HOCHMA: TIKKUN CHATZOT תקון חצות – LESSON WITH RAV MICHAEL LAITMAN

Lesson on the topic of “Faith Above Reason”

שיעור בוקר 26.01.2022 – הרב ד”ר מיכאל לייטמן – אחרי עריכה

אמונה למעלה מהדעת – קטעים נבחרים מן המקורות

קריין: שיעור בנושא – אמונה למעלה מהדעת, קטעים נבחרים מן המקורות, קטע מס’ 40.

ככל שאנחנו עוברים על הנושא הזה “אמונה למעלה מהדעת”, ונהיה מובן לנו עוד ועוד שזה התנאי להרגשה הרוחנית, להרגשת הבורא, להתעלות למעלה מהאגו שלנו, מהעולם הזה, כך מצד אחד אנחנו מרגישים שאנחנו מבינים קצת יותר, אולי לפעמים מרגישים, ומצד אחר אנחנו לא מבינים ולא מרגישים, מתרחקים, מבולבלים. אלו בעצם הפעולות, המצבים הנכונים שעלינו להרגיש בדרך, שיש בנו שינויים, ואנחנו נמצאים בעליות ובירידות קטנות בכל רגע ורגע, וגם בעליות ובירידות גדולות בין הרגעים ובין הימים.

ואפילו שאנחנו לא מרגישים שיש בנו שינויים, אנחנו עוברים אותם, רק הם עדיין לא נמצאים בתחום ההרגשה שלנו, אבל בטוח שהיחסים האלה בלמעלה מהדעת ובתוך הדעת כבר פועלים עלינו ומנענעים אותנו, ולאט לאט אנחנו מתקרבים למצב שנתחיל ממש להרגיש איפה אנחנו נמצאים וכמה אנחנו קרובים ללמעלה מהדעת או נופלים, רחוקים.

וכך בעליות ובירידות, אבל דווקא כלפי דרגת האמונה, דרגת הבינה, השפעה, לעומת דרגת הקבלה, מלכות, בין שתי הדרגות האלו אנחנו נמצאים, ורק כלפיהן נצטרך כל פעם לאתר את עצמנו, לבדוק ולחזק את עצמנו, להיות קרובים ככל האפשר לבינה ורחוקים ממלכות. לא בזה שמבטלים את הרצון לקבל, אלא מבטלים את השימוש בו, מעלים אותו לדרגת הבינה, רוצים להשתמש גם ברצון לקבל בעל מנת להשפיע.

זה לפנינו ואנחנו באמת מתקדמים בזה, במידה שאני מרגיש את הכלי הכללי יש ממש עליות יפות, נכונות בינינו, ואני שמח מההתקדמות. ואלו שלא מרגישים שהם כבר מתקדמים בפועל, זה לא נקרא שהם לא מתקדמים, אלא יש כאלה שמתקדמים מהר יותר, יש כאלה שפחות, אבל התוצאה לא תלויה בהרגשות האלה, לגמרי לא, אלא במידה שהאדם משקיע בזה כוחות, בסופו של דבר ההשקעה שלו היא שנותנת את התוצאה.

בואו ניגש לקטעים ונראה איך מתקדמים. הנושא הוא “אמונה למעלה מהדעת”, קטעים נבחרים, קטע מספר 40.

קריין: קטע מספר 40

“ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת”. זאת אומרת, הכלי הרוחני הוא “אמונה למעלה מהדעת”. ככל שאנחנו יכולים לשלב בין תכונות הבינה לתכונות המלכות, כשמלכות מושכת לעצמה ובינה מעלה למעלה מעצמה, כך שני הכוחות האלה דווקא עובדים יחד ובזה הם מייצבים את הכלי הרוחני. למה זה כך? הבורא זה כוח השפעה, בינה, ואנחנו כוח הקבלה, מלכות, אבל לבנות את עצמנו בלהידמות לבורא אנחנו יכולים בתנאי שאנחנו מעלים את כוח הבינה בחשיבותו, בתפקידו למעלה מכוח המלכות, מכוח הקבלה. ולכן אצל הנבראים מלכות ובינה נמצאים בשיתוף, אם אנחנו מדברים על הכלי הרוחני שלנו, ולכן אנחנו קוראים לכלי הזה “אמונה למעלה מהדעת”. “פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה. וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור. אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע.

וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא – לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה”.

(בעל הסולם. “שמעתי”. ר’. “הזדככות המסך”)

זה מה שאנחנו לומדים מכל חכמת הקבלה עצמה, שרק במידה שיש לנו צמצום, מסך ואור חוזר שהרצון לקבל שלנו מעלה בדחייה, במידה הזאת יש לנו כלי, ואז באור חוזר הזה מגיע אור ישר ומתלבש שם.

קריין: שוב קטע מספר 40.

“ענין הזדככות המסך, שנוהג בפרצוף, שעל ידי זה נסתלק גם האור. והטעם, כי אין האור נתפס לאחר הצמצום רק בכלי המסך, שהוא כח הדוחה. וזהו עיקר הכלי. כשנסתלק הכלי ההוא, אז נסתלק גם האור. פירוש, שענין כלי הוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. ואז מופיע האור. וכשהאור מופיע, אזי טבעו לזכך הכלי, היינו לבטל את כלי האמונה. וכיון שכך, זאת אומרת שבא אצלו לבחינת ידיעה, תיכף נסתלק ממנו האור. אלא צריך לראות, שיגביר אז כלי האמונה, דהיינו המסך על הידיעה, ואז לא יפסק ממנו השפע.

וזה פירוש שכל כלי חסר לו אור, שלא נתמלא באור החסר לו, נמצא שכל מקום שחסר לו נעשה מקום לאמונה. מה שאין כן אם הוא נתמלא – לא היתה מציאות כלי, מציאות מקום לאמונה.”

(בעל הסולם. “שמעתי”. ר’. “הזדככות המסך”)

שאלה: אנחנו משתדלים לעבוד עם הארת מלכות ומנסים להתחבר בכלי אמונה, אבל מה זה אומר שהאור מחליש?

האור מחליש מפני שאנחנו מקבלים ידיעה, והידיעה מחלישה את האמונה, את ההשפעה. כי השפעה היא למעלה מהרצון לקבל, וכשמגיע האור העליון אז הוא כביכול מוסיף לרצון לקבל ולכן נחלש כוח המסך הדוחה, הרצון שלנו להתעלות, להיות למעלה מהאגו שלנו. הדברים האלה הם הפוכים, כי אנחנו בונים מעצמנו משהו דומה לבורא, משהו הפוך ממה שאנחנו לפי טבענו.

תלמיד: אבל בתור מה מגיע האור הזה?

הרגשה. ההרגשה הזאת גם נותנת את הרגשת הקשר בינינו, ובתוך זה היא נותנת את ידיעת המצב הרוחני.

תלמיד: ומה עלינו לעשות לפי מה שכתוב בקטע, להחזיק את האור הזה?

תיכף נקרא את זה בפסוקים הבאים, אנחנו צריכים להשתדל להגדיל את כוח האמונה. כשמגיע האור הוא מחליש את המסך ואת כוח האמונה, ואז אנחנו צריכים להוסיף לזה, וכך להתעורר לעלות לפי כוח האמונה, כוח ההשפעה שאנחנו מבצעים.

זו צריכה להיות הרגשה. בינתיים קשה להסביר את הדברים האלה כי הם לא נמצאים בנו. אני לא יכול להצביע על תכונות כאלו או אחרות, כי אם הן מופיעות אצל חברים מסוימים, אז אצל חברים אחרים הן לא מופיעות, לכן אני לא יכול להסביר את זה בצורה כללית.

קריין: קטע 41.

“עבודה, שהוא בבחינת ההכנה להיכנס לרוחניות אמיתית. היינו, שבשעה שהוא מקבל על עצמו להאמין בחשיבות ה’ למעלה מהדעת, אז הוא צריך לקבל על עצמו, שהוא רוצה ללכת דוקא באמונה למעלה מהדעת, אפילו שיתנו לו דעת איך לראות את גדלות ה’ בתוך הדעת, הוא בוחר יותר באמונה למעלה מהדעת. מטעם “כבוד אלקים הסתר דבר”.

וזה נקרא, שהוא רוצה ללכת בלמעלה מהדעת. ודוקא אז הוא נעשה כלי מוכשר לקבל רוחניות, הואיל שאין הוא דואג לשום דבר עבור עצמו, אלא כל כוונותיו הוא רק להשפיע להבורא. ומשום זה כבר אין פחד, שאם יתנו לו איזה הארה, שזה ילך לכלי קבלה. הואיל, והוא משתדל תמיד לצאת מאהבה עצמית.”

(הרב”ש. מאמר 2 “ענין חשיבות הכרת הרע” 1987)

שאלה: רב”ש כותב ש”למעלה מהדעת” זה בזמן ההכנה. האם למעלה מהדעת זה לא מצב רוחני?

כן, אבל גם בזמן ההכנה, כשאתה מכין את עצמך לרוחניות, אתה משתדל להגיע לאמונה למעלה מהדעת. אחרת מהי הכנה, למה אתה מכין את עצמך?

תלמיד: אם כן מה זה להיות למעלה מהדעת במצב שאתה עדיין ברצון לקבל?

אתה עדיין ברצון לקבל, אבל אתה רוצה להבין, להרגיש, להיכנס לזה בצורה ממשית – מה זה נקרא אמונה למעלה מהדעת, מה זה נקרא כוח אמונה, למה זה למעלה מהדעת, בכמה אני יכול להעלות את האמונה שלי למעלה מדעתי, איך אני מאתר את הדברים האלה, איך אני שוקל אותם, מעמיד אותם זה כנגד זה, זה מעל זה. אלו דברים שאנחנו צריכים להתחיל איכשהו לעבוד איתם, לאתר בנו ולסדר אותם, אלה כבר הבחנות רוחניות. אנחנו צריכים להיכנס לעולם הרוחני בצורה שאנחנו נולדים בו, פועלים וגדלים בו, מתחילים להיות בו פעילים במעשה.

שאלה: מהו המצב הזה שהוא מקבל על עצמו להאמין בחשיבות ה’ למעלה מהדעת?

הוא רוצה להשיג את גדלות הבורא למעלה מהכלים דקבלה שלו, להשיג רק בכלים דהשפעה. והוא רוצה לקבל את הכלים האלה מלמעלה ולא כמי שמצוי בעולם הזה, הגשמי. הוא רוצה לקבל כלים חדשים, כלים של השפעה ובהם הוא רוצה לגלות את העולם העליון, את הבורא ככוח עליון ורק בכלים דהשפעה.

הוא לא רוצה למשוך את הכוח העליון לעולם שלו, התחתון, אלא הוא בעצמו רוצה לעלות לעולם העליון, רוצה להתכלל בעליון, להיות שם כעובר, לבטל את עצמו וכך להתחיל לגדול.

שאלה: דיברת על העבודה של למעלה מהדעת. איך אפשר להסביר את זה בתוך הקבוצה זה לזה? הרבה פעמים לחברים יש שאלות על דברים שהם לא הבינו מתוך המאמר, איך אפשר להסביר זה לזה, האם אפשר להסביר, האם כדאי בכלל להסביר?

בדרך כלל אנחנו לא מסבירים זה לזה, רק בזמן השיעור כששומעים שאלות ותשובות. אבל מחוץ לשיעור בדרך כלל יותר טוב אם אנחנו נקרא מקורות יחד ולא נתחיל להסביר זה לזה מה שכל אחד חושב, כי בטוח שהמחשבות שלנו הן עדיין לא המחשבות הנכונות. אם הן היו נכונות היינו כבר בהרגשת אמונה למעלה מהדעת, וכאן אנחנו רק בהכנה לזה.

שאלה: איך להגדיל את האמונה כאשר מגיעה מנה חדשה של האגואיזם?

איך אנחנו מגדילים את האמונה כשהרצון לקבל שלנו כל הזמן גדל? הוא דווקא גדל כדי שאנחנו נגדיל את האמונה. לא לראות באגו שלנו משהו שמפריע לנו, לכן הוא נקרא “עזר כנגדו”. הוא נגד האמונה, הוא נגד ההתפתחות הרוחנית, אבל הוא עוזר לנו בזה שהוא כל פעם יותר ויותר גדול כדי שאנחנו נעלה עוד ועוד למעלה ממנו, וכך נגיע לגובה של השפעה על פני כוח הקבלה ונוכל להתחיל להרגיש כוחות רוחניים

תלמיד: ואיך זה יכול לקדם את כל העשירייה כשזה מגיע רק לחבר אחד?

מפני שאנחנו קשורים יחד, אז אפילו שאנחנו לא מדברים על זה אנחנו בכל זאת נכללים, לכן מה שמקבל אחד עובר לכולם. ככל שאנחנו בונים מעצמנו כלי אחד ורוצים להיות עשירייה, אז כשהחברים מתקדמים ומשיגים משהו זה פועל עלי ואני מתקדם דווקא על ידי זה. לי מספיק להתבטל כלפי החברים וכבר אני מתקדם על ידם, וכך כל אחד כלפי האחרים. לכן הפעולה העיקרית שלנו היא ביטול כלפי החברים.

ואיך אנחנו נתקדם? אל תדאגו, ברגע שאנחנו באמת מתבטלים אחד כלפי תשעה נניח, הבורא מסדר את האחרים, את כל הקבוצה, כך שתתחיל לעלות. מפני שכולנו מתבטלים הבורא יכול לתת לכל הביטולים האלה את האור הכללי שלו, ואז אנחנו עולים. זאת אומרת, מספיק לנו לעבוד אפילו רק בביטול עצמנו, ואחר כך נגיע להתכללויות בינינו בצורה מעשית, יהיו עוד סוגי עבודות, אבל קודם זה ביטול של כל אחד כלפי האחרים.

שאלה: מעבר לדוגמה החיובית, באיזה אופן ניתן לתת את גדלות הבורא, באיזה מילים להלביש את זה כדי שזה יחדור ללב, איך לעשות את זה נכון?

אני חושב שאם אנחנו נקרא חומר של מקובלים, של בעל הסולם ורב”ש, ויש עוד כל מיני קטעים מאוד טובים, זה מספיק לנו. באיזה מילים? נשארות לנו רק כמה מילים כאשר אנחנו מדברים על המצבים בתוך הקבוצה, בתוך העשירייה, אולי יש כאלה. אבל זה יתברר, זה יתפתח וייצא מכל אחד אפילו בעל כורחו, אנחנו נרגיש כמה הלב של החבר מתפוצץ מזה שהוא מתקרב לאחרים. זה יקרה. אבל כמו שכותב רב”ש באיגרת, “עליך לעורר לב החברים” וכולי.

שאלה: כאן בקטע כתוב שאם אני רואה בדעת את הבורא אז אני יכול להתבלבל וצריך ללכת למעלה מהדעת, אבל מה עושים במצב כזה? איך להתנהג נכון?

“ללכת למעלה מהדעת” זה נקרא ללכת למעלה מהאגו שלי. אני לא צריך לדעת שום דבר, אני רוצה רק לאתר, מה אני רוצה, מה האגו שלי שנמצא בי רוצה ממני, ולהשתדל ללכת בהשפעה למעלה מכוח הקבלה. כלומר, במידה שאני רוצה משהו בעולם שלי, כך אני רוצה עוד למעלה מזה לעשות מאמצים להשפיע מתוך זה לעשירייה וממנה לבורא.

שאלה: איך לעבוד נכון עם אותה הארה שנותן הבורא כדי לא לחזור לכלי הקודם?

נשתדל לשמור את עצמנו כל הזמן להיות באמונה למעלה מהדעת. ואז אפילו שמתחילים לקבל איזושהי הארה מלמעלה שמוסיפה לנו דעת, אנחנו נצטרך להוסיף אמונה למעלה מהדעת. כל הזמן להיות כך, רוכבים למעלה מהדעת. על זה נצטרך לשמור יחד כולנו, זה התנאי העיקרי לקיום העשירייה. וכך נתקדם.

תלמיד: מבחינת פעולה איך זה בא לידי ביטוי בעשירייה?

כל הזמן לשמור על זה שההשפעה בינינו זאת תהיה הפעולה העיקרית. כל אחד רוצה להשפיע לכולם, כל אחד רוצה לדאוג לכולם, כל אחד רוצה להעלות את העשירייה שלו לרוחניות, להוסיף לעשירייה כוח רוחני מעצמו, לעשות קשר עם הבורא מתוך העשירייה. ואז בדאגה כזאת אנחנו נגיע מהר להרגשת האמונה למעלה מהדעת, ומה אפשר לעשות בכוח אמונה.

שאלה: האם זה נכון שהאהבה שלי כלפי החברים בדרכם לבורא אינה מניחה לי לישון כדי שאמשיך לחפש את החיסרון הנכון?

אנחנו צריכים כל הזמן לדאוג לאהבה לחברים, בעיקר לעשות את זה, עד כדי כך שזה מספיק לנו כדי לעלות למעלה. אם זו באמת נטייה לאהבה, לחיבור, להשפעה, לתמיכה בחברים, זה מציל אותנו מכל דבר. זה יכול להעלות אותנו מהעולם הזה לעולם העליון.

שאלה: כל יום בעשירייה אנחנו משתדלים לעשות מה שהמקובלים אומרים ולבנות את הכלי. מה זה אומר כשהכלי עוזב?

אני לא יודע בדיוק על מה אתה מדבר, אבל בדרך כלל זה שהאמונה שלו, כוח ההשפעה שלו נעלם. או שהוא נעלם מזה שהכלי נופל, או שהוא נעלם מזה שהוא מקבל תוספת הכבדה כללית כדי לעלות עוד יותר למעלה.

שאלה: בתחילת השיעור אמרת שהתוצאה לא נקבעת לפי הרגשה אלא לפי ההשקעה שלו. בתקופת ההכנה יש לנו רק כלי הרגשה. אז איך אני בודק את עצמי, כמה השקעתי?

אנחנו לא יכולים למדוד את זה. המדידה שלנו תמיד לפי שאנחנו נישאר בהשפעה הדדית. אני תמיד נמצא בדאגה כלפי העשירייה. זו בעצם הבדיקה שלי. אני כל הזמן, כמו אימא כלפי התינוקות שלה, כך אני דואג לקבוצה.

שאלה: איזה תרגילים אפשר לעשות בעשירייה כדי לייצר הזדמנויות לעבודה מעל לדעת?

כל התרגילים נגד האגו שלנו ובעד החיבור. כל התרגילים, אם אתה מדבר על תרגילים פרקטיים. ועוד להשתדל לעבור על הפסוקים, לעבור על המאמרים, אבל מאמרים שקרובים לעניין.

אתם רואים את הפסוקים שאנחנו קוראים עכשיו. “שמעתי”, מאמר “הזדככות המסך”. רב”ש, מאמר “ענין חשיבות הכרת הרע” וכולי. אז אתם יכולים לקחת ממש את כל המאמרים האלו ולקרוא אותם. שם המורים שלנו מסבירים את זה בצורה יותר מפורטת.

שאלה: ממה צריך בעצם להיזהר ולהסתיר כל הזמן בדרך שלא יהיה בעשירייה מה שיקלקל את האמונה?

אתה חייב להראות לחברים שאתה נמצא בשיא התפעלות מהדרך ואתה רוצה למשוך את כולם לחיבור ביניהם ולבורא. להראות לכל העולם את המציאות שאנחנו צריכים להשיג, ושהבורא, כוח ההשפעה העליון – רק הוא קיים בעצם חוץ מהאגו שלנו – מצפה לזה שאנחנו נגיע לדבקות בו, לחיבור עימו. זה מה שאנחנו צריכים.

באר שבע.

שאלה: כאשר אני רוצה להרגיש למעלה מהדעת אני עושה השוואה כאילו הבורא מנצח ואנחנו התזמורת ורוצים לשמוע את הקול שלו דרך מרכז העשירייה. אני מכוון את האוזניים שלי למרכז עשירייה ולא קולט קול אחד בנפרד. יש שם הרמוניה ואני רק ככה יכול לשמוע. נכון או לא נכון?

נכון.

קריין: קטע 42.

“מוטל על האדם לומר, שעכשיו אני רואה, שהדרך האמיתית היא דוקא ללכת למעלה מהדעת. והראיה לזה היא, כי זה שזכיתי עכשיו לאיזו הארה מלמעלה, הוא רק בגלל שקיבלתי עלי ללכת למעלה מהדעת. לכן זכיתי שה’ קירב אותי קצת אליו, ונתן לי איזה התעוררות מלמעלה. 

וההארה זו, שקיבל עתה מלמעלה, נותנת לו תירוץ על כל הקושיות. נמצא, שזה מעיד על הלמעלה מהדעת. אם כן, ומה עלי לעשות עתה, שאני אמשיך בלמעלה מהדעת. רק להתגבר ולהתחיל לחפש דרכים, איך שיוכל להלביש את העבודה שלו בלמעלה מהדעת. 

ונמצא, בזה שלא פגם כלל את האמונה שלו, שהלך בה לפני שזכה לאיזו הארה מלמעלה. כי גם עכשיו אינו מקבל את ההארה ליסוד, לבנות עליו את בנין עבודתו. אלא הוא לוקח את ההארה זו לבחינת עדות, שהוא הולך בדרך הנכונה, שהוא בחינת אמונה למעלה מהדעת. שרק בעבודה בבחינת זו, הקב”ה מקרב את האדם אליו, ונותן לו מקום להתקרב אליו, משום שההתקרבות הזו לא תיתן לו ליפול לתוך כלי קבלה, הנקראים “בתוך הדעת”. היות שהבורא רואה, שהוא משתדל ללכת רק למעלה מהדעת.” 

(הרב”ש. מאמר 21 “ענין למעלה מהדעת” 1986)

שאלה: באלו אופנים יש להרגיש את העבודה למעלה מהדעת?

על זה אנחנו כל הזמן קוראים. משתדלים, משתדלים, משתדלים לאתר מה יכולים להיות כוחות האמונה, ההשפעה, ושאני כל הזמן אתייחס לחברים ולבורא בכוח ההשפעה הזה. אני אשתדל לחבר את כל החברים בליבי ולהציג אותם מתוך הלב שלי לבורא. זו בעצם העבודה הפרקטית שלנו. תנסה כך לחשוב, לאתר את זה, להרגיש ואתה תראה שזה מכוון אותך נכון בחיים.

שאלה: אמרת שאנחנו חייבים להראות לחברים שיא התפעלות מהדרך ולעשות תרגילים למעלה מהדעת שיביאו לחיבור יתר. לפעמים כשאתה מראה לחברים יתר התלהבות זה דוחף אותם לתוך הדעת דווקא. כאילו זה מעצבן אותם. אז איך לעשות את הדבר הזה בצורה שאתה לא גורם להם להיכנס יותר לתוך הדעת אלא באמת לעלות מדרגה?

אתה צריך לעשות את זה מתוך התחשבות איתם, מתוך רצון להגיע לחיבור איתם. אתה מעורר אותם בצורה יפה ונכונה. תראה מה יש לנו ברפואה, ברפואת הגוף שאנחנו ניקח מזה דוגמה לרפואת הנפש.

ברפואת הגוף כל התרופות שאנחנו מפתחים הם רעלים. הנחש הוא סימן לרפואה, זה סמל לרעל. אבל כשאנחנו משתמשים בו במיקרו דוזות, אז זו תרופה. זאת אומרת הגוף שלנו נרפא מהרעלים הקטנים שאנחנו נותנים לו לפי הניסיון של הרופאים הגדולים, וזה מרפא אותנו.

אותו דבר כאן. אתה צריך להתייחס לחברים בצורה כזאת שאתה רוצה להביא להם תרופה, ולא שאתה שופך עליהם משהו, אלא קצת פה ושם להוסיף כשאתה רואה, בביקורת שלך הנכונה, שאתה יכול להוסיף להם ושזה יפעל לרפואת הקבוצה. תשתדל בצורה כזאת לעשות. זה לא יפעל תמיד נכון, יכול להיות, אבל אתה צריך להשתדל לתת תרופה, משהו שמועיל.

אני אולי לא דוגמה הכי טובה. אבל אני כך רוצה להתייחס גם לכל הכלי שלנו הגדול. אני בטוח שלכל אחד מכם יש עליי ביקורת, “למה לא מתקדמים מהר, למה הוא לא מסביר יותר, למה זה ולמה זה?” אבל מה אני יכול לעשות? אני חייב להתחשב עם כל הכלי ואני חייב לשחרר עוד קצת ועוד קצת ועוד קצת את התרופה. בצורה כזאת אנחנו מתקדמים. גם אתה כך. אם אתה רוצה להועיל לקבוצה, תשתדל כך להתייחס.

תלמיד: נניח שבמשפחה שלי אני מסתכל עליהם כמו אימא. יש לי ילדים שאני יודע שמסוגלים לשרוד את התרגילים יותר ויש ילדים שפחות. כלפי מי אני עושה השוואה, אלה שפחות או כלפי אלה שיותר?

כלפי אלה שפחות. כי אלו שיותר, יבינו מזה שאתה נותן פחות לאלו, הם ימצאו שם גם את מדרגה שלהם. אל תדאג, אנחנו יכולים לקרוא איזה דברים. תראה את ספר “תהילים”, כל העולם קורא את ספר “תהילים”, כל הדתות, אמונות. מיליארדי אנשים קוראים את ספר “תהילים”. כל אחד מקבל משם משהו, איזו התפעלות משלו, ו”תהילים” זה דבר הכי גדול שיש.

פעם כשבעל הסולם היה חולה, קראו לרופא. והרופא אמר “הכי טוב, הוא לא צריך שום תרופה אבל שישכב כמה ימים ולא ילמד, לא יעסוק בשום דבר, שיקרא ספר “תהילים”. כשהרופא הלך אז בעל הסולם אמר, “הרופא לא מבין שספר “תהילים” זה הספר הכי קשה שיכול להיות לקריאה”. אבל ככה זה. זאת אומרת תלוי למי. לאותו רופא, ספר “תהילים” אלה שירים יפים. ולבעל הסולם זה מלא תוכן פנימי, רוחני הכי גבוה. דוד המלך, המלכות הכללית, כתב את הספר הזה.

שאלה: אנחנו לומדים תורה בזמן השיעור ומושכים את המאור המחזיר למוטב, מקבלים ידע, מקבלים למעלה מהדעת, מקבלים רגישות יתר, אבל מה מרוויחים כתוצאה מזה?

זה שאתה מעביר דרכך כל מיני פסוקי תורה וידיעות ופעולות של חיבור, אתה מעביר דרכך את האור העליון מתוך זה שאתה נכלל עם עוד המון אנשים בעולם שעושים את זה יחד. והאור העליון לאט לאט מקדש את הרצון לקבל שלך, משפיע עליו, שהרצון לקבל מתקרב להיות המשפיע. זה הפוך ממנו. מאוד לא פשוטה הטרנספורמציה שהרצון לקבל צריך לעבור, אבל זה מה שקורה.

לכן כל העבודה שלנו היא למשוך את המאור המחזיר למוטב וזה מה שאנחנו עושים על ידי כל מיני קריאות, פעולות. זאת המטרה של כל הפעילות שלנו.

שאלה: הרב”ש כותב כאן, שהרע שהאדם מקבל מלמעלה נותן לו מענה לכל שאלותיו ולכל הקושיות שלו, וזה נותן לו עלייה למעלה מהדעת. האם זה נותן כלי?

כן. לאט לאט מגיעה לאדם הרגשת כוח השפעה למעלה מכוח הקבלה, והאדם מתחיל להיות כלול משני הכוחות האלה זה על פני זה.

שאלה: כשאני מגלה את הדעת ואני רוצה לפתח עליה אמונה, המאמץ העיקרי שלי צריך להיות בתפילה או לתאר לעצמי את גדלות החברים והבורא?

גם זה וגם זה. אתה צריך להשתדל כל הזמן לעורר את לב החברים לחיבור. לא חשוב באיזה מצב אתה נמצא, באיזו דרגה אתה נמצא, יכול להיות שאתה הכי קטן בקבוצה, בכל זאת אתה צריך להשתדל לגרום לאיזה חיבור בין החברים, מצד אחד. ומצד אחר, אתה צריך לעורר אותם מתוך החיבור שלהם לבורא, לתפילה, לחיסרון. שהחיסרון שלהם בסך הכול יגיע לדרגה יותר עליונה שהיא נקראת בורא כלפי המדרגה שלנו, ומשם אנחנו כבר נקבל אור של בירור, אור של תיקון, וכך נעלה מדרגה לדרגה. תמיד הבורא נקרא “בוא וראה”, שזאת מדרגה יותר עליונה – “בוא”, “וראה” – למה אפשר להגיע ואיך אנחנו משתווים עם הדרגה הזאת.

תלמיד: התפילה הזאת זה הכלי, או שהאמונה עצמה שמתפתחת זה הכלי?

לא זה ולא זה. תפילה זאת העלאת מ”ן ואחר כך מתגלה בנו כלי, רצון לקבל שאיתו אנחנו יכולים כבר להשתמש בחיבור ועל מנת להשפיע לבורא.

שאלה: כדי להשיג את האמונה למעלה מהדעת אנחנו לא צריכים למצוא סיבה מיוחדת בדעת לאהוב את החברים, אלא להיות מסוגלים ללכת מעל כל הביקורת שלנו על החברים?

ודאי שאנחנו צריכים גם להעביר ביקורת על הקבוצה זמן קצר מאוד, רק כדי שיהיה לנו יסוד ללכת למעלה מהדעת, להשתדל להעלות את הקבוצה, להעלות את עצמנו וכן הלאה, לשם כך לעשות ביקורת. מלכתחילה כשאני הולך להעביר ביקורת על מצב הקבוצה, זה כדי לגרום לה עלייה על ידי ההשתתפות שלי.

תלמיד: אבל ברגע שאני מחפש סיבה לאהוב את החבר שלי, בזה אני כבר מבטל את המסך למעשה?

כשאני מחפש סיבה לאהוב את החבר, אז אני רוצה להגיד לעצמי שהחבר הזה נמצא באמת באהבה כלפי הקבוצה, רק אני אולי לא כל כך יכול לשקול את זה, להעריך את זה, אבל בטוח שהוא נמצא באהבה כלפי הקבוצה. הוא סובל עם הקבוצה, שמח עם הקבוצה, נמצא ממש איתם, ואני רוצה להיות דבוק בו ועוד ועוד לתמוך במה שהוא עושה עבור הקבוצה.

שאלה: אפשר להסתכל על מה זה למעלה מהדעת דווקא כפונקציה של הדעת?

במתמטיקה פונקציה זה שיש נוסחה, ואני על ידי פתרון הנוסחה רוצה להגיע לאיזו תוצאה. אז אפשר להגיד כך, שאם אני עובד נכון עם הדעת, לפי הנוסחה הנכונה אני עולה, מעלה את עצמי למעלה מהדעת, אז אני מגיע לתוצאה רוחנית.

תלמיד: מה זה להעלות את עצמי למעלה מהדעת? כי אין לי מושג מה זה אומר להיות למעלה מהדעת, אני יודע רק מה היחס שלי לדעת.

אם אתה נמצא בהשפעה למעלה מכוח הקבלה שבך, אז אתה נמצא בכוח האמונה למעלה מהדעת.

תלמיד: אז מה ההבדל בין כשאני בתוך הדעת, לבין העבודה שאני עושה כשאני רוצה להיות למעלה מהדעת?

כשאתה נמצא בתוך הדעת אתה נמצא בתוך האגו שלך, כרגיל כמו שאתה במשך כל היום, אבל אם אתה רוצה לעלות למעלה מהדעת, אז אתה צריך כבר כאן להתאמץ. אז מה זה להיות מחוץ לדעתי, מחוץ לרצון לקבל שלי, מה זה נקרא שאני מתייחס לאחרים לא לפי התכונות הרגילות שלי אלא באהבה, בהשפעה, בנתינה? זה נקרא למעלה מהאגו שלי, אז אם אני מתאמץ בצורה כזאת להשפיע להם, זה נקרא שאני עושה חשבונות איך להגיע למעלה מהדעת.

תלמיד: אבל גם בחשבונות כאלה אני רואה שהדעת שלי נמצאת שם.

זה לא חשוב, וודאי שעדיין אני נמצא בתוך הדעת אבל אני רוצה לעלות למעלה מהדעת.

תלמיד: והרצון הזה גם הוא דעת?

גם דעת, לא חשוב, אבל על ידו אני מזמין מאור המחזיר למוטב. אני לא יכול להיות נקי מהאגו שלי, אבל זה שאני משתדל להתעלות למעלה מהאגו שלי, לתאר לעצמי מה זה להיות למעלה מהאגו שלי, מחוץ לו, על ידי זה אני מזמין מאור המחזיר למוטב. זה נקרא שאני מעלה מ”ן, בקשה, מאמץ, ואם אנחנו עושים את זה בעיקר בקבוצה, במשך הזמן זה עובד, ובהתאם לזה האור העליון פועל עלינו ונותן לנו את התכונה הזאת, תכונת ההשפעה. אנחנו מתחילים להרגיש מה זה להיות למעלה מהאגו שלנו, איך להתעלות, איך להיות מהצד השני של המחסום.

תלמיד: ואם אני רואה בדעת שדווקא יש לי רצון להתחבר ולהיות קשור לחברים, צריך לבקש להיות למעלה מזה?

תעשה מה שאנחנו לומדים.

שאלה: איך מבררים נכון בעשירייה ומשתדלים ללכת למעלה מהדעת ולא נופלים לתוך הדעת?

אנחנו לא בטוחים שלא ניפול לתוך הדעת, על זה כתוב “אלף פעם יפול צדיק וקם”, זה קורה, אבל אנחנו צריכים ללמוד איך ליפול ולקום, ליפול ולקום. הבורא מסדר לנו נפילות ואנחנו צריכים ללמוד איך לקום מהן. כל פעם כשאנחנו נופלים אנחנו נופלים למדרגה יותר תחתונה ואז יכולים לעלות ממנה למדרגה יותר גבוהה. “אין חכם כבעל ניסיון”, כך אנחנו מתקדמים.

שאלה: יש מצבים שבהם מאמונה למעלה מהדעת נופלים לתוך הדעת, ובפעם הבאה זה יותר קשה לעלות לאמונה. איך אני יכול לזרז את התהליך הזה בין המלכות לבינה, מדעת לאמונה, פעם אחר פעם?

זה בדיוק כמו שאתה אומר, רק תשתדל לעשות את זה עוד פעם ועוד פעם כל הזמן. אתה חושב נכון, רק צריכים להשתדל להיות בזה בלי הפסקה.

שאלה: מהם המאפיינים של אדם שהולך מעל הדעת?

שהוא מאוד מכבד השפעה.

שאלה: האם קיימת הרגשה של שמחה במצב של למעלה מהדעת או שתמיד אנחנו מרגישים בכלים של הקבלה?

דווקא שם, באמונה למעלה מהדעת קיימת שמחה, כי אתה מתחיל להרגיש שיש עולם שלם חוץ מהמקום השחור והמצומצם הזה שבו אתה נמצא.

שאלה: איך שומרים על התמדה כי זו כל הזמן עבודה וגם על יצירתיות שכל הזמן יהיה משהו חדש? כי אם זה משהו שכבר עשית אז זה לא עובד.

אני לא רואה שיש כאן משהו שחוזר על עצמו, ממש לא, כל פעם זה קורה באופנים חדשים. כמה קלידים יש בפסנתר וכמה יצירות אפשר לעשות מהם? הכול תלוי בהרמוניה, בהתקשרות שבין כל צליל וצליל. כך גם אנחנו, ואם אדם נמצא במצב שהוא מיואש זה קודם כל מפני שאין לו קשר עם העשירייה.

תלמיד: איך שומרים על יצירתיות בקשר עם העשירייה? שכל פעם יהיה משהו חדש בקשר?

לי נראה שצריכים לחפש בכל חבר נקודות מיוחדות, עד כמה הוא משקיע, תורם לעשירייה ומתפעל ממנה ועל ידי זה אתה תתרגש, הכלים שלך יתפתחו עוד ותוכל להתפעל מכל נקודה חדשה.

שאלה: מה הסימן שאנחנו באמת הולכים לקראת אמונה למעלה מהדעת?

ככול שאני מרגיש את עצמי קרוב לחברים.

שאלה: האם הבחירה באמונה מעל הדעת לבין הבחירה בהשגת גדלות הבורא בתוך הדעת מושגת על ידי מאמץ של האדם עצמו או על ידי השפעת האור העליון?

הכול קורה בהשפעת האור העליון כי בלעדיו אנחנו נמצאים בדרגת חי וכל מצב שלנו למעלה מדרגת חי קורה רק על ידי השפעת האור העליון.

שאלה: אילו שינויים פנימיים מתרחשים באדם שנכנס לעבודה רוחנית?

הוא מתחיל להרגיש עד כמה אכפת לו להשיג ולהרגיש את הבורא.

שאלה: כתוב “אפילו שיתנו לו דעת איך לראות את גדלות ה’ בתוך הדעת, הוא בוחר יותר באמונה למעלה מהדעת. מטעם “כבוד אלקים הסתר דבר”.” איך אדם יכול להתגבר על מה שנותנים לו מלמעלה ולרצות למעלה מהדעת?

כשאנחנו מגיעים ללמעלה מהדעת אז אנחנו מגיעים להרגשה שרוצים לשמור על המצב הזה, שהוא יישאר כי הוא יותר יקר לנו ממה שבתוך הדעת. כמו שאם אנחנו אוהבים דבר אז אנחנו רוצים שהאידיאל הזה, הצורה הזאת שאנחנו אוהבים תישאר במרחק מאיתנו ועל כך כתוב “כל כבודה בת מלך פנימה”.

שאלה: איך הופכים ביקורת לכלי השפעה בעשירייה?

אני לא ניגש לביקורת אם אני לא בטוח שאני יכול להשפיע על פניה. אני לא מגיע לביקורת אם אני לא בטוח שהביקורת הזאת לא תפיל אותי, ואתחיל להעביר ביקורת באמת אמיתית על החברים. אני רוצה להעביר ביקורת רק בתנאי שאני יכול על ידה להוסיף לאהבה ולחיבור שלי עם הקבוצה.

שאלה: כיום העשיריות עושות במשך היום סדנאות ומדברות על השיעור והמקורות. אמרת במהלך השיעור שעדיף לקרוא מקורות ולא להסביר זה לזה. מהי הדרך הנכונה ליצר התכללות בזמן פגישות עשירייה?

שאלה נכונה וצודקת. בלי שנדבר על ההתפעלות שלנו לא נוכל להתכלל ולהרגיש זה את זה. רק לקרוא או לשמוע את המקורות זה לא טוב כי זה יבש ולא מספיק. אבל אנחנו צריכים להיזהר שהחיבור שלנו יהיה נכון ושימשוך את כולם לחיבור. אנחנו צריכים לתת התפעלות זה לזה אבל שהיא תהיה עניינית וקצרה ולא נבזבז הרבה זמן בדיבורים, לדבר ככל האפשר קרוב ללב ולמקור.

שאלה: האם לקבל את האור בכלים דהשפעה זה אומר שאני לוקח את הרצון של החבר ופועל למלא אותו גם אם אני לא מסכים לזה בדעת?

לא, אני לא מכיר סגנון כזה, מה זה אם אני לא מסכים לזה בדעת? אני צריך לעזור לחבר ובכך אני גם עוזר לכולנו, כשאני מתחבר עם הרצון שלו, עם ההשתוקקות שלו לבורא, מתחבר עימו ועולה יחד עימו לדרגה יותר גבוהה. וכך כולם עם כולם, וכשאנחנו עושים עבודה כזאת בקבוצה אז מהר מאוד נוכל לגרום לעליות גדולות מאוד. רק שנאתר לעצמנו איפה בדיוק העבודה המשותפת ואז לא תהיה לנו שום בעיה, הלב ייפתח ואנחנו נעלה.

“מטעם, שהיה לו הכנה מקודם, על ידי זה שקבל עליו את הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שע”י שעסק בדביקות והדביק את עצמו מהשורש, על ידי זה זכה לבחינת דעת. זאת אומרת, שהדעת שהשיג בבחינת אמונה, היתה נגלה אמיתית. נמצא מזה, שמחשיב בעיקר את הלמעלה מהדעת, וכמו כן מחשיב את הדעת, שזכה עכשיו לגלוי שמותיו להמשכת שפע. 

תראו מה קורה לנו כאן, כשאני נמצא באיזשהו מקום ורוצה להעלות את עצמי במדרגה למעלה מהדעת ואני עובד לפי זה ומקבל את המדרגה, אז אני כבר מגיע לדעת. למעלה מהדעת שלי הפכה לדעת החדשה וכך אני עולה. אצלי כבר אין למעלה מהדעת, היא הפכה לדעתי החדשה. לכן אני כל הזמן צריך לחדש את הדרגה של למעלה מהדעת שלי וכך מתקדם. הלמעלה מהדעת הופכת להיות לטריגר, לקרש קפיצה, לאמצעי, למגבה שבו אני מעלה את עצמי מדרגה תחתונה לדרגה יותר עליונה.

במצב שאני נמצא אני משתדל להיות בלמעלה מהדעת ועל ידי כך יכול להגיע לדרגת דעת יותר גבוהה. לכן, מי שהולך בדרך זו נמצא כל פעם בדעת המתחדשת ונעשה יותר חכם. הוא כאילו הולך באמונה למעלה מהדעת, למרות דעתו, כנגד דעתו, מעלה אמונה למעלה מהדעת ומתוך זה נעשה יותר חכם, מבין, מרגיש ורואה, מפני שהוא קונה כל פעם דרגת אמונה למעלה מהדעת המאפשרת לו להגיע לדעת יותר גבוהה.

קריין: שוב קטע 43.

“מטעם, שהיה לו הכנה מקודם, על ידי זה שקבל עליו את הלמעלה מהדעת. זאת אומרת, שע”י שעסק בדביקות והדביק את עצמו מהשורש, על ידי זה זכה לבחינת דעת. זאת אומרת, שהדעת שהשיג בבחינת אמונה, היתה נגלה אמיתית. נמצא מזה, שמחשיב בעיקר את הלמעלה מהדעת, וכמו כן מחשיב את הדעת, שזכה עכשיו לגלוי שמותיו להמשכת שפע.

לכן צריך עכשיו להתחזק יותר על ידי הדעת. ולקבל עליו בחינת למעלה מהדעת היותר גדולה. והיינו, משום שעיקר דביקות בשורש הוא רק ע”י האמונה. וזה כל עיקר מטרתו. וזה נקרא קבלה, היינו הדעת שהמשיך על מנת להשפיע. שעל ידי זה יוכל לקבל עליו בחינת אמונה למעלה מהדעת, בשיעור היותר גדול בכמות ובאיכות.”

(בעל הסולם. “שמעתי”. ר”ז. “ענין קבלה להשפיע”)

שאלה: מה זה לחזק את הדעת במקרה זה, כי נראה שזו התרחבות של הרצון לקבל שלנו שהוא מתנגד מעל הדעת, שהוא הרצון להשפיע, איך אנחנו צריכים לפעול?

זה שיש לך עכשיו תכונת השפעה שמרשה לך, שנותנת לך אפשרות להגיע לקליטה יותר גדולה של הידיעה, של האור העליון, כך אתה מעלה את עצמך למעלה מהצמצום. אתה לא מקבל עכשיו דעת גשמי, שאתה נעשה יותר חכם, אלא אתה מקבל את הדעת הרוחנית שמגיעה לך מהשפעת האור העליון. אומנם אתה נעשה יותר חכם אולי גם בגשמיות אבל העיקר הוא שאתה מקבל כלים להבין בהם, להרגיש בהם הבחנות רוחניות. זו דרגה אחרת של התפתחות. ואין מה לעשות, אם אדם לא מגיע לזה הוא נשאר בהמה. וכאן ההבדל, מי שהולך למעלה מהדעת קונה דעת אדם, הדומה לבורא, ומי שלא הולך באמונה למעלה מהדעת נשאר בדרגת חי. אני לא רוצה להגיד בהמה. הוא יכול להיות מדען איינשטיין לא חשוב מי ממש, אבל דבר לא יעזור לו, הוא יישאר בדרגת השכל הבריא הפשוט האנושי. זה הבדל בין שתי המדרגות.

לכן על מנת לרכוש את המושג הזה, את האמצעי הזה, את המפתח של אמונה למעלה מהדעת, הוא בעצם המפתח העיקרי שיש לנו כדי לפתוח את הדלת לעולם העליון, לעולם הרוחני, למדרגות הרוחניות, להיכנס להיכל ה’. וודאי יש שם עוד מדרגות לא רק אמונה למעלה מהדעת, אנחנו צריכים גם להגיע לדרגת חכמה, אבל בכל זאת עכשיו זה לפנינו.

שאלה: להשיג את גדלות הבורא בתוך הדעת אפשר להשיג באמונה פשוטה או רק כשמגיעים לדרגה יותר גדולה בתוך הדעת כפי שהסברת עכשיו?

קודם כל צריכים להגיע לדרגת האמונה, אור החסדים, כוח השפעה, ורק אז בכוח השפעה שמקבלים זו הדרגה הרוחנית.

שאלה: בקטע מס’ 43, בעל הסולם אומר שהוא עולה מעל הדעת ומעריך את האמונה למעלה מהדעת ואז הוא זכה לדעת. למה הכוונה שהוא זכה לדעת, שהוא זכה לגילוי שמותיו להמשכת השפע?

הוא הגיע למצב שיש לו עכשיו רצון לקבל שרוצה להיות בהשפעה, באמונה למעלה מהדעת. מתוך זה שיש לו רצון לקבל שרוצה להיות בהשפעה, בצמצום, מסך ואור חוזר, הוא נעשה עכשיו כלי שרוצה להשפיע. בהתאם לכך יכול להגיע אליו אור העליון ולמלאות אותו במשהו וכך זה קובע את דרגת האדם שהגיע. האור שמגיע אליו עכשיו הוא אור של חכמה שנכנס ומתלבש באור של חסדים וכך האדם עולה.

תלמיד: מה הם “גילוי שמותיו” שהוא מדבר עליהם כאן?

זה אור החכמה שמתגלה באור החסדים הוא מתגלה בהדרגה ואלו אותם הנרנח”י שאנחנו מדברים, האורות שמתגלים בתוך האור החוזר. אתה יכול גם להגיד הבורא שמתגלה בתוך האור החוזר שמייצב הנברא.

שאלה: אם יש מצב שכבר צריך להבדיל למעלה מהדעת או שיש מצבים שצריכים לטפל בהם בתוך הדעת או שאנחנו במצב כזה שכבר הכול צריך להיות למעלה מהדעת?

שאלה יפה. אנחנו צריכים להעמיד את עצמנו בצורה כזאת שרק למעלה מהדעת אנחנו רואים כמטרה. רק להיות באור ההשפעה. רק להיות בנתינה להשפיע, ביחס להשפיע לחברים, דרך החברים לעולם ודרך כל אלו לבורא.

תלמיד: רק זה?

רק זה. מה יש לנו עוד לעשות? בזה אנחנו מגיעים להשתוות הצורה עם הבורא.

תלמיד: כי הכול כבר נהייה מצב כזה קשה.

כבר הכול מתברר, נעשה ברור, הכול מוכן, אתה רואה לפנייך הכול פתוח. אתה מגיע עכשיו לדרגות השתוות הצורה עם הבורא ומתחיל להיות עימו “אני לדודי ודודי לי”. בצורה הדדית מתחיל עימו כבר להתקשר.

תלמיד: זה איבוד שליטה.

לא, ההיפך. אתה דווקא מגלה את השליטה.

שאלה: מה זה בדיוק לאתר עבודה משותפת? מה זה לעבוד ביחד?

לעבוד יחד זה כלפיי הבורא, “כי בו ישמח ליבנו”. דברו על זה, איך אנחנו מאתרים שאנחנו כולנו נמשכים לבורא, אבל כדי באמת להשפיע לבורא אנחנו צריכים קודם להתקשר בינינו ואז מהקשר בינינו לבורא, אחרת אף אחד לא מגיע אליו.

שאלה: למה הכוונה “הדביק את עצמו מהשורש”?

קריין: בקטע 43 כתוב “שע”י שעסק בדביקות והדביק את עצמו מהשורש, על ידי זה זכה לבחינת דעת”.

שהדביק את עצמו לשורש, זה לבורא. שתהיה דבקות ואחרי זה יטפס עוד לדרגת דעת. להגיע לדבקות זה על ידי ביטול עצמו ולהגיע לבחינת דעת זה כבר שפותח את עצמו ומתחיל לקבל על מנת להשפיע ואז מגיע לבחינת דעת.

הפסוקים האלו כוללים הרבה הבחנות שאנחנו עוד לא מדברים עליהם, עוד לא עברנו.

תלמיד: מבחינתי השורש זו העשירייה?

תלוי על מה מדובר. השורש שלנו הוא הבורא. אבל מאיתנו השורש שאנחנו מגיעים לבורא כדי להתקשר, להתעבר בו, זו העשירייה.

שאלה: כולנו בעשירייה, עושים מאמצים להיות באמונה למעלה מהדעת, אבל התפילה לא יכולה להיות בצורה נבדלת, אז איך אנחנו נבנה את הכלי משותף?

את החיסרון שיש בכל אחד, אנחנו צריכים לארגן ביחד, מתוך הבנה והרגשה של חיבור, כלפי המטרה שאותה רוצים להשיג. אפילו בעולם שלנו, כאשר אנחנו רוצים להשיג איזו מטרה, אם זו עיר, או קבוצה, או מפלגה, אז כול האנשים מתחברים כדי להשיג את הדבר.

תשתדל בתוך העשירייה שלך להגיע להבנה שחייבים להיות יחד כדי להשיג משהו. לא חשוב מה להשיג, אבל רק בחיבור זה אפשרי. אז איך אנחנו מגיעים לחיבור הזה, למי אנחנו פונים עם החיבור הזה, מה אנחנו מצפים מזה שאנחנו פונים, למי פונים, מהו הפידבק שאנחנו רוצים להשיג ממנו, מהי התגובה, איך אנחנו מתחילים לעבוד בצורה כזאת, שאנחנו משפיעים לאותו מקור והמקור משפיע עלינו? ואז אנחנו מתחילים לדבר עימו, להיות כביכול בדו שיח, קבוצה ובורא.

תתחילו כל אחד וכולנו לדבר על זה.

תלמיד: אנחנו מדברים על זה כל הזמן, אבל כוח הפירוד מכשיל אותנו. אני לא יכול לכלול את החבר, את הצער שלו, את הקושי שלו. אני רוצה, אבל אני לא יכול, אין לי כלים לחוש את זה.

אתה צריך להראות לחבר שאתה משתדל. תתארו לעצמכם שאתם אחד עשר איש יושבים בסירה והסירה הזאת מתפרקת. כל אחד יושב על איזה מקום, ורק המקום הזה קיים תחתיו, וככה תחת כל אחד ואחד, אבל המקומות האלה נפרדים. וכל אחד אמנם יושב בכיסא שלו, אבל זה רק חלק מהאוניה שקשור לדופן הקטן שלה והכול מתפרק. ועכשיו תתארו לעצמכם שאתם צריכים להחזיק ביניכם ולהחזיק אפשר רק בתשומת לב וכל הזמן להיות בזה. זאת אומרת לקבוע בלב המשותף את המצב, שאתם נמצאים שם יחד.

תלמיד: אנחנו רואים חבר שעובר כל מיני מצבים ולפעמים הוא לא מתחבר, ויש לנו על זה ביקורת. איך אני לוקח את הביקורת הזאת בצורה נכונה, לא לדון אותו לחובה?

אין כאן כל מיני מצבים. אתם שוכחים את השורש, “אני הראשון ואני האחרון”. הבורא נותן את הסיבה. הוא נותן לכם את הדברים ולכן צריך לפנות אליו, כולנו יחד, כי זה מה שהוא רוצה. הוא רוצה לעורר אתכם שתפנו אליו. אז פעם זה באחד, פעם בשני, זה לא חשוב, זה שייך לשורש הנשמה. אבל העיקר שאנחנו כל הזמן נהיה מכוונים אליו.

שאלה: בזמן שחבר עושה עבודה בצורה פנימית, מתגבר על האגו ורוצה לאהוב את החברים. איך החברים יכולים לקחת מזה דוגמא, כי הם לא רואים, זה הכול קורה בפנים?

אנחנו צריכים להראות אחד לשני את המאמצים שלנו. חייבים להראות אחד לשני דוגמה. ומי שלא נותן דוגמאות כאלו לאחרים, אפילו בכוונה, כי הוא רוצה לעשות מעצמו נסתר, זה לא טוב. אנחנו צריכים כמו שכותבים כול המקובלים, לעורר את לב החברים.

תלמיד: אבל החבר מפגין יחס טוב, הוא מראה לי רק את קו ימין, ואני לא יודע על מה הוא התגבר, לא מבין איזו עבודה הוא עשה בפנים.

לא חשוב, אתה לא צריך יותר. תעשה כמוהו. הוא לא צריך להראות לך את כל העבודה שלו, להסביר ולספר. מספיק שהוא מראה לך את ההתפעלות שלו והכוונה שלו להגיע לקבוצה, להשפיע לקבוצה ודרכה לבורא. ואתה תראה את כל הדברים שהוא עושה. זה יפה מאוד, לא צריכים יותר.