוא מאיר מבפנים בהכלי, ח ועובר האור עד חצי עובי דופני הכלי מצד פנימיותו. ואור המקיף הוא מאיר מבחוץ לכלי, ועובר עד חצי עובי דופני הכלי מצד חיצוניותו. ועל ידי ב’ אורות אלו מאיר הכלי ומזדכך.”
אות ד’
לפי שאו”מ גדול הרבה מאו”פ צריכה חיצוניות הכלי, שבה מתלבש או”מ,
להיות זכה ומעולה יותר מפנימיות הכלי, שבה מתלבש אור פנימי
“והנה אנו צריכים, שחצי הכלי שמבחוץ יאיר מחמת אור המקיף, והנה אור המקיף גדול מאד, ט ולא היה עובר הארתו להיות נבלע ומאיר תוך הדופן של הכלי, כי יש הרחק והפרש והבדל גדול ביניהם, ולכן הוצרך י שפנימיות הכלי הגרוע, ישתוה עם אור פנימי הגרוע, ויאיר זה בזה. וכן כ חיצוניות הכלי המעולה, יאיר בו האור מקיף המעולה, דאם לא כן היה נשאר חיצוניות הכלי בלי הארה.”
אות ה’
טעם ב’, אם חיצוניות הכלי לא היתה זכה לא היה אוה”מ
יכול להתחבר עם אוה”פ
“גם יש סבה אחרת, והיא קרובה אל סבה הראשונה ממש. והוא כי הנה ל אור מקיף חשקו ורצונו להתחבר עם אור פנימי, ולכן אם חצי הדופן של הכלי מ מצדו החיצון, לא היה זך יותר, לא היה עובר בו אור המקיף, והיה אור פנימי חסר מלקבל בו אור המקיף, אמנם בהיות חצי הכלי של דופן החיצון זך, אז יש יכולת באור המקיף, לעבור עד חצי עובי הפנימי של הדופן, ואז מאיר זה בזה, אף על פי, שחציו הפנימי של הדופן לא יהיה זך, אין בזה חשש, כי האור פנימי עובר ומאיר בו עד חצי עוביו הפנימי, אף על פי שאינו זך יותר.”
זאת אומרת יש בכלי שכבות, אז האור מאיר מהשכבה חיצונית לשכבה הפנימית.
אות ו’
פנימיות הכלי יותר זכה מחיצוניות הכלי, משום שאור הפנימי מוגבל
בה ומקבל הארה שלימה, משא”כ אוה”מ מאיר ברחוק בחיצוניות הכלי
“ואם תאמר כי נ עדיין יש להקשות ולומר, הרי בחוש הראיה אנו רואים שפנימיות הכלי זך יותר מחיצוניות. התשובה בזה הוא כך, כי אע”פ שאור פנימי קטן מאור מקיף, עם כל זה, ס להיותו מוגבל תוך הכלי, לכן הכלי מקבל הארה שלמה ממנו, אבל אור המקיף, אף על פי שהוא אור גדול, עם כל זה כיון ע שאינו דבוק ומצומצם עם הכלי אינו מאיר כל כך בחיצוניות הכלי כמו שמאיר האור פנימי בפנימיות הכלי. ובזה יבא הכל על נכון.”
אות ז’
העולמות כל מה שהם תחתונים יותר, הם יותר מחוסרי השלימות
עד עולם הנקודים היו ה”פ וה”מ, והשינויים היו
לפי קירוב מקיפים עם הפנימיים
“ודע כי העולמות העליונים כל מה שהם פ יותר תחתונים במדרגה זה מזה, הם יותר מחוסרי השלמות זה מזה. לכן תמצא עד צ עולם הנקודים היו, ה’ בחינות אורות פנימים וה’ מקיפים נגלים, אלא שהשינוים ביניהם הוא, כי באלו היו מתקרבים המקיפים עם הפנימים ובאלו יותר מתרחקים.”
אות ח’
מנקודים ולמטה אין יותר מה’ פנימיים וב’ מקיפים ופחות מזה אי אפשר להיות
“ואמנם ק מעולם הנקודים ולמטה, שהוא עולם האצילות, היה חסרון אחד, שלא נתגלה בהם בכל פרטיהם יותר מה’ אורות פנימים וב’ אורות מקיפים, שהם: מקיף ליחידה ומקיף לחיה, אך לשאר הג’ פנימים, ר לא יש בהם בחינת מקיפים מבחינת נר”ן, רק מבחינת יחידה וחיה, אשר מקיף כולם ולא מבחינת עצמם. אמנם יש בהם שינוים וגרעונות עוד אחרות כפי סדר הפרצופין והעולמות, אך הכלל שבהם, כי אי אפשר להיות פחות מה’ פנימים וב’ מקיפים עליונים.
שאלה: מהו דופן הכלי ומה ההבדל בינו לבין מסך?
דופן הכלי זה העביות שיש לנו בכלי כדי לקבל על מנת להשפיע. וודאי שזה קשור עם המסך.
שאלה: הוא אומר ש”אור פנימי, הוא מאיר מבפנים בהכלי”, “ואור המקיף הוא מאיר מבחוץ לכלי”, ועוד הוא אומר “ועל ידי ב’ אורות אלו מאיר הכלי ומזדכך”. מדוע רק על ידי ב’ אורות הכלי מזדכך, ומה הקשר לאור מקיף? הוא אומר שהאור הפנימי עובד, למה עוזר האור מקיף?
הכלי נמצא בין האור הפנימי, לבין האור המקיף. שני האורות האלה פועלים על דופן הכלי, ולכן במידה ששני האורות האלה מנוגדים זה מזה, הם גורמים להזדככות הכלי.
תלמיד: איך גורמים לאור הפנימי להתקיים? אור מקיף זה מלמעלה. איך אתה משיג את האור פנימי?
אור מקיף ואור פנימי שניהם באים מלמעלה.
תלמיד: והאדם לא עובד כדי להשיג את האור הפנימי?
גם כן וגם על האור המקיף. המסך מחלק את האור שבא אל הכלי, לפנימי ולמקיף.
תלמיד: יש עבודה של האדם כדי להשיג את האור הפנימי ושהאור המקיף גם יעבוד על זה?
אם אדם לא יעשה עבודה, איך יהיה לו אור הפנימי?
תלמיד: מה העבודה, מה צריך לעשות?
צמצום, מסך, אור חוזר, ולקיים את ההתקשרות בין הרצון לקבל שיהיה בצמצום, מסך ואור חוזר, היינו בעל מנת להשפיע. עם האור בא אליך ואתה מסדר את השוויון בין מה שבעל הבית נותן לך, לבין כמה אתה יכול לקבל מבעל הבית.
תלמיד: וזה בעצם נעשה בעשירייה עכשיו.
כן.
שאלה: האם יש מצב של אור פנימי ללא אור מקיף?
אור פנימי ללא אור מקיף? רק בגמר התיקון.
תלמיד: הוא כותב באות ו’ שיש רק ה’ פנימיים ושני מקיפים?
זו חלוקה כזאת. עוד נלמד.
שאלה: מה זה כלי חיצון?
יש כלי פנימי וכלי חיצון. אור פנימי ואור מקיף. זה הרצון לקבל שמסודר לקבלת האור – או פנימי או מקיף.
תלמיד: מה בעצם החומר של הכלי הזה? כי אנחנו אומרים שלפי עביות הכלי מקבל בפנים כוח פנימי. במה האור המקיף נתפס בכלי?
הוא נתפס בכלי בצורת מקיף. למה לא שאלת איך קורה בא”ק, איפה קיים אור מקיף? הוא קיים מחוץ לכלי. אבל איך זה יכול להיות שהאור קיים מחוץ לכלי? מה שהכלי דוחה, כך הוא קיים? הוא קיים בכוח הדחייה, ברצון שלא רוצה לקבל אותו ולכן דוחה, באותו רצון הוא קיים. חייב להיות רצון.
תלמיד: אפשר להגיד שזה עיגולים?
מקיפים? לא.
תלמיד: כלי חיצון, זה עיגולים?
אני לא רוצה להתבלבל אתכם. נגיד שזה כמו עיגולים.
(סוף השיעור)