NETZACH: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. Study of the Ten Sefirot. Vol. 1. Part 3. Inner Observation, Chapter 3, item 1

שיעור בוקר 11.07.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “תלמוד עשר הספירות”, כרך א’, חלק ג’, עמ’ 169, דף קס”ט, “הסתכלות פנימית”, פרק ג’, אותיות א’ – ג’

קריין: אנחנו קוראים ב”תלמוד עשר הספירות”, כרך א’, חלק ג’, עמוד 169, דף קס”ט. הסתכלות פנימית פרק ג’, אות א’.

אות א’

“עתה נבאר עשר הספירות שקומתן שוה. דהיינו, שבאם קומת הזווג היא עד הכתר, יש בו מאה ספירות שהן עשר ספירות מכתר עד מלכות בעובי, מלבישות זו על זו, שכל אחת מהן יש לה עשר ספירות באורך, מכתר עד מלכות. ואם קומת הזווג היא עד חכמה יש להן ט”ס בעובי שכל אחת מהן יש לה ט”ס באורך. ואם קומת הזווג היא עד בינה, יש להן ח’ ספירות בעובי, שכל אחת מהן יש לה ח”ס באורך וכו’ עד”ז. וזה נוהג בכל זווג וזווג דהכאת אור העליון על המסך. המובא בדברי הרב כאן בפרק א’.”

ברור מה קורה כאן.

קריין: אות ב’.

אות ב’

“והטעם הוא כי בכל מקום שנאמר, שדבר רוחני עובר ממקום למקום, אין הפירוש, שהניח מקום הראשון, ובא למקום שני, כדרך הגשמיים, אלא רק בחינת תוספת יש כאן, כי נשאר כולו במקום הראשון כמו שהיה, גם אחר שבא למקום השני. ונמצא, שנתוסף לו גם מקום שני כי אין העדר ברוחני (כמ”ש הרב בעץ חיים שער הנסירה פרק ז’). ומתוך שספירת כתר הוא השורש של ד’ בחינות חו”ב תו”מ דאור ישר, נמצאות בהכרח, שהן עוברות דרך בו, ואם כן הרי הניחו בו שרשם, מטעם אין העדר ברוחני, ולכן יש בהכרח בספירת כתר לבדו כל ט”ס, כח”ב חג”ת נה”י דאור ישר. ועד”ז בספירת חכמה שבינה ותו”מ עברו דרך בה, הרי קבעו בה מקומן ויש בספירת חכמה ח’ ספירות מחכמה עד יסוד. ועד”ז בבינה, שתו”מ עברו דרך בה קבעו בה מקומן, ויש בבינה ז’ ספירות מבינה עד יסוד וכן בחג”ת נה”י שבתפארת, וכן במלכות באופן, שכתר כלול מט’ ספירות כח”ב חג”ת נה”י דאור ישר. דהיינו חוץ ממלכות. כי במלכות אין אור ישר רק או”ח בלבד. וחכמה כלולה מח”ס חו”ב חג”ת נה”י דאו”י. ובינה כלולה מז’ ספירות, בינה חג”ת נה”י דאו”י. וחסד כלול משש ספירות חג”ת נה”י דאו”י. וכו’ עד”ז, שכל ספירה עליונה כלולה מכל ספירות התחתונות שעברו בתוכה. מטעם אין העדר ברוחני (וכבר נתבאר זה בחלק ב’ בהסתכלות פנימית פרק ט’).”

שאלה: אם אין היעדר ברוחניות, אז איך המקובל מרגיש שהספירות משתנות?

כל דבר בא ומוסיף לו. זה כמו אדם בחיים שלו, הוא הולך ומוסיף ידיעות, הרגשות, רק שבעולם שלנו יש שכחה, אנחנו לא יכולים לתפוס את הכול, כי חמישה חושים הם צינור קטן מאוד והרגשות שלנו הם מאוד מאוד קטנים. אבל ברוחניות אין בזה שום בעיה, אתה רק מוסיף ומוסיף.

שאלה: כתוב “והטעם הוא כי בכל מקום שנאמר, שדבר רוחני עובר ממקום למקום, אין הפירוש, שהניח מקום הראשון, ובא למקום שני,” מה זה אומר?

הוא נמחק מהמקום הראשון ומגיע למקום השני. אתה למשל נמצא כאן, וכשאתה עובר למקום כלשהו אתה נמצא כבר במקום החדש, אתה נעתק מהמקום הישן ומגיע למקום החדש. ברוחניות אין דבר כזה, היית במקום הישן, אתה נשאר בו, ואתה גם קובע את המצבים שלך במקום החדש.

תלמיד: האם אני נמצא בשני מקומות בבת אחת?

כן, באלפי מקומות, בכל מקום שהיית בדרך שם אתה נשאר.

תלמיד: האם יש קשר לרשימו, לזה שהוא משאיר את הרשימו בכל מקום?

זה לא רשימו, אלא כדי לעבור ממקום למקום אתה חייב להתקשר לאותו מקום, להזדהות עימו ואז להמשיך למקום חדש, כלומר עליך לשנות את הרצון, את הכוונה, לעשות זיווג דהכאה, ואז אתה עובר למקום השני. בכל מקום שאתה נמצא אתה בונה את היחס שלך למקום, את הקשר שלך למקום, דבקות, ולאחר שבנית את הפרצוף אתה עובר למקום השני, אתה בונה שם פרצוף וכן הלאה. כך במשך החיים הרוחניים, לא הגשמיים, אנחנו מבצעים אינסוף פעולות והן כדי לתקן את המלכות השבורה.

שאלה: אנחנו רואים שבפיזיקה הקוונטית כבר מדובר על זה שמשהו אחד נמצא בהרבה מקומות בבת אחת. המדע לא ממש נוגע ברוחניות אבל מאוד מאוד מתקרב.

כן, ככל שאנחנו מתקדמים במדע, כך אנחנו יותר ויותר דומים למה שקורה ברוחניות. אבל זה לא יכול להיות אף פעם ממש כמו ברוחניות, כי יש חוק ברוחניות ששונה מהחוק בגשמיות, והוא שהכול יכול להיות רק לפי השתוות הצורה. אני לא יכול לעבור ממקום למקום בצורה כזאת שאני נעתק מהמקום הקודם ובא למקום החדש, אני נשאר במקום הקודם ונעתק מהמקום הקודם, כלומר עושה העתקה, וממשיך במקום החדש בשינוי התכונות. עוד נדבר על זה, זה עוד לפנינו.

שאלה: למה בעל הסולם אומר שאין אור ישר במלכות?

מלכות לא מקבלת, היא משתמשת רק במסך ובאור חוזר. למלכות אין אור ישר. לכן אם נרצה לקבל ברצון לקבל שלנו, אז רוחניות לא נקבל.

שאלה: מהו כל הזמן אותו החשבון בזיווג דהכאה שמעביר ממקום למקום?

זה חשבון, כי אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר ברוחניות ללא זיווג דהכאה.

שאלה: מה זה לעבוד ממקום למקום?

מרצון לרצון.

תלמיד: איך אני מרגיש שאני עובר מרצון לרצון? במה זה תלוי?

זה תלוי בדבקות באותו המאציל, אז אתה מרגיש שעברת מרצון אחד לרצון אחר.

קריין: אות ג’.

אות ג’

“והנה, התכללות זו האמורה, נעשתה מכח ע”ס כח”ב תו”מ דאור ישר עצמן, עוד מלפני שנעשה הזווג דהכאה על המסך, המעלה אור חוזר ומלביש אותן. אמנם אחר שנעשה הזווג דהכאה על המסך שבמלכות, והאור חוזר עלה ממסך שבמלכות והלביש את הספירות דאור ישר, הנה אז משוה האו”ח קומתן של כולן בשוה. למשל, אם הזווג היה על מסך דבחי”ד, המעלה או”ח עד הכתר, הנה יצאו כאן ע”ס דאו”ח, כח”ב חג”ת נהי”מ, מן המלכות והלבישו את כח”ב חג”ת נה”י דאור ישר. והנה ע”ס דאו”ח נמצאות בסדר הפוך מע”ס דאור ישר, כי ע”ס דאו”י שורשן למעלה בכתר, ונמצאות עומדות ממעלה למטה. מכתר עד יסוד. וע”ס דאו”ח הרי שורשן במלכות, כי ממנה יצאו, ונבחן שהן עומדות ממטה למעלה, שכתר דאו”ח, דהיינו השורש, הוא במלכות, וחכמה דאו”ח ביסוד דאו”י. ובינה דאו”ח בהוד דאו”י. וחסד דאו”ח בנצח דאו”י וגבורה דאו”ח בת”ת דאו”י. ות”ת דאו”ח בגבורה דאו”י. ונצח דאו”ח בחסד דאו”י. והוד דאו”ח בבינה דאו”י. ויסוד דאו”ח בחכמה דאו”י. ומלכות דאו”ח בכתר דאו”י. הרי שהן עומדות ממטה למעלה, החל במלכות וכלה בכתר.”

שאלה: האם העבודה בכל מדרגה מתחילה מהמלכות?

כן. הכול מתחיל ממלכות.

תלמיד: מה זה אומר שהיא “המעלה או”ח עד הכתר”?

היא עושה זיווג דהכאה כל כך גדול כך שהאור החוזר שלה מגיע לכתר. יש לה רצון לקבל גדול, צמצום גדול וכוח מסך גדול, ואז האור החוזר שלה מגיע עד הכתר, עד המקור של אור ישר, עד המאציל שלה. כתר הוא מאציל.

שאלה: איך יכול להיות שהתכללות התבצעה לפני שנעשה זיווג דהכאה? איזו התכללות יש לפני שנעשה זיווג?

ישנן כל מיני התחברויות. כשהאור עובר ממקום למקום מלמעלה למטה, אז יש התכללות גם בספירות שהן לאורך ובספירות שהן לרוחב, וכך האור משתלשל. השאלה נכונה, יש עליה תשובות יותר רציניות אבל הן לא לעכשיו.

שאלה: אני מבין שזיווג דהכאה הוא דבר שבלעדיו אי אפשר להגיע לחיבור, להתכללות לשום דבר. מה זה זיווג דהכאה בעשירייה?

כמו שכתוב, “זיווג דהכאה”. יש הכאה בין שני דברים מנוגדים, אבל אם הם מחליטים שהם חייבים להיות בזיווג, בחיבור, אז הם משתדלים לבטל את ההתנגדות שביניהם ונכנסים לזיווג. זאת אומרת כוח החיבור שלהם צריך להיות גדול יותר מכוח הדחייה שביניהם.

תלמיד: האם יש לזה דוגמה בעשירייה?

נגיד שאתה נמצא עם העשירייה, יש לך דחייה מהעשירייה והעשירייה גם דוחה אותך, אבל כדי להגיע למטרה אתם מתחברים ביניכם למרות הדחייה, וזה נקרא זיווג דהכאה.

תלמיד: על מה צריך להתגבר, למשל אם מעליבים אותי?

נגיד שכן. למשל גבר ואישה, יש ביניהם כל מיני מצבים מנוגדים, אבל הם מבינים שאין מה לעשות והם חייבים להסתדר למען המטרה, נאמר למען הילדים, לכן הם משתדלים להגיע ביניהם לחיבור.

תלמיד: רק החיבור הזה יכול להביא אותי בעתיד להשגה, בלי זה אי אפשר להתקדם.

אם אתה רוצה שיתקיים משהו, זה חייב להיות א’, נגד הרצון האגואיסטי שלך, ב’, למען מטרה יותר גבוהה מהרצון האגואיסטי שלך, למשל למען הילד.

שאלה: איך זה שבמלכות יש את השורש לאור החוזר שבה אם בעצמה אין לה אור?

כי היא עובדת רק בדחייה, ולכן כמו שבכתר יש אור ישר, כך במלכות יש אור חוזר. היא המקור לאור חוזר, הכתר לאור חוזר.

שאלה: איפה אפשר למצוא תמיכה הדדית בין הספירות של המלכות דאור חוזר? אני שואל איך להיעזר במצב הקודם לטובת הרגע הבא, כי אתה מלמד אותנו שהעבודה היא מצטברת.

זה רק בתנאי שאתה נמצא עם הקבוצה ואת כל הדברים האלה אתה אוגר בקבוצה, ואז מהקבוצה אתה יכול אחר כך לקבל אותם בחזרה. אנחנו רוצים להיות קשורים גם לעבר ולהשתמש בכל התוצאות, הנתונים, ההשגות שהיו בעבר, ולקבל אותם אתה יכול מהחברה שאיתה עברת זאת יחד.

שאלה: איך אנחנו יכולים למדוד את המיקום שלנו, האם זה לפי השתוות הצורה עם הבורא? באיזה מצב אנחנו נמצאים?

המצב שאנחנו נמצאים בו – כל אחד לפי מה שהוא מבין, לפי מה שהוא מרגיש, לפי מה שהוא משיג. זה לא “אנחנו”. אנחנו חברה רוחנית גדולה, אומנם כל אחד עדיין לא מגלה את מצבו הרוחני, אבל הוא כבר נמצא בו אך עדיין בחושך. זה כמו שאנחנו נמצאים במקום כלשהו, אחד עומד, אחד יושב, אחד מטייל, אבל אנחנו רואים את המקום. עוד מעט יתגלה שם כלפינו אור ונוכל לזהות את המקום, לגלות אותו, והוא יהיה העולם העליון שלנו.

שאלה: כשהאור החוזר מתלבש בספירות העליונות, האם הוא מקבל את אותן התכונות שיש להן?

הוא מתלבש בהן והוא מקבל את התכונות של הספירות ומאיר דרכן.

שאלה: כל ספירה מתכללת מהאורות של הספירות שמעליה ושל הספירות שמתחתיה, באור ישר ובאור חוזר. האם זה אומר שהיא גם מתכללת ברצונות שיש באותן ספירות?

כל ספירה נכללת מכל מה שיש בספירות שהיו לפניה ובספירות שיהיו אחריה וכולן נכללות מכולן וזה הופך להיות לפרצוף אחד.

תלמיד: וכשמלכות מעלה אור חוזר עד איזושהי מדרגה, כתר, חכמה, בינה, מה יש מעל המלכות?

יש שם אור ישר שמגיע מכתר למלכות, שעובר בכל המדרגות הקודמות למלכות, וכשמלכות נכללת באור החוזר שלה בכל המדרגות האלה, אז יחד איתן היא בונה פרצוף.

תלמיד: האם המדרגות האלה הן ג’ ראשונות שעוד לפני הצמצום?

נגיד שג’ ראשונות. למה לפני הצמצום? מלכות לא יכולה להשיג בלי אור חוזר, כשמלכות משיגה אותה היא כבר משיגה אותה באור חוזר.

שאלה: מאיזה ספירות התכונות שממלאות את החסרונות שלנו מגיעות? האם אנחנו תופסים זאת כתוצאה מהצמצום?

כן. זה יהיה ברור לנו עוד מעט. הכול יתברר בצורה מעשית.

(סוף השיעור)