GEVURAH: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. Study of the Ten Sefirot. Vol. 1. Part 3. Chapter 15, item 1

שיעור בוקר 08.07.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן- אחרי עריכה

ספר תלמוד עשר הספירות, כרך א’, חלק ג’, עמ’ 164, דף קס”ד,

פרק ט”ו, דברי האר”י, אותיות א’-ו’

הסתכלות פנימית, פרק א’, אותיות א’-ג’

קריין: “תלמוד עשר הספירות”. כרך א’, חלק ג’. דף קס”ד, עמ’ 164. פרק ט”ו. אות א’, דברי האר”י.

פרק ט”ו

מבאר התלבשות האורות בכלים, מהם בפנימית הכלים, ומהם למקיפין. ובו ו’ ענינים:

אות א’

אין ה’ כלים לה’ בחינות נרנח”י

“* ואחר שנתבאר לך כל זה דרך כללות, צריך להאיר עיניך שלא תטעה במ”ש לעיל, ותחשוב כי כמו שיש בכל פרצוף ופרצוף שבכל עולם ועולם ה’ בחינות נרנח”י, הנקרא פנימיות, שכן יש גם ה’ בחינות כלים כנגדן, כי אין הדבר כן.”

* עץ חיים שער מ’ דרוש י”ב.

שאלה: לא ברור מה הוא אומר, האם אין ה’ בחינות כלים כנגד ה’ בחינות נרנח”י?

כן, אין ה’ כלים לה’ בחינות נרנח”י, כך זה קורה לנו בעולמות. בצורה פשוטה אנחנו אומרים שיש ה’ כלים כנגד ה’ אורות, אבל בעולמות יש מצבים שאין.

“* ואחר שנתבאר לך כל זה דרך כללות, צריך להאיר עיניך שלא תטעה במ”ש לעיל, ותחשוב כי כמו שיש בכל פרצוף ופרצוף שבכל עולם ועולם ה’ בחינות נרנח”י, הנקרא פנימיות, שכן יש גם ה’ בחינות כלים כנגדן, כי אין הדבר כן”. זאת אומרת, אין לנו את כל הכלים גם לאור פנימי וגם לאור מקיף, אלא נגיד יש חמישה פנימיים ושני מקיפים. עוד מעט נלמד את זה.

אות ב’

“ויש רק ג’ כלים לנפש רוח נשמה. ולחיה יחידה אין כלים והם נעשו לאורות מקיפים”.

“והענין, כי הנה הכלים הם חיצוניות ועביות, ולא יכלו להתלבש כל ה’ מיני נשמה, רק הג’ תחתונים לבד, שהם: נפש, רוח, נשמה, ולאלה בלבד היו כנגדן כלים וגופים, א אך חיה ויחידה שבכל פרצוף, אין כנגדן כלים בפרצוף ההוא עצמו, שיתלבשו בהם, אך נשארין בחוץ בלתי כלים, בסוד מקיף.”

קורה שבעולמות אבי”ע רק נפש, רוח, נשמה יכולים להתלבש בכלים פנימיים, ולחיה ויחידה, אין כלים פנימיים אלא רק מקיפים. מפני שהאורות גדולים ואין לנו כאלו מסכים, אין לנו כאלו יכולות להחזיק את האורות האלו בעל מנת להשפיע בתוך הרצון.

אות ג’

ג’ כלים דנר”ן נבחנים לחיצון, אמצעי, פנימי

“וא”כ נמצא, כי בחיצוניות לא יש רק ג’ בחינות לבד, שהם ג’ כלים חיצון אמצעי פנימי, כדי שיתלבשו בתוכם נפש רוח נשמה, שיש כנגדן כלים, אך היחידה וחיה אין כנגדן כלים שיתלבשו בתוכם, ונשארין בסוד אור מקיף.”

שאלה: איך מקובל מבדיל, מבחין בין שלושת האורות האלה לבין השניים, זאת אומרת, לאיזה אורות יש כלים ולאיזה לא? כשאין לו מסך, איך הוא מבדיל ביניהם?

זה תלוי בו. זה תלוי ברצון לקבל שלו עד כמה הוא מסוגל לתקן אותו בעל מנת להשפיע. אם הוא מתקן רצונות קטנים, שם האורות הם נפש, רוח, נשמה. אם הרצונות קטנים אז האורות קטנים והוא יכול לקבל בעל מנת להשפיע. חיה, יחידה הוא לא מסוגל לקבל בעל מנת להשפיע, ולכן לא מקבל והאורות האלה נשארים מחוץ לפרצוף כאורות המקיפים.

תלמיד: מה זה אומר שהאורות עד כדי כך גדולים שהוא לא מסוגל לקבל ולתקן?

את האורות נפש, רוח, נשמה, מקבלים בכלים דהשפעה, זו עביות קטנה, עביות שורש, א’ וב’ או 0,1,2. מה שאין כן, את האורות חיה ויחידה אפשר לקבל רק בכלים עבים מאוד, חזקים מאוד שהם עביות ג’ ו-ד’, 3 ו-4. ולכן זו בעיה, אין מספיק אור עליון שמשפיע על הרצון כדי לסדר את הרצון בעל מנת להשפיע, ואז הרצון לא עובד עם העל מנת להשפיע, לא עובד עם כלום, עוצר את עצמו מלעבוד עם האור העליון, בקבלת האור העליון.

ולכן יש כלים לאורות נפש, רוח, נשמה, אבל לכלים חיה ויחידה אין מסך על מנת להשפיע ואז הם לא מקבלים, והאורות האלה נשארים חיצוניים, מחוץ לפרצוף.

תלמיד: זה בכל המדרגות כך?

לא, הוא לא אומר איפה אפילו, הוא אומר שיש כאלו מצבים וכאלו מצבים. בגמר התיקון כל האורות צריכים להיכנס לכל הכלים, ובינתיים עד גמר התיקון יש כל מיני מצבים שונים, אור אחד בתוך הכלי, שניים, שלושה, אבל אורות חכמה שהם אור חיה ויחידה, לא יכולים לקבל בעל מנת להשפיע עד גמר התיקון.

תלמיד: איך המקובל מצליח להבין איזה אור הוא יכול לקבל, “את זה אני יכול, את זה לא”? הוא מתחיל להרגיש שזה יותר ממה שהוא מסוגל לקבל?

תתאר לעצמך שאתה יושב מול בעל הבית ואתה עושה חשבון, האם אתה עושה את זה למענך או למען בעל הבית.

תלמיד: זאת אומרת, הוא רואה את גודל התענוג.

ודאי. כמו שאתה לוקח משהו לפה ועושה חשבון, ואז אתה מרגיש אם אתה יכול להחזיק את עצמך לטובת בעל הבית או שאתה מאבד עכשיו את הכוונה הזאת ובולע. תעשה חשבון.

תלמיד: הטעמים האלה, האורות שהמקובל מגלה, אלו אורות של חיבור עם הבורא, טעמים של חיבור עם הבורא, עם הקבוצה?

כן. תתאר לעצמך שהגעת מקייב אליי, ואני נותן לך משהו לאכול, ואתה צריך לעשות עכשיו חשבון. אתה מת מרעב מצד אחד, מצד אחר יש לך עכשיו הזדמנות לאכול ולהנות כדי להשפיע נחת רוח לי. לי לא חשוב, לי דווקא חשוב שאתה תהנה ולא איכפת לי מכלום, תהנה ותשכח ממני, העיקר תהנה. אבל לך חשוב להרוויח עכשיו הזדמנות להשפיע לי. תעשה חשבון, אלה דברים פשוטים.

תלמיד: איך אני יכול לבקש ממך בצורה נכונה שתעזור לי להחזיק את עצמי?

איך אני יכול לעזור לך?

תלמיד: אתה יכול לתת לי את כוח המסך, כוח התנגדות.

אני רק יכול להראות לך יותר חשיבות שלי, כדי שיהיה לך יותר קל לעשות בשבילי. אני יכול להתלבש בלבושים יותר יפים, אני יכול להשפיע בצורה כזאת שאני מעמיד לידי הרבה אנשים, כל “בני ברוך” עומדים אחריי ואתה יושב ליד השולחן לפניי, את זה אני יכול לעשות, אבל בזה אני בעצם גונב ממך את היגיעה.

תלמיד: אז אנחנו כנראה צריכים להגדיל אותך בצורה כזאת.

אם אתם רוצים, בבקשה. כלפי כל חבר אפשר לעשות כך, זה נקרא “מאהבת הבריות לאהבת ה'”.

שאלה: רציתי לדייק, אין הרי אורות בלי כלים, זאת אומרת יש למעשה כלים, אבל בחיה וביחידה הם לא גדולים?

כן. ודאי שהכלים ישנם, רק אי אפשר להשתמש בהם. כן, אתה צודק.

שאלה: כתוב כאן “שהם ג’ כלים חיצון אמצעי פנימי” וב”זוהר” גם כתוב על זה. מה ההבדל אם קוראים את המשפט הזה ב”תלמוד עשר הספירות” או שקוראים את המשפט הזה בזוהר?

זה תלוי במי שקורא, בינתיים זה לא בשבילנו.

שאלה: אני מרגיש שאחד הדברים היותר בולטים שהשגתי בלימוד אלו המון הבחנות עד כמה אני אגואיסט. האם נכון להתייחס להבחנות האלה כסוגי הארות או סוגי אורות?

אל תחטט בעצמך, יותר טוב שתתחיל להתקשר יותר לחברים ולבורא.

שאלה: לפי הדוגמה של האורח ובעל הבית, האם אפשר לומר שהאורח עושה את החשבון ואז הוא עושה שוב צמצום ואז הוא שוב מנסה לקבל את התענוג מבעל הבית, אבל אז הוא שוב פעם מצמצם את עצמו כי הוא לא מסוגל להתמודד עם זה. אפשר לומר כך?

כן.

תלמיד: וזה בכל מדרגה מחדש?

זה בכל מדרגה מחדש.

אות ד’

האור הישר מתפשט ממעלה למטה, וכמעט שהוא נפרד ממקומו כדי לרדת

לתחתונים וע”כ הוא בהויות מלאות והאותיות נפרדות לעצמן

“* גם יש עוד חילוק אחר, שאור ישר, ב כמעט שהוא נפרד ממקומו כדי לרדת להשפיע לתחתונים, לכן הויות שלהם, פשוטות ומלאים, כולם הם הויות באותיות נפרדות זו מזו”.

* עץ חיים שער ו’ פ”ח.

אות ה’

האו”ח שמסתלק מן המלכות ועולה למעלה ה”ס אלקים ברבוע,

שהאותיות עולות ומתחברות זו בזו עד שבאות לשורשן

“אמנם ג אור החוזר, הוא ריבוע כזה: א”, אל”, אלה”, אלהי”, אלהים”. שתמיד האותיות הם מחוברים, להורות, שהם עולין, ומחוברים זו בזו עד שמתחברים עם שרשם ומאצילם, כי רצונם להסתלק מן התחתונים.”

זאת אומרת, הוא מדבר איתנו על אור ישר שיורד לפרצוף ועל אור חוזר שחוזר, עד כמה הם משלימים זה את זה.

אות ו’

“בכלים יש פנים ואחור. אבל באורות אין פנים ואחור. אלא התפשטות

והסתלקות בלבד, ואו”י ואו”ח. מפני שכולם פנימיות”

שרק בתוך הכלים הם מתגלים.

“* והנה צריך להבין מאד אמיתיות הענין פנים ואחור: כי באורות, יקראו התפשטות והסתלקות, ונקרא יושר וחוזר. ובכלים, נקרא פנים ואחור. דהיינו, שבאור לא שייך פנים ואחור, שהכל פנימיות.”

* עץ חיים שער ו’ פרק ח’.

הוא אפילו לא נותן לנו כאן אור פנימי, חבל.

קריין: פרק א’.

פרק א’

בו ב’ ענינים.

א. ע”ס דאור ישר שהן ד’ בחינות עביות אשר האור העליון מתפשט בהן לזווג דהכאה. ב. ד’ בחינות אלו נוהגות בכל הארה והארה בשוה, מראש הקו עד סוף עולם עשיה בלי שינוי ביניהן.

קריין: אות א’.

אות א’

צריכים להבין ההפרש בין י”ג מיני עשר ספירות, שמביא הרב בחלק הזה

“הנה מצאנו כאן בדברי הרב, י”ג מינים של עשר הספירות, כח”ב תו”מ, וצריכים לדעת ההפרש שביניהן. א) עשר ספירות כח”ב תו”מ דאור ישר, המובאות כאן (בפרק א’ אות ג’). ב) עשר ספירות כח”ב תו”מ דאור חוזר, המובאות כאן (בפרק ב’ אות א’ ב’).” “ג) עשר ספירות הנקראות נפש רוח נשמה חיה יחידה, המובאות כאן (בפרק ב’ אות ג’).” “ד) עשר ספירות הנקראות שורש נשמה גוף לבוש היכל, המובאות כאן (בפרק ב’ אות ג’). ה) עשר ספירות כח”ב תו”מ שקומתן שוה, המובאות כאן (בפרק ג’ אות ד’). ו) עשר ספירות כח”ב תו”מ היוצאות זו למעלה מזו, המובאות כאן (בפרק ד’ אות א’). ז) עשר ספירות כח”ב תו”מ היוצאות זו למטה מזו, כמו ד’ פרצופין אבא אמא ז”א ונוקבא, המובאות כאן (בפרק ה’ אות א’ ובפרק ו’ אות ד’). ח) עשר ספירות כח”ב תו”מ דראש הפרצוף, המובאות כאן (בפרק ה’ אות ב’). ט) עשר ספירות כח”ב תו”מ דתוך של הפרצוף עד הטבור, המכונות חג”ת, המובאות כאן (בפרק ה’ אות ג’). י) עשר ספירות כח”ב תו”מ דסוף הפרצוף מטבור ולמטה, המובאות בפרק ז’, המכונות נה”י. יא) עשר ספירות כח”ב תו”מ הנקראות ד’ עולמות אצילית בריאה יצירה ועשיה, המובאות כאן (בפרק י”ד אות א’ ב’ ג’). יב) עשר ספירות כח”ב תו”מ, שהן ד’ פרצופין אבא אמא ז”א ונוקבא, הנקראות אבי”ע דעולם אצילות, המובא כאן (בפרק ט”ו). יג) עשר ספירות כח”ב תו”מ הנקראות אבי”ע הפרטים, שיש בכל פרצוף ופרצוף מפרצופי אבי”ע, שהראש דכל פרצוף ה”ס כתר, ומפה עד החזה ה”ס אצילות ומחזה עד הטבור הוא בריאה, ומטבור ולמטה הוא יצירה ועשיה.”

אות ב’

“והנה לפנינו י”ג מיני עשר ספירות, שכל אלו י”ג המינים מכונים באותם השמות, וגם עולים כולם בקנה אחד, ועם כל זה ההבדל ביניהם רב מאד. וצריכים הבנה מוקדמת להבין היטב ההבדל שבכל מין ומין בטעמו ונמוקו, ואז אפשר להתבונן בכל מקום באיזה מין של ע”ס הוא מדבר.”

אות ג’

אין לך מדרגה, שלא תהיינה בה ע”ס דאו”י

“והנה ע”ס של האור ישר, שהן ד’ בחינות חו”ב תו”מ, והשורש שלהן המכונה כתר, כבר נתבאר היטב (בחלק א’ דף ו’ ד”ה וטעם עש”ה ובאו”פ ח”ג פ”א אות ט’). והנה עשר ספירות הללו הן כלולות באור א”ס ב”ה עצמו, ולפי שאין לך חידוש אור בכל העולמות זולת מא”ס ב”ה, נמצא מזה, אשר ד’ בחינות דאור ישר הללו, ישנן בשוה בכל הארה והארה, מראש הקו עד סוף עשיה, בלי שום הבחן מצדן כלל, כנ”ל בדברי הרב (פ”ב אות ג’ ובאו”פ, שם אות ט.)”

שאלה: למה כשהוא מציין את העולמות שיש באבי”ע הוא לא מזכיר את אדם הקדמון, אבל כשהוא מדבר על פרצופים אבא, אמא, זעיר אנפין, מלכות, הוא מדבר על אריך אנפין?

כתר לא נחשב למדרגה, הוא נחשב לראש שנמצא למעלה מהכול. יש מקומות שאנחנו כן סופרים את הכתר בספירה אחת עם ספירות הגוף ויש מקומות שלא. כי הוא לא שייך לגוף, גוף הוא תוצאה מהכתר, מהראש.

שאלה: מה זה אומר שיש מדרגות שונות בתוך אין סוף עצמו?

אין סוף פירושו שאין השגה ברורה, ולכן מבחינים בו משהו ולא מבחינים. לכן אנחנו לא לומדים ולא מדברים עליו, אלא אומרים שאין סוף זה אין גבול, אין השגה, כי ההשגה שלנו היא כולה בגבול.

שאלה: בכל מה שהוא כותב פה, בכל הארה יש עשר ספירות דאור ישר, האם בכל הארה יש גם את חמשת האורות, נרנח”י?

כן. בכל מדרגה יש חמש בחינות, עשר ספירות, נרנח”י דאור ישר, נרנח”י בצורה הפוכה דאור חוזר, יש מסכים, הכול נמצא בכל מדרגה ומדרגה. מדרגה נקראת עשר ספירות. מדרגה היא עשר מפני שפחות מזה או יותר מזה לא יכול להיות. כך זה קורה.

תלמיד: אם בכל הארה יש גם נרנח”י, אז למה אי אפשר להשיג את החיה והיחידה?

אין כלים, האור לא מגיע כדי לתת לרצון לקבל מסך. כדי להשיג אורות חיה ויחידה הרצון לקבל חייב להיות בכוונה על מנת להשפיע מאוד גדולה, מאוד חזקה, והאורות לא מגיעים לרצונות לקבל כאלה. לכן הרצון לקבל לא יכול לכוון בעל מנת להשפיע ברצונות ג’ וד’ ולכן לא יכול להשיג אורות חיה ויחידה.

תלמיד: האם זה יכול להיות רק באור חוזר?

כל ההשגה היא רק באור חוזר. מצמצום א’ והלאה מה שהכלי מקבל, הוא מקבל רק בתנאי שהוא יכול לעשות על לעצמו צמצום ודחייה בעל מנת להשפיע. במידה שהוא עושה את האור החוזר, בהתאם לזה הוא יכול לקבל לתוכו, ומה שהוא מקבל הוא מקבל בדבקות, רק בדחייה. כך זה נעשה, זה תנאי לקבלת האור.

לכן חכמת הקבלה מסבירה לנו איך אנחנו יכולים להכין את עצמנו כדי לקבל את האור העליון שמוכן להתלבש בנו רק בעל מנת להשפיע.

(סוף השיעור)