TIFERET: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Baal HaSulam. Study of the Ten Sefirot. Vol. 1. Part 3. Chapter 3, item 2

שיעור בוקר 20.06.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

ספר “כתבי בעל הסולם”, “תלמוד עשר הספירות”, כרך א’,

חלק ג’, עמ’ 110, פרק ג’, דברי האר”י, אותיות ב’- ד’

קריין: ספר “תלמוד עשר הספירות”, כרך א’, חלק ג’, עמוד 110, דף ק”י, פרק ג’, דברי האר”י, אות ב’.

אות ב’

בעולם הבריאה מאיר על ידי התלבשותו בקומת בינה, והחכמה נעלמת שם.

“אבל כדי להאיר בבריאה צריך שגם החכמה תתלבש בבינה, ועל ידי שנים אלו שאור הא”ס מתלבש בתוכם אז הוא מאיר בבריאה. וזה סוד המסך שבין אצילות לבריאה, כי נמשך מסך זה מבינה אשר בה מתלבש החכמה להאיר בבריאה.”

אור אין סוף מתלבש מכתר לספירת חכמה, שם הוא מתלבש באור החכמה. אחר כך הוא ממשיך לבינה ומתלבש באור הבינה ובצורה כזאת הוא מאיר. זה מה שהוא רוצה להגיד.

אין כאן מה להוסיף, כי הכול ברור מדברי האר”י.

אות ג’

בעולם היצירה מאיר ע”י התלבשותו בקומת תפארת וגם הבינה נעלמת שם.

ובעולם העשיה מאיר ע”י התלבשות בקומת מלכות וגם תפארת נעלמת שם.

“וכדי להאיר ביצירה מוסיף מסך ומלבוש אחד והוא שגם הבינה מתלבשת בתפארת, ואז על ידי התפארת מאיר הא”ס ביצירה. וכדי להאיר בעשיה מוסיף לבוש ומסך אחד והוא שגם התפארת מתלבש במלכות ועל ידי המלכות מאיר הא”ס בכל עשיה. וז”ס אמא עלאה מקננא בכורסייא. ועמודא דאמצעיתא מקננא ביצירה. והמלכות מקננא בעשיה.” בסוף זו כבר לשון הזוהר, זה לא כל כך חשוב.

גם על זה אין לנו תוספת כי זה ממשיך את אותו כיוון, איך האור מגיע מלמעלה ומתלבש בעולמות.

שאלה: בכל המדרגות מתואר שהוא מוסיף עוד מסך והתלבשות. מי מוסיף עוד מסך והתלבשות?

ודאי שמלכות, הנברא.

תלמיד: איך זה קורה אם הכול זה חשבון כלפי המלכות? אנחנו אומרים שקודם כל האור מגיע לכתר והלאה.

האור לא מגיע לא לכתר ולא לחכמה, כי אם אין מלמטה מקבל, אז האור בכלל לא מופיע בכל העולמות. רק כשיש למטה מקבל והמקבל הזה מופיע בצמצום, מסך ואור חוזר, אז מלמעלה, מאין סוף יוצאות כל המדרגות עד אותו המקבל. ואם אין מקבל, אז אין אור בכל העולמות, הכול נסגר באין סוף.

תלמיד: אז איך המלכות עושה כך שהאור יאיר ביצירה?

אם לאדם שנמצא במלכות, ותמיד הוא נמצא במלכות, יש אפשרות לעשות מסך שמתאים להאיר בעולם היצירה, אז במסך שלו הוא מזמין את האור העליון, האור העליון מופיע ומגיע למסך שלו, ועל ידי המסך הזה מתלבש וממלא את עולם היצירה.

תלמיד: לא ברור. איפה פה המלכות של הנברא ועולם היצירה? אני חשבתי שהמלכות צריכה להתאים את עצמה בסופו של דבר ליצירה כדי שיגיע לשם אור.

זה לגמרי לא לעניין. אם אנחנו מדברים על ההשגה שלנו, על האדם, אז אם לאותו אדם יש עביות והוא יכול לעבוד עם העביות הזאת, ואם העביות הזאת מתאימה נגיד לדרגת עולם היצירה, אז הוא מזמין אור, או במילים אחרות נמשך אליו אור מלמעלה, והוא עושה עליו צמצום, הכאה, זיווג ועושה פרצוף. הפרצוף הזה כבר נמצא בדרגת עולם היצירה, כי לאדם הזה יש עביות, כוח משיכה וכוח התגברות, מסך, שמתאים לעולם היצירה.

תלמיד: אבל כאן הוא מתאר את המערכת שמשתלשלת מלמעלה.

כאן הוא מתחיל בלי אדם, אלא איך האורות מתפשטים במערכות בלי שמפעיל אותם מישהו כביכול, כלומר אם מפעיל אותם מישהו, אז כך הם מתפשטים. אבל בלי שיהיה שם מישהו הם לא יתפשטו, אלא הכול נמשך מאין סוף ונשאר באין סוף כל עוד מישהו לא מושך.

אות ד’

הזווג דהכאה להוציא ע”ס דאצילות נעשה בעולם א”ק שלמעלה מאצילות.

במסך דבחי”ג שהוא קומת חכמה .

“ואמנם כדי שתבין יותר, דע כי הלא הכתוב אומר, כולם בחכמה עשית. פירוש, כי ג הלא באצילות אור הא”ס מתלבש בחכמה, ועל ידו מאיר בכל אצילות. וסוד החכמה זו, יתבאר לך ממה שהודעתיך כי גבוה מעל גבוה שומר כו’ ד וכמה עולמות יש למעלה מאצילות ובאותו ה החכמה שיש למעלה מאצילות שם בתוכו מתלבש הא”ס ומאיר באצילות.”

למעלה מעולם האצילות יש איזה עולם, אנחנו קוראים לו “עולם אדם קדמון”, יש שם הרבה מאוד דברים שאנחנו לא יכולים לדבר עליהם כי אין לנו כל כך השגה בעולם א”ק. אבל כל מה שמתקבל בעולם האצילות שהוא עולם החכמה מגיע מעולם אדם קדמון.

קריין: אור פנימי אות ג. מבארת “כי ג הלא באצילות אור הא”ס מתלבש בחכמה”.

פירוש אור פנימי לאות ד’

“ג) כבר נתבאר בדיבור הסמוך. אבל אין הפירוש שתכף, בעת שנאצל עולם האצילות, קבל קומת חכמה. שהרי תחילה נאצלו שם קומות קטנות הנקראות עיבור ויניקה. אלא הכונה הוא, על הקומה הכי גדולה שיצאה שם לבסוף, בא”א, שאינה אלא קומת חכמה. וחסרה כתר.”

הוא נותן לנו כאן הסבר שאנחנו לא כל כך מבינים אותו. הוא רוצה להגיד שעולם האצילות מתחיל מחכמה, והכתר נשאר בעולם א”ק שלפניו, ואנחנו מתחילים לספור, כביכול לפי מספרים, מקומת חכמה.

שוב, כדי לא להתבלבל. כשאני שם ליד אדם גדול אדם קטן והאדם הקטן הוא פחות בראש מהאדם הגדול, אז אני לא אומר שלאדם הקטן אין ראש, אלא הוא נמצא בגובה מסוים. אותו דבר כאן, כשאנחנו אומרים שעולם האצילות מתחיל מקומת חכמה, זה לא שאין לו כתר, ודאי שיש לו את כל עשר הספירות, אבל כלפי העולם העליון ממנו זה נחשב כביכול שאין לו ראש, שאין לו כתר.

קריין: אור פנימי של אות ד מבאר “וכמה עולמות יש למעלה מאצילות”.

“ד) כבר נתבאר לעיל, אשר כל העולמות המרובים לאין קץ, שישנם קודם אצילות, כולם נכללים בשם אדם קדמון, או עולם הכתר. והוא מטעם הנ”ל.”

במדרגה עליונה קיימות כל המדרגות שיוצאות ממנה למטה, אבל שם זה נמצא בצורה מקובצת.

קריין: אות ה מבארת “החכמה שיש למעלה מאצילות”.

“ה) כבר ידעת ענין התמעטות האו”ח, שמגיע מסבת הזדככות שיעור העביות שיש במסך (עי’ הסת”פ ח”ב פ”ז אות ע”ב ד”ה ובכדי). ולפי”ז תבין, אשר אחר שנשלם עולם א”ק, על התלבשות באו”ח של מסך שלו מבחי”ד, הנה אז נזדכך המסך הזה לבחי”ג, מטעם הנ”ל בהס”פ. ואין הפירוש, שנעשה איזה שינוי, במסך דבחי”ד שבעולם א”ק עצמו, כי אין העדר ברוחני, אלא כל שינוי פירושו תוספת, כי מתוך הזדככותו לבחי”ג, ניתוסף ונולד ויצא מסך חדש דבחי”ג, שאור העליון תיכף מתפשט אליו (כנ”ל פ”ג א’) לזווג דהכאה, ומעלה או”ח ממסך ולמעלה עד לקומת חכמה, שזהו נקרא התלבשות חדש בעולם א”ק, דהיינו התלבשות אור א”ס בחכמה. אמנם התלבשות הזו החדשה אינה צריכה לצורך עצמו, רק לצורך עולם אצילות, כי המסך דבחי”ג האמור, שאו”ח שלו עלה ממקום המסך ולמעלה, והלביש לאור א”ס עד קומת חכמה, הנה מחמת זה חוזרים כל ע”ס שלמעלה מהמסך, ויורדים ג”כ ממקום המסך ולמטה, כמ”ש לעיל (פ”ב אות ג’), שנבחן, שהמסך והמלכות מתרחבים ממנה ולמטה לע”ס, בסבת האו”ח שחוזר ונמשך אליו מלמעלה, ומתפשטת ע”כ המלכות לעשר ספירות מינה ובה, כדוגמת עשר ספירות דאו”ח שעלו ממסך דבחי”ג מלמעלה, דהיינו בקומת חכמה, והם שנקראים עשר ספירות דאצילות.

וזש”א הרב “ובאותו החכמה שיש למעלה מאצילות, שם בתוכו מתלבש הא”ס ומאיר באצילות”. רוצה לומר, שאותו זווג דהכאה על המסך דבחי”ג, היה מוכרח להיות בעולם א”ק שלמעלה מאצילות, כי המסך דבחי”ג, אינו אלא הזדככות מבחי”ד, ובחי”ד היא בעולם א”ק כנ”ל, א”כ מחוייב ההזדככות והזווג דהכאה להיות בעולם א”ק שלמעלה מאצילות. ואחר שא”ס התלבש שם, באו”ח שעלה מהמסך ולמעלה, אז ירדו ונמשכו ממקום המסך ולמטה, ע”ס דעולם אצילות, כמבואר.”

אני רוצה להגיד שלא להתייאש אם משהו לא מובן ואין כל כך על מה לשאול. בעל הסולם כותב על דברים שהוא כבר כתב קודם וחוזר עליהם, והכול נכתב בצורה חופשית. אנחנו לא מזה מגיעים לידיעה רוחנית, אלא רק מכך שאנחנו מתחברים והאור העליון סוף סוף מגיע ובונה אותנו, ולא שאנחנו לומדים, “לא החכם לומד” כמו שכתוב. זו חכמת הקבלה, זו החכמה הרוחנית, לא יכולים ללמוד אותה דרך השכל, השכל הוא רק כדי לארגן את הדברים, ואחר כך כל הלימוד הוא רק ברצון להשפיע שאנחנו רוצים לפתח.

שאלה: מה ההבדל בין זיווגי דהכאה בעולמות לבין הפרצופים, או שזה אותו הדבר?

אין שום הבדל, זה אותו דבר.

שאלה: איך מקובל משיג את המדרגות האלה? האם אלו פעולות הדרגתיות כמו שבעל הסולם כותב מההשגה שלו?

לא, המקובל מכין את כלי ההשפעה שלו, ואחר כך כשהוא שומע כל מיני דברים הוא כבר מבין בכלים האלה, בכלים דקבלה הרוחניים שלו, ואין לו שום בעיה בזה. לכן הוא מתייחס לכל הדברים שבבריאה לא ממטה למעלה או ממעלה למטה, אלא בצורה כזאת שנפתחות לו העיניים והוא קצת יותר מבין בכל דבר ודבר.

שאלה: לפני כמה זמן הסברת שהרצון בדרגה ד’ הוא הרצון החזק ביותר שיכול להיות.

כי זו העביות הכי גדולה, ואם יש עליה צמצום, מסך ואור חוזר, אז הן יהיו הכי גדולות, ואז אדם יכול על ידי האור החוזר הזה להגיע לדרגת כתר.

תלמיד: האם הרצון בדרגה ד’ הוא נקרא כך גם לפני הצמצום, לפני מסך ואור חוזר?

כן, על דרגות העביות אנחנו לומדים בעולם אין סוף לפני הצמצום – שורש, א’, ב’, ג’, ד’ דרגות. אחר כך באה מלכות שמתרשמת מכל הדרגות האלה, ואז גם במלכות יש דרגות עביות – שורש, א’, ב’, ג’, ד’. זו כבר עביות, רצון לקבל.

תלמיד: אצלנו במהלך היום יש כל מיני רצונות גם כלפי העולם החיצון וגם כלפי העשירייה, האם אפשר להביא איזו דוגמה לרצון מבחינה ד’?

אין לך רצון רוחני לא לבחינה ד’ ולא לבחינת שורש, לאף רצון. את הרצון הגשמי אתה לא יכול לשקול כלפי הדרגות האלו מפני שאלו רצונות לעולם הזה, לא לאור העליון, לא לתענוג שמגיע מלמעלה, מהבורא. לכן כל עוד לא קונים רצון רוחני עם צמצום, עם מסך, אנחנו לא יכולים לברר את הרצון הזה, אין בנו רצונות רוחניים.

תלמיד: האם כל עוד לא בנינו מסך, אז אין לנו אפילו את הרצון הכי קטן בדרגת שורש?

אין. ולא מסך, עד שלא נעשה צמצום, אפילו צמצום.

תלמיד: במהלך היום במקום לעסוק במשהו אחר אנחנו עובדים עם העשירייה, זה לא צמצום מסוג כלשהו? אמרת שצריך להחליף תענוג אחד באחר, אז איך אני צריך לבדוק שאני באמת מחליף, שזה אמיתי?

זה שאנחנו מעדיפים להתעסק ברוחניות במקום גשמיות, זה דבר אחד. אבל זה שאנחנו רוצים להיות למעלה מהרצון לקבל שלנו, ברצון להשפיע, זה דבר אחר לגמרי. אני עובר מהחיים האלו ללימוד או לעשירייה מפני ששם אני רוצה לקבל יותר, מקווה שאני מצליח יותר, שם אני יוכל להרוויח יותר, ולכן אני עדיין נמצא ברצון לקבל. כשאני אלמד את חכמת הקבלה כדי להגיע מהרצון להשפיע להשפעה, לחיבור למעלה ממני, אז לפי הנטיות שלי, לפי המאמצים שלי, אני אקבל מלמעלה את המאור המחזיר למוטב והוא ישפיע עלי וייתן לי אפשרות להתעלות למעלה מהאגו שלי, ואז איפה שאני אהיה זה יקרא העולם העליון, העולם הרוחני.

תלמיד: אם אני בכלל לא יכול לבדוק בשום צורה, אז אני בודק ואני רואה שאני לא יודע אם יהיה לי משהו בעולם העתידי, בעולם הבא. יש לי אמונה במקובלים, ברב, בשיטה. אם אני לא יודע בפועל, למה זה אומר שאני מחליף תענוגים, למה זה עדיין עבור עצמי אם אני לא באמת יודע שזה יקרה?

אתה נולדת אגואיסט כמו כולנו, כול עוד אתה לא מבין איפה אתה נמצא, אז תקבל שאתה נמצא עדיין ברצון האגואיסטי, אבל מתקדם מאוד, מתקדם. אז הכול לפניך, והדרגה הראשונה היא הדרגה הכי קשה, וקשה באמת. בעיה. צריכים להמשיך, להמשיך עד שבאמת זה עובד. על זה כותבים כל המקובלים. כולם סבלו מזה, כולם עברו את זה וכולם השיגו.

שאלה: איזו עצמאות יש למלכות להפעיל את הכוח העליון ואת כל העולמות? המלכות היא כאילו תולדה של האור העליון, אז השאלה מי הראשון ביצה או תרנגולת?

ודאי שהאור העליון מגיע מהבורא והוא נושא בתוכו גרעין של הרצון, והוא מפתח את הגרעין של הרצון יותר ויותר ויותר עד שמבצע, מפתח את הרצון הזה במלואו, וזה נקרא שהוא בנה את המלכות, רצון לקבל לעצמו – שהתחיל מהכתר, וכך הקשר בין מלכות לכתר. ואז המלכות מתחילה להתאים את עצמה לכתר, עושה צמצום, רוצה להשיג את הכתר, זה נקרא שמפתחת אור חוזר וכן הלאה, כך זה קורה.

שאלה: יוצא שהכתר בונה את המלכות מצד אחד, מצד אחר הוא כאילו עוזב אותה שהיא תבחר בעצמה?

ודאי. הכתר מספק למלכות הכל כדי לבנות את המלכות ואחר כך כשמלכות עושה על עצמה צמצום, מסך, אור חוזר, היא מתחילה לעבוד בצורה חופשית והכתר הולך אחריה.

שאלה: מה הקשר בין ביקורת עצמית לבין צמצום?

זה לא ביקורת, זה כלום. הכול נמצא במסגרת פסיכולוגיה, פילוסופיה. “צמצום” אדם מקבל מלמעלה, מלמעלה כוח מיוחד שיכול לסגור את הרצון לקבל שלו ולעבוד ברצון להשפיע.

תלמיד: כתוצאה ממה צריך להגיע אלי מלמעלה כוח הצמצום?

כתוצאה מהרצון לקבל שלך הגדול, כתוצאה מהבקשה שלך. כתוצאה מהבקשה.

(סוף השיעור)